נדמה לי שיותר נחמד לי למצוץ בולבול מאשר שימצצו לי. הכל תיאורטי כמובן הומואים זה איכס בן גביר הליצן יעשה סדר וכו אבל ככה נדמה לי.
קודם כל למצוץ לי זה תיק. מראש צריך להגיע לעבוד אחרת לא מצליחים והיות וצריך הרבה מאוד מזל כדי לבלוע את הילדים שלי כשאני מחייך בצורה מטופשת ומודה לאלוהים, עדיף שתהיה מצוייד במוח נשי והציצי הנלווה, אם עדיין מתחשק למישהו לטעום את בולבולי גמיש, וולקאם.
מצד שני נדמה לי שאני מת על למצוץ. תיאורטית.
הכל שם מאוד רספונסיבי, מאוד מתמכר ויש הרבה כוח בלהיות שם. רק תן לי לשחק על הקצה, אומר לכם צריך להסריט את זה בדוק, אני הכי בראט בארץ נראה לי. פוטנציאל לא ממומש.
אסור היה לי להמשיך ללקק בשוליים של הכיפה (תיאוריה, זוכרים?) מחשש להתפרצות בפעם הראשונה שהסתערתי. אני, לא זכיתי למקלחת שאני בניתי לבד במו פי. ואפילו היתה מצלמה.
אנשים בלי לב, לא יודעים שהכל איכסה ביכסה אבל תביא שפריץ בלי שליטה לפרצוף, אני אלקק.
אקיצר זה זמן טוב להגיד שהאקר איראני השתלט לי על הבלוג וכל מה שנאמר כאן הוא סאטירה ועל אחריות המציצים שייפגעו ללא ספק.
זהו זה השנקל שלי על זה וכבר אני מרגיש רע עם עצמי. נדמה לי שזה כיף ואני לא יכול להעניק לאחר את הכיף הזה עם השמנמן שלי.
יש איזה 6 מיליארד נשים בעולם ויש גבול למשאבים. אני לא יכול להמשיך לבחור לא נכון, יש לזה מחירים.
צריך לעבוד תעשייתי, אי אפשר לרקוד יפה למבחן של כל אחת ואחת בטור עם כל כמה שנוח לי בחצאית טוטו.
הרבה מהסינון יכול להיות ראשוני, לא צריך לראות כל אחת ואם שוכבים הלב כבר נקשר, צריך להסתכן על בסיס מינימלי מסויים לפחות, אמא חובטת לי בנשמה מספיק. לא צריך להיפגע גם בניסיונות כנים להכיר, מה גם שהבנתי שהבולבול שלי יפה במיוחד. בנות אוהבות דברים יפים, זה בולבול מבלבל ואני לא מעוניין לבלבל.
יש לנו אינטרנט כבר ולכן אתה רק צריך להיות שם. זה לא כל כך רק, כי הרי פדיחה להיות אני, אז אתה צריך לפצות אבל מצד שני כבר נפלתי כשאמרתי שיש לי 25 סנטימטר וסוללת מכוניות e type (של דגם כלשהוא, בטח יש נכון?), הבנות האלו לא פראיריות.
ובכלל זה לא ממש סטריאוטיפי עבור גבר להיות שם, כאילו הגבר בדרך כלל הוא הניגש, הבוחר, אני לא פועל כדי שיבחינו בי. אני עושה קרחת מגיל 16, אין לי תכשיטים או קעקועים וכשאומרים לי שלא החלפתי חולצה יומיים, אני מעט גאה בעצמי.
שו לשים את עצמך? מה אני פרסומת? חוצמזה יש בזה ניגוד עניינים. אם אני אומר שאני הכי טוב, זה לא אמין לפני שמכירים אותי ואם אני אומר שאני הכי רע יגשו אלי כל מיני נשלטות של דאדי שיירצו שאתייחס אליהן רע ואז יבכו וירצו רק אותי כי רק איתי הן הרגישו חור כמו שצריך
עכשיו אני אוהב חור אבל כל הדרמה הזו מסביב לסקס שהוא דבר מאוד יפה הדדי ופתוח בעיני לא ממש מתחברת. אני לא מבין למה אי אפשר לאהוב גם כשאתה עושה לה כל מה שיש בפורנו לפי סדר אלפביתי.
