שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

נגיעות

דבר אחד למדתי
כל מילה שנכתבת כאן נכונה לשניית הכתיבה... תחושות של רגע... רצונות של רגע... חלומות ותובנות
לפני 18 שנים. 4 במאי 2006 בשעה 3:54

בריזה או בריזר
וידיים נוגעות
קסמים ויצירה
רציתי לקטוף לך פרח
טבעות של עלי כותרת
ואת כל כך יפה
בואי נצעד
פייה ונער
יש גורת אריה
ידעתי אבל לא כמה
הייתי נושק לך עכשיו

לפני 18 שנים. 3 במאי 2006 בשעה 21:38

מצאתי עצמי אתמול ברגע מיוחד
עוטף בידיים שלי את שלי, את שלך, אותך
ידיים גדולות ובכל זאת זה מעלה מחשבות
הם מסתדרים נפלא, חלום
בדרך היא אמרה לי שנורא חששה
שנורא כייף לה
אפילו שהיתה בוחרת כמוני
והיא רואה את החיוך על פניי
שמעה סיפורים וחששה
ואצלך הרגישה טבעי
הרגישה נוח
ואני אפילו למדתי לערבב כמו שצריך
לשבת להביט
קרש שבור, חיבור של קרש...קשר
סי-מבול לבניה
אז חדש, צעדים בלתי מוכרים
מעולם לא רקדנו
כאורגרפים של החיים
ויש טובים מאיתנו?
לא!

שלך

לפני 18 שנים. 1 במאי 2006 בשעה 19:28

ראיתי אותם שוכבים עם קסדה
ראיתי אותם נופלים בשניה
ישננו ביחד וביום נעלמו
עמדתי מול קבר, מול אם, ואב
כאילו כהה, וכל כל כואב

ויצא לי גם לעמוד רגע אחרי
לא פעם, לא פעמיים
רגע אחרי
באמצע השגרה, כאילו נעמדה
אישה ישובה באמצע מסעדה
באמצע ארוחה, ארוחה שלא תיגמר
ילד, אם, אב היתה משפחה
באמצע שגרה שנעלמה

והייתי גם בהיכלי בריאות
שעות אחרי, לבקר את אלו שנגעו בתופת
להביט בעיניים, לנסות כאילו לעזור
איך אפשר לעזור להם?
מי יכול? אין כבר את האחד
ופעם חציתי גבול
עולל על מיטה לבנה
לפני רגע היה במסעדה
חציתי סף
ולא עמדתי בכך
התעוררתי ממול
כן, זה היה גבול הנפש שלי

עולל על מיטה לבנה
פנים עטופות לבן
ואחרי שנתיים זכיתי לראות אותו
הוא לא יראה אותי לעולם
גם את אמו שנשארה לחבק אותו
לא יראה לעולם

איזה עולם...
אולי עדיף לא לראות

לפני 18 שנים. 1 במאי 2006 בשעה 14:53

שמש שוקעת כאילו לא תשוב
רוח מלטפת לטיפה אחרונה של אמא
עצב מתפזר ממלא את חלל הבטן
זכרונות של מראות וקולות
זיכרון של דומיה
של שקט, דממה
קרב, מסעדה
חללים, משפחות
אמא, אבא, ילדים, בנות זוג, בני זוג
מבט שאיננו יותר
זיכרון, דמעות.

לפני 18 שנים. 1 במאי 2006 בשעה 4:01

בואי נגיד שאני שלך
ביצוע: אלון אולארצ'יק
מילים ולחן: אלון אולארצ'יק



בואי נגיד שאני שלך
שאני אוהב אותך
נשחק מעט
לי זה לא איכפת
אם נגיד שאני שלך לרגע
ונגיד שאת שלי
שגם את אוהבת אותי
לא אחליף אותך
רק אטריף אותך
אם נגיד שאת שלי
ימים יגידו
אם זה רציני
אולי אפילו
יתכן משחק שני
אז כל עוד
אנחנו כאן
ובינינו בשולחן
אם במונופול
אפשרי הכל אז
בואי נגיד שאני שלך
ימים יגידו
מה יש פה לדבר
אולי אפילו
נעשה משחק חוזר




לפני 18 שנים. 30 באפריל 2006 בשעה 22:43

ישבתי היום מולה
היא קראה
אותיות ,מילים, משפטים
שואה
פחד
כאב
מילים שלי . . . שלך
אשה חכמה היא אמרה
וקראה...
ילד לבד מול כל העולם
"כבר לא הכל בשליטתו"... היא מהנהנת בראשה
לרגע ראיתי דמעות בעיניה
לא... זה לא היה לרגע
היא ישבה מולי ובכתה
נגעה במשפט המעיל
"חייך הם סיפור המעיל" אמרה מלאת דמעות
ללבוש את המעיל של מישהו קרוב
שכאילו מת... בלתי אפשרי בשבילך איננו...
הם כנראה היו כאלו עבורך
ואתה היית צריך להיות לבד
ולשאת את האשמה הזו
אתה כבר לא צריך את המעיל אמרה
כבר לא קר לך
המעיל אינו מחמם כמו החיבוק
ישבתי מולה
לא... לא הצלחתי גם אני לבכות
אבל סיפרתי לה גם על רגע הדמעות שלי
ישבתי מולה
היא קראה
מילים
שואה
פחד
עצמאות עד השחרור

ישבתי מולה

ועיניה דמעו

ישבתי היום מולך, לידך
ידיים, אצבעות, עיניים
וליבי מלא
כל כך מלא
לילה טוב אהובה

לפני 18 שנים. 30 באפריל 2006 בשעה 4:23

לפני מס' ימים כתבתי על שתיקה
לעיתים היא כה רועשת
לעיתים כה שונה
כתבת לי אתמול "מלאה"
ואני יושב כאן מול מסך שחור
שמך בזהב וסוגריים כל כך מלא
פשוט מלא, אין לי מילים
אז בא לי לשתוק 😄

שתיקה

שתיקה עם מבט

שתיקה עם חיוך

שתיקה עם דמעה

שתיקה עם חיבוק

שתיקה נגיעה

שתיקה לאחר מילה

שתיקה בלילה

שתיקה של פחד

שתיקה של תשוקה

שתיקה של גילוי

שתיקה של הבנה

ובעיקר

שתיקה של חזרה

אז...

לעיתים שתיקה אינה שתיקה
____________________

בוקר טוב

לפני 18 שנים. 29 באפריל 2006 בשעה 18:00

ריחות סדינים
מבט עיניים
כפות ידיים
אצבעות מלחשות
מילה, שיחה
טעמים ותשוקות
ניחוח שיכר
תאווה שלמה
חיוך, נשיקה
הצלפה, נגיסה
קרבה, בניה
געגוע

שבוע טוב

לפני 18 שנים. 28 באפריל 2006 בשעה 22:09

אוחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח........ לגמרי....

ליל מנוחה.. מנוחה ? אולי...
אני מנסה לכתוב. והוא ? הוא נוגע !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

נלה

לפני 18 שנים. 28 באפריל 2006 בשעה 15:54