צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

צלקות

כמו שאמרתי, עולם השליטה הוא מדהים, אבל אפל מזעזע וחולני, אחרי שנים בקהילה בכל תפקיד אפשרי, התעוררתי.
וזה הזמן לספר את הסיפור.
לפני שבוע. רביעי, 10 ביולי 2019, בשעה 15:36

לא יודעת איך להתחיל את הבלוג, אני יושבת כמה דקות ובוהה במסך מחכה שהמילים יכתבו את עצמן בזמן שהנפש בהפסקת צהריים.

משהו אחר קרה אצלי בפנים, וזה מטורף כל כך ושונה, החומות שלי נשברו וסיפרתי לו הכל, מי אני ומה עברתי, כל טעות ונפילה והוא המשיך להסתכל עלי במבט מעריץ ומטלף, חשפתי את כל כולי, את הגוף שלי עם כל סימני ההרזיה, את עודפי העור שנשארו מהקיצוניות שירדתי במשקל, את הבכי הלא נשלט שתוקף לי את החיים, הוא חיבק אותי שרעדתי, הסתכל לי בעיניים.

הוא תמיד אומר לי כמה שאני חזקה, אחרי כל מה שעברתי אני רוצה להשתנות, הוא לא מזיין אותי, הוא מקלף לי את החלק השרוף בלב, אף פעם לכ חשבתי שאוכל להיפתח כל כך, להרגיש כל כך שייכת.

בדיוק שהפסקתי להאמין ורציתי למחוק את המוח מכל סם פסיכואקטיבי שהמציאו הוא הגיע אלי וגרם לי להאמין בעצמי, לרצות לשפר את עצמי כל יום, קצת יותר.

אז למרות שאני כל כך אוהבת לכתוב ולספר החלטתי לברוח מכאן לתמיד, אני לא יודעת אם הוא באמת האחד שלי, עדיין לא ראיתי את כל הצדדים, אבל מה שבטוח הוא זה שנתן לי תקווה, שגרם לי להבין שההתעסקות בעבר מיותרת, מעכבת.

אז שלום ולא להתראות קהילה, החלטתי לחזור לאהבה הטובה והישנה, כזו שבה אני לא נגררת על הרצפה על ארבע עירומה, מושפלת חשופה, הדבר היחיד שאחשוף הוא הנפש וגם עם האחד שראוי להיחשף. 

תשמרו על עצמכם ותבינו שלכל סטיה יש בסיס, הבסיס לאהוב כאב פיזי או נפשי חייב להיות בסיס מלוכלך, תחקרו, תכנסו תחפרו ותזרקו הכל לפח, תתמקדו במה עושה לכם טוב בהווה ובעתיד במקום להתמקד בסשן הבא.

בסופו של דבר כולנו רוצים אהבה, כזו אמיתית וטהורה

סטיות זה בסדר עם האדם הנכון, באינטמיות הנכונה

סקס בדאנגן זה לא קול.

אני הייתי באתר הזה- צריכה חינוך, קומפליטלי וסקארד

או בקיצור, שיר, נעים מאוד.

48 שעות אחרונות באתר, זה זמן לשאול, להודות ולהתפרק כי לפה אני לא חוזרת יותר🙏🖤

 

 

לפני 3 שבועות. ראשון, 30 ביוני 2019, בשעה 17:41

לאנשים קשה להבין ממה אני סובלת, כמה פעמים שמעתי את המשפט תתאפסי על החיים שלך ותתגברי על האונס.

אבל זה לא האונס שגרם לי להשתגע

זאת אמא שלי

ביקשתי ממנה עזרה, אמרתי לה שאני לא יכולה להתמודד, שאני נופלת לסמים חזרה וזאת הייתה התגובה שלה.

