לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

צלקות

לפני יום. שבת, 18 בינואר 2020, בשעה 18:00

עוד סופש מטורף ודינאמי מאחוריי

הזיכרון שלי לגמרי נדפק אבל אני אנסה, כבר היום השלישי שאני לא לוקחת את הכדורים הפסיכיאטרים, בלי התקפים ופלאשבקים, חוויה! האמת שקצת סמים ואלכוהול בכל זאת אני לא קדושה.

כמו שסיפרתי, בחרתי להתנתק מכל האנשים הרעילים בחיי, בעצם מכולם ובכל זאת, בחורה צעירה בת 23.. רווקה אילתית.. החלטתי לאסוף את עצמי, לעלות על העקבים השחורים המוגזמים שמאלחשים את הרגליים, מחשוף שמשאיר טעם לעוד ואודם שחור להדגיש שאפשר להוציא את הילדה מתל אביב אבל לא את תל אביב מהילדה..

הכי שונה מהנוף המקומי ובלי שקל על התחת יוצאת לבד לקרוע את העיר🌚

פגשתי המון מכרים בדרך, אהבתי את המבטים של הגברים והנשים, המשיכה והקנאה.

ואז פגשתי מכר שהציע לי לחבור אליו להמשך הדרך ולמה לא? נכנסנו למועדון הכי סטייל תל אביב שקיים באילת, הברלין.

פעם ראשונה שם, קיבלתי כאפה תל אביבית, ואיכשהו הגעתי לסיטואציה שבה מציעים לי שלישיות ואורגיות, שניה רגע, איך זה קרה? איך אני נגררת לדבר שברחתי ממנו?

ברור שניצלתי את הסיטואציה לקבל סמים חינם וברחתי משם כל עוד נפשי בי..

כשהגעתי הבייתה קיבלתי הודעה מהגבר היחיד באילת שהצליח לגרום לי להרגיש קצת בדסמ, כמובן שקפצתי על ההזדמנות אחרי כל דיבורי הסקס למינהם במועדון, כשהגעתי הוא חיכה לי מחוץ לדלת עם קופסת מתנה שחורה, לחוץ כל כך מבפנים ומבחוץ משדר רוגע מוחלט, אחח הדבר הסקסי הזה..

הוא קנה לי קולר מאמסטרדם.. נראה לי שהבחור מתחיל להתעניין קצת יותר בבדסמ, כל יום קצת יותר.

נגעת נסעת בייבי.

טנקיו וויקנד, אני פאקינג מתה על החיים האינטנסיביים שלי⁦❣️⁩

 

 

 

 

 

לפני שבוע. שבת, 11 בינואר 2020, בשעה 14:53

כמו שאמרתי, הסופש היה משוגע..

יחסית לנימפומנית לשעבר החזקתי יפה תקופה של סקס מועט וגרוע, וונילי בלי תשוקה.

כמה כיף להיות ינשוף ולגור באילת, בעיקר שערים בשעות המאוחרות של הלילה אנשים מאוד מסויימים, נרקומנים, בליינים, תיירים ושיכורים ובינהם אני, יושבת במיטה ומחכה שהשמש תעלה.

קיבלתי הודעה ממנו בדיוק כשיצאתי מהמקלחת והתכוונתי לישון כמה שעות לפני העבודה.

אולי זו הבדידות אולי הצורך בסקס, משהו משך אותי להתלבש ולצאת אליו, ישבנו במשך שעות ודיברנו על כל כך הרבה נושאים נורמלים, שמתאימים לבני גילי, כמו לימודים וטיול גדול, סיפרתי לו מה עבר עלי החודש והוא סיפר לי למה הוא נעלם.

ואז הוא התקרב אלי ולהתחיל לנשק אותי, קם ישאל אותי אם אני רוצה להזדיין, אמרתי כן כי מה כבר יש להפסיד, רווקה בודדה וחרמנית.

