אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הקולוסאום

בורא עולמות חדשים
לפני יומיים. ראשון, 15 בספטמבר 2019, בשעה 20:44

לא הצלחתי להבין מאיפה היא נפלה עליי.

אני בחור פשוט בסה’כ, לומד, עובד, מזיין פה ושם. סטנדרטי לחלוטין.

ואז הכרתי אותה.

המוזה של בוטיצ’לי.

חמוקיים שעושים חשק לתפוס חזק ולא לעזוב, שדיים מפנקים שלא נתנו מנוח לדמיון שלי, כבר ממש יכולתי להרגיש את הזין שלי נמחץ ביניהם….

ואז קרה הבלתי יאמן… היא סימנה לי להתקרב אליה מהקצה השני של הבר.

כמובן שזנחתי את חבריי ואת משחק הסנוקר וניגשתי אליה.

היא לא אמרה מילה. רק הסתכלה עליי, כמו נמרה שבוחנת את הטרף שלה לפני שהיא מזנקת עליו.

מייד הזמנתי לנו שני צ’ייסרים וסגרתי את החשבון.

היא קמה ואני כמובן אחריה.

בקושי החזקנו מעמד עד לדירה שלי, היא לא הפסיקה לשלוח ידיים לזין שלי, שגם ככה איים כבר לפרוץ מבעד לג’ינס, ואני לא נשארתי חייב.

נכנסנו לסמטה בדרך ותוך כדי שהיא משאירה סימנים על הצוואר שלי, אני הרגשתי אותה באצבעות שלי- חמה ורטובה.

הייתי חייב לטעום אותה, והיא לא התנגדה, הגניחות הקטנות שלה הטריפו אותי בזמן שאני מלקק ומנשק את הכוס הכי טעים שאכלתי בחיים שלי.

היא משכה אותי למעלה והמשכנו ללכת.

איך שנכנסנו הבייתה, עוד לא הספקתי להוציא את המפתח מהדלת וכבר הזין שלי היה בתוך הפה שלה.

יד אחת שלה משחקת לי בביצים, יד שנייה תופסת חזק בבסיס הזין והפה שלה נותן עבודה- פנימה והחוצה, סיבובים עם הלשון, הרגשתי איך הוריד שלי מתנפח בתוך הפה שלה ולא רציתי שזה ייגמר.

המשכנו לחדר השינה, היא רצתה שנתחיל להתזדיין מייד, אך לא נתתי לה.

הפשטתי אותה בעדינות, פריט אחר פריט, מצצתי את השדיים המופלאים שלה, השכבתי אותה על הגב, תפסתי לה את הידיים מעל הראש,קשרתי לגב המיטה  היא כרכה את רגלי הסביבי והתחלתי לחדור אליה לאט.

קטנים בהתחלה, פנימה והחוצה, רק עם הכיפה, קצת, בשביל להטריף אותה.

היא גנחה בקצב אחיד, וכשהקצב התגבר, הכנסתי את כולו פנימה.

חזק, עמוק, ושוב.

היא ניסתה להשתחרר, לתפוס אותי אבל לא נתתי לה. רציתי שתאבד שליטה. המשכתי לזיין אותה עד שהיא צרחה מהנאה, הרגשתי אותה מתכווצת על הזין שלי וזו הייתה הרגשה נפלאה.

שחררתי את אחיזתי בה ואז ראיתי את החלום שלי מתגשם מול עיניי.

היא תפסה את השדיים שלה ומעכה אותם אחד בשני… בלי לחשוב פעמיים הכנסתי את הזין שלי ביניהם והתחלתי להתחכך בה.

עצמתי את העיניים, הרגשתי שזה בא. האורגזמה הכי חזקה בחיים שלי.

גל של חום שטף את כל הגוף שלי, שמעתי את הצעקות שלה… קדימה… תמשיך…

נו כבר!

נו, מה עובר עלייך, גבר?!

פתחתי את העיניים והבנתי שאני עדיין בפאב עם זקפה לא נורמלית וחברים שלי צועקים עליי שאתן את המכה הבאה.