 

תקשיבי טוב הפעם עברת את כל הגבולות!!! אני לא רוצה לשמוע ממך לא רוצה לדעת ממך ואם תחשבי שזה יעבור לי את טועה!!!! אני מתביישת בך את שקרנית!!! אבל את אוהבת את חיי הזנות והגועל, והסמים, אמא מתה בשבילך אין לך אמא מה שנותר לך זה החברה הזולה שאת מסתובבת איתה, כבוד את אומרת? תתביישי אני יודעת עליך הכל באילת ילדה מגעילה!!!
מעבירה את כל מה שכתבת לי לטל !!! להשחיר אותי תתבישי לך אחרי כל מה שעברתי אין דרך חזרה שרפת אותי !!!

 

הגעתי לאילת אחרי הגמילה שלי מסמים. אף פעם לא נכנסתי למעגל הזנות למזלי, אבל בסמים היא צודקת.

הגעתי לכאן למרחב על"ם, אני בטיפולים פסיכולוגים אינטנסיבים, גדלתי בלי אהבה, הייתי ילדה שמנה שכל הילדות נאמר לה על ידי ההורים שהיא לא תצליח בחיים, כל הילדות אמא אמרה לי שאף גבר לא ירצה אותי כי אני שמנה, כל גבר שיהיה איתי יבגוד בי עם פרגית לדבריה, אבא אמר שאני אהיה מנקת רחובות ואין לי שום תקווה, מגיל 8 אני חותכת את עצמי ומנסה להתאבד.

כשעשיתי אסיד בפעם הראשונה לפני כמה ימים עלו לי פלאשבקים מגיל 6, משהו קרה שם. 

כששאלתי את אמא היא אמרה שאני חייבת להפסיק להתעסק בעבר, כששאלתי את הפסיכיאטר הוא אמר שהוא מצא את התיק הרפואי שלי וביום שלישי אנחנו פותחים אותו ביחד.

ואז אני אגלה מה גרם לכל זה.

אני לא מספרת לכם כדי שתרחמו עלי, אני מספרת לכם כדי לפרוק את זה החוצה.

לפני 3 שבועות. ראשון, 30 ביוני 2019, בשעה 09:23

אני אתחיל בתחושות, כאב וצריבה שמלווים בשפתיים נפוחות וסימנים כחולים צהובים ירוקים מדממים בכל הגוף.

אופוריה אני מרגישה כאילו נטלתי סם...

טוב בכנות אני לא יודעת איך להתחיל את הסיפור הזה כי לפני שניה הוא נגמר, אני עדיין רטובה באופוריה מוחלטת כבר חצי שנה שלא עשיתי בדסמ טהור.

(לא ספנקים על התחת, אני מזוכיסטית אמיתית, טהור 🤫)

זה קרה בעבודה, אני עובדת במועדון באילת והוא הגיע לחופשה. אני רגילה שגברים מתחילים איתי שם, שיכורים, מסטולים עייפים חרמנים והקונספט של החרמנות בלי הכאב קצת היה חסר לי, אז סקס ונילי זה מיותר ועל זוגיות אין בכלל מה לדבר, לא הכיוון.

הוא התחיל איתי וסיננתי אותו, אמרתי לו שאני חושבת שזה בגלל שהוא מסטול וחרמן והוא צחק והמשיך לנסות, בצורה הכי מכבדת ולא מטרידה שיש, אבל תוך כדי עבודה והוא נראה ילד כל כך טוב אז אמרתי לו שאני מאורסת.

הוא שאל איך קוראים לי ועניתי לו ותוך כדי שהוא הולך הוא אומר לי שהוא יחזור למועדון גם מחר.

הסיטואציה כל כך רגילה לי שאפילו לא חשבתי עליו ואז יום למחרת אני מקבלת הודעה בפייסבוק מאותו בחור "שיקרת לי, את רווקה" (ואיך ששילמתי על השקר הזה...)

