סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מי אני בעצם?

אני רוצה!
לפני 17 שעות. 2 ביולי 2020, 22:05

להתרגש מכל צליל הודעה שאני מקבלת,
לחייך למסך חיוך דבילי,
להתרגש לדבר איתך,גם כשנדבר על הדברים הכי מפגרים שיש.
להקשיב לקול שלך,הקול שגורם לי לצמרמורות מהקרקפת.
ללמוד להכיר אותך,בטוב וברע ולהתאהב בך,
בכל החבילה שתציע לי.
להתרגש מכל דייט כל פעם מחדש,
להרטיב רק מזה שתחזיק לי את היד או כשתנשק אותי במצח.
להגשים איתך פנטזיות-
להגשים את הפנטזיה הכי גדולה- להתאהב ולעשות אהבה אמיתית סוף סוף.

לראות אותך מצחקק כשאני נתקעת במשהו ומקללת,
לראות איך העיניים שלך נותנות לי פתח לנפש שלך.
להעיר אותך בבוקר בנשיקות,
לראות אותך מתאהב בי בכל יום מחדש... נמס ממני,
אוהב אותי ללא תנאים.
מזיין לי את הנפש בעדינות וברכות.
אתה יודע שאני צריכה את החיבוק שלך,
אתה יודע שאני צריכה לנשום אותך קרוב אליי.

ככה אני מדמיינת אותך...את הגבר שלי.


הוא יהיה שלי וכשהוא יגיע אשמור עליו לכל החיים :)

 

לפני יום. 1 ביולי 2020, 18:42

לעצור את הזמן ל10 דק.

לשבת עם הבגדים על החול הקר והרטוב,

לא אכפת לי להתלכלך.

כי נפשית אני מתנקה.

להריח את הים, אחחח הריח!

אתמול ים, היום אחריי המשמרת ים.

אהה... ואני שוב מתארגנת ונוסעת לים,

= טוב לי = 

 

לפני יומיים. 30 ביוני 2020, 22:34

אז היום הייתי ספונטנית,
גם חברה שלי הופתעה ממני.
בדר"כ אחרי משמרת אני בורחת הביתה לשקט שלי.
נסענו אחריי משמרת לחוף הים.
שתינו קפה,
הרגליים שלי חופרות בחול החמים, הרוח נעימה ומלטפת והשקיעה? מהפנטת.
לא דיברנו על עבודה,
צחקנו מלא, אפילו כאבה לי הבטן מהצחוק.
שינוי שיגרה, סוף סוף לא הרגשתי לבד,
שכחתי מהקושי שיש לי ביום יום.
בזכותה אני מגלה על עצמי המון דברים.
אני לומדת להעריך את עצמי הרבה יותר מפעם,
לומדת איך לאהוב את עצמי שוב.
בזכותה דרך העיניים שלה אני מבינה שיש בי הכל,
חוכמה, יופי,תמימות. בזכותה אני יודעת שאני חזקה,
היא שמה לי מראה ומקשרת לי הכל.
אז תודה לחברה שלי, זכיתי בה :)!
(שתקי אל תתלהבי😂)

אני אוהבת את הים...
יש בו משהו שהופך אותי מהר מאוד לרגועה יותר,
הריח,הרעש של הגלים ואני אוהבת את החול,כמו ילדה קטנה שאוהבת להתלכלך.
לקחתי את התמונה של השקיעה ביחד איתי,עכשיו אני יכולה לעצום עיניים ולישון רגועה.
לילה טוב לי :)

 

לפני 3 ימים. 29 ביוני 2020, 22:47

עוד משמרת נגמרה בשלום.
יום קשוח,
נשאבו ממני כל האנרגיות.
שוכבת נטולת כוחות, אחריי מקלחת שניקתה ממני את היום המתיש הזה.
ככה גם מחר ומחרתיים וכל יום עד להודעה חדשה.
איך אחזיק מעמד?
בסוף אהיה רזה עם כל האנרגיות שנשאבות ממני.
(רחמנא ליצלן)

