|
|
|
היא רק רוצה שמלה,
חולצה ארוכה לא עובדת עליה וגם לא שמלה ארוכה...
שמלה של פיות
פיג'ימה של פיות...
לא ידעתי שכל חיי יתרכזו בסיפוק מוצרי פיות והעצמת המותג
*אלף קללות*
הרגה אותי הפייה הקטנה...
הלוואי שאשוב לארץ לעולם לא
אני
לחזור לעוד אהבה ישנה
התגעגעתי לדבר העוצמתי הזה
הגיע הזמן לחדש את המנוי...
לחשת לי שאתה אוהב אותי
עניתי אוהבת אותך
איך זה מרגיש להחיות בתוך אהבה בלתי אפשרית?
אהבה אסורה
זה התחיל מקסים ונילי שלי
עם פרפרים, פרחים, לטקס, כיבוד צבאי, אופרה ובאליק
זה התחיל מתשוקה לחקור כל איבר בגוף להגיע ביחד לרמות עונג אפלות
והמשיך עם הרצון להתעורר כשאתה לצידי
התדרדר לרגשות כה עמוקים...
עד שזה הפך לבלתי אפשרי
ונילי שלי נעמת לי מאוד.
נפלאתה לי אהבתך מאהבת גברים.
איך נפלו גיבורים ויאבדו כלי מלחמה.
כמה שאהבתי אותך ונילי
אז יצאתי שילחתי את לחמי על פני הארץ...והודיתי
כן אני מחפשת זוגיות
הגיעו אנשים מרחבי תבל כאילו אני הכהן הגדול והקריבו את חבריהם.
הלוים דאגו לחפשם ברשתות החברתיות ולתת לי דיווח.
אחד רופא אחד עורך דין עוד רופא
ואני הרגשתי מגשימת צוואות
הנה סבתא...אני אצא עם רופא.
את גאה בי עכשיו?
בימים כאלה מדכאים... מדכאים!!!
מנסה להיצמד לשיר אחד
כאילו שזה יעזור.
אולי לפחות אתלהב מהמבטא...
הילדה חולה בשפעת קלה שכמובן מביאה עימה חום.
כל הסופ"ש וגם היום.
היא מתעוררת בחמש וצועקת שהיא לא רוצה לישון.
אני כבר מתה טרוטה לא הספקתי להתרחץ. קרסתי לידה למיטת חבר.
זה שיעבוד אמיתי
אני אומרת לה (אומרת= מתחננת וקצת מתבכיינת) שתשוב לישון שתעצום עיניים
ואז הגברת אומרת בגאון:
"את יודעת למה אני לא עוצמת עיניים? כי הכל חשוך שם."
נו... לכי תתמודדי עם אמירה כזאת.
תוצאה: זרוקות מול הטלוויזיה ורואות קופיקו -לפחות את העונה הראשונה.
כולם כבר הלכו.
רק אני עדין במשרד.
הגיע הזמן ללכת הביתה
ולחגוג את הסופ"ש.
הולך להיות מרגש בשישי.
היית כזה תמים.
התחביב שלי קראת לזה.
ולא ידעת מה מצפה לך
תוך שניה היית על ארבע.
מתחנן למגע שלי.
למזלך או לצערך הבאתי עימי את הצעצוע שלי משכבר הימים ששירת אותי נאמנה.
למרות שאני לא שם הייתי חייבת, חייבת להבין איך זה מרגיש
איך זה מרגיש שבועלים את האליטות.
סוף סוף הפרולטריון מראה לכם מה זה.
לאט לאט ובטוח העברתי אותך לצד שלנו...לא ידעת שקיים בך.
גאה להיות הראשונה שלך במשהו
ולעשות בך שפטים
והנה אתה נהנה...באמת נהנה
וניל יקר.
זיינתי את האליטות.
מרקס היה גאה בי
.
אז שלחתי את הבועל היקר שלי לדרכו... ולא היה לי אכפת.
למה?
כי רציתי וניל, שאסור לאכול בגלל הקלוריות או בגלל האישה.
אבל טעמתי והוניל כל כך טוב.
וניל גרמני פולני כזה. לא צרפתי.
יש דברים שלא צריכים לתמלל אמרת לי.
ולחשוב שבכלל לא אהבתי וניל...