אני לא אחשוף את השם שלי אבל השם שלי עם השם משפחה הוא אחד אם לא הנפוצים ביותר בפייסבוק בעיקר באנגלית

כל כך התלהבתי מהמחווה שהייתי חייבת לתת לו את המספר למרות שהוא בן 20 ואני 24 ( למה הגיל קריטי? בחיים לא שכבתי עם גבר שקטן ממני, משהו בדומיננטיות מתרסק בעיני)

לא בא לי להמשיך ולתאר ולגלוש לפרטים שיחרמנו אתכם סוטים קטנים... אבל.. 

כבר חצי שנה שלא היו עלי סימנים, סימני נשיכות, שריטות, חתכים. סאדיסט אמיתי, נולד עם זה. בחיים אף גבר לא הרגיש כל כך נח לכאיב לי, הוא קרא את הגוף שלי כמו ספר פתוח עם כריכה שקופה.

הוא חיבק אותי ודאג להזכיר לי כמה שאני יפה והוא נשאר עד הבוקר להרגיע את הרעידות והכאב.

אני גרה באילת והוא מהמרכז..

בדסמ זה כמו סמים, אתה יכול להגמל תקופה אבל בנפילה הכי קטנה אתה תחזור לזה בכל הכח.

 

סאדיסט ומזוכיזטית מתגלגלים במיטה כל הלילה

ילד בן 20, קטן ממני ב4 שנים לימד אותי מה זאת שליטה

זה לא דאנגן, זה לא לגרור את האישה שלך על ארבע מול סוטים כמו בתהלוכת כלבים, זה לא להניח עליה קולר וזה לא לזיין עוד 4/5 "נשלטות" במקרה הטוב. 

לבדסמ אין חוקים, כי כל אחד והסטיה שלו.

בדסמ זה שני אנשים סוטים שחולקים את אותה הסטיה ביחד וזה כל כך אינטימי וכל כך מחבר

ולמרות שהוא קם והלך בבוקר

הוא השאיר טעם כל כך טוב

הוא לא גרם לי להרגיש מנוצלת 

הוא גרם לי להרגיש נשלטת על ידו, בכח, במנטליות

פאקינג ילד בן 20. 

לפני 3 שבועות. שלישי, 25 ביוני 2019, בשעה 03:10

אתמול שכבתי עם מישהו שהכרתי באוקיופד

נפגשנו ב3 בבוקר בגינה הוא עשה סיבוב עם הכלבה ואני לא הצלחתי להרדם אז נפגשנו.

דיברנו במשך שעות הוא היה כל כך חמוד, ראש פתוח, אינטיליגנט, הצלחנו להיכנס יחד לשיחות עומק הייתה כימיה מדהימה והוא נראה כל כך טוב.

השעה הייתי 6 בבוקר והצעתי לו לבוא אלי לעשן קצת, לא חשבתי בכלל על סקס כי היה לי כל כך כיף איתו. נשכבנו יחד במיטה והוא פשוט חיבק אותי ועטף אותי ככה בחיבוק שלו. לא הצלחתי להכיל את החיבוק העוטף הזה ובכל זאת כל כך נהנתי.

הוא ליטף לי את הפנים ואמר לי שאני מדהימה ויפה.

החיבוק הפך לחזק יותר, יצרי יותר ומנגיעה לנגיעה התקרבנו

שכבנו והסקס היה מושלם

אבל עם הסקס החיבוק החם והעוטף נעלם

"כבר מאוחר אני צריך ללכת"

7 וחצי בבוקר והוא הלך

מיותר לומר שלא הצלחתי להרדם

עד עכשיו אני ערה

עד עכשיו לא שמעתי ממנו

 

אני רק רוצה שישמרו עלי, שיחבקו אותי חזק ויעטפו אותי, אני רק רוצה שיאהבו אותי.

 

מיותר לומר מה קרה לי וללב שלי

מיותר לומר שמרוב כאב כבר אין בכי

מיותר לומר שאני לא עומדת בזה

החיים גם ככה קשים

למה לשחק עם אהבה?

 

למה אין מילת קוד שמשחקים עם הלב?