ומי ימלא אותי באנרגיות טובות?
בחיים שלנו אנחנו ניתקלים בהמון אנשים,
מכולם אנחנו מקבלים אנרגיות,
חלקן טובות חלקן רעות.
אנחנו בוחרים עם מי להישאר וכמובן שניבחר באלו שעושים לנו טוב.
אבל אני חייבת לסיים את מה שהתחלתי האגו לא נותן לי לוותר.
אני חייבת לסיים את מה שהתחלתי,
לא משנה כמה אני סובלת...
מאחלת לעצמי שיעבור מהר ומועיל.

עד אז בכל רגע שיש לי שקט אנצל את השקט הזה להטעין מצברים מחדש.
בהצלחה לי.

לפני 4 ימים. 28 ביוני 2020, 20:12

Please?!?

 

לפני 6 ימים. 26 ביוני 2020, 22:27

אחריי ארוחת שישי עם המשפחה,
שוכבת במיטה, מוזיקה מתנגנת ופתאום עולים לי זיכרונות מפעם...
כמה חודשים לפני שמלאו לי 18 התאהבתי לראשונה.
הוא ניגש אליי במועדון, הוא קרא לי בשם שלי.
הייתי מופתעת.
הסתכלתי לו בעיניים,עיניים גדולות ריסים ארוכים,
ידעתי שאני הולכת ליפול.
הרגשתי בפנים כיווץ,לא חושבת שיש מילים שיכולות להסביר.
ישבנו ודיברנו והוא ידע עליי הכל. כניראה כבר בירר עליי עוד ממקודם.
נפלתי שבוייה, חיכיתי כל רגע שיתקשר,שיסמס...
עד גיל 22 קצת יותר הוא היחיד שעניין אותי.
הוא שיחק בי,
בכל פעם שניסיתי לברוח ולהכיר אחרים הוא היה שם והפריע.
במועדון כשמישהו היה מתחיל איתי הוא היה רב איתו.
אבל הוא? הוא היה יוצא עם אחרות, היו לו בנות זוג.
אני תמיד הייתי סטנד ביי.

בגיל 22 וקצת החלטתי לשים לזה סוף.
החלטתי שאני יודעת שמגיע לי יותר.
התחלתי ללמוד,הוצאתי רישיון ולמדתי לאהוב את עצמי.
הוא שבר אותי לאלפיי חתיכות.
בזכותו - אני יודעת מה מגיע לי.
זו הסיבה שאין לי סבלנות למשחקים,
זו הסיבה שאני חותכת מאוד מהר מגברים ,
מילה לא נכונה, טעות הכי קטנה והוא כבר לא בחיים שלי.
למה? כי אני לא אחזור על הטעויות שלי.
הייתי עיוורת.
היום הוא נשוי עם ילדים.
אני שמחה שטוב לו, הוא בעצמו היה ילד שבור.
אני שמחה שהוא מצא את שלו.
אני לא מקנאה.
כי אני יודעת שבשביל דברים טובים אני צריכה לחכות.
אמשיך לחכות כמו ילדה טובה.
הוא יגיע. והוא יעשה אותי יותר מאושרת,
הוא ימלא את החלק שחסר :)
פאזל שלי? אני מחכה לך 🙂

לפני שבוע. 25 ביוני 2020, 22:11

אני בוחרת להראות לאנשים איזה חלק ממני בא לי שיראו.
אני רק עכשיו מבינה כמה צדדים קיימים בי וכמה יש עוד שאני מכירה רק עכשיו, בכל יום מחדש.
יש בי צד טוב,
צד תמים,
צד ציני,
צד מצחיק,
רשע,אכזרי,מתעלל
צד שאוהב שמתעללים בו וכו' וכו'...
אני אחת עם אישיות של מאה.
זה כיף, כי אני בוחרת תמיד איזה צד יצא ומתי.
ולא, זו לא צביעות. זו באמת אני!
אז כאן לפעמים הצד הזנותי יוצא,
לפעמים הצד העצוב,
לפעמים הצד השמח.
אני כותבת כאן כי...זה היומן האישי שלי.
הפירוק שלי.
כל פעם משהו אחר.
כאן אני מסוגלת לפרוק כי...כי אתם זרים והרצון הוא לפרוק!
אני אוהבת את עצמי,מפחדת מעצמי
אבל בעיקר מעריצה את עצמי.
על כל מה שעברתי,על מה שאני עוברת ועל מה שעוד אעבור.

