לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

כל החיות אצלי

גם כשאת הילדה הכי תמימה, מתוקה ונחמדה באיזור
איכשהו כל החיות מוצאות דווקא אותך
אבל רק באגדות הן הופכות לנסיך,
במציאות הן נשארות חיות צמאות לדם.
לפני 4 ימים. שלישי, 17 בספטמבר 2019, בשעה 23:27

אם יש משהו שאני אוהבת, 

זה שבסוף היום, לא משנה איך עבר עליי היום

לא משנה מה עשיתי או מה קרה

בסוף אני נכנסת למיטה המפנקת שלי, למצעים הקרירים, לכרית הנוחה, מתכרבלת עם השמיכה ופשוט נכנעת לשלווה הזאת

שלווה שאפשר למצוא רק כששוכבים באלכסון, כל הגפיים פרושות על כל המיטה ואני שוקעת לי בשקט בתוך הלבד הזה שהוא כולו שלי ושל שלי.

לפני 3 שבועות. שבת, 31 באוגוסט 2019, בשעה 01:36

היי, אני **** בת 30 (אבל לפעמים מרגישה בת 60 וחושבת שעדיין נראית כמו בגיל 20)

אני אוהבת לקרוא ולטייל בעולם, להיות עם המשפחה שלי וכמובן את הכלבה המהממת שלי! (למרות שאני לא ממש מטיילת, טיילתי פעם אחרי הצבא ומאז החיים לא מאפשרים יותר מדי, מקסימום כריתים)

מחפשת גבר של פעם, נאמן ובעל ערכים (אבל תכלס, לפי רשימת האקסים שלי זה לא באמת הקריטריונים. כמה שיותר מניאק ותחמן זה מה שקובע. ותכלס, גם אם אני לוחצת לך לייק ויש לנו מאץ' אני לא אעשה עם זה כלום, כי אני מתה מפחד שהשיחה תזרום למקום טוב, אני אתאהב בך עד כלות אבל אתה תחליט שאתה לא מחפש משהו רציני ותברח. או שתנסה סתם לזיין אותי בדייט ראשון ותיעלם. או שאמשיך במשחק הזה ונעשה כאילו אנחנו מחפשים אותו דבר וכאילו לא יודעים מה שבאמת יצא מזה, ונתבעס כל פעם מחדש).

לפני חודש. שבת, 27 ביולי 2019, בשעה 21:33

שתבוא ותגיד לי איך לשבת

איך לחכות לך

מה ללבוש ומה להוריד,

שתגיד לי לשתוק ותלטף לי את הפנים

שתשעין אותי קדימה ותלטף לי את התחת

תצליף חזק ותלטף שוב

תתפוס לי את השיער

תסתכל לי בעיניים

תדחוף אצבע, תדחוף שתיים

תלטף תרגיש תצבוט תצליף

תחדור תצא תחדור תצא

תלקק תרטיב תיגע תתרחק

תסתכל עליי, תגיד לי שאני הכי יפה ככה

על ארבע עם תחת אדום וסימני ידיים

תעיף אותי לכוכבים, תגרום לי לצרוח

ובסוף כשנגמר, תגלגל לי סיגריה

תדליק, נעשן, נשתה יין

ותגיד לי - מאמי, מה בא לך לאכול? 

עכשיו אני מכין לך 

לפני חודשיים. שני, 1 ביולי 2019, בשעה 14:50

לפני כמה ימים ישבתי עם ידיד שלי שבמשפט אחד הצליח לגרום לי להבין מה עובר עליי בימים האחרונים, חודשים אחרונים, אולי אפילו שנים אחרונות.

אני רדומה, אני צפה בחיים שלי ולא באמת חיה אותם

איך אומר המשפט? זה שאתה נושם לא אומר שאתה חי.

אז אני נושמת, נושמת אוטומטית ומעבירה את חיי על ניוטרל

כלום לא מעניין, כלום לא מרגש, נמצאת בחופשה ארוכה וחוץ מלרבוץ מול הטלויזיה לא עושה כלום כי אין חשק

לא יוצאת לדייטים כי אף אחד לא מעניין ומיוחד,

לא עושה סקס כי אף גבר לא מרגש אותי ולא עושה לי את זה

לא אוכלת, שזה השיא, אין לי תיאבון רוב היום ואין חשק לכלום, גם כשאוכלת אז אוכלת הכי בסיסי, לא מתבלת ולא משקיעה ולא מסעדות למרות שאוכל הייתה האהבה הכי גדולה שלי