הסקס היה מושלם, הוא היה מושלם, בהתחלה בעדינות מושלמת שתוך שניות הופכת למשהו אגרסיבי ומלוכלך, לא הצלחתי לקלוט בכלל עד כמה הוא הקשיב בשיחות שלנו ועשה בדיוק את מה שאני אוהבת.

כן, היה מושלם ועכשיו הוא טס לאמסטרדם.

אז הינה הבדידות דופקת בדלת 

אין לי כח לפתוח לה

תשארי בחוץ קצת

 

 

 

 

 

 

לפני שבוע. שבת, 11 בינואר 2020, בשעה 14:29

בוקר של שבת, קפוא בחוץ.. טיפות של גשם נוקשות בחלון הקטן של הפאקינג בית שלי, זה קרה אני שוב גרה לבד, שכרתי דירה ואני מפסיקה לחיות מטובה לטובה, מדרמה לדרמה, פשוט נועלת את הדלת של דירת החדר המהממת שלי. שלי.

חזרתי לעשן אחרי הפסקה של כמה ימים בודדים ואתמול קניתי באנג. אני שותה את הקפה שכבר הספיק להתקרר ונזכרת באירועים של הסופש.

עברתי כמה ימים פסיכים, האקס שלי ניסה להתאבד, שלח לי תמונה של חפיסת כדורים ריקה וכתב שהוא תמיד יאהב אותי וחבל שזה לא הפוך.

לילה מטורף של בכי והתחננות, רק תגיד לי איפה אתה?, הקפצתי ניידות למרכז ולדרום, לא יכלתי לחיות בידיעה שמישהו ימות בגללי.

הוא בסדר, יצא מזה חי, ואני אחרי התקף חרדה וכמה תרופות טובות חזרתי לעצמי.

רצות לי מליון מחשבות בראש על מליון נושאים שונים ואני באמת לא יודעת על מה לחשוב קודם.

כמה חזק אפשר להיכנס לנפש של אדם, ראש הוא לא משחק ובאמת שהפעם לא התכוונתי..

קמתי עם תחושה שמשהו לא מסתדר, אעדכן בהמשך.

 

 

לפני שבועיים. ראשון, 5 בינואר 2020, בשעה 23:10

איזה כיף שאני יכולה ברוב חוצפתי לנצל את הבלוג הזה כדי לשלוח לך מסרים והפעם אני ישירה וברורה מתמיד. בדס"מ תמיד זרם בדם שלי הרבה לפני שהכרנו.

ההכרות שלנו פתחה לי דלת לעולם שלא הכרתי, עולם ששרף אותי מבפנים וגרם לי לפגוע בעצמי, להתמכר לכאב.

לא נפגשנו מעולם ובכל זאת במשך תקופה ארוכה שלטת בי, גם בתקופות שלא דיברנו כמה שבועות, תמיד היית שם, במחשבות שלי ברגשות שלי, אדם שלא פגשתי.

גם בלי שאומר כלום יודע בדיוק מה אני מרגישה, יודע בדיוק מה לומר ובאילו נקודות לגעת.

בתקופות הכי קשות אתה צץ משום מקום כאילו עוקב אחרי החיים שלי.

השליטה מרחוק ההזויה הזאת תגרום לכל מי שישמע לחשוב שאני לא מנוסה או ילדה קטנה ומתלהבת.

אבל למאסטר שלי יש יכולות שלא ראיתי בחיים, אף  אחד לא הגיע לחצי ממה שבאמת לי לעשות ואיך להתנהג.

חזרת לפני שבוע לחיים שלי אחרי חודש-חודשיים של נתק והבנתי כמה השתנתי, כמה כוח איבדת מהשליטה שלך עלי.

מלאת הערכה והערצה על הדברים הטובים, סולחת על הרעים, מצטערת מעומק ליבי על כל פעם שאכזבתי, על כל פעם שהתחצפתי ועברתי על החוקים.

אני לא סתם טועמת,בוחנת ולומדת את עולם השליטה אני שייכת לו מכירה אותו, הוא זורם לי בדם. 

היום שוחחנו בפעם האחרונה מאסטר.

