שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

Chimaeraחשבון מאומת

הדיסלקט

בלוג של עלג.
זה יהיה מאתגר לשנינו
על תקראי לי אדון...
אז מי השולט ומי השולטת?
לפני 6 שעות. יום שבת, 6 ביוני 2026 בשעה 14:06

שלום חניכה.
לקראת המפגש הקרוב שלנו, החניכה מתבקשת להגיע מוכנה עם הרצאה בנושא:
"אני, כניעה, וכל מה שביניהן"

מטרת ההרצאה אינה להציג תשובות נכונות, אלא לבדוק כיצד החניכה חושבת ומרגישה
כאשר הנושא הוא היא עצמה, הכניעה שלה, והרצון להבין לאן היא מבקשת להיכנס.

משך ההרצאה אינו מוגבל. מומלץ להשקיע מחשבה, מחקר עצמי והכנה ראויה.
החניכה אינה נדרשת להיות בטוחה בכל תשובה, אך היא נדרשת להגיע לאחר מחשבה כנה, רצינית ולא שטחית.

ההרצאה תכלול לכל הפחות את הפרקים הבאים:
- מי היא הנשלטת שהחניכה רוצה להיות
- מה מושך את החניכה בכניעה
- איך החניכה הגיעה לכאן
- פנטזיה מול מציאות
- מה המשמעות של כניעה עבור החניכה
- דינמיקת החלומות
-
מה החניכה מחפשת בדמות המדריך
- מה החניכה מקווה להרוויח מהמסע הזה
- חזון לטווח ארוך

הערת המדריך
אין צורך לעסוק בשלב זה בגבולות, בתרחישים מעשיים, בהעדפות לפעילויות ספציפיות או בתכנון היישומי של הדינמיקה.
נושאים אלו יידונו במסגרת מפגש ההמשך ויופיעו במטלת ההכנה הנפרדת אליו.
כן, יהיו גם שיעורי בית למפגש הבא.

נספחים
מומלץ לצרף:
פנטזיות משמעותיות.
שאלות פתוחות.
תפיסות שהשתנו לאורך השנים.
ספרים, מאמרים, סרטונים או מקורות השראה שהשפיעו על החניכה.
מצגת PowerPoint מושקעת עם אנימציות מוגזמות שאיש לא ביקש.

הערכה תתבצע על פי עומק המחשבה, כנות, סקרנות, יכולת ניתוח והשקעה כללית בעבודה.
החניכה מתבקשת להגיע מוכנה.



למפגש תגיע החניכה בלבוש אלגנטי, מוקפד וללא תחתון.

איחלתי לחניכה בהצלחה
אתמול. יום שישי, 5 ביוני 2026 בשעה 13:32

אני לא ספיו־סקסואל.
אני יוצא פה מהארון מול כולם!!!

אני לא מזלזל באינטליגנציה.
אני אוהב נשים חכמות.
אני צריך עומק, תקשורת, הומור, שיחה.

אבל עוררות מינית?
לא רואה את הקשר בכלל.
שם זה קודם כול ויזואלי...
יש משהו במבנה פיזי מסוים...
בתנועה...
בלבוש...
בהשקעה...
בגוף עצמו.... בנוכחות שלו
בדרך שאישה מחזיקה את עצמה...
שפשוט מפעיל אותי.

לא מרשים אותי.
לא מעניין אותי.
מפעיל אותי.

להודות בזה נחשב רדוד.
בגלל שזה פרימיטיבי, זה נחות.
אנשים אומרים שמראה פחות חשוב כי הוא נעלם.
כי בסוף כולם מזדקנים.
כי הגוף משתנה.
כי זה לא מחזיק.
סבבה...
גם לחיים יש סוף.
לא שמעתי מישהו אומר שהחיים פחות חשובים כי בסוף הם נגמרים.
בדיוק להפך.
דווקא כי משהו זמני, הוא נהיה יותר חשוב.

