בודד מרצון חופשי

ימים אחרונים לפני טיסה לארץ רחוקה רחוקה לפרק זמן ארוך ארוך.

פרידות אחרונות, אריזת הבית לקונטיינר, הוראות אחרונות לניהול הבית מול הבחורה שהתנדבה להשגיח עליו, הוריתי לה לארח בביתי כמה שיותר חיילים בודדים שימצאו מפלט עד שחברי הויקינג יתחיל בבניית המיזם הנפלא שלו, אני את חלקי בעשיה הברוכה הזו אעשה מרחוק, לצערי.

קל לי להתנתק מהמקום, מעולם לא קשרתי עצמי בעבותות למקומות, נקשרתי לאנשים אך גם הם לא השכילו להחזיק אותי צמוד אליהם כך שלא ארצה לקום ולנסוע.

אם זאת מרגיש צורך לכתוב על הנסיעה כאן, כי כאן מצאתי כמה וכמה נפשות ששוחחתי עימן במהלך השנה האחרונה, שיתפתי ושותפתי ומצאתי עניין ביצירת קשר עימם.

היו שלום חבריי לכתיבה, שמרו על קשר.

לבד וטוב לי.

לא טוב היות האדם לבדו- רוב הניבים והמשפטים השזורים בילדותנו מלאים בקלישאות ושקרים לחיים.

למה לא טוב היות האדם לבדו?

למה האדם זקוק ל"עזר כנגדו"?

אדם חופשי, עושה כרצונו, לא נוטל ולא מטיל, ללא מחוייבויות, ללא כבלים המרתקים אותך לקרקע, למקום, לנסיבות.

רוצה אדם לנסוע ולטייל בעולם לתקופה ארוכה, קם אדם קונה כרטיס טיסה, טס ומבלה כרצונו עד כלות.

והכבול? מתכנן ומתארגן ומארגן ומכין ותמיד תימצא הסיבה לביטול תכנונו.

ואם יש חסרון קלוש בלבד הזה, בשביל זה יש חברים הממלאים את ליבך באושר ומחזקים את ההחלטה לחיות לבד, כשאתה רואה אותם במאבקם היומיומי באחזקת הבית, מעמסת המשכנתא, גידול הילדים, סזיפיות ורוטינת החיים היומיומיים.

מעתה אימרו:

טוב מאד היות האדם לבדו, אפילו מצויין!

בניגוד למיתוסים שונים המוכרים לנו ולאגדות הילדים בהן מופיע הזאב כדמות מרושעת ומניפולטיבית, שוייך הזאב בתרבויות הקדומות לחמלה ונתינה (כמו במקרה של הזאבה המפורסמת שהניקה את התינוקות שייסדו את רומא העתיקה).
הקלטים ראו בטוטם הזאב כטוטם אשר מחובר לאנרגיית הירח ובאסיה האמינו כי הזאבים שומרים על המעברים אל העולמות שמעבר לעולם שלנו ועל שערי גן העדן.
המיתולוגיה הנורדית מציגה את הזאב כסמל של ניצחון והיא היתה החיה עליה רכב אודין אל שדות הקרב ובתרבות האינדיאנית הוא נחשב כחיה המשוייכת לראיית הנסתר ולמיסטיקה באופן כללי.
כמו כן, ענידה של שן זאב נחשבת לקמע הגנות חזק מאוד בקרב תרבויות שונות.

