|
|
|
למילים שלי שזרמו בחופשיות עד לא מזמן.
המוח כבר נסדק לי מרוב עבודה.
אבל לא נורא, מחר נעבוד יותר קשה...
מה שבאמת חשוב זה שהשיחה שהייתה עם גברתי הייתה המשמעותית ביותר שהייתה אי פעם, שהשינוי בעקבותיה אמיתי, ושלמדנו כמה האהבה עצומה בעצם.
הכול משתפר פרט לדלקת הגרון של גברתי, אבל גם היא תעבור.
שיהיה לכם שבוע טוב.
סיימתי את העריכה הראשונה של הספר. העברתי אותו לכמה אנשים שאני מעריכה את דעתם לקריאה, שאחריה אני מקווה שאדע אם אני יכולה להציע אותו להוצאות ספרים.
אני קצת מתרגשת ועכשיו אני עפה לישון.
בתנועה מהירה אני מוחה באצבעי את טיפת הזיעה שגולשת מצווארי אל שדיי. יושבת זקופה, גבי מתוח אל מול מסעד הכסא. הצליל היחיד שנשמע בחדר הוא זה של המאוורר שפועל כדי לקרר את החום שפולט גופי... אני נאנחת כשאני נאבקת בשורה נוספת אותה אני אמורה להכניס בסדר הנכון לרשימה הביבליוגרפית שאני יוצרת. קשים הם חייה של העורכת השפחה... 😄
אבל אתמול בלילה עשינו לנו חברה חדשה והיא שווה את עייפות הבוקר הזה 😄
יום יפה שיהיה לכם אנשים }{
היא חזרה עייפה, ואני שליטפתי את תלתליה בשנתה, הרגשתי איך המגע נושא עמו את תחושת השיבה הביתה.
הצלחתי להביא את עצמי למצב בו לקחתי את קופסת הסיגריות שהחזקתי כאן למקרה שבירה, וזרקתי אותה לפח המרכזי של הבניין.
חסל סדר סיגריות. אני מתה מפחד, כי מפחיד לחשוב על התמודדות עם מצבים לחוצים בלי מקל העשן שבפה, אבל יש לי הרגשה שנתמודד 😄
נ"ב: וחוץ מזה אני מחורמנת בטירוף כבר ארבעה ימים. ככל שהעשן מתפנה לי מהוורידים ובשיא הקריז שהיה, התחלתי להרגיש שעוד רגע אני מתחרפנת מהחרמנות שנחתה עליי.
אני קולטת שמתחיל להיות טיפה יותר קל.
יש לי הרגשה, שמחר אצליח כבר להשליך את קופסת הסיגריות המלאה למחצה אל פח האשפה בלי לפחד מהאקט הזה יותר.
היום לא הצלחתי להתרכז בעבודה או בכל מטלה שדרשה ממני התמקדות. הרגשתי את העצבים נעים לי בוורידים לאורך כל הגוף ואת הבטן מתהפכת מהם. עכשיו אני מרגישה מאופסת יותר ואפילו אני יושבת לעבוד שוב.
לא יאומן איזה תופעות יש להפסקת עישון...
אני עייפה עד מוות וכל מה שבא לי זה לישון.
אני עצבנית כמו מטורפת - אם לא לישון אז לפחות להרוג מישהו.
אני עורגת אל הסיגריות ושונאת אותן בו זמנית.
שיעבור כבר. נמאס לי.
ואני לפחות נמצאת כאן. גברתי תקועה עכשיו בטורקיה עם קריז ועם עוד איזה 60 איש מהעבודה שלה, שאסור לה לפרוק עליהם את העצבים שלה כי הם קולגות.
מחרתיים אנחנו אמורות להתחיל להרגיש הקלה.
רחצתי את כל המאפרות ואאפסן אותן איפה שהוא. עוד יש לי כאן שלושת רבעי קופסת סיגריות שאני לא מסוגלת נפשית להשליך לזבל. כאילו אני שומרת אותה למקרה שלא אוכל יותר ואהיה חייבת איזו שכטה ומהצד השני אני בזה לעצמי על החולשה הזו.
אני כותבת שטויות אבל אתם תסלחו לי, אני חייבת לפרוק.
נשיקות
קלייר.
לפני שבועיים החלטנו גברתי ואני להפסיק לעשן. מאז, כבר שבועיים שאנחנו מנסות. הקיצ, הוחלט לנצל את נסיעתה לחו"ל כדי לעמוד בזה בכבוד, ולהפסיק לעשן בלי להוציא את הקריזה זו על זו.
מהבוקר אני מסתובבת עם סיגריית פלסטיק דוחה בפה, מביטה בכמיהה על המעשנים שברחוב ויוצאת מדעתי. אני מרגישה צורך בלתי נשלט לרצוח את אותם האנשים, ובמיוחד את אלה שנחמדים אליי היום. שלא יהיו נחמדים אליי, שלא יהיו, אני טיפל'ה מסוכנת.
כאילו בא לי לצרוח מעצבים, והכי אני כועסת על זה שאני קולטת שאני מכורה. אז אני גם כועסת על הסיגריה. יעני, אני מתגעגעת אליה ומהצד השני בא לי לקרוע לה את הצורה. ושימו לב, אני מדברת על הסיגריה, לא על איזו אהובה (ואני בכלל סאבית ולא דומית, אז מאיפה לי עולם הדימויים הזה?). אני פאקינק... פאק!
אומרים שאחרי שלושה ימים הקריז הפיזי עובר. אבל אלה שמספרים את זה, הם כל מיני טבעונים עם עור לבנבן, שאף פעם לא עישנו, ומקסימום לקחו ביס מאיזו פטריה לא רעילה, בטיול ההתחברות שלהם עם הטבע ביערות הכרמל והסוטול.
פאק!
ישו היה נוצרי?
יש שלוש הוכחות שישו היה כושי:
1. הוא קרא לכל אחד 'אחי'.
2. הוא אהב גוספל.
3. הוא לא זכה למשפט הוגן.
יש שלוש הוכחות שישו היה יהודי:
1. הוא נכנס לעסק של אבא שלו.
2. הוא גר עם ההורים עד גיל 33.
3. הוא היה בטוח שאמא שלו בתולה, והיא הייתה בטוחה שהבן שלה אלוהים.
יש שלוש הוכחות שישו היה איטלקי:
1. הוא דיבר עם הידיים.
2. הוא שתה יין עם כל ארוחה.
3. הוא השתמש בשמן זית.
שלוש הוכחות שישו היה אירי:
1. הוא לא התחתן אף פעם.
2. הוא סיפר סיפורים מהבוקר עד הלילה.
3. הוא אהב שדות מרעה ירוקים.
יש שלוש הוכחות שישו היה היפי:
1. הוא לא הסתפר אף פעם.
2. הוא הלך יחף כל הזמן.
3. הוא המציא דת חדשה.
אך שלוש ההוכחות החזקות ביותר הן אלו המנסות להוכיח שישו היה אישה:
1. הוא האכיל קהל גדול של אנשים תוך דקות מבלי שהיה לו כלום במקרר.
2. הוא ניסה להעביר מסרים לקבוצה של גברים והם לא הצליחו לקלוט אותם.
3. גם אחרי שהוא מת, הוא היה צריך לקום כי היו לו עוד המון סידורים שהוא לא הספיק לעשות.