למה גברים ישחקו לך ברגש כדי להיכנס לך למכנסיים?

הלוואי שהייתי מכוערת, לא משדרת מניות

אולי אז הייתי יודעת להבחין בין מי רוצה לזיין אותי לבין מי רוצה לזיין לי את הלב.

לפני חודש. שישי, 21 ביוני 2019, בשעה 20:36

לקחתי אקסטה לפני כמה ימים, לכל מביני הסמים שבנינו (כלומר 80% מהקהילה), קיבלתי דאון אגרסיבי, במשך שלושה ימים לא הצלחתי להפסיק לבכות, להיכנס להתקפי חרדה, התמוטטויות עצבים מהקשות ביותר.

כן כן גם אני לא מתגאה בעצמי אבל היה לי רק שטר מסכן של מאה והרגשתי צורך בלתי נשלט לברוח מהמציאות, אז אקסטה.

הפסיכיאטר שלי כבר נתן לי על הראש אז תחסכו ממני.

מה יכול להפסיד מישהו שכבר איבד הכל?

________________________________________________________

אני בחיים לא אשכח את הפעם הראשונה שנחשפתי לסם בעוצמה חזקה מגראס. זה היה קוקאין שהכניס אותי כל כך עמוק פנימה. מסיבת הסקס הראשונה שהייתי בה, הגעתי מסטולה כמו שמתבקש- שיכורה. עוד לובשת בגדים בזמן שכל המסיבה בעירום.

ישבתי שם עם שלושה אנשים שהכרתי מהדאנגן, זוג נשוי, עם ילדים ואיזו בחורה אבודה. הם שאלו אם אני רוצה להריח ובשיא התמימות עניתי להריח מה? הם התחילו לצחקק ולקחו אותי לאחד החדרים. חדר מטר על מטר מסריח מסקס מזדמן.

הגבר נשכב על המיטה והבחורה התחילה למצוץ לו בזמן שאישתו מכינה שורות בעזרת כרטיס.

באתי מבית מאוד מאוד אטום ומיושן, חשבתי שקוקאין זה סם שיגרום לי לגמור על איזו מדרכה בתל אביב.

היא הדריכה אותי בקפדנות איך להריח בזמן שקול חניקות וגניחות מהדהד בחדרון הזה.

ואז הרחתי, 4 במכה. 

לא ידעתי איך להתמודד עם התחושות החזקות האלה, לרגע הרגשתי שלא כואב, לרגע הרגשתי שאפשר להניח את הכאב בצד, המוסיקה תפסה משמעות אחרת, הכל היה חד ופתאום זה הרגיש שאני יכולה לחשוב על עתיד.

ואחרי שעה זה נעלם.

בכל הזמן שהגבוה זרם לו בדם שלי פשוט ישבתי בפינה מרוחקת מכולם ובהיתי באוויר- בדיעבד משהו כל כך לא רגיל לקוק.

אני אחסוך מכם סיפור ארוך ומגיע ואומר לכם שמאז המסיבה הזאת לא הפסקתי לרגע עם הסמים.

ממסיבה למסיבה משהו אחר, חזק יותר, חלש יותר.

MDMA.קוק.קטמין.אלכוהול בכמויות

כל מה שהחזיר אותי לאותה התחושה

לכמה דקות האלה

ואז התמכרתי לאמדי. במשך שנה וחצי.

______________________________________________________

היום אני מכורה לשעבר, החלטתי שמותר לי פעם בחצי שנה.

 

תודה קהילה אהובה.🖕

 

 

 

לפני חודשיים. שישי, 17 במאי 2019, בשעה 05:28

אני אתחיל בהקדמה, פנטזיית אונס- היא לא סטיה נחמדה וחביבה שיש לממש עם פרטנר נכון. 

בתור נשלטת שמכורה לחוסר אונים וכניעה, פנטזיית אונס עם הפרטנר המתאים נשמעת לגיטימית.

