לפני 5 שנים. 16 בדצמבר 2018 בשעה 18:21
כן, מחפש, כולנו מחפשים לא?
לא פעם אני כותב כאן כאשר הרגשות יוצאות החוצה- כן גם לשולטים יש רגשות.... זה לא רק זבנג, בום, קשירה וגמרנו.... זה לא עובד ככה בעולם האמיתי - אז צאו מהסרט שאת חיים בו. ואולי גם אני...
הבעיה היא שכולנו מחפשים משהו שלא קיים, או לא קיים בשבילנו - ואם מצאנו אז משהו חסר שם בפאזל אם כבר החלטנו שזה הכיוון.
מה אנחנו מחפשים? מה אני מחפש?
גרוטסקיות מתורבתת - מי שלא מכיר את המושג שיעצור כאן וילך לחפש לו פוסט אחר ומובן ופשוט יותר. אבל רק בביטוי אנחנו מבינים שאלוהים עבד עלינו שחבל על הזמן.
איזה כיף אם היה אפשר להיות עם מישהי, רק שנינו, וכל אחד מדבר הכי מלוכלך שאפשר, ואחר כך ללכת לראות הצגה בקאמרי ולשתות קפה אחרי זה - או במושג הבדסמי בלונדון - Spank the tea.
אנחנו אוהבים תרבות , אני בכל מקרה, אוהב לדבר על פס הקול של הסרט שראיתי היום, ומי היה המלחין ולמה הבמאי הלך לכיוון שהלך , מצד שני בא לי לביים מישהי, לומר לה כל מה שיש לי בראש באותו רגע בלי שתיבהל - הכי מלוכלך שיש, להשתמש בה כמו שאני רוצה, להפוך אותה לכלי שלי, ואחר כך שנצא לסרט , קונצרט או תערוכת צילומים ותמונות מעניינת - ולא , לא נאבד עניין אחרי ששנינו הוצאנו את המיץ אחד לשני , או שהמיץ שלה הכיל את שלי.
שלא תהיה לה בעיה אם פקודות, ולמצוץ, ואחר כך היא תמצוץ איזה מיץ תפוזים עם קשית או גלידה כאשר נשב בדיזינגהוף סנטר ליד חנות הפסנתרים .
זאת היא גרוטסקיות מתורבתת , גרוטסקיות מלוכלכת יחד עם מופע תרבות. איזה מופע סטנד אפ , אבל קינקי ומושך ... אותי בכל מקרה.
מוזה זה העיקר וטוב שזה מוזר אחרת זה לא היה מדליק,
השאלה הגדולה היא - היכן זאת שתרצה לחלוק איתי את זה... ושאף אחד מאיתנו לא ישפוט אחד את השניה - כי אחרת זה יהיה מה זה ונילי...