צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

בראשית- האהבה

הכוונה הקדומה והרצון הראשוני של אלוהים
לפני חודש. חמישי, 10 באוקטובר 2019, בשעה 01:20

נשים רגילות אלה אותן נשים מעטות , שלא מטפחות את עצמן עד כדי שיגעון אלא רק מספיק כדי להיות מושכות.

הן אינן משקיעות בחיטוב גופן עד אבדן הכרה במכוני כושר כי בתוך תוכן הן יודעות שהתנהגות מעין זו גוזלת  משהו מהוויתן...

הגוף שלהן יכול להיות שמנמן או לא מספיק חטוב אך הן לעולם לא יהיו מוזנחות.

אותן נשים יוצאות דופן הן לא מיוחדות כלל עקב הדברים שציינתי לעיל אלא בגלל מנטאליות יוצאת דופן של נשיותן .

אותן נשים ממש מעטות מחזיקות את הסוד של האגואיזם הבריא הנשי. הם כוללות בתוכן את הכל...הן גם נשלטות,שולטות, מתחלפות, קינקיות ווניליות...גבר לעולם לא יוכל להגדיר אותן ,רק להיות מבולבל מהן.

וכן הן יהיו שמרניות . הן מעוניינות רק באחד. הן ככ מבינות איך עובד המנגנון הגברי הפשוט שהן לא מסתבכות עם רגשות ורגשנויות , הן פשוט יודעות. 

הן טובות, אך גם רעות אם יש צורך. הן האדמה , התזונה, המחייה ,העומק, הסערה , הכיבוש....מכילות בתוכן את הפרדוקסים וחיות בשלום איתם. הן מבינות את הכאוס אך לא נותנות לו להשתלט.

בעיקר טובות. אך קשה להבחין בהן. הן לא מתבלטות כלל. הן מתחת לרדאר תמיד, אינן זקוקות לאישורים ולכן לא מבליטות את נכסיהן הבשריים , ולרוב יש להן כאלה ברמה גבוהה.

חינניות הגוף שלהן נובעת ממחשבתן , ולא מהתאמצות מלאכותית חזקה. קלילותן נובעת מהראייה האמיתית של עולם הגברים לעומת נשיותן.

אלה נשים שבמהותן הן חלומו של גבר. אין פה עניין של טעם ,אלה סיפורים , כל גבר שהיה מכיר אותן היה נופל ישר ברשתן ובצדק. בר מזל יהיה אותו הגבר.

גאוניותן מתבטאת בהבנה שלמה של מהו גבר. אך הן מעוניינות רק באחד ומתנהגות כך, כשהן מתבייתות אז נגמר הסיפור. לכן הן ככ נסתרות...הן בדרך כלל יהיו נשואות במהרה. שמרניות כבר אמרתי? :)

 

'לא תראו אותן באות....'

 

לפני חודש. רביעי, 9 באוקטובר 2019, בשעה 17:53

אחת מהמגבלות שהאל הטיל עלינו זו, השפה. מילא השפה, כיום אנשים מנסים להבין אחד את השני דרך תכתובת בלבד. 

עניין זה אפשרי רק במידה והמושא הוא נייטראלי ,כשם שפילוסופים והוגי דעות היו עושים כדי לרדת לעומקם של רעיונות.

 

הפסול הוא שאנשים כן ממש מנסים להכיר אחד את השני דרך הכתיבה או לשפוט איש את רעהו דרך הכתוב בלבד.

נכון שזו דרך סינון טובה מאוד , אך יש לדעת תמיד שקיים בה פגם. פגם גדול.

 

המהות שונה וגדולה מהכל. הכתיבה למעשה רק מגבילה או גורמת לסטייה לא מכוונת. לכתיבה לעיתים יש השתדלות יתרה שלא במקומה...

המהות אוהבת את המפגש. הישירות.

