שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

no ordinary girl

לפני 3 שנים. 3 בפברואר 2021 בשעה 6:39

מי אתה האיש המרושע

שמפעיל מפוח עלים בפאקינג 8:00 בבוקר

(ולא,הוא לא עובד עירייה אלא סתם שכן משועמם ורשע).

אמן שמישהו ידחוף לך אותו לתחת/ לגרון

או ישבור לך את שתי הידיים 

יא שרמוטה

בן אלףףףףףף 😡

לפני 3 שנים. 12 בינואר 2021 בשעה 17:10

מה גורם לנו להימשך לאדם מסויים ולא למישהו אחר?

זה בגלל מה שהוא גורם לנו להרגיש?

זה האופי?

זה המראה?

אולי אנחנו משליכים עליו איזושהי פנטזיה שבכלל קשורה אלינו ובכלל לא אליו?

מנסים לשחזר משהו מהעבר?

אולי זה הרצון להשיג את הבלתי מושג? ואז ברגע שנשיג, נסתער על הבא בתור. (?)

זה שילוב של הכל ביחד?

למה יכול להגיע מישהו שייתן לנו את כל מה שאנחנו מחפשים, אבל לא נצליח לפתח אליו את הרגש השונה הזה, שיכולים להרגיש אותו רק לאדם אחד באותה תקופה ספציפית בחיים?

מדהים איזה כוחות אנחנו נותנים למישהו שאנחנו רוצים, בזמן שאדם אחר יסתכל עליו ולא ייראה בו כלום, הוא ייראה בשבילו כמו עוד סתם בן אדם אחר שהולך ברחוב.

 

איזה קטע דפוק זה 

לפני 3 שנים. 1 בינואר 2021 בשעה 13:46

אני לא יודעת למה,
אבל אנשים שבוכים מכל דבר מעצבנים אותי.
נניח מישהו אמר להם מילה לא במקום, נפל להם משהו מהיד, המכונת כביסה עשתה להם קצת קונצים בבוקר.
והם בוכים את חייהם.. לא מקטרים בקטנה וממשיכים הלאה.

וככה הם בוכים כל הזמן.

ברור לי שברוב המקרים עומד משהו גדול יותר מאחורי הבכי הזה,לפעמים אפילו לא מודע.
אני מנסה להבין למה זה מעצבן אותי
אולי מהמקום הבוגר שאומר שצריך להיכנס לפרופורציות ולא לבכות על כל שטות?
או אולי דווקא מהמקום המקנא נקרא לזה ככה- בגלל שאני לא מאפשרת לעצמי להתפרק לעיתים קרובות יותר?
אני בוכה פעם בכמה חודשים..וגם אז כשיש לי סיבה מספיק מוצדקת. 

🤔

בכל אופן מזל טוב לכלוב שנתן לנו חיזוק שאנחנו לא המשוגעים היחידים כמו שחשבנו שאנחנו ושתהייה לכולנו שנה בריאה וטובה.

לפני 3 שנים. 30 בדצמבר 2020 בשעה 22:36

אני אוהבת לתת לאחרים.
לדאוג, לפרגן ולשמח.
אני טועה לא מעט בבחירות שאני עושה, אם זה באנשים או במה שאני נותנת.

לפעמים באותו רגע אני מצטערת אבל אז אני חוזרת לעצמי ומבינה שבי לא הבעיה.
להיפך,כשיש לך את היכולת לחלוק ולתת זה אושר אמיתי.
אושר לעולם לא יכול להתקיים באופן בלעדי רק לך.
האושר שלנו בין אם נרצה או לא נרצה, קשור לסביבה שלנו.ואני מאושרת כשאני חולקת (עד לגבר שלי כן? בואו לא נתפזר).

נכון שאנחנו צריכים להיות מאושרים בזכות עצמנו, אבל רק כשאנחנו מסכימים לחלוק ולשתף אותו, אנחנו מרגישים מהו אושר אמיתי.

לפני 3 שנים. 19 בדצמבר 2020 בשעה 12:42

ילדים בני 21 "שולטים" ששולחים לי הודעות בכלוב.
"בן 21 לוחם שולט עם ניסיון".

לא ..כאילו ..רציני?
מה אני אעשה איתך?
מישהי שעברה את גיל 20 עונה לך בכלל?

מתוקי, חכה שיתחלף לך הקול קודם בסדר? 

אני מודה שזה גם חמוד באיזושהי צורה,אבל מתחיל ונגמר ב-חמוד.

WTF 🤦‍♀️

 

לפני 3 שנים. 17 בדצמבר 2020 בשעה 11:15

אני מפורקת.

תודה לך.

 

לפני 3 שנים. 6 בדצמבר 2020 בשעה 21:35

לפני 3 שנים. 2 בדצמבר 2020 בשעה 20:34

לפעמים לקבל החלטה לא נכונה, עדיף מלא לקבל החלטה בכלל. 

אני מבטיחה לנסות, לפעול, לתקן, להקריב.

אין לי ברירה אחרת כל עוד אני חיה.

 

לפני 3 שנים. 30 בנובמבר 2020 בשעה 19:24

לא שאי פעם זה הדבר שהכי הלהיב אותי בחיי, לקנות.

אבל כן, אני שמחה שהעברתי את תקופת הקורונה והחודש הזה מבלי לקנות שמאטעס, פיצ'פקעס ושאר שמונצקלעך. (הכי אשכנזי שלי עכשיו).

בעיניי צריך להשקיע בחוויות, בידע, בלמלא את הנפש.

עוד שמלה, עוד נעליים עוד תכשיט לא יעשו את זה !

 

לפני 3 שנים. 26 בנובמבר 2020 בשעה 19:22

כרגע.