צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

חושב למרחקים ארוכים

מנסה לתפוס מחשבות, לפעמים מצליח, לפעמים פחות.

(תמונות לא שלי אלא אם צוין אחרת)
לפני חודש. 22 ביולי 2021, 11:14

**********

כבר חודשים שהדחקתי את התקופה ההיא לפינה. 

סגרתי את כל הרגשות והזכרונות בתוך קופסא קטנה במעמקי מוחי.

נעלתי את כל הכאב שבא אחרי, עם כל האושר שהיה לפני.

 

אבל השבוע, נזכרתי.

לרגע אחד, 

כמה הרגשתי אהוב.

נזכרתי שזה היה אמיתי. 

גם אם זה מרגיש כמו חלום מטושטש מהעבר, 

נזכרתי כמה היא אהבה אותי. 

נזכרתי במגע החם והמלטף. 

נזכרתי כמה אהבתי להחזיק אותה קרוב קרוב. 

כמה הרגשתי שלא משנה כמה חזק אני אחבק אותה זה לעולם לא יספיק.

 

אני יודע שאני מחלים כי הזיכרונות האלה כבר לא מעלים את אותו כאב חד ומשתק. 

אני יודע שאני מחלים כי הכאב הרבה יותר חלש.

ובמקום צער על מה שנגמר, עולה תקווה. 

אני נזכר,

שאפשר לאהוב אותי.

בצורה כה מלאה, אמיתית וטהורה. 

עם כל הפגמים, כל השריטות וכל הבעיות שאני רואה בעצמי. 

לה לא היה אכפת.

אז אני יודע שלא אמצא מישהי כמוה,

אבל אני גם יודע,

שכנראה אמצע עוד אחת, שלא יהיה לה אכפת.

 

והיא תאהב אותי, 

ואני אוהב אותה.

 

**********

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י