לפני חודשיים. שבת, 31 באוגוסט 2019, בשעה 16:13

פעם ההתחלה היתה אמיתית, ללא הפילטר וללא התכנון. כלומר לא היו תאגידים וחברות תקשורת שממש מכתיבים לנו איך לחשוב לגבי הכל : נשים,גברים,מיניות,חינוך וכו ...

 

פעם יכולתם לראות איך באמת ה י א קוראת ספר ואז מרימה את המבט כי אתה מתבונן בה או שמביטה מחוץ לחלון באוטובוס וחולמת לרגע בהקיץ ..חופשיה , מחייכת בזמן אמת.

פעם יכולתן לראות את כישורי התקשורת המיידים שלו מבלי הזיהום התקשורתי לגבי איך גברים צריכים להיות בעידן הזה.

פעם האינטימיות יכלה להתרחש כי היה פחות פחד ופחות פגיעות.

עניין זה הלך לאיבוד ( כמעט לחלוטין ). וזה לא עניין של קדמה ,זה עניין של טיפשות. וויתור .

כי אנחנו תמיד נשאר בני אדם ,לא משנה כמה התאגידים יקדמו אותנו טכנולוגית, זו תמיד אותה פסיכולוגיה,אותם רצונות..אותה כמיהה לאהבה.

 

שכנעו את הרוב שאלה החיים . ו"אנחנו" צריכים להסתגל ל"שוק" בני האדם , תמיד יש מישהו שמרוויח מללמד אותנו לחשוב מבלי שאנחנו מרגישים. תמיד.

זה לא פשוט להיות פשוט :) 

לפני חודשיים. שישי, 30 באוגוסט 2019, בשעה 16:17

כל סוגי המתח שאנחנו יכולים לחוות בחיים ,ייחשבו לרגשות שליליים ולא רצויים. בין אם זה צמא או רעב, מתח יכול להתבטא בהרבה חוסרים רגשיים אחרים.

 

המתח היחידי שמסב לנו סיפוק זהו מתח מיני. לא בכדי. 

מין ,מסווג כיצר כמו יצרים אחרים שקיימים בתוכנו , אך הוא אוצר בתוכו את ההזדמנות להתפתחות.

הרגשת החוסר (הזמני) יכול להיחוות כעונג כשמדובר במתח מיני, העונג כמובן יכול לקבל הרבה פנים ללא המטרה ( האורגזמה) , עניין זה כמובן ידוע ומקובל, אך זה עדיין מפליא שהמיניות שלנו נוצרה בצורה כזו שהיא לא חייתית כמו היצרים האחרים. או כמו אצל החיות.

היא תמיד יכולה להתעדן לגבהים שמעבר לחומר.

ולא בזכות השכל , שכליות ומיניות זו כבר קטוגריה אחרת של הבנה אלא ,בזכות ההבנה שלנו את גופנו בצורה אינסטנקטיבית ונכונה.

 

 

לפני חודשיים. רביעי, 28 באוגוסט 2019, בשעה 17:52

הנשימה שלנו היא הפעולה היחידה שלנו שיכולה להתרחש עם מודעות ובלי מודעות בכלל.

השאיפה היא מן חוט בלתי נראה למקור בלתי נראה, שכמובן המדע מסביר היטב, אך המדע אינו יכול להסביר חיים, אנרגיית חיים, בלי לפרק אותה לחתיכות.

היוגים קוראים לזה פראנה. 

השאיפה והנשיפה זה סוג של אינטימיות עם אותו מקור אינסופי שמחיה אותנו. יש את האוויר, המים והמזון. החמצן כמובן מייצג את עולם הרוח, המים את הרגש, והמזון את החומר. 

בלי לנשום אנחנו יכולים להתקיים הכי פחות זמן. כלומר הדבר הבלתי נתפס והכי פחות ממשי , לו אנחנו זקוקים הכי.הכי. :)

בניגוד להיגיון המיידי שאנחנו עשויים חומר , העידון שלנו מצוי בנשימה.