מתרחקת מאנשים, לא יוצאת לבלות ולא יוצרת קשר כי אף אחד כבר לא מעניין אותי.... ושוב לצאת לאותו בר ולשתות את אותה בירה ולנהל את אותן שיחות ולהסתכל לצדדים וכולם עם הפנים בתוך הפלאפון ופשוט מיותר

 

ומשעמם לי

כמה שהחיים האלו משעממים לי 

אוף

 

לפני 3 חודשים. שישי, 7 ביוני 2019, בשעה 18:58

שאלה מאוד סטנדרטית שבדרך כלל כששואלים אותה מצפים לשמוע בחזרה "אז מה קורה?" ולהמשיך הלאה, בלי שאף אחד יודע מה המצב או מה קורה.

אז אם אתה כבר שואל אותה באמת מה קורה ומתעניין, הרבה מאוד קורה,אני כרגע לפני חופשת קיץ ארוכה, חולמת על טיול או חופשה בחו"ל אבל אין לי עם מי

כי דיי, נמאס כבר לטוס לבד ונמאס לטוס עם אנשים מהפייסבוק שלא מכירים, אני רוצה פעם ראשונה לטוס לחופשה עם בן זוג. אני בת 31 ומעולם לא הייתי בחופשה עם בן זוג, לא בארץ ולא בחו"ל. אני רוצה לטייל בסמטאות כשאנחנו מחזיקים ידיים, אני רוצה להסתכל לך בעיניים כשנשב במסעדה פלצנית ויקרה, אני רוצה לצחוק איתך כשנשחק בבריכה במלון ואטביע אותך במים, אני רוצה לטייל בשוק ולראות משהו שאני יודעת שתאהב, לקרוא לך בהתלהבות כי אני כבר יודעת מה אתה רוצה ואוהב. אני רוצה להתכרבל איתך על הספסל במרפסת מתחת לכוכבים, להתכרבל במיטה מול סרט בטלוויזיה בשפה ששנינו לא מבינים, להרעיש כל כך במיטה ולגנוח עד שהחדר ליד ירגיש לא נעים

אני רוצה לחקור את העולם ושיהיה לי עם מי, אבל בינתיים כבר עברו כמה חודשים ואפילו דייט לא היה לי. 

לפני 3 חודשים. חמישי, 6 ביוני 2019, בשעה 17:57

בתקופה האחרונה הגעתי למצב שכל מה שאני רוצה סביבי זה שקט. שלווה. 

אז הפסקתי להילחם מלחמות מיותרות, מלחמות של אחרים, של עצמי, של העולם.

התרחקתי מאנשים שדורשים המון תשומת לב והשקעה, של אנשים מתישים שנמצאים בתחתית ומושכים אותך למטה יחד איתם. של אנשים שחושבים שאם אתה טוב אליהם זה בסדר, זה מובן מאליו להמשיך ולשאוב ממך מה שאפשר.

מסננת את הבחור שבעבר שכבתי איתו פעם או פעמיים וזה גרם לו לחשוב שבגלל זה אני אמורה לשכב איתו שוב.

את החברה שנמצאת בדיכאון ועושה כל הזמן טעויות, שמכניסה לחץ לחיי,

את החברה שמלאה בדרמות, שכל הזמן מחפשת אקשן ומחרחרת ריבים בין אנשים,

הורדתי את הלחץ בעבודה, זה לא המפעל של חיי, לא חברה שבניתי בשתי ידיי, אם אני שכירה אז אתן מה שאני צריכה לתת, לא מעבר.

הפסקתי להיכנס לאפליקציות שמבטיחות אושר ואהבה ולמעשה מלאות בכלום, בגברים משעממים ולפעמים נצלנים ודושים.

הפסקתי להתרגש מעוולות שקורות סביבי, הפסקתי לנסות לתקן את העולם.

 

יש שקוראים לזה התבגרות, אני קוראת לזה נמאס.

פשוט נמאס. רק שקט, זה כל מה שאני צריכה.

לפני 3 חודשים. שבת, 1 ביוני 2019, בשעה 20:08

כשהייתי בת 14 אמא שלי סבלה מדיכאון קשה אחרי שקברה את שני הוריה, במשך כמה שנים הוציאה את כל הכאב והתסכולים שלה עליי.

השיא היה כשברגע של טירוף ושיגעון צעקה עליי "את הסרטן שלי, תראי מה את עושה לאבא ולי, את תהרגי אותי כמו שהסרטן הרג את ההורים שלי".

