סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

My (little) space

דברים שצפים לי.
אני מחלימה.
לפני שבוע. 24 ביוני 2020, 2:44

אני כל כך רוצה להיות שלך.

מדי פעם קורה שאני לא מצליחה,

לא מצליחה לשחרר

לא מצליחה לזרוק הכל ולהיות הילדה שאני

ההרגל הזה להתנהג בהיגיון,

לעשות רק מה שנכון

לקחת הכל בעירבון

להיות לחוצה כמו טמפון

ולשקוע בחיסרון

ואני כל כך רוצה להיות הילדה שאני

ולהיות הילדה שלך

רוצה להתכרבל לתוכך ולהירדם בזריחה

לא לחשוב על בריחה

או מתי זה ייגמר

לא להרגיש שאני חייבת לברוח ומהר

פחות להיזהר

כי אתה שומר

אני כל כך רוצה משהו אחר

להיות שלך ולהתמסר

 

אתה בא לחבק אותי כבר? אני שוב לא נרדמת..

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לפני שבוע. 23 ביוני 2020, 22:44

יש לי צחוק מדבק

וחיוך כנה 

עקום כזה

כמוני

עקום ויפה

עקום זה סקסי.

הצחוק שלי יביא איתו דברים טובים.

אני לא דואגת

תמיד יהיה לי את התחת השמן שלי לשבת עליו

ואת החיוך הזה לחייך

אז אני לא דואגת.

 

 

 

 

לפני שבוע. 19 ביוני 2020, 16:59

שישי נפלא לכל מי שנהרס לו השנ''ץ של שישי.

 

זה שאני רוצה חיבוק ולהרגיש רצויה מול פרטנר, מסתבר, זה אגואיזם ודבר פסול.

 

אני עדיין פוחדת ומצולקת מדי מהמין השני כדי להצליח להתמסר אחרי מה שעבר עליי בשנה האחרונה.

 

אולי לא סיימתי להחלים.

 

 

הכמיהה העמוקה שלי לחיבור אנושי אמיתי היא כנראה הדבר הכי מנותק מהמציאות שיכול להיות.

 

 

אולי יחסים באמת עובדים כמו שסירבתי להאמין ולהסכים עד היום? קודם למסור את הגוף, קודם להעביר את הסחורה ואז לחכות לתשובה הגורלית- האם הסקס שלי הופך אותי לשווה את המאמץ האדיר של לחבק אותי או לומר מילה טובה, או לענג אותי בחזרה. ככה יימדד הערך שלי. המסקנה הזו במיוחד, וואו. זאת. במילים שמעתי שזה לא נכון, אבל למה בפועל הכל עובד ככה? 

 

 

אם תוכיחי שאת שווה את זה, גם אז תצטרכי להתאמץ מאוד כדי לקבל את מה שאת צריכה.

 

 

כי מי שאת בתור בנאדם זה לא רק לא מספיק, אלא מלכתחילה לא פקטור. לא עד שתוכיחי אם את שווה את כאב הראש ושוב, המאמץ האדיר בלהכיר אותך, להכיל ולהתעניין בך.

 

 

זה לא בסדר להצטרך הכלה, קבלה וחום אנושי ילדה, תוציאי את זה מהראש כבר. זה שזה אנושי לא הופך את זה לבסדר.

 

 

אני לא רוצה שום דבר שהוא לא חיבוק.

 

 

אני לא מסוגלת לשום דבר שהוא לא חיבוק.

 

 

אף אחד לא יראה את השברים והסדקים, לא משנה כמה אור יוצא דרכם מתוכי. השברים שלי שקופים. 

ועכשיו גם האור שלי, שוב שקוף... שוב מתעמעם, דואך. כמה רציתי שזה יהיה לא נכון. רציתי להמשיך להיות הכי חזקה שלי. כבר הצלחתי ינעל העולם. זה מתסכל.

 

 

כנראה שצדקתי. להישאר סגורה בפנים יוודא שאיש לא יוכל לפגוע בי.