מכאן למי שהזאב משמש לו כטוטם, נחשב לאדם בעל הגנה גדולה. 
הזאב (למרות מיתוס הלא מדוייק של “הזאב הבודד”) הינו חיה חברותית בעל נאמנות חזקה מאוד ללהקה בה הוא חי. אנשי הזאב, הינם אנשים בעלי שנותנים חשיבות גדולה מאוד למשפחתם, נאמנות בעבורם הינו ערך עליון עליו כולם מחוייבים.  נאמנות זו משתקפת גם בזוגיות, הזאב הוא חיה מונוגמית אשר מבלה את כל ימיה עם בן/בת זוג אחד/ת ולכן אנשי הזאב מעודדים את עצמם לבחון את חיי הזוגיות שלהם לעומק ולבדוק האם אכן הםהם חולק את חייהם עם האדם הנכון – זה שנרצה לחיות לצידו “לתמיד”.
הוא נחשב לחיה אשר נוהגת לפי “כללי הטקס” ברורים וידועים מראש ושומר על המבנה ההירכי של הלהקה בה הוא חבר. לכל אחד מהזאבים יש את המקום שלו ואת התפקיד שלו וכך נשמר הסדר בתוך הלהקה והיא מצליחה לתפקד ולדאוג לכל חבריה.
אולם, ידיעת המקום שלהם בלהקה לא הופכת אותם לחיות חסרות אופי ו”נגררות” משום שלכל זאב וזאב בלהקה יש את הייחודיות שלו, את התפקיד המוגדר שלו ואת החשיבות שלו כדי שהלהקה תצליח לתפקד כראוי.

הזאב, באופן מופלא, מצליח לתקשר עם זאבים אחרים בצורה מדוייקת מאוד בעזרת יללות, הינף זנב ותנועות גוף שונות מה שבא ללמד אותנו שלא תמיד צריך מילים כדי להסביר את רצונותינו וצרכינו בצורה ברורה לסביבה.
תכונה נוספת שהזאב בא ללמד אותנו היא יצירת קשר עמוק ונקי עם הסובבים אותנו – כלומר, הוא מעודד בנו את היכולת לסמוך על הדרך בה אנו רואים את הסובבים אותנו ולהאמין שאנו אכן רואים אותם בבהירות ובצורה נכונה ומדוייקת – גם כאשר הם מנסים להסתיר את ה”אני האמיתי” שלהם.

הזאב הוא, לכל הדעות, חיה מרשימה. מצד אחד, מדובר בבעל חיים יפהפה ובעל הוד רב. מצד שני, ניתן
לראות מיד את המסוכנות שבו, את הצד החייתי שמניע אותו לצוד ולטרוף. השילוב של שני הצדדים הללו
ב'אישיותו' של הזאב הוא שהפך אותו לרצוי כל כך בחברת בני האדם.

זאב נתפס בעיני רבים כחיה עצמאית, בודדת.
קחו לכם כמה שניות ונסו להתעמק בביטוי 'זאב בודד'. בשתי המילים הללו טמונות כל כך הרבה משמעויות, הנחות, תפיסות ודעות קדומות, אשר מסמלות יחד בצורה הטובה ביותר את מקומה של החיה המרתקת הזו בחייו של האדם. את חלקה בהיסטוריה האנושית. מצד אחד, הביטוי 'זאב בודד' מסמל את מה שכולנו חושבים:
הזאב הוא חיה עצמאית, משוחררת מכל תלות, כזו שצדה לבד, חיה לבד ומסתדרת בכוחות עצמה. הזאב נתפס כחזק, אמיץ לב וקשוח – הוא לא זקוק לשום עזרה. בטח שלא מזאבים אחרים. מצד שני, יש בביטוי הזה גם מעין הצבעה על היוצא מן הכלל, הדגשה של מה שאינו טבעי. כלומר: זאב בודד מצביע על תופעה ולא על עניין שבשגרה, אחרת לא הייתי טורח להדגיש זאת דרך ביטוי נפוץ כל כך. הסתירה בין שתי המשמעויות
הללו נובעת מההנחה המוטעית של רובינו לגבי תכונותיו של הזאב. חיית הפרא המדהימה הזו חיה למעשה בלהקות במשך כל חייה ומנהלת חיים משותפים ומלאים, ברמה שתגרום קנאה לכל משפחה אנושית ממוצעת.