 

היום, כמעט שני עשורים אחרי אני רווקה בלי ילדים אבל עם כלבה, כלבה שאימצתי לפני 4 שנים

כלבה שמצד אחד אני אוהבת אהבת נפש והיא החברה הכי טובה שלי, מצד שני היא כלבה משוגעת, תוקפנית, לא סופרת אותי 

אתמול בעוד רגע של טירוף אחרי שהוצאתי עליה את התסכולים והעצבים שלי כי הייתה בעוד סשן של נביחות צעקתי עליה שהיא העונש שלי, שאני לא יודעת במה חטאתי שהיא בחיים שלי

 

אף פעם לא הודיתי בזה כי אני בן אדם שאוהב בעלי חיים בכל גופי, אבל הכלבה הזאת היא נטל ועול כל כך קשה, למרות שהצלתי אותה מהרחוב ולמרות שאני משקיעה בה כל כך הרבה, שאני מפסידה כל כך הרבה בגללה, שאני מבינה מה אמא שלי הרגישה כשאני עשיתי לה צרות בגיל ההתבגרות.

 

אם רק הייתי יודעת שיש מישהו שירצה להתמודד איתה, שיכול להתמודד איתה, באותו רגע הייתי מוסרת אותה.

גם את הכלבה.

לפני 3 חודשים. שישי, 31 במאי 2019, בשעה 21:41

היה לילה רגיל, הירח ריחף בשמיים והכוכבים נצצו מסביב

ההרגשה הייתה אותה הרגשה, עוד לילה על הבר, עוד בירה מהחבית, הצ'ייסרים זורמים והג'וינט דולק.

החברות מסביב, צוחקות, מספרות סיפורים, אבל העיניים שלי היו עלייך. מעברו השני של הבר, יושב עם בחורה בלונדינית וחזה שופע. מדבר איתה קרוב, צועק לה משהו באוזן כי המוזיקה חזקה, משחק לה בקצוות השיער, מזמין לה עוד כוסית.

בשלב מסויים היא קמה, כנראה לשירותים ואתה התיישרת על הכיסא, שיחקת בכוס הבירה שלך, יישרת מבט ונתקלת בעיניים שלי.

כנראה חשבת שאוריד את המבט באותו רגע אבל המשכתי לנעוץ בך מבט, בשיער השחור המתולתל האסוף בקוקו גבוה כמו שאני אוהבת, בזיפים המסודרים באורך המדוייק, בעגיל הטבעת באף.

חייכת אליי, חיוך קטן מרומז ואני הגבתי אוטומטית בחיוך זהה, הרמת את הכוס ואני אחרייך כמראה, עושים 'לחיים' באוויר.

הבלונדינית חזרה, התיישבה לידך, אבל אתה לא הסתובבת שוב אליה אלא רק סובבת את המבט לכיוונה. המבט שלי נשאר עלייך, על השרירים שזרמו מהחולצה השחורה, על הקעקוע לאורכם, על הצמיד זהב מהודו בקצה היד שעדיין החזיקה את הכוס.

אמרת לה משהו באוזן והתכוננת לקום מהכיסא, נותן לי מבט תוך כדי עם חצי חיוך והלכת. עקבתי אחרייך וראיתי שאתה הולך לכיוון השירותים, חשבתי כמה שניות עם עצמי, החברות ממשיכות לדבר על דברים לא חשובים והרגליים שלי זזו מעצמן, כאילו כוח מסויים מושך אותן לקום ולזוז.

אמרתי לבנות שאני הולכת לשירותים ופשוט התחלתי להתקדם לכיוון, ללא מחשבה, ללא תוכניות, מגיבה לכוח שמושך אותי לשם.

נכנסתי לשירותי נשים שהיו ריקים. שטפתי פנים, נזהרת לא להרוס את האיפור, סידרתי קצת את השיער ובאתי לצאת. עמדת שם מול היציאה מהשירותים, נשען כדרך אגב על הקיר ומסתכל למטה לרצפה. איך שיצאתי הרמת את המבט, אותו חיוך הגיח ואחריו גם החיוך שלי.