זה לא, זו סטיה נוראית שחייבת טיפול והתייחסות רפואית. 

הכרתי אותו פה בכלוב, בחור בן 31 הייתי בת 22. סיפרתי לו שקיימת אצלי פנטזיית אונס והוא הבטיח להגשים לי אותה. 

אחרי מספר פגישות ושיחות, הגענו למסקנה שאפשר לבצע את הדבר. 

הבעיה הגדולה היא שמר שולט אכזר שכח שהוא צריך להודיע לי מראש, להכין אותי, שאדע שזה רק משחק תפקידים ואני לא באמת נאנסת, שתיהיה לי מילת קוד במידה ואני לא מרגישה בטוחה. 

ערב אחד שתינו אלכוהול, בכמויות.

הוא החליט שזה הזמן המתאים לממש את הפנטזיה שלי, בלי להודיע לי.

(עד לאותו ערב באף אחד מהפגישות לא היה שום מגע מיני)

הוא הסתכל לי בעינים והמבט החם והתמים שלו השתנה למבט שאני מכירה טוב מאוד, המבט הזה שהיצר משתלט על הגוף וההגיון מטייל לו על הירח. 

הוא פשוט תפס אותי וזרק אותי למיטה, הייתי שיכורה אבל מודעת, אמרתי לו שזה לא מתאים.

הוא קרע ממני את הבגדים והתחיל לחדור אלי, ככה, יבשה, לא מוכנה, לא רוצה. 

אמרתי די, התנגדתי, בכיתי, צעקתי.

הוא לא הפסיק, כי מבחינתו זה משחק תפקידים.

ואז קיבלתי התקף חרדה מהקשים שהיו לי

התחלתי לרעוד, להתנשף, לצרוח עד שהגרון נקרע.

התחלתי לאבד חמצן, לא הצלחתי לנשום.

הוא שם לב אלי והפסיק.

כשהוא ירד ממני הוא עמד ליד המיטה והסתכל עלי במבט מזועזע, כאילו פתאום הוא הבין מה הוא עשה.

יאמר לזכותו שהוא הצליח להרגיע את התקף החרדה.

שהתאפסתי על עצמי ישבתי כולי מקופלת בתוך עצמי לא מצליחה להרים את עצמי מהמיטה, לא מצליחה להסיט את המבט מהקיר הלבן מולי.

ואז הוא התחיל לבכות, מבקש סליחה על מה שהוא עשה לי.

לא הגבתי, אספתי את עצמי ויצאתי מהדירה.

 

כן, חוסר מזל שנפלתי על "שולט" חרמן, חסר נסיון או ידע.

אבל אונס זו לא פנטזיה, אונס זה לקחת את הנשמה מהגוף ולבתר אותה חלקים חלקים עם סכין מפלסטיק.

 

הפעם אני פונה לשולטים שקוראים את הבלוג.

בדסמ או לא, אם בחורה אומרת מספיק, דיי, אני לא יכולה יותר. אתה עוצר. אתה עוצר ובודק, מסתכל עליה, מרגיש אותה, מותח לאט לאט את הגבולות, לא קורע אותם. 

 

 

 

לפני חודשיים. חמישי, 16 במאי 2019, בשעה 06:17

עשיתי סקס היום.

בחור ונילי.

סקס טוב, הסיבוב הראשון היה טוב.

בסיבוב השני לא רציתי עוד.

"דיי אני לא יכולה יותר"

"שששש"

ובמקום להתחיל להיאבק או לנקוט עמדה כל שהיא, אני מתחרמנת מהאגרסיביות, מהכניעה שהוא גורם לי להרגיש.

אז אני ממשיכה, למרות שאני לא רוצה.

כי האגרסיביות מחרמנת אותי.

כי השליטה על הגוף שלי מחרמנת אותי.