בסוף יום אני חזקה שבורחת לשקט, זה ממלא אותי בכוחות ליום חדש.
החלומות נבנים והשאיפות יתגשמו.
לילה טוב :).

לפני שבוע. 24 ביוני 2020, 21:47

חזרתי לעצמי,
נפלתי קצת אבל קמתי וניגבתי את הלכלוך מהברכיים.
חזקה יותר, קשוחה יותר ומחייכת יותר :)
הייתי מראה לכם את החיוך שלי אבל יש כזה רק אחד ואני אמורה להישאר פה אנונימית, הלא כך :)?

בכל מקרה,
מחזרים חדשים, מחזרים ישנים...
החזרתי אותם למקום שממנו הם הגיעו.
זה הזמן לעצמי.
אני לא צריכה גבר כדי לדעת מי אני!
ואני?? בייבי סילק,
ילדה יפה,לא טיפשה,חייכנית ומלאת אנרגיות.
לא אהיה לחוצה יותר לחפש את הגבר שלי.
הוא יגיע.

מה ששלי יהיה שלי !
בכל מקרה... אני שוב אני!
😛😈

 

לפני שבוע. 21 ביוני 2020, 21:27

לפני שנתיים בערך יצאתי עם מישהו.
כשהתחלנו לצאת הוא ניסה לגעת פה ושם,
הבהרתי לו יפה שעד שאני לא מאשרת הוא לא נוגע.
(למען הסר ספק הוא ונילי)
שלושה חודשים עברו, יצאנו,טיילנו וכו' והבחור לא ניסה לשלוח יד.
החלטתי שהוא עבר את מבחן דחיית הסיפוקים בהצטיינות.
ערב שישי אחד הצטרפתי אליו למשמרת (הוא עבד בסיור בלילה של חברת שמירה)
בזמן שהוא נוהג אני מאכילה אותו, סופר קיטשים כן כן חוץ מהחלק שבכוונה דחפתי לו מלא אוכל לפה והוא ירק על עצמו הכל (משעשע בטירוף)
עצרנו באחד המקומות שהוא בדק והתחלנו לדבר.
הוא קיבל שיחת טלפון... ואני? חרמנית.
היצר משתלט עליי.
טוב נו גם הסטלה...
שמלמלה וסנדלים, תחתוני תחרה שחורים...
וחזיה? לעעע, לא התחשק לי לשים.
משעמם לי...
הוא לא מתייחס אליי, 5 דק, 10 דק.
אוף המנהל שלו חפרן.

מתחילה לגעת בעצמי.
אני רטובה... נוזלת.
שתי אצבעות על הדגדגן בתנועות סיבוביות.
הוא מסובב את הראש ורואה את זה.
חחחחח חבל שלא צילמתי את הפרצוף של הדביל!
הלסת נפלה...הפלאפון החליק לו מהיד.
"טוב אחי נדבר אני יוצא לסיבוב לבדוק שהכל תקין"

במכה אחת הכיסא שלי נפל אחורה ומר גמיש איכשהו הגיע עם הפה לכוס שלי.
מלקק ואוכל כאילו לא אכל שנים.
ואני? מחייכת כי קיבלתי את מה שרציתי.
כזו אני - מפונקת שאוהבת לשגע 😄

לפני שבוע. 20 ביוני 2020, 23:46

זה מה שרציתי ללבוש לכבודך.

אבל לא יהיה דייט חוזר...

אולי אחר יזכה בזה.

 

Good night