אז כולם כאן יודעים
איך זה עובד...
איך מדברים...
מה נכון או לא נכון...
ומה איתנו? אלא שרק נכנסים לעולם הזה... שלא בטוחים בו..
שמרגישים כאילו נכנסו לאמבטיה קרה מכניסים אצבע ומוציאים בבהלה... מותר לנו? אסור לנו?
מנסים להבין האם זה בסדר, האם זה לגיטימי?
אז נכון, אנחנו לא מכירים את המושגים, ולא יודעים מה ונילי ומה קשוח.
בסך הכל בודקים.
אנחנו רק רוצים למצוא את המקום שלנו בתוך העולם הזה.
כן זה מחרמן אותנו לראות את העיניים האלה...
כנועות, מתמסרות, מתחרמנות...
ולא אנחנו לא יודעים אם הגזמנו או מתי זה כבר טו מאצ'.
תנו לנו גם להציץ כאן ולהבין שזה סך הכל לגיטימי להרגיש את מה שאנחנו מרגישים... להתחרמן ממה שמחרמן אותנו... ולשלוט גם אם אנחנו לא ממש יודעים איך בדיוק.
אין בנו סדיסטיות... רק רצון לענג ולהתענג במקומות האפלים שלנו.
ואגב אין כאן טענה למישהו ספציפי... רק תחושה כללית.