שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

LA chickita bonita

Hey you, out there in the cold
Getting lonely, getting old
? Can you feel me
Hey you, standing in the aisles
With itchy feet and fading smiles
? Can you feel me

Hey you,
don't help them
to bury the light
!! Don't give in
without a fight
Hey you
out there on your own
Sitting naked by the phone
?? Would you touch me
Hey you
with you ear against the wall
Waiting for someone
to call out
?? Would you touch me
Hey you,
would you
?? help me to carry the stone
Open your heart, I'm
? coming... home
לפני 3 ימים. רביעי, 4 בדצמבר 2019, בשעה 09:44

"הבוגד

מהבוגדת  בעצמה

פטור" 

כשאין הפרדה בין מותר ואסור

אני ממשיכה ושוברת 

את  מה שכבר שבור

האם לעד "נזק נזק ארדוף" ..? 

 כמה זמן שרוף עוד אשרוף..?..

כל הכעס הזה נולד מהיהירות 

זאת שמעוותת

בין חלום לסיוט.... 

זה הזמן לקחת אחריות

אין המצבים קובעים למהות

אני זו המחוללת את המציאות

קדימה צ'יקה קומי והתעוררי

המשתקף חולה  ולמשקיפה

זה לא בריא.... 

את המיתרים תכווני 

ואת הכוונה תטהרי 

ועל עצמך.. אל תוותרי.  ! 

 

לפני שבוע. שלישי, 26 בנובמבר 2019, בשעה 10:32

ובלילות אקשיב לסערת ליבי המתנגן

ומתוך שנתי ארגיש את מגע ידיך האוהבות
את גופך בגופי

את הגעגוע להיה

ולמה שיהיה

והים כתמיד מונח לידי
ואתה צרוב בי

כשמש המלהטת את החול בצהרי היום..

 

לפני שבועיים. שישי, 22 בנובמבר 2019, בשעה 23:33

אם היה שם מישהו

לרוץ איתו

להאמין בו

לסמוך עליו 

שלעולם לא ישא

את ליבי לשווא

כזה עם מים מתוקים

ולא כנחל אכזב

לשים את ראשי 

לראות שטוב

אם היה שם כזה 

הוא היה איתי כאן

מזמן....

וקרוב... קרוב... 

 

לפני 3 שבועות. שלישי, 12 בנובמבר 2019, בשעה 13:59

 

אז איך את מסבירה

את זו הבחירה??.. 


וזה לא שחובה, או חוסר ברירה

והרי ידוע לי וברור

שיצר הרשע קיים בסיפור

 

ובתוכי משתכנת ההיא 

שאינה רוצה שיגמר


ההיא שנמצאת בחלום

שלא רוצה להתעורר... 

 

"תביא לי את הפה הזה שלך"

( הוא אומר בקול  נמוך)


שפתיו נצמדות, 
לשונו מפשקת

את שפתיי הרותחות


והוא חוקר כל פינה 

שואב את לשוני , 

ומזיין את פי בדיוק מופתי

בקצב שהזין שלו מזיין אותי


אחחח.....

הנשיקה הזו כל כך עמוקה,
נואשת,
לוהטת
וזה רטוב לי ומרטיב
וכזה אירוטי
שכל גופי מגיב


אני בונה לי את האורגזמה...... לאט! 
והמיטה חורקת ברקע......

בלאט.., 

 

והוא ננעץ בי בחוזקה
ועיניי מתבייתות על עיניו
נלכדות באש באישוניו 

מבטו מצועף ויוצא לו הסוטה

מצית בי כל יצר

מזניק כל סטייה

 

הזין שלו מתדפק בקירותיי הפנימיים

והכל כל כך מגורה.....
..... והעצבים כפצע חשופים.... 

מממממ..   

אז לך תבין 

איך הכל הופך מכוער ברגע


אחרי רגעים כל כך יפים...??.. 

 

לפני חודש. שלישי, 5 בנובמבר 2019, בשעה 21:27

 תאמיני.. תאמיני... תאמיני... 

אני לא אפגע בך עוד 

אני אפתיע אותך 

ו... תתפלאי.... 

אני כן יודע לשמור סוד

נשבע לך... 

בילדים שלי 

באמא שלי 

נו פחדנית.... תנסי.... 

אין לך מה לחשוש

הפחדים הם רק אצלך בראש

תפתחי..

תפתחי  ת'לב

תפילי..... תעיפי 

את החומות

תפטרי,,, ש'תחררי.... 

מהעבר וממחשבות קדומות

מבטיח.... הפעם לא יקרה 

זה נצור שמור ונעול

"דיס איס פייט קלאב  פירסט רול" 

 נודר לך נדר כלום לא יוצא מזה החדר.   

טעיתי, הבנתי, השתניתי.... 

 

נו... תפסיקי  עם כל המחיקות 

ודי לחשדות וולספקות

 

את ממש מעליבה אותי

עם כל החוסר אמונה

אז מה אם אז טינפתי

וזיהמתי כל פינה?