לא סתם אחד המאבקים הכי גדולים של בני אדם הוא השלמה עם המראה החיצוני שלהם.
לא סתם אנשים מתעסקים בזה כל כך הרבה.
זה קשור לכל כך הרבה דברים...
ביטחון עצמי, תשוקה, קנאה, כאב, דייטים, סקס, בגדים, חדרי כושר, תמונות, תאורה, זוויות.
ואז קוראים לזה שטחי.
באמת?
משהו שכל כך הרבה אנשים סובלים בגללו...
מתאמצים בשבילו...
מפנטזים עליו...
מקנאים בו...
נבוכים ממנו...
נלחמים עליו...
מסתירים אותו ומשפרים אותו...

זה שטחי?

אולי רצון לגיטימי נהיה אובססיה דווקא בגלל שאנחנו מתייחסים אליו כנחות ומלוכלך.
אולי אם היינו מודים שמראה חשוב, באמת חשוב, לא במקום אופי, לא במקום עומק, לא במקום קשר...
אבל חשוב,
היה לנו יותר קל להתייחס אליו בצורה בריאה.

אני לא חושב שמראה זה כל האדם.
אני לא חושב שיופי מחזיק קשר לבד.
אני לא חושב שגוף מחליף אינטימיות.

אבל במשיכה מינית...
הויזואל הוא לא זניח.... הוא המהות
לפחות אצלי.

שלשום. יום שישי, 5 ביוני 2026 בשעה 7:11

הרבה אנשים חושבים.. מרגישים שההנאה בסדיזם נמצאת בעיקר בכאב.
קראתי פגשתי ושמעתי גם לא מעט סדיסטים שמדברים על כך שזה מה שעושה להם את זה.

אני לא סגור על זה כל כך.
לפחות לא בעיניי.

כאב הוא די צפוי.
בסוף הגוף מכיל אותו. ברמה כזאת או אחר
הוא גם דומה לעצמו
יש מכה, יש שריפה, יש נשימה, יש תגובה.

אבל הרגע שלפני?
שם הרבה יותר מעניין.
שם נמצאות הרגשות החזקים

הרגע הזה שלפני הכאב
השלב הזה שבו אני עוד לא נגעתי בה.
עוד לא נתתי הוראה.
עוד לא החלטתי אם אני מתקרב או מתרחק.
השלב שהיא כבר מתוחה.

לא בגלל מה שעשיתי.
בגלל מה שהיא מדמיינת שאני מסוגל לעשות.

וזה בעיניי אחד המקומות הכי יפים והכי כוחניים בשליטה.

לא האלימות.
לא הדרמה.
לא ההוכחה שאצלי הכוח.

האפשרויות!

השקט שלפני.
המבט השקט שלא מסגיר מה ומתי וכמה הולך לקרות
שלא נותן לה רמז.
היד שנשארת באוויר עוד שנייה אחת יותר מדי.
החגורה שעוד מלטפת.

כמובן שבלי שאני אשבור אותה אחרי זה, הרגע שלפני לא יהיה כל כך עוצמתי.

שלשום. יום שישי, 5 ביוני 2026 בשעה 4:42

אבל איך זה. אמור להגיע לפלג גוף עליון?


ואחד אנלי בשבילך


לא קרה לי שהשפריץ כזה רחוק

מגניב יש פסגה לשאוף אליה
כנראה זוית, תנואת ידיים.. טיפה כיפוף
אולי צריך להתחיל יוגה

שלשום. יום חמישי, 4 ביוני 2026 בשעה 20:17

זה כל כך כיף שיש למי לשלוח דיקפיק.

עצם זה שזה עושה נחמד למישהי 

עושה לי טוב.

השורש האבולוציוני של ההנאה שלי.. כנראה בן עשרות מיליוני שנים,.