הדלת שפתחת לי החלידה והתפוררה.

אני מבקשת ממך לשחרר את האחיזה מאסטר.

 

 

לפני שבועיים. שבת, 4 בינואר 2020, בשעה 21:39

אני מדחיקה הכל, מדחיקה את הרגשות שלי, הפחדים, החששות והגעגועים, אני ממירה את הכאב בכלום.

אחת מהפעמים הנדירות בהם אני פשוט לא מרגישה כלום.

יש לי כל כך הרבה יכולת אבל חוסר יכולת מוחלטת לישום היכולת, אתם איתי?

מאסטר רוצה שאהיה שייכת לו, מאסטר מנוסה שאני יודעת שיכול לגרום לי להצליח ובמקביל להיות הכלבה הציתנית המושלמת שאני חולמת להיות.

הוא תמיד היה המאסטר שלי, רק מאחורי הקלעים. הוא מכיר יודע את הנפש שלי, הוא יודע מה אני חושבת ומה אני הולכת לומר גם אם לא אמרתי כלום.

יש לי הרבה נקודות רעות אצלו שאני יודעת שהוא מת לנצל ואני לא יודעת מה אני אמורה להרגיש או לעשות כרגע.

אני באמת מוכנה להיות נשלטת?

האם אני באמת מוכנה לתת את כל כולי לחלוטין?

 

לפני שבועיים. שישי, 3 בינואר 2020, בשעה 21:33

יושבת בדירת חדר זרה עם מפזר חום קטן ורועש

אז שוב מצאתי את עצמי בלי בית, אני הומלסית מאז השנים הפרועות בתל אביב. מזל שבתוך כל החובות שלי קניתי רכב, הוא הבית הקטן שלי. ארבעה מזוודות מסודרות מכילות את כל מה שאספתי במשך השנים.

אולי קשה לי לעכל שאני בת 24 ואולי זה השלב להבין שאני צריכה להיות עצמאית ולשכורר דירה, לחתום לחוזה של שנה לפחות ולהניח את התחת המצולק שלי כל לילה, במיטה ש.ל.י.

לישון על הספה נהיה הרגל,א השמש משקים אותי מלילה של חצי שינה חצי ערות במערבולות חונקות.

הצלחתי לנטרל את הרגשות שלי ולשחרר את הלב, להמשיך הלאה ולא להתפשר יותר.

הגיע הזמן לומר שהבחורה המצולקת הזאת צריכה זמן לבד.

 

 

 

לפני 3 שבועות. שני, 23 בדצמבר 2019, בשעה 03:54

התחלתי לכתוב ב3:33 

שעה אולטימטיבית להכניס לריאות עוד מנה של בריחה מהחיים, הפעם תה חם ולא כוס יין.

אתמול  בערב פירקתי מערכת יחסים ונילית קצרה ומדהימה, עם החבר הכי טוב שלי כבר שנה, הרגשתי כל כך שלמה איתו הוא אהב כל סנטימטר בי וגרם לי להרגיש כמו מלכה.

שחררתי אותו כי הוא נתן לי סמים והרבה מהם, כל ערב סם אחר וכל גם שרציתי מבלי לעצור אותי.

אני גאה בעצמי שקמתי והלכתי למרות שהלב לקח פה תפקיד חשוב ההגיון חזק יותר.

יש סיבה יותר חזקה למה בחרתי לקום וללכת.

אחרי כל כך הרבה נסיונות הגעתי למסקנה, אני לא יכולה לנהל מערכת יחסים ונילית, אני מרגישה שאני לא יכולה לנהל מערכת יחסים בכלל.

יש הרבה מה להכיל בי

אבל אני כל כך שווה את זה

אני זקוקה לדומיננטיות ולשליטה, חלק בלתי נפרד ממני שזקוק לאיבוד שליטה הממכר הזה, האופוריה החונקת הסימנים על העור שמשייכים אותי חזק לאדון שלי.