בחייאת רק עוד הזדמנות

להוכיח לך אחרת

תני לי להתקרב אליך

לאהוב אותך 

לעשות אותך מאושרת... 

פתיין אשליות

להטוטן של מילים

אייא יאייי.... ואני כן אני...

שנשבעתי לשמור לי אמונים

אני....

שיודעת כמה אתה רקוב בפנים

אני... 

 

שכאב השברים עוד טרי ונושם 

שהיה לי ברור שהשד קיים, 

והוא רק ישן... 

בחולשתי העיוורת

פתחתי לך  דלת 

שתבוא בה שוב עם כל הבהלת

כמה רגעים,

כמה דיבורים 

כמה סיפורים

כמה מילים 

 

ואני גומעת כמוכת צימאון

מנה הגונה של טיפות שיגעון 

מכסה את עיניי 

ברעלה של רעלייך 

אוטמת  אזניי 

פן יחדרו כל שקרייך

 

 

 

תכלס הכל היה רק בדייה

החולה נשאר חולה

ואני נותרתי פתייה

מכל הבטחותיך

נשארה רק בחילה

 גם בשמיים לא תזכה למחילה

נגזר עלייך מאסר עולם 

לחיות עם עצמך זה העונש המושלם

ובכל פעם שתנסה בי לפגוע 

יחזור עלייך בסיבוב כל הרוע

 

ותשוב ותשתה את דמך

שכזכור....

אינו מותר מהבהמה.,! 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לפני חודש. שבת, 26 באוקטובר 2019, בשעה 17:48

היי את מוכנה רגע לעצור?
איפה את נמצאת עכשיו..??..
את כאן..,,
ממש על זו נקודת הזמן
ובאותה נקודה
את מרגישה בדיוק את מה שאת צריכה להרגיש

ובאותה נקודה
את בול במקום בו את צריכה להיות...
הלוו את שומעת אותי?? ...

זה המסע של הנשמה היפה שלך בזה העולם
זה השיעור זה התיקון
זה הרגע
והכל בסדר
בסדר המופתי
כשהרמוניה מתנגנת
היכן שדיס-הרמוניה מתקיימת
כמו שלא תכעסי על עץ בשלכת
או על מים שעדיין לא הגיעו לים
או על פרי שנפל טרם בשל
תעצרי רגע ותביני
החיים זה מה שקורה עכשיו
ועכשיו. ...?
את נמצאת בדיוק איפה שאת.... 

על ציר הזמן 

 

לפני חודש. שישי, 25 באוקטובר 2019, בשעה 17:20

 

אתה מתרומם ממקומך

מתקרב אליי
מושך אותי אלייך מעקביי,
מראה ראשך בין רגליי
שולח בי זרמים חזקים
"אני רוצה עכשיו לטעום אותך,
להריח,
לשמוע אותך...." 
אני אוספת לתוכי מספיק אוויר,
ידייך אוחזות 
ברגליי המפושקות
אתה כך צולל  ביניהן

כששפתיך החמות
שואבות ממני
את כל אותן מחשבות מעכבות...

 

לו רק יכולתי לצייר
את אשר במוחי  עובר

בליל של צבעים עזים,

מתעופפים באוויר בקולות  עליזים

כקשת כתמים על הקיר ניתזים 
 מבנים, בלי חוקים 
דפוסים של  צורות


בגופי נחקקים

כלחישות זוהרות


והאצבעות שלך בתוכי
לא מפסיקות להסתובב...
תבקשי שאמשיך,
תתענגי
תצעקי

כך מבקש,
מצווה,
פוקד לו ( רב פקד..)

אין לי באמת מושג מה
וזה לא ממש משנה

רק אל תפסיק


אם תעצור הלב יפסיק לפעום....
ואתה לא מרפה
צולל לתוכי,
נחוש בכל תנועה
לגרום לי לעינויי ההנאה
וזה קרוב מתמיד,
וזה עומד בקצה,
ואני רק צריכה לקחת את זה...
לופתת בידיי את ראשך הקירח

אתה מוסיף ולא מרפה
בתוך כל הטירוף שבך
יש משהו מרפא

שואב אותי אליך,
חודר כמחפש, 
מכניס... כמוצא,..

לשון, שפתיים, אצבעות....
הצורות יורקות אש
כל התחושות הקיימות
מתרכזות בנקודה אחת בין רגליי
שולחות זרמים ואותות
. אצבעות רגליי מתחפרות

ידייך אוחזות ולא מרפות
ראשי נזרק לאחור
כולי מתקמרת

לוחשת צועקת
אאאאאחחח אני גומרת.....,.!,
ואז שקט 🔇
פולש לו למוחי המעורפל.
אני שוכבת על גבי ברפיון,..
נשימותייך הכבדות נשמעות בחדר
המנדלות חגות
על אותו התדר
אתה כבר מוכן להיכנס לתוכי
אני מתמסרת גונחת קלות...
כיצד אוכל להעביר אלייך
את כל אותן המנדלות....?