תהליך שהתחיל אז... נגמר בזה שאני שולח תמונה של הזין שלי... מקבל תגובה... ונהנה מזה

שלשום. יום חמישי, 4 ביוני 2026 בשעה 13:00

אחד הנושאים שמדברים עליו הרבה בעולם השליטה מכל מיני זוויות הוא...
מה קורה כשהנשלטת מנוסה יותר מהשולט...
איך אפשר להוביל מישהי כשהיא עשתה יותר, ראתה יותר, ניסתה יותר.

כמובן שיש נשלטות מנוסות ממני עם 20 30 שנה של ניסיון וכמה וכמה מערכות יחסים
אבל מאיזשהו שלב ההבדלים כבר מתחילים להרגיש לי פחות משמעותיים
חוץ מזה שמנהיגות... תקשורת... אחריות, אינטליגנציה רגשית, ויצירת מקום בטוח נראות לי תכונות יותר חשובות מניסיון.

אני נמצא עכשיו בדילמה דומה אבל שונה.
מה קורה כשאתה פשוט חלוד
שלוש שנים בלי סקס...
זה הרבה זמן
וגם ככה הזיכרון שלי גרוע.

זאת לא הייתה הפסקה מבחירה
זה היה בגלל החיים.... ניתוח לב. מלחמה. קצת חוסר מזל וקצת חוסר אנרגיה להשקיע בחיפושים.

ועכשיו אני הולך לפגוש אישה שהיתה סופר פעילה.
ואני?
אני כבר לא בטוח שאני זוכר איפה שמים את הידיים...

יש משהו מאוד מוזר בלהרגיש דומיננטי ובו זמנית להרגיש חלוד.
אין לי אפשרות לנקות את האבק על כל הפורטפוליו המיני שלי.

מאוד קל לכתוב כשאתה יושב מאחורי מקלדת... יותר קשה לפעול ולהפעיל מישהי כשהיא אשכרה עומדת מולך.



כולם אומרים שזה כמו אופניים.
ועדיין צריך לעלות על האופניים בפעם הראשונה מחדש.
אני כן זוכר שלא צריך לפדל...

בזה אני די בטוח.

שלשום. יום חמישי, 4 ביוני 2026 בשעה 8:41

אני זוכר את הרגע שהבנתי שהאקסית שלי לא מציקה כדי לחצות את הגבול.היא מציקה לי כדי להרגיש שיש גבול.

היא תשב לידי רגועה.ופתאום תדחוף לי אצבע מנטלית לצלעות.ואז עוד עקיצה קטנה בפנים.ואז תחייך כאילו כלום.מה עשיתי?גלגול עיניים.עוד צביטה נפשית קטנה בטוסיק, רק כדי להעצים את ההשפלה. ואז הפרצוף התמים.מה?

מה? מהסוג שאתה כבר יודע שזה רחוק מלהיות הסוף.

זה לא עכשיו איזה מרד מטורף.זה לא ניסיון הפיכה משטרית.זאת בטח לא מלחמה של שלוש שנים בלי הכרעה.זה טפטוף.עוד בלון תבערה קטן של עקיצה.עוד עפיפון הצקה שנוחת בדיוק באמצע שדה עצבים.עוד בדיקה קטנה אם אני אבליג... ומה עם הגבול???

באיזשהו שלב צריך לעצור את הניסוי שלה, כי אחרת זה יידרדר לעצבים.היא לא באמת מחפשת לנצח...היא פשוט מחפשת להרגיש שמישהו מחזיק אותה.

מה עושים?

נותנים לה את העונש שהיא הכי תסבול ממנו.

לא כאב, קטן עליה.לא השפלה מילולית... היא רק תתחרמן מזה. ובטח לא עוד תשומת לב, שתעודד אותה להמשיך ולהקצין.

אז מה כן?

להעמיד אותה בפינה.לעמוד עם הפנים לקיר כמה דקות.בלי לדבר.בלי שאלות.בלי להפוך את זה לבדיחה.בלי להוציא ממני עוד תגובה.

