שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

נגיעות

דבר אחד למדתי
כל מילה שנכתבת כאן נכונה לשניית הכתיבה... תחושות של רגע... רצונות של רגע... חלומות ותובנות
לפני 18 שנים. 24 באפריל 2006 בשעה 13:25

ערב יום השואה
מחשבות מתרוצצות
עגמומיות...
בבוקר ראיתי את הנקיון שבגשם
עכשיו רואה בו את הדמעות
בוחר לחשוב פרטי
לא שישה מילון
לא אומה,
בוחר לנסות לחשוב על הבית הקט שלי
אבא שהיה שם יצירה של החוייה הנוראית הזו
סבתא, סבא, דוד, שאת במבטם לא זכיתי
דודה שהיתה שם לצידו החיבוק היחיד שנשאר לו
שנים לא שמעתי מילה על אותה זוועה
לפי שנים בפעם הראשונה באו להקליט אותו
ישב לבד על כורסא חומה גדולה
שם מכווץ הוא האיש הגדול
מילים בקושי כאילו שכח לדבר
ואני האזנתי מחדר סמוך
זכרון אחד נחרט במוחי
מחבוא,קור מקפיא, אח חולה ואמא על ערש
ואמו מצווה עליו להסיר מאחיו את המעיל
וללבוש אותו... "הוא כבר לא צריך אותו היא אומרת"
היו לי המון מחשבות על הפוסט הזה
על השלכות הזוועה עלי... על חיי
אולי בהמשך... כרגע ... בוחר לעצור ולחזור שוב

"הוא כבר לא צריך אותו היא אומרת"


לפני 18 שנים. 24 באפריל 2006 בשעה 10:40

לא מתרגלים לנדנדה

ולא לרכבת הרים

יש בזה את הריגוש תמיד

ואת הפחד הבלתי הגיוני

הרי כמה רכבות נפלו?

ובכל מקרה לא לומדים

ולא מתגברים

ואני רק למד להיות קרוב

גם שהרכבת נוסקת

גם שלמורד מתקרבת

למד להיות

לומד לקבל

והנה איזה פלא

הרכבת פתאום יותר עדינה

מילות הסבר ואפילו סליחה

אני למד

אנו למדים

ובא לי עכשיו לחבק

לפני 18 שנים. 24 באפריל 2006 בשעה 4:15

בהצלפות על הקרקע
ורעמים שהקדימו
קריר רק בחוץ
רם וחם בפנים
חלומות של יום
ישקה אדמה
וינקה תחושה
כאמור הוא כאן
לכבודך חבל שלא יודע לנקש
כבר מתחיל לטפל גם בזה

לפני 18 שנים. 23 באפריל 2006 בשעה 20:20

לקחת לבעול
ידיים עוטפות
ליפוף של חבל
התשוקה בוערת
טיפות הופכת לזרם
ורק שנינו
בוקר צהרים
אותך ללקשור
יש ימים של בעילה
שמיים מבאים כאלו של ליטוף
העיקר זה הכי קרוב

לפני 18 שנים. 23 באפריל 2006 בשעה 16:33

לא דומה למה שהיה
לא דומה למה שמכיר
לא דומה לתנועות שרגיל
לא דומה לריקוד שלמדתי
לא דומה לאחיזת השוט שהחזקתי
לא דומה להנפות השוט שידעתי
לא דומה לקשירות שלמדתי
לא דומה פשוט אחרת
מה פתאום פשוט
כל כך מורכב
כל כך לא דומה

כל כך אוףףףףףףףףףףףףףףףףף
_____________________________________

היא לא דומה

ביצוע: ארקדי דוכין
מילים ולחן: ארקדי דוכין

היא לא דומה לאף אחת אחרת
לאף אחת שעוברת ברחוב
היא משונה וכשהיא מדברת
קולה עושה לי משהו קרוב.

היא לא רואה
אני כאן כל הלילה
עומד בצד ומסתכל
איש מאוהב,
עומד בצד ומסתכל.

והלילה העיניים עייפות עד אור הבוקר
השפתיים לוחשות ללא מנוח
לא דומה לאף אחת.
_______________________________

זה הביצוע?

לפני 18 שנים. 23 באפריל 2006 בשעה 13:21

בכל ראשון
מדברים
לפעמים ססמאות
לפעמים שריטות
כן היה כואב היום
נוגע עמוק
מתרחב
רק כך אצליח
אפילו לה אמרתי
שקצת אפור לי
שנדבר אח"כ
ובשבילי להגיד זה המון
פוףףףףףף
עובר... עבר

:-)