לכן לאורך הדורות , היוגים ומאסטרים אחרים גם בעולם הקבלה החשיבו את הנשימה כשער, לעולם האמיתי אליו אנחנו שייכים.

ויותר מזה , הסוד האמיתי מצוי ברווח. שבריר השנייה בין הנשיפה לשאיפה הנוספת ,בו לא מתרחש דבר. חוסר קיום.

הרווח הזה , הוא ההוויה האמיתית.

האדם היה בשלב החומר לפני כמה אלפי שנים. המזון. כיום הוא התקדם לשלב המים. כלומר הוא מחשיב את רגשותיו כמרכז חייו. מה שגורם ללא מעט בלבול. האבולוציה הבאה שלנו זו ההכרה האמיתית ,בעולם הרוח. אלוהות.

לפני חודשיים. ראשון, 25 באוגוסט 2019, בשעה 11:22

רוב בני האדם חונכו לרעיון האושר. הרדיפה אחרי האושר האישי הפכה להיות ערך עליון ומתגברת ככל שהזמן עובר.

החינוך הוא ראשית הקלקול.

אין בעיה עם הערך הזה לכשעצמו כשיודעים מהי משמעותה של המילה עצמה, 'אושר'. בהרבה מובנים זה כמו לבקש 'אהבה' מבחוץ. עניינים מופשטים מקורם במופשט , במה שמעבר לחומר ולממשי.  

האושר התחבר לכ"כ הרבה דברים ,מימוש עצמי, קריירה, זוגיות , משפחה וכו. Do what you feel.

השקר הזה שאם האדם יעשה מה שהוא ' מרגיש' הוא "יגיע" ;) . כי הרגשות שלנו אף פעם לא משקרים לנו ;)

אבל זו תמיד סיסמא טוב בפרסומות של תאגידים . 

מטבענו ,רצונותינו תמיד יהיו קיימים לא משנה מה יהיה לנו, עניין החוסר תמיד יבעבע בטבע האדם. רגעי הסיפוק בחיים מתעתעים בנו שכן קיים אושר מתמשך לאורך זמן שמגיע מאיזשהו תנאי שמסתדר בחוץ.

כמו אהבה , אושר זו איכות חיים. זה אינו ערך שיש להגשים בתוכנו, זו א פ ש ר ו ת שניתן ל ב ח ו ר בה.. זה כמו מעיין נובע שמתגבר מעצמו לתוך עצמו , אך לא בעולם החומר שטבעו להשתנות ולהכלות.

מדיטציה אמיתית יכולה לתת טעימה ותחושה של אושר אבל זה לא באמת אושר ,זה הרבה יותר מזה. כי הרעיונות שלנו בראש לגבי דברים , תמיד under-rated.

 

 

 

 

 

 

לפני חודשיים. שבת, 24 באוגוסט 2019, בשעה 21:49

אחד הדברים המוכחים בספר בראשית, זה שלא אנשים דתיים או שמרנים במובן הפנאטי כתבו אותו. הפלא והיופי בספר הזה , שמגלים לנו מה היתה כוונתו הראשונית של הבורא.

כוונתו הראשונית היתה להעניק לבני האדם חופש מוחלט ( כמעט) , שום אדם דתי לא היה כותב שאלוהים התכוון שנסתובב עירומים בגן העדן.

לא ממשלה מעניקה זכויות, לא מדינה נותנת חירות, החירות כבר ניתנה מיישות טרנסדנטלית שבאמת התכוונה לכך.

ההתחלה אינה מתחילה עם חוקים והגבלות כלל, אלא יצירת חיים , בית, חברה גיוון בסוגי החיים...

בקיצור בריאה שבאה מתוך אהבה.

 

הבלגן שהגיע אחרי..טוב זה כבר סיפור אחר. 

היופי הוא התגלית על הרצון הראשוני ,האמיתי.הטוב..