רק קיר. שקט. שעמום.

לעמוד שם ולהבין שנגמר המשחק.

 

זה עובד יותר טוב מכאב... וזה הרבה יותר משפיל מדיבור מלוכלך.

ואז אחרי שהיא בכתה מתסכול, כי וואלה זה סופר מטומטם לעמוד חמש דקות עם הפנים לקיר. בבית שלך. 

למה היא עשתה את זה? כי היא החליטה שמשחקים משחקי שליטה עם מפגר. טמבל עם רעיונות מפגרים.

אז למה היא לא זזה משם?

אין לי מושג....

יש מצב בגלל הפעם האחרונה שהיא קיבלה חגורה הייתה כמה ימים לפני ועדיין כאב לה...

אבל לא בטוח... היא לא סיפרה לי... היא עשתה לי דווקא ועשתה את כל החמש דקות.. למרות שצחקתי עליה שתפסיק.. היא הראתה לי מזה! ואז לא היתה מוכנה לספר לי למה היא היתה חיבת לסיים את זה... שמרה את זה לעצמה...

היה הכי כיף לזיין אותה בסוף החמש דקות כשהיא חצי מתייפחת.

והחיבוק אחרי היה איזה כמה שעות טובות... ערומים במיטה... אני לא זוכר כמה שעות.

הייתה תקופה ארוכה של שקט עד לפעם הבאה.

לפני 3 ימים. יום רביעי, 3 ביוני 2026 בשעה 22:11

אחד הטאבוים הגדולים בכלל, וגם כאן בכלוב... לא שאני מצפה פה לפתיחות מחשבתית.

פער גילאים רציני.
כשאחד הצדדים מבוגר לפחות פי שניים מהשני.

ומסיבה שבאמת לא ברורה לי, זה בעייתי על סף המגעיל גם מצד המבוגר שנרתע או מזלזל בצד הצעיר, וגם מצד הצעירים.

* קשר מבוסס מיניות, פתוח, כנה, כשברור לשני הצדדים שזה זמני ושלא ריאלי להמשיך לזוגיות מלאה.
** מנוסח כשהגבר הוא המבוגר, כי אני גבר מבוגר,

*** כמובן!! חוקי!!! לא אם קטינים.. לא בעד לחתן בנות 14!!!

אבל זה ממש לא רלוונטי רק לגברים מבוגרים.

למה זה טוב לצעירה?
גישה לניסיון מיני רב יותר. פרטנר שכבר צבר שנים רבות של ניסיון, טעויות ולמידה.

למידה וגילוי עצמי מיני. הזדמנות להבין טוב יותר את הגוף, את ההעדפות ואת המיניות שלה.

חשיפה לעולמות מיניים חדשים. פנטזיות, גישות, דינמיקות או פרקטיקות שלא פגשה קודם.

פחות לחץ ביצועי. סיכוי טוב שהגבר אכן עבר את שלב ההוכחה העצמית והתחרות המינית.

משיכה לדינמיקת פער הגיל עצמה. עבור נשים שחוות את פער הגיל, הניסיון או הבשלות כמקור משיכה בפני עצמו.

למה זה טוב למבוגר?
תחושת נחשקות. הידיעה שאישה צעירה משמעותית נמשכת אליו מינית.

גיוון מיני. חוויה שונה מזו שהוא חווה בדרך כלל עם נשים בנות דורו.

הנאה מפער הניסיון. הסיפוק שבהובלה, הדרכה או שיתוף ניסיון מיני רב יותר, כאשר אכן קיים פער כזה.

תחושת חיוניות מינית. החוויה הסובייקטיבית של חיזוק תחושת הנעורים, האנרגיה והאטרקטיביות המינית.