ברור לי מזמן שזה לא רק סקס, לא רק מזוכיסטיות חולפת או חרמנות סקרנית מתגברת.

מדובר במחלה שזורמת לי בורידים ,מפלצת שחורה סקסית וחזקה שמסרבת לצאת.

אבל כן, לא אשקר לסקס יש תפקיד חשוב כאן.

אני רוצה כוח, אני רוצה כאב, אני רוצה להרגיש על גופי את התחושה הצורבת של התשוקה האלימה הזאת אני רוצה שיפקדו עלי, שיכירו את הילדה הטובה וישחררו את הזונה הכנועה בלילה.

היום נפגשתי עם בחור שקרע ממני את הבגדים והכאיב לי קצת, אין פה סיפוק, אין פה כאב אמיתי, אין פה שליטה.

 

אני הייתי סקארד, וחזרתי פסיכית יותר, חדה יותר, צמאה יותר.....

 

🖤💋

לפני 3 חודשים. שבת, 28 בספטמבר 2019, בשעה 23:14

קיבלתי החלטה, אני חוזרת לאילת.

לקח לי הרבה זמן לחשוב, עבודה מדהימה לעזוב

אבל אני לא יכולה להשאר במרכז, יש משהו באילת שמרגיע אותי, ההרים, הנוף המדהים..המרחק מהכל

ואולי זה מה שאני צריכה

שם הכרתי אותו, האחרון שהצליח להכנס לי ללב, התחלת איתי במועדון, עבדתי שם

חזרתי למרכז ואהבתי אותך, שלושה חודשים של אהבה, כן אהבה, לא הכרנו הרבה אבל הלב שלי יצא מהמקום וחזר עמוק עמוק פנימה

עדיין לא מצליחה לעכל את זה שאני לא אראה אותך שוב, שלא אנשק אותך שוב

לא תזכה לומר לי שוב שאתה אוהב אותי

הלוואי שיכלתי לדבר איתך ולספר לך מה עובר עלי

 

 

לפני 3 חודשים. חמישי, 26 בספטמבר 2019, בשעה 02:24

 

אני לא יכולה לחפש אותך יותר אני לא מצליחה לחכות יותר, אני כל כך תמימה וכל כך לא אחראית כשזה נוגע אלי.

אני רוצה שוב לברוח לאילת ושוב לעשות סמים כל יום, אין לי שליטה על עצמי, למה לוקח לך כל כך הרבה זמן להגיע?

אני רק רוצה לשכב לידך ולומר לך תודה על זה שאתה דואג לי ושומר עלי ,אני רוצה לתת לך את הגוף הלב והנפש שלי.

אני רוצה לאהוב אותך כמו שמעולם לא אהבתי, לתת לך את כל כולי ולדעת שבחיים לא תנצל זאת.

אבל בדרך אלייך אני ממשיכה להיפגע מאותם האנשים שלמדתי להתרחק מהם, לא למדתי דבר.

הנפש שלי כבר מרוסקת אני לא מצליחה לתפקד.

הלב שלי שכח איך לאהוב.

הגוף שלי שבור ורק רוצה ליפול לידיים מחבקות ועוטפות, לידיים שלך.

תציל אותי מעצמי, בבקשה.

לפני 4 חודשים. שני, 16 בספטמבר 2019, בשעה 20:02

הכדורים הפסיכיאטרים מונעים ממני לבכות

ואני כל כך רוצה לבכות, לשחרר לכמה שניות מהגוף את כל הבלאגן

הכדורים הפסיכיאטרים מונעים ממני לכאוב

לפעמים אני אוהבת לעלות זכרונות בראש, להתעלל לעצמי קצת בנשמה וגם את זה עכשיו אני לא יכולה

יוצא מצב שאני יושבת ובוהה בתקרה ופשוט מרגישה מאושרת בלי סיבה

תודה כדורים פסיכיאטרים🖤

למרות שזה נורא לאיום כן? זה סמים לכל דבר אבל פאק איט כולם מתים בסוף

אעדכן אם אצליח לבכות שוב.