הדיסלקט

זה השיר שהוא חיפש

אני לא באמת זוכר את השטויות שאני עושה

זוכר את האווירה בגדול.. אולי את העלילה גם בגדול

אבל ברמת לזכור משפטים שנאמרו או מחשבות שעברו לי בראש... זה אני זוכר רק מהשטויות שלהן.

זאת שהיתה חרמנית מידי והייתה חייבת את זה עכשיו ומול שביל עפר שעברו בו מסעיות ללא הפסקה... זוכר איך היא היתה רגועה אחרי זה.

זאת שלא יכלה לשחרר אותי ככה עם זקפה ונשענה על קיר בחדר אשפה... זוכר שהיא אמרה לי בסוף, תודה אדוני, בנימוס אירופאי.

זאת שאוננה לי וסיפרה לי איך אני מוציא אותה לטיול פיפי בשכונה ומה היא עושה ואיך השכנים שלה מסתכלים עלינו... זוכר את החצי חיוך שלה כל פעם שהיא הרגישה שאני מתחרמן מהסיפור.

זאת שנהנת למצוץ לי בזמן שאני מצחצח שיניים... אחד מצחצוחי השיניים הארוכים בחיי.. זוכר אותה נהנת ממשכת השיניים שמטפטפת עליה מהפה שלי.

זוכר מלא תמונות מהתנהלות בדסמית...

כולן תמונות של אישה שעושה מה שעושה לה הכי טוב.. של אישה שעושה מה שהיא הכי רוצה.

להשפיל את עצמה...

בהשפלה (מוסכמת - כמובן) יש את האמירה הכי חזקה והכי אמיתית, אני רוצה את זה.

לפני זה דעגתי שתרגישי בנוח... שאת כאן בגלל שלא נעים לך... שאת רוצה לברוח ממשהו.

כשאת משפילה את עצמך אני בטוח שאת נמצאת איתי מרצון מלא. ומה שאנחנו עושים זה בדיוק מה שאת צריכה עכשיו.

כשאת משפילה את עצמך אני יכול להרגיש רגוע ובנוח עם הסיטואציה

אני לא מגדיר את עצמי שולט כי הרבה יותר מדליק אותי שהפרטנרית מחליטה להשפיל את עצמה, מאשר שאני הייתי חלק פעיל בהשפלה שלה. אני נהנה יותר להיות הצופה, המכיל, המאתגר והמפרגן של התנהגות משפילה מאשר להיות המוציא לפועל של פעולה כזו.

אחרי 5 6 שנים באפליקציה אם הפסקה טובה של שנה בדיוק באמצע אתה מגיע למצב שאתה כבר רואה גרושות חדשות שהיו פעם רווקות באפליקציה.

הבחורה השניה שפנתה אלי דרך הכלוב, מחפשת עכשיו בסטטוס החדש שלה.

כן אני יודע שזה פתטי לזכור מי השניה... אני פתטי גאה.

בקיצור טינדר זה כמו הסדרה, חיים שכאלה, רק בסופר סלאו-מושן... וגם ככה הסדרה היתה איטית למות.

דיף-פרפל מיצגת את המדינה והקהל מיצג אותי

זה נראה מוזר בוידאו

כאילו משהו לא נראה הגיוני?

וזה סופר מוזר להרגיש

כאילו אני מחוץ לחוויה

ככה זה רשום בפרופיל שלי באפליקציות הכרויות.

פשוט... לא מסובך.

אחרי שבוע וחצי של התכתבויות לא מחייבות באפליקציה ואז בוואטסאפ... הצלחנו להיפגש.

יושבים בים... שקיעה.. מדברים... טיפה צוחקים...

חמודה, קטנה, עדינה, נשית....

אחרי 40 דקות השמש הלכה... התחלתנו להתקפל, היא עייפה, לי חם...

היא: אז מה הקטע של הבדסמ?...

אני: אאאא.... חיוך... אני אוהב מידי פעם לשחק עם המניות שלי... משחקי תפקידים... 

- שקט -

לא עכשיו המלט... 

כאילו משחקי תפקידים נשמע בדרך כלל כבד...  אז לא כבד. 

- על תספר לא על ההשפלות ולא על סדיסם... זה עוד מוקדם -

אני גם שומר מידי פעם במסיבות בדסמ... לא כדור-מן.. שומר על נושא ההסכמה... שדברים יהיו בטוחים ובאנרגיות חיוביות...

- שקט -

לפני 3 שנים יצאתי ממערכת יחסים בדסמית והרגשתי שהבדסמ גרם לחיבור אינטימי הרבה יותר חזק ובגלל שכל אחד שיחק וחיטט בקינק של השניה, זה יצר מערכת זוגית מאוד חזקה... אז אני גם חושב שזה קלי מצויין לשמור על זוגיות טובה... עם זה נעשה ממקום בריא...

- שקט -

תראי זה נושא גדול.. רוצה לשאול איזו שאלה ספציפית?

היא: ואתה חייב את זה?

אני: זה צריך להיות נושא משותף... שתהיה לשנינו רצון ועיניין בנושא... לא כל יום... ואת יודעת לפעמים זה לא מטעים.. הריון... מחלה... מוות במשפחה... דברים קוראים בחיים..  לא הכל סובב סביב מיניות... אבל חשוב לי שזה יהיה מרכיב ביחסים.