 

לא חושב שהייתי משקיע ומחפש קשר כזה... אבל אם הוא היה נוצר באופן טבעי? ביוזמת הצד הצעיר?.. בכיף.. רואה רק חיובי בסיטואציה.

בגיל 24 היה לי קשר כזה עם בת 56... רק הרווחתי מהקשר הזה. ובגיל 45 היה לי קשר כזה עם בת 24... היא עדיין בקשר חברי איתי ואני יודע שאני מקור לכוח בשבילה.

יאללה... תתחילו לסקול אותי...

לפני 3 ימים. יום רביעי, 3 ביוני 2026 בשעה 13:36

אני לא חושב שתחושת הכוח שלי על נשלטת מגיע מזה שהיא מגדירה אותי כשולט שלה.

הכוח מגיע מהאמון שלה בי.
לא רק כשולט.
בעיקר כבן אדם.

אנשים רואים חוקים, הוראות, קול רגוע, אולי אזיקים, ומקשרים את זה לכוח.
וזה חלק מזה, ברור...
אבל זה המעתפת החיצונית
זה לא העיקר.

לתת הוראות כל אחד יכול.
גם לדבר בקול רגוע זה לא קשה.
ולקחת שליטה זה לא כזה מסובך.

החלק הקשה מגיע אחרי שהיא כבר נתנה לך את השליטה

שם כבר לא מספיק להישמע דומיננטי.
שם צריך להיות נוכך באמת.
להיות איתה בכאן ועכשיו

גם כשהיא בדרופ
גם כשהיא מבולבלת
גם כשהיא חשופה
גם כשהיא צריכה רגע להבין מה קורה לה
בשביל זה צריך נוכחות

לדעת מתי לדחוף קדימה.
מתי לעצור.
מתי לשתוק.
מתי להקשיב לה.
מתי לדובב אותה.
ומתי פשוט להישאר איתה וללטף.

 

מה שדוד בן אמר...
אם הכוח מגיעה גם האחריות 

האחריות זה מה שנותן לי את תחושת הכוח
לדעוג שלא לשבור אותה בזמן שהיא איתי במצבים הכי שבריריים שלה.

לפני 4 ימים. יום רביעי, 3 ביוני 2026 בשעה 7:23

יש כזו פיקציה... פנטזיה... מחשבה... ממש לא סגור על הטרמינולוגיה, אבל היא מאוד שכיחה בעולמות השליטה.

שומעים את הרצון הזה אצל כמעט כל נשלטת וכמעט כל שולט.

מנסים למכור, או רוצים לקנות, ביטחון מושלם.
ודאות מוחלטת.
את ההרגשה שמישהו תמיד יודע מה צריך לעשות.
שתמיד רואים את הנשלטת.
שתמיד יודעים מה נכון

אבל זה פשוט לא ריאלי לצפות לזה.

דומיננטיות לא אומרת שאין ספקות.
והתמסרות לא אומרת שברור מה מרגישים.

אנשים לא מרגישים רגועים ליד שלמות
אנשים נרגעים ומרגישים בטוחים מתוך כנות.

לפעמים המשפטים הכי חזקים הם דווקא המשפטים שיש בהם חוסר ביטחון...

אני צריך שנייה...
זה יושב לך טוב?
לכוון את זה?
את עדיין איתי?
תני לי סימן קטן שאני בכיוון...
אני לוקח את זה חזק מדי?
אני רוצה לשמוע שאת רוצה להמשיך, לא רק להניח שאת רוצה.

זה לא הורס את הדינמיקה.
זה פשוט הופך אותה לאמיתית יותר... כנה יותר.

כי שליטה בדסמית היא לא מופע יחיד.
היא נוצרת יחד... מתוך מודעות, מתוך חיבור הדדי... ולא מתוך פוזה שאי אפשר באמת להחזיק.

אם במקרה ושאלתן את עצמכן למה יחסים 24/7 אם שולט טוטאלי לא באמת מחזיקים מעמד.