הסתכלתי על הכדור, הרמתי לרגע את המבט ואז היא סימנה לי… 😉

לפני יומיים. ראשון, 15 בספטמבר 2019, בשעה 20:28

את מנסה לקבל מהגבר הזה
את האהבה הבטחון והשייכות
שלא קיבלת מאמא שלך
הוא מאכזב אותך רוב הזמן
אפילו שהוא לא מתכוון
ואת כועסת על עצמך
שדווקא בו התאהבת
אבל זה ממש לא מקרי

באופן אירוני
תחושת חוסר הראויות אותה את נושאת
תמשוך אותך דווקא
למי שפחות מעוניין בך, למי שקשוח איתך

זה נדמה לך
שאם רק תנצחי את האתגר
והוא יאהב אותך בשלמות
סופסוף תתקני את חסך הילדות
ותתרפאי

הריפוי הוא לא במלחמה לשנות אותו
שיפסיק לאכזב אותך
הריפוי יתרחש כשתפסיקי לאכזב את עצמך
כשתתני לך את החום השייכות הבטחון שלא קיבלת
כשתפסיקי לחשוב שאהבה היא אתגר שצריך לנצח

את ראויה לאהבה ללא מאבק
השכל יודע את זה
אבל יתכן שהלב עוד לא מסכים
תני לו זמן, ורק היי מודעת לדפוס
בסוף השדים שלך ירגעו.

 

 

לפני 4 ימים. שבת, 14 בספטמבר 2019, בשעה 13:33

אנחנו דור שלא יחזור:


דור שהלך וחזר לבית ספר ברגל...


דור שהסתפק בכריך עם שוקולד "שחר"


דור שאם המורה היה שולח אותו להביא גיר מהזכירות, התנפח וכאילו הוא שליח של האו"מ


דור שלמד והשקיע,,, כי למי היה תקציב למורה פרטי???


דור שעמד על יד הלוח וכתב בגאווה מול כל הכיתה.


דור שלא נכנס לבית הספר עם ניידים........דור שניהל יומנים


דור שעשה את שיעורי הבית לבד, ההורים לא הקריאו לנו חלקם גם לא ידעו לקרוא


דור שהתבייש לשבת באוטובוס ליד מבוגר שעמד


דור שנישק את הלחם אחרי שהרים אותו מהרצפה


דור שצחק המון עם האחים שלו בשקט לפני שינה, שההורים לא ישמעו אותנו ערים


דור שכיבד את ההורים, המורים, השוטרים, ועושים כבוד לשכן


אנחנו דור שלא יחזור...
אז למה לא משרישים את זה בילדים שלנו

 

לפני 5 ימים. חמישי, 12 בספטמבר 2019, בשעה 18:31

"חבק אותי "...


כך היא אמרה לי..
אחרי שנשכבה לה לישון במיטתי


"לא רוצה לחבק,אני כועס עליך"


אמרתי ונשכבתי לישון על הספה בחדרי.


אבל אני מפחדת"

אמרה ורעדה...


"לא רוצה ,לא מגיע לך אחרי מה שעשית"


"אתה יודע שאני צודקת"


"לא מעניין אותי".....


"לא רוצה לחבק אותך"


"אבל אני מפחדת לבד בלעדיך"


"זה מה יש"

 

"תתעורר על החיים שלך כבר,

לא רוצה לראות אותך ככה,סובל..
אני רוצה אותך גבר מצליח,רוצה חיים טובים,לטייל בעולם לא רוצה אותך גבר שלא מציב לעצמו יעדים בחיים..


לך תסביר לה שאת היעד המרכזי שלך בחיים כבר השגת,אותה.

 

"אני הולכת"

"תעשי מה שבא לך "

הלכה...

 

 

ואני ?

אני בדיוק רק מתגבר...
מסרטן שאכל את אימי ושחט את משפחתי,שריסק את נשמתי.

שנתיים..


ורק אני מולו שם..

נלחם.

 


לבד במערכה קשה.
שרבים הפילה חללים..


נלחמתי
באמת שנלחמתי עליה.
נלחמתי ברופאים
במשפחה
בחברים..
כי כולם אמרו שאין סיכוי...


רק עיני אימי שזלגו כאב
,"אל תעזוב אותי"
"אל תפקיר אותי כמו כולם"

אשה עזבתי.
עבודה הפקרתי..


על החיים שלי ויתרתי

וחיים הענקתי,לה.


וכן.. לא הפקרתי...

אלה הפקרתי,את חיי 

איך אפשר כאילו?

נלחמתי בכל הכוחות,ויש בי כוחות..

הרבה אפילו.

כבר שחשבתי שנצחתי..