התקדמת לכיווני ואני צעדתי אחורה חזרה לשירותים, נכנסת אחריי ובעדינות רבה הדפת אותי לתוך תא השירותים, התקדמתי ברוורס עד שנכנסנו לתא ונעלת אותו, נשענתי על הקיר ונצמדת אליי מקדימה, מלטף לי את הפנים, הידיים שלי צמודות לקיר ואני מתנשפת,

לחשת "היי.." ועניתי לך בחזרה אותו דבר

הסתכלת לי בעיניים והסתכלתי לך בחזרה

היד שלך ליטפה לי את הירך, מתקדמת למעלה עם השמלה שלי, הרמתי את היד הנגדית ושיחקתי לך בתלתלים, פתאום סובבת אותי, הפנים שלי נשענו על הקיר והידיים תומכות, שתי הידיים שלך פתאום למטה עולות עם השמלה עד החוטיני, מורידות אותו לאט

הידיים שוב עולות ותופסות אותי חזק בתחת, אני משמיעה אנחה ועוצמת את העיניים

האצבעות שלך משחקות ומלטפות אותי בעדינות ואז נכנסות לתוכי, מלטפות, מסתובבות, מרטיבות. הפה שלך על הצוואר שלי, מנשק, מלקק, גונח.

שאלתי בקול חלש "אז מי הבלונדינית?"

"אה... זאת אשתי... אבל אל תדאגי היא לא תבוא"

פתחתי את עיניי וקפצתי מהקיר, הסתובבתי והדפתי אותך ממני, הרמתי את החוטיני חזרה למקום

"תודה, היה כיף" אמרתי עם חיוך 

הסתכלת עליי במבט מופתע ולא מבין

הזזתי אותך מהדלת ויצאתי החוצה מתא השירותים, מסדרת רגע את האיפור במראה ואתה עדיין בתא לא מבין מה קרה

יצאתי חזרה לבנות, אמרתי להן שקרה משהו ואני חייבת ללכת, אספתי את התיק, השארתי כסף על הבר ולקחתי שלוק נוסף מהבירה

בדרך החוצה עברתי בצד השני של הבר, ניגשתי לבלונדינית ואמרתי לה "צדקת, באמת בן זונה"

היא הסתכלה עליי עם דמעות בעיניים, מבט מאוכזב, שמה לי כסף ביד ולחשה "תודה..."

 

המשכתי הלאה הביתה, סיימתי את הערב עם 400 שקלים חדשים, זוג נוסף בדרך לרבנות והויברטור החדש שקניתי בזכות הזוג מלפני כמה לילות.

לפני 5 חודשים. שבת, 30 במרץ 2019, בשעה 17:42

כל חיי הייתי במקום דומיננטי, תמיד נאבקתי להחזיק את המושכות

בכל צעד בחיי, אם זה בעבודה, בצבא, בבית ספר

תמיד האמנתי בדעה שלי ונאבקתי בחירוף נפש כדי שהיא תהיה הדעה השולטת,

כדי שמה שאני רואה יראו גם אחרים

תמיד הייתה לי בעיה עם יחסי מרות,

בגלל זה עמדתי למשפטים חוזרים בצבא, כבר מהטירונות

בגלל זה החלפתי בעשור האחרון מקום עבודה כל שנה-שנתיים

מקום מגורים, חברים

קשה לי להישאר במקום ולפעמים נמאס לי ונגמר לי הכח להיאבק על מקומי

לפעמים לצד השני נמאס ופשוט נפטר ממני, התרחק

 

תמיד האמנתי שזו הדרך הנכונה, שבסופו של דבר אגיע לנחלה שלי,

למקום שבאמת נכון לי ובאמת עובד לפי איך שאני מאמינה ורוצה שיהיה

 

ועכשיו, נמצאת במקום כל כך נמוך

כל כך בודד

כל כך לא נוח

שכל מה שאני רוצה זה שמישהו אחר יחליט בשבילי

יגיד לי מה נכון עבורי, איך צריכה לפעול, מה צריכה לעשות

ועדיין, כל כך קשה לשחרר.

לפני 5 חודשים. שישי, 29 במרץ 2019, בשעה 03:29

כל מילה שאמרת, כל הבטחה שהבטחת

כל נשיקה וחיבוק, כל חיזוק ברגע קשה

רק גרמו לאוויר מסביבי לרטוט

ללב שלי להתמלא בנחת 

הגוף שלי היה רפוי, פתוח, מקבל

המוח שלי היה רגוע, לא בכוננות, פנוי לחלוטין

 

 

כל שקר שלך הוציא לי את האוויר מהריאות

כל קללה גרמה ללב להתכווץ

וכל בגידה בנתה סביבי עוד אבן בחומה

 

בסופו של דבר היו מספיק אבנים לכסות את כולי.

ועם הזמן הראש נכנס למגננה, ננעל ונאטם 

והגוף כולו כלוא כשסביבו חומה נצורה ומוגנת

 

וגם היום מסתבר, 4 שנים אחרי

החומה עדיין קיימת

הסכינים שלופות

ואף אחד לא מצליח להיכנס.