על גופתי המתה שיכאיבו לי שוב.

 

שישי נפלא לכל מי שאשכרה סיים לקרוא את תמציתו של התקף חרדה קטן ושגרתי לפתיחת סופש. מקווה ששלכם חיובי יותר⁦❤️⁩

 

לפני שבועיים. 19 ביוני 2020, 14:44

לפני שבועיים. 17 ביוני 2020, 13:18

שאני אשלח תמונות עירום לבקשתך,

ואתה תהיה אנונימי לחלוטין, תקרא לעצמך דאדי בגוף שלישי, ותאיים בעונש שלעולם לא יקרה.

איך זה מסתדר לעזאזל?

בזבוז זמן של אנשים אחרים זה פטיש ולא ידעתי?

זיוני שכל זו קטגוריה? 

לפני שבועיים. 17 ביוני 2020, 13:07

אף פעם לא נהניתי מחדירת אצבעות.

האצבעות שלי אף פעם לא מגיעות לאן שצריך, כך שהן פסולות מלכתחילה, סתם מאמץ ללא עונג.

אצבעות של מישהו אחר מרגישות כמו נייר זכוכית, ואני עדינה. כאילו כיסו את האצבע במסמרים במיוחד בשבילי.

הייתה פעם אחת שנהניתי מאצבעות כל כך,

לא כאב, לא קרע אותי, לא גרם לי להתפלל למותי תוך כדי כמו בכל פעם אחרת שזה קורה,

כשאהבתי. אצבעות מכוסות אהבה...

זה היה נפלא.

 

 

לפני שבועיים. 15 ביוני 2020, 21:59

בשביל מה כל המאמץ הזה לפתוח חשבון באתר באינטרנט אם אתה רק רוצה מישהי שתמצוץ על הברכיים?

 

לפני שבועיים. 15 ביוני 2020, 12:54

ואתה, אתה יודע בכלל מה אתה רוצה?

ידעת שBD היא אמא שלי וSM זה אבא?

גידלו אותי טוב. טוב מאוד.

אני יודעת מה אני רוצה וצריכה,

יודעת מה יש לי לתת.

כל מה שאני צריכה זה שתגיד שאתה איתי,

להסיר את המגננות ולהניח אותן בידיים שלך.

זה הכל.

זה מה שאני רוצה.

 

 

 

לפני שבועיים. 13 ביוני 2020, 3:42

לנסות דברים חדשים,

שברתי את החומה.

אני לא מאמינה שפאקינג שברתי את החומה.

ביני לבין עוד חלק בעצמי שפחדתי ממנו,

חלק בגוף שלי שנחרדתי מהמחשבה להרפות.

אני יודעת שמה שהפחיד אותי כבר היה להוכיח לעצמי שאני טועה, הרבה יותר מהעניין עצמו.

פחדתי לשחרר, פחדתי להתמסר לתחושה הפיזית והמנטאלית ממש באותה המידה. 

אני לא אוהבת שינויים, אף פעם לא הייתי טובה איתם, ומה שבשליטתי אעדיף שלא לשנות, לפעמים מסיבה טובה ולפעמים מעצם הפחד.

החומה הזאת שתמיד הייתה שם לא משנה כמה החשיבה שלי השתנתה, שברתי אותה.

אני גאה בך ילדה, את מפתיעה אותי לטובה הרבה לאחרונה ולא יכולתי להיות יותר אסירת תודה, מלאת גאווה ופשוט מאושרת לראות אותך שוברת את החומות שבנית לעצמך.

את מדהימה אותי לפעמים.

תאהבו את עצמכם חזק חזק אנשים, 

תכירו את עצמכם עד הסוף.

לילה טוב⁦❤️⁩

לפני 3 שבועות. 12 ביוני 2020, 13:34

הילדה שבי צריכה חיבוק

אחד כזה ארוך

להתכרבל במקום ולהניח לו למעוך

להיות יכולה לסמוך

אבל לא עכשיו...

אף פעם אי אפשר עכשיו

קודם תרצי עד שזה יכאב.