לפני חודש. שבת, 19 באוקטובר 2019, בשעה 18:12

מתעוררת לנוכח קולותיהן הרמים

של מחשבות הזימה,

שפתייך ננעלות על שלי,

שואבות אותן אלייך

וכל חושיי מתערפלים
גניחה בוקעת ממעמקי גרונך

ופוגעת היישר בשיפולי בטני הדרוכה,
אתה מניח ידייך על לחיי
פי נפער בתשוקה
כמו נזכר בכל צמא שאי פעם עבר וכעת משלים את הפער

לשונך המוכרת, החמה, המייסרת
כובשת את פי נמרצות
כמו מדברת באינטימיות ת עם לשוני


שפתייך התובעניות אינן

מרפות משפתיי


גל של תחושות עובר בי,
גל שוטף אותי בעוצמה
רגעים שכבר לא האמנתי שיכולים עוד לקרות...  
אתה ממלמל לתוך פי
וכאב נעים ומדגדג פושט בתוכי,
אתה רוצה אותי ככה לאט...


ואני מתמסרת, מרפה כל חשש
מעלה כל תחושה
של תשוקה למגע


תכלס.. אי אפשר לשכפל

את זו הנשיקה


'את כל כך אישה

את מיוחדת כל כך.. "


ועם כל מילה אני גומרת עוד קצת.


אני מחייכת את חיוכי המסתורי,
יורדת ומלטפת את הזין שלך

הנזקר כשנזכר בין ידיי

כמו שומר לי חסד עבר


מעסה אותו במגע עדין

רואה אותך לאור הנר
אתה עצום עיניים
הבעת עונג על פנייך
כמוכיחה לי אמיתות מילותייך

ובעודך מתמסר לידיי החמות,
לשוני מלקקת סביב פטמותיך

צובטת בך קלות

לשון  רטובה ומחוספסת
יורדת לה מטה

היישר אל עטרתך


מלקקת סביב, נושכת קלות
מוציאה ממך את דעתך,

מתעלמת מפקודותייך

שנזרקות לחלל מתוך הרגל

עושה בך כרצוני מרצונך לקבל

 


אוהההבבבתתת
לשגע את המשתגע,
להגניב את הגנוב

להבעיר ת'דלוק... 

גרגורי הנאתך, תורמים נכבדות לתשוקתי ההולכת וגדלה

ככל שנטענת היא זיכרונות

של כל הלילות, 
בליל הריחות,

התאווה לאהבה,

הלחישות, 
כולם כולם מתעוררים לחיים..  

ואיתם הצורך לעשות בך שפטים... 

אחחחחחחח.....

 

מתגנב לו שוב הכאב .. 


אז אולי תגיד לי אתה 

איך כך קורה בכל פעם שאנחנו קרובים.?????.... 

לפני חודשיים. ראשון, 29 בספטמבר 2019, בשעה 12:29

הזכרונות מצטופפים על צווארי ומתהדקים כחבל
חלקם מונחים כתכשיט
חלקם מאיימים להשחיט
יש בהם מן היופי ומן ההבל
הדבש ומעליו הסבל
על הקירבה והרחוק
האכזר והמתוק
רגעים שרוצה לעד לנצור
ורגעים שמתביישת
אפילו לזכור
תופרת את כולם לצעיף
מניחה אותו על צווארך
שילווה את דרכך
וברגעי טירוף ומשבר
תתעטף בו ותיזכר
כח הטוב הוא הכח הגובר

 

לפני 3 חודשים. שלישי, 27 באוגוסט 2019, בשעה 13:38

נכתב ביוני 19

 

אז מה את לא רוצה להפסיק?.. 

לא כאב  מספיק?? 

 

הרי בינינו את הכל חוץ מתמימה...

עטורת גביעים

גיבורת מלחמה

משווקת לעצמי סיפור

לא בודקת  מתחת איפור

מועדת שוברת

וזה תיקון וזה חוזר וממרר

אי אפשר עם השקר

למלא את החסר.. 

 

הבוגד מהבוגדת בעצמה 

פטור... 

משאירה חריצים 

ומצהירה כי סגור 🔐 

 

אז תעני לי..! 

את לא רוצה להפסיק...?

המחיר יקר

והפיצוי איננו מספיק!..

וזה נמוך ורדוד ולא  לא מצחיק! 

 

מה שחסר רק את תמלאי

ואת מידת החום לליבך תגלי

 

הזמן הוא למידה 

והגיע זמנך לדייק את המידה

 

להציב גבולות חדשים

לסנן מהרקע רעשים 

 

אז מה תבחרי...?,

ו.... האם תשני...? 

 

ובזה הרגע בוחרת 

בקבלת .... האני ♥