בקו הסיום הפסדתי...

 

חודש הייתי סגור בביתי...

לא רוצה חיים

כי לקחו לי את הסיבה לחיות


לא רוצה כסף

כי כלום לא שווה כבר פתאום.


לא רוצה לאכול

כי היא גססה לי מרעב...


פשוט לא רוצה לחיות

ולא רוצה פשוט  להתאבד.

ואז...

והיא הופיע לי בדיוק בזמן..


כשבטון מזויין היה יצוק ברגלי..


וסלעים כבדים רובצים על כתפי

 

שאבל גדול שרוי בליבי 


שצבעו של העולם שחור הוא
שמרמור הוא חלקו של האתמול

אט אט לאט לאט הצליחה
איפה שכולן נכשלו..


ידעה לנגן על מיתרי ליבי..
צחקקה אותי עד לעמקי נשמתי..
והקסימה אותי עם חיוך קטן,פשוט חיוך...
שבא תמיד בזמן...

לפני שהכרתי אותה חשבתי שאני שולט 
עכשיו...

עכשיו אני די בטוח בזה..

 

דבר אחד למדתי מזה..


נפגשנו עוד פעם אחרי..
סשן לילי אצלה...

אלתרתי לנו ענף דקל שיהייה צבע יפה ..


אחרי שנרדמה כולה אדומה ...

 

7שעות לא הפסקתי לחבק אותה....
ולמרות זאת...

הפסדתי אותה

 

תחבקו,לא חייב סיבה..

 

 

לפני 6 ימים. חמישי, 12 בספטמבר 2019, בשעה 10:32

לא בוכה.

לא מתעצבנת.

לא מרימה את הקול.

לא כואבת או נעצבת.

היא פשוט...

מוציאה להורג.

 

לפני שבוע. שני, 9 בספטמבר 2019, בשעה 17:57

אתה מגדיר את עצמך כאדם חזק
זה גורם לך לפחד להראות חלש ופגיע
אפילו בעיני עצמך

אתה מרגיש כאב בוודאי
אבל מהר מאד מבטלו עי האינטלקט
או בורח לעיסוקים שיסיחו דעתך
אתה לא יכול להרשות לעצמך לאבד שליטה
ומאמין שאין אף אחד שיתפוס אותך בנפילתך
אתה גם לא רוצה להעמיס על אף אחד
את "השטויות הרגשיות" שלך

לבריחה הזאת יש מחיר גבוה
כי באותה המידה שאתה לא רוצה
לחוות עומק של כאב
לא תוכל לחווה עומק של שמחה

רגשות הם כמו נדנדה
אפשר להתנדנד גבוה או נמוך
אבל זה תמיד לשני הכיוונים

מה שעוזר להתמודד עם הפחד להרגיש
הוא הידיעה שאתה אינך הרגשות שלך
אתה ציר הנדנדה המאוזן
זה שמתבונן על הרגשות המשתנים
כמו יום ולילה, גאות ושפל
כמו עונות השנה

אם תבין את זה
אתה תתנדנד בלי לפחד מהגובה
וגם לא צריך אף אחד שיציל אותך
כי אתה לא בסכנה

חזק וחלש הם רק תיאור מצב
אם לא תשפוט את המצב כטוב או רע
אתה בציר כוחך
אינך מפוחד ושולט על כל מצב.

לפני שבוע. שבת, 7 בספטמבר 2019, בשעה 18:33

"אף פעם אל תשפטו אנשים רק על סמך הרושם הראשוני שלהם,
גם מלח נראה בהתחלה כמו סוכר"

לפני שבועיים. שני, 2 בספטמבר 2019, בשעה 13:28

שונא אותך איתו...

שונא אותי איתך..

אז איך זה שאני עדיין אוהב אותך...

 

לפני שבועיים. שבת, 31 באוגוסט 2019, בשעה 20:54

תזכור שלפעמים הנשים עם העבר הכי קשה

הן אלו שתיהיה להן את היכולת

ליצור איתך את העתיד הכי טוב שיש.

לפני 3 שבועות. ראשון, 25 באוגוסט 2019, בשעה 21:46

ב 52 שנה האחרונות  771 אנשים בעולם מתו 

מהרמת משקולות בחדר כושר.

באותה תקופה רק בן אדם אחד מת

משווארמה שנתקעה לו בגרון.

החיים הם החלטות שתקבלו..

תשכילו