 

ועכשיו כל שנותר לי הוא להיכנס רגל אחר רגל לבועה הנוחה שלי, הכל בסדר, הכל בסדר בבועה שלי, הקירות צבועים בשחור ובמרכז החדר ספה, עליה יושב גבר, יושב ומחכה שאחזור כדי לחבק אותי, לומר לי שאני שייכת ושאני הכי יפה שיש. כזו הבועה שלי.

הסקס החסר משמעות הזה... כמה דקות של חום ואהבה... ומגע...

למה עשיתם ממני מפלצת? קהילה זבל. 

 

לפני חודשיים. ראשון, 12 במאי 2019, בשעה 19:09

כל עשר סיפורים, תקבלו סיפור עסיסי, אחד כזה שגורם לבטן להתהפך.

הכרתי אותו בכלוב, בן 31, "שולט".

ילדה מטומטמת עם מוח מחוק מסמים הולכת בשעת לילה מאוחרת לבית זר, לגבר זר.

לא רציתי להיות לבד.

הלכתי אליו, לא הורגשה כימיה, מלב אגרסיביות מיותרת במקומות שלא צריך, כל קשר לבחור ולשליטה הוא מקרי בהחלט.

מפה לשם החלטתי שאני רוצה ללכת הביתה.

לו היו תכניות אחרות.

הוא משך אותי מהשיער לחדר, הסברתי לו שאני רוצה ללכת הביתה, אמרתי כמה פעמים את מילת הקוד הקסומה שלא כובדה בכלל לאורך כל המפגש הזה.

את התיאורים הגרפים אני אשמור לעצמי ברשותכם.

כשהוא גמר הוא קם והלך לשירותים, לקחתי את הדברים שלי וברחתי משם.

כמה אבודה הייתי? לא קראתי לזה אפילו אונס, קראתי לזה סשן.

 

לפני חודשיים. שישי, 10 במאי 2019, בשעה 16:10

לא חשבתי שאעשה את זה, אבל לפעמים כדי לראות את כל התמונה צריך להוריד את המסגרת.

אני במצב רע, לא מאוזן, המחשבות מפוצצות לי את הראש, אני סובלת באופן קבוע מפלאשבקים ובכל שניה שבה אני לבד ולא עסוקה במשהו החרדות מתחילות להתעורר, הנפש שלי לא רק לא מאוזנת, היא הרוסה.

אני מרגישה כל כך לבד בכל התהליך הזה, ההורים שלי כבר הפסיקו להאמין בי, הפסיקו להאמין שאצליח לחזור לדרך הנכונה. 

בלי סמים, בלי אלימות בלי שליטה. 

ואיכשהו זה תמיד בא אלי זה תמיד מגיע אלי גם אחרי שעברתי לעיר הכי דרומית. 

אני מרגישה לבד ואני רק רוצה לאהוב, הנפש שלי צמאה לאהבה כזאת אמיתית, לא בדסמית.

אני מוכנה לאהוב. 

לפני חודשיים. חמישי, 9 במאי 2019, בשעה 11:35

בכל התקופה, ההורים שלי ידעו מה אני עושה ולאן אני יוצאת, הם ידעו גם על הסמים. סיפרתי הכל לאמא ואמא הייתה מספרת הכל לאבא.

גרתי אצל גבר אחד במשך תקופה, לא היינו זוג, אבל היינו שוכבים.

לילה אחד קיבלתי שיחה מאבא, המילים שהוא אמר עדיין רצות לי בראש, כל יום מאז.

"תפסיקי למכור את הגוף שלך בשביל בית".

ניתקתי את השיחה והתחלתי לבכות. מאז ועד היום, אני אשן ברחוב ולא אמכור את הגוף שלי בשביל בית. 

פאק, הודעה קטנה לכל הגברים השולטים שיצא לי לפגוש כאן- אתם המיץ של הזבל, צריך להיות עיוור כדי להבין שהקשר ביני לבין הבדסמ הוא מקרי וטראגי, הייתי ילדה קטנה שרק רצתה חיבוק, רק רצתה אהבה וחום.

לא רציתי את כל זה.