מה איתך? איפה בדסמ תופס אותך?

היא: אאאהה... אני לא בקטע בכלל... מכירה, עושה סרט בנושא... אבל זה לא עושה לי את זה... לא מעניין אותי

אני: ואוו איזה ספין גרוע לעלילה.

ב2001 טיילתי באוסטרליה... קניתי מיצובישי מיני-וואן. כל החלק האחורי היה מיטה גדולה. מתחתיה היה מקום לכול מה שצריך.

וככה עשיתי את כביש סובב אוסטרליה במשך שנה. לפעמים עם מישהי.ו לפעמים קבוצה ולפעמים לבד.

אף אחד לא רצה לעשות את הנסיעה מהמזרח למערב. וככה יצא שאת הדרך מקנס, שבצפון מזרח עד לדארווין, בצפון, עשיתי לבד.

חשבו לתת ליהודים חבל ארץ מטורף מערבית לעיר דארווין... תוכנית קימברלי

בקיצור זה חור של החור שאפילו יהודים נרדפים על ידי מפלגה חדשה שקמה בגרמניה לא רצו להגיע לשם.

אני לבד באחד הכבישים הארוכים ביבשת, חוצה מדבר אדום... מגיע לתחנת הדלק שנצאת במרחק 375 קילומטר  מהתחנת דלק הבאה, וכדאי שיהיה לך מספיק דלק האוסטרלים החמודים מעדכנים אותך.

מתדלק והולך לעבור את המקטע הזה... ב80 קמ"ש... הכביש לא מדהים... 4.5 שעות.... בקטנה.

אחרי 4 שעות. יש לי פינצ'ר... לא ראיתי רכב אחר כבר לפחות יומיים... יורד לשול... רחוק מהכביש.

הגלגל מתחת למיטה, מוציא את כל הציוד מגיע לגלגל שולף אותו שם אותו על צד הרכב.

חוזר לחפש את המגבה.. אין מגבה... אין מצב שאין מגבה! מפרק את כל האוטו כולל המיטה.. כל הציוד מחוץ לאוטו... אין מגבה.

מחליט לישון על זה את הלילה.... מסדר את כל הרכב מחדש. מכין אוכל, נועל את עצמי ברכב והולך לישון.. הפנצ'ר, זה בעיות של האני של מחר.. לא שלי כרגע.

מה יהיה אם אני אגיע בהליכה לתחנת הדלק הבאה ואין להם מגבה?

מה אם הם לא ירצו לתת לי את המגבה שלהם?

...לא נרדם...

5 בבוקר אור ראשון, מים, אוכל... מתחילים ללכת...

מתחיל לראות שלטים שמציינים שעוד 20ק התחנה של ג'ק, אוכל, לינה, בר, דלק... בטוח יש להם מגבה... אין מצב שלג'ק אין מגבה 

משהו כמו 4 5 שעות הליכה... 

אין מצב שאין להם.. עם כבר הוא יבין באיזה צרה אני וינצל את זה... בטח ג'ק ירצה על זה כסף.

עכשיו כבר יש לי דמות.. ג'ק... לנהל מולו את השיחה.

הוא כזה נצלן!.. כמה הוא כבר יכול לבקש????

100 דולר?... זה הערך הכי גבוה שלהם על שטר אחד.... הגיוני... 

למה לא 300? זה לא שיש לי עוד אפשרויות כאן.

איזה זבל של בן אדם לנצל אותי ככה.

כמה יעלה לי חברת גרירה בחור הזה?.. אלפי שקלים...

בטח ג'ק הוא גם חברת הגרירה היחידה באזור.

איזה מונופול מסריח... אלק קפיטליזם שוק חופשי.. איף שונא ליברטאנים.

וככה אחרי 5 שעות שאני מתווכח עם עצמי ומעלה את המחיר שוב ושוב, הגעתי לתחנת דלק של ג'ק.

דופק בדלת של תחנת הדלק... הדלת נפתחת ויוצאת משם בחורה חמודה... והיא עם עיניים תמימות נדהמת כשאני צועק עליה "אין סיכוי שאתה תקבל ממני 10 אלפים דולר על פאקינג מגבה... ושמיצידי אתה יכול לדחוף את המגבה לתחת שלך ג'ק!!!!

והמשכתי לתחנה הבאה.

חמודה... אין סיכוי איתה.. היא בטח חושבת שאני טמבל.

מעניין עם אני אפתח את הקופסת קונדומים לפני שיעבור תאריך התפוגה.

30/09/2026

אני פחות מתחבר לעצבות של הגרסה הזאת... אבל הצעקה הזאת בדקה 3 יושבת עלי בול

צריכה להיות לי הרגשת בטחון מאוד חזקה כדאי שאני אצליח לגמור עם מישהי... וזה לא פשוט להגיע לשם...

מה שהופך את הגמירה לאחד הדברים האינטימיים ביותר שאני יכול לעשות עם מישהי.

*שלא יהיה פה ספק... אין קשר לזקפה. גמירה זה אני אשם... זקפה זה כבר עליך.