לפני 18 שנים. 23 באפריל 2006 בשעה 4:17

לילה מלא תשוקה
חשופה היתה היא
אחז הגופה
השכיב אותה לשולחן
פיסק את רגליה והביט
עינייו פלשו לכל קפל במערת האהבתה
עינייו התרוצצו בין ערוותה לעינייה
היא החלה להניע את אגנה
כמו מבקשת לרקוד לו
מצידי השולחן שורות ארוכות של נרות
אש מלחשת
שקט, ריחות מופלאים באוייר
ראשו התקרב אל בין רגליה
לשונו חוקרת את שפתיה הכוס
שפתיו מוצצות אותן
לשולו פולשת פנימה
ידייו מצמידות אותה לשולחן
חזק, צמוד וראשך נע מצד לצד
לשונו נוגעת בכפתור אהבתה
ואצבעותיו מתחילות לחדור אליה
אחת מעסה את דפנותיה
שתים, שלוש
חודרות ומרחיבות
לשונו נמרצת, אצבעותיו מרחיבות מכאיבות
היא מתחילה לרעוד
כף ידו רטובה וריחנית
עמוק בגופה
יד שניה מכסה את משולש אהבתה
מחברת אליו אנרגיות
עינייו בעינייה
גופה רועד... היא נדמה
הוא עוטף אותה, מחבק
נושק לה, פייה אהובה
רק התחלנו זנזונת
לוחש לה
עוד שניה של חיבוק
של סדר נשימות
של חיוך, ושאיפת ריחה
ידיה נלקחות לצדדים
נקשרות רחב אחר כבוד לפינות השולחן
מהדק , חזק וצמוד
רגליה נמשכות עקבייה נוגעים בחבל
פעורה היא, פסוקה כולה מולו
בלי יכולת לנוע
הנרות מסביב
שקט ... דממה
ידיו נוגעות בשפתייה
חוקרות את תווי הפנים
לשונו חודרת את פייה
נוגס בשפתייה
מחדיר אצבעות לגרונה
זונה יפה שלי
צעיף סגול מכסה את עיניה
כולה שלו, נתונה לראשו
מיציה נוגרים על ירכייה
שדייה מוצגים לו
טיפות ראשונות ניתחות סביב פטמתה
מצייר הוא את שיר אהבתו
אחת נוספת לשניה
טיפות של אהבה
צבעים וגדלים
מכסים את שדייה
עוברים לזרועותיה
אל גבעת ערוותה
מכוסה היא בקורי עכביש
פרי ידייו וליבו
ירכייה מולו, אס ודממה
פיתוליה מאירים אותו
ידיו מחממות את ירכייה
באחת חשה היא בכאב חותך
מסמן את ירכייה
אחת, שתים, שלוש, ארבע, חמש
שששששששששששששש הוא מצווה
ושוב
אחת, שתים, שלוש, ארבע, חמש על הירך השניה
רק 10 פסים זוהרים מאתרים אותה
והיא נעה , רוקדת
מקושטת כאב, וקורי עכביש צבעוניים
חבליו משתחררים
הוא מעמיד אותה על רגליה
גופה צמוד לשולחן
רגליו מפסרקות את רגליה
איברו נוגע בשפתייה
וחדירה ארוכה מפלחת את מיצייה
אני אוהב לזיין אותך זונה יפה
והיא ידיים נמתחות
מכות לצדדים
רעידותיה מתחזקות
הוא מכה בה מבפנים
כולה שלו
כולו שלה
והיא בצעקה טסה אל חלומה
הוא צמוד, הכי קרוב לגוף
מחבק ועוטף, כל כך אוהב
מסובב אותה מנשק בחזקה
נוגס.
ולחש לה. למטה עכשיו
ושם הם ליד השולחן
אור נרות וריחות אהבה
יורדת על ברכייה
שואבת, יונקת
לוקחת אותו לראשונה
יניקות של אהבה
עד שיבוא עמוק בגרונה
-------------------------------
בנתיים מחבק
ואת רק תצתרפי
קצת אופק
רטוב כאן
טביעות של תשוקה
ואותך נושם בשקיקה
בואי כלה
אל תלכי רחוק מכאן
השמיים ממתינים
ואמנם אינני טייס
בסה"כ איש מלא אהבה
הנני כאן



לפני 18 שנים. 22 באפריל 2006 בשעה 19:01

ואין לזה כבר שם
נימול עדין בין האצבעות
עולה אל השוק והירך
זוחל לחלציים
משתולל בבטן
מנפח את בית החזה
תפוס צוואר
יורד לזרועות
מרפה מחשבה
מוריד תיאבון
גורם לחלומות והזיות
גולם הופך לפרפר
ופרפר לגולם?

יש הבחנה?

לפני 18 שנים. 22 באפריל 2006 בשעה 15:35

לאחרונה חולם המון
יותר נכון מתחיל לזכור
הרי אנו חולמים כל הזמן
בד"כ כאלו שבמציאות לא מעיזים
והתת מודע שלנו מתמודד יפה בחלום
חלום על בניה
חלום על בעילה
חלום על שד, פטמה
חלום על הצלפה
חלום על יחד
חלום על בית קטן
חלום על חנות קטנה
חלום על שדה
חלום על שפתיים

חלומות מתגשמים?

לולוווווווווווווווווווו

😄

לפני 18 שנים. 22 באפריל 2006 בשעה 13:43

דשא אין סופי
המוני זבובים בכל מיני צבעים
קולות, שפות
המולה ורעש
בכי ילדים
לשם מה יוצאים עם ילדים
ומשאירים אותם לצרוח
תרבות, רב תרבותיות, ברבריות
וכן אני אולי קצת סנוב
עשן, עשן, עשן
כאילו מעל העננים
אז נשארתי לבד
נשכבתי על הגב
עצמתי עיניים
וואלה כאילו לשבריר
והיה של עולם ומלאו
אופק, עתיד
אבל מוחשי, קצת הזויי
מוזר משהו...
אולי חלומות כן מתגשמים?
אז כוחותנו שבו בשלום לבסיסם
הספר יבוא ב 17:30
יקצוץ אותנו
ושבוע חדש
ומחפש לו אחר
הצעות?
😄