סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אכזר ומלטף

משחקים של שליטה וכאב
לפני 4 שנים. 26 באוקטובר 2019 בשעה 8:52

אז אם כבר מטיילים אפשר לפתוח טינדר ולראות מה יש לארגנטינה להציע.

הדבר הראשון ששמים לב אליו זה שהפרופילים  נראים כמו אתר פורנו. התרבות שלהם שונה לחלוטין משלנו ואני לא בטוח שזה לטובה.

פוגש בחורה מגניבה לאללה עם מראה חצי לבן וחצי ילידי (בדיוק כמו שאני אוהב) ועל אף הספרדית הרצוצה שלי העניינים זורמים ומתחממים די מהר :)

קופצים מפאב לפאב, שוקלים לרגע לעלות לאיזה שיר קריוקי אבל מוותרים. צוחקים. נהנים. נוגעים.

"רוצה לעלות אלייך?" (את המשפט הזה אני יודע להגיד נכון).

שוכבים על המיטה והעניינים מתחילים להאיץ. החולצות יורדות ואני מתחיל להרגיש פחות מצועצע ויותר כמו עצמי.

אז כשהרגשתי מספיק בטוח עשיתי מהלך. נצמדתי אליה קרוב והחזקתי לה את הידיים באסרטיביות מאחוריו הגב.

מיד התשוקה שלה נעלמת והיא אומרת:

¡No! ¡No así lo quiero!

אוף, לפעמים להיות בדסמי יכול להיות הדבר כי בודד בעולם.

לפני 4 שנים. 20 בספטמבר 2019 בשעה 11:08

קצת הפחדת אותי אתמול.

אחרי שהכל נגמר והיית מוטלת על המיטה, סימנים אדומים וסגולים כבר מתחילים להתהוות על הגוף הצעיר שלך, התחלת לבכות. רציתי ללטף אותך ולהגיד על כמה שאת מושלמת וכמה שנהניתי לשלוט בך להכאיב לך. כמה שאני מקווה שאת מצאת בזה הנאה כמוני. רציתי לחבק אותך חזק ולהגיד שאני שלך ואתמוך בך בכל מה שתבחרי, בכל מה שתרצי לנסות.

אבל את היית קרה. ביקשת שאני לא אגע בך. אמרת שאת לא יכולה עוד. ביקשת שמיכה וכיסית בה את כל גופך.

אחרי כמה דקות נרגעת קצת והלכנו לישון מחובקים.

 

כשהגענו אליי הביתה אתמול בערב ושאלתי אותך איזה סוג של מגע את אוהבת ענית לי בלי לחשוב פעמיים "תעשה בי מה שאתה רוצה". מיד נהייתי קשה. בלי לשאול אותך, בלי להגיד כלום התחלתי להפשיט אותך עד שהיית ערומה לחלוטין, על הברכיים, גוף הרקדנית שלך ניצב ישר לפניי מחכה שהטביע עליו את חותמי.

בשניה שנתתי לך סטירה הכל התחיל להתפרץ ממני כמו הר געש. כמו קפיץ מתוח שלחיצה קטנה על כפתור משחררת ממנו כל כך הרבה אנרגיה מינית שדורשת לשים אותך במקומך ולממש את השליטה המוחלטת שיש לי עכשיו בגוף ובנפש שלך. כל הזמן הזה את ממשיכה לקרוא לי "אדוני" כמו שהוריתי לך לעשות. אני מבין שעוד לא הגעת לקצה ואת יכולה ורוצה לספוג עוד הרבה יותר אז אני ממשיך להרביץ ומוסיף עלייך עוד חבל ועוד רצועה ועוד צעצוע שנועד לגרום לך להבין את מקומך.

רציתי שתראי את עצמך כמו שאני רואה אותך, אז גררתי אותך לחדר האמבטיה להסתכל במראה.

הראתי לך את עצמך עם ידיים קשורות מאחוריי הגב. עם גאג שחוסם לך את הפה ומשאיר מעט מקום בשבילך לראות דרך רצועות העור את עצמך, מושפלת.

אז הורדתי ממך את כל הציוד ולקחתי אותך עליי למיטה. לא היה צורך לרתום אותך מחדש או לקשור אותך למיטה.. את כבר יודעת את מקומך ומקבלת אותי פנימה אלייך בשקיקה. זו הפעם הכי טובה שהייתה לי אי פעם! אני מקווה שזה כך גם בשבילך. אבל אז התחלת לבכות.

 

היום בבוקר שוב היית קרה. התשוקה והמתח של אתמול בלילה הפכו לקור עסקי כשאת מסבירה לי שאת מאחרת לשעור הריקוד שלך אבל אין צורך שאני אסיע אותך.. את כבר תקחי אוטובוס. 

כל היום עבר לי במחשבות. בקושי מצליח להתרכז בעבודה, ורק חושב עלייך. על כמה כיף זה היה לסטור לך בפנים בצורה אסרטיבית ולתת לך לטעום אותי ואז את עצמך. כמה כיף זה היה להצליף בך עם החגורה ולשמוע אותך מתחננת לענג אותי. איך אני בעצמי הרגשתי כמו מלך העולם כשמשלתי בך בצורה קשה. וכמובן על התגובה הרגשית שלך אחרי שהכל נגמר.

 

הודעה חדשה ממך.. אני קצת חושש לקרוא אותה.. אולי תגידי לי שזה לא מתאים לך, שאולי את לא באמת נשלטת והנסיון לא נגע בך כמו שחשבת שייגע. אולי תכעסי עליי ותגידי לי שאת מרגישה שניצלתי אותך לרעה והייתי צריך להפסיק לפני. אולי תכעסי עליי ותשנאי את עצמך על כך שממש אהבת את ההרגשה. כל כך הרבה אפשרויות בהן לא אוכל יותר לחוות איתך את החיים במלוא עוצמתם כמו שאני רוצה.

טוב, אין טעם להמשיך לטחון כל תסריט בראש. צריך לקרוא מה כתבת..

"לילה טוב, אדוני. אני שלך"

ואני שלך :)