יוצא לדרך
אני לא איש של מילים
וגם אם כן, מילים מועטות.
את הלב אני מגלה למעטי מעט
ואת בראש הרשימה המצומצמת הזו.
לכן את לבטח תביני עד כמה קשה המשימה עבורי.
אז הנה אני מתמודד.
אני יודע שאני שייך לך. אני מרגיש את זה בתוכי
את זו שקובעת עבורי אם ואיך עלי להשתמש במה ששיך לך.
התחושה הזאת מרגשת אותי ומביאה אותי לספי גירוי שלא יתוארו.
ההמנעות השהיית הגמירה ויותר מכל העובדה שהיא (שגרה איתי בבית) מנועה ממני, רק מעוררת אותי יותר.
לעיתים, את מאשרת לי לאונן.
בדרך כלל זה כולל איסור גמירה.
תמיד את שם איתי כשזה קורה
את שם מרחפת מעלי מביטה, מלטפת מעודדת
בדרך המיוחדת שלך
ואני מרגיש כגוזל
כגור
מצפה למוצא פיך
וכשאסור לי לגמור,
ואני מרגיש על הקצה...ממש
התחושה העילאית שזה עבורך ממלאת אותי.
אני יודע שאת גאה בי.
המתנה הגדולה ביותר עבורי, זה יום המפגש שלנו.
נכון, אנחנו לא מרבים להפגש.
אילוצים שלי ושלך...
וזה מובן.
אבל כשזה קורה אז זה השיא...
השיא בכל המובנים.
פתאום הכל הופך למוחשי
אמיתי כל כך
נכון כל כך...
כשאני שם עבורך מלקק במסירות
אני מרוגש כל כך
מרגיש מושלם
כאדם שהגשים את ייעודו
החוויות שאת מעניקה לי
לא יסולאו בפז...
בידיך אני מרשה לעצמי להתפרק
תרתי משמע
את עוזרת לי
מבינה אותי
תומכת
החוויה המיוחדת שהענקת לי בפעם האחרונה
לא תשכח ...
לקראת סוף המפגש העוצמתי שלנו
הענקת לי מתנה
מדהימה חוויתית...
טעימה כל כך
התמונה הזו
כשאת רוכנת מעלי
מעניקה לי ...
חרוטה לי בזכרון
וכשאני שוב לבדי
זו התמונה שעושה לי את זה
מלכה שלי
לא ספרתי את המילים
רק שתדעי שיש לי המון בלב אליך
הרבה מעבר למילים
זהו
תם הפרוייקט