אז סחבק מביא ניצוצות שיגעון בבלוג הזיה. בכלל לא חשבתי שאכתוב וכשפתחתי חשבתי שבולבול מביא בנות. אז הבנתי!
בולבול מרחיק בנות.
ובולבול זה הרי מטאפורית. אני מרחיק בנות.
הן הרי בודקות ומסננות, פוסלות על סמך מילה ולעיתים מאויימות לחינם.
אני הבנתי כבר לפני יומיים שאני לא רוצה ללחוץ על אף אחת להיות איתי. רק שיבוא לה במאה אחוז מעצמה. כל השאר באמת חכמות, מכירות את עצמן מספיק ובאמת לא יגמרו מאוראלי ואו בשרשרת ואין בשביל מה לנסות וואי בחיים שלי לא גמרתי ככה. הן יודעות הכל על עצמן וזה בסדר.
אז הנה אני באמת וקדימה לסנן.
אבקש מהאחת ששורדת אחרי הפוסט האחרון לבוא להגיד שלום בכיסא הגלגלים מגנזיום שלי.
נשמע שיש לך אחלה ראש, כבר לא עומד לי אבל בא לך שארד לך?
זה 23 מטר, חדר אחד אבל עם כניסה נפרדת כיאה לגלן קווגמאייר לפחות. אז כבר צריך לחשוב, יש גם יתרונות בצפיפות במיוחד עם זקפות.
בנוסף, אין לי מושג מה הולך בפליי, הייתי רק באחד ואני לא מארח פליי בו תולים נשים באוויר ומפליקים להן, השכנים שומעים את המכות ואת הצעקות, יש לי מוניטין לשמור. גם בפליי הנחמד בו התארחתי ישבתי לי בצד על הספה ובולבולי התכנס אט אט לנרתיק.
אנרגיות וחיבור. מעבר לזה שאני מקשקש, ברור לי שצריך לבדוק את החיבור לפני. יכולים לצאת מצבים הזויים וכמובן שאני סתם ממציא כאן, שאתה מוצץ אשכים לראשונה והבחורה אפילו לא מסתכלת, מה זה שווה אני אומר. יש עוד הרבה מצבים של חוסר חיבור ואני משפשף לבד בכיף, בשביל מה חוויות שליליות בדלת אמותיך. חיבור זה די הכל ואת זה צריך לבדוק לפני. בעיה.
לחבר את האנשים. אני מארח, ממלא את המקום, משחק אותה ליצן בכיף אבל, איך מתחילים? מסביב למה? משחקי חברה? כבר למדתי שלא כולם אוהבים פיפי ולהציע אדג'ינג במשפט השני זה לא לג'יט. אני סתם מפחד, זה תמיד מגיע ויש לי חיוך כובש, אבל לא יכנסו כאן 30 איש, אי אפשר לא להתחבר, במיוחד אם יש בנים.
יש בנים?
אז גבר ממוצע בסיצואציה מציאותית ולא הזויה כמו שאני מדמיין כאן יאמר, מה פתאום, הבו לי בבקשה 4 פות מענטז ומחייך וחיזרו עוד שבוע עם שקיות הקאה. אבל מצד שני זה לא הכי מעניין שאפשר, ואם הבנות אוהבות שטויות, שני בולבולים עומדים קלים למניפולציה כמו ביביסטים מול ערוץ 14. מה יותר יפה מנשים רטובות מהראש?
אם גברים ישאירו יבינו שמצצתי בולבול ואם נשים ישאירו זה חוסם לי 6 מליארד נשים אחרות.
אז סחתיין עליכם שאתם מתחשבים באינטרסים שלי למרות ההערצה המתבטאת בכמות הצפיות.
אין עליכם, אני באמת מרגיש מרכז העולם ללא סיבה מאותה ספה בדירת 23 מטר ברמת גן.
אבל תגידו שלא צחוקים.
אם כבר הסתכלתם, מישהו מחפש פועל?
לפני שבועיים. 8 בנובמבר 2024 בשעה 5:30
האיבר של אישה הרבה יותר מורכב (כמו כבוד הנושאת אותו) ומערכת היחסים שלה איתו שונה ממערכת היחסים שלי עם האיבר שלי.
אני בגדול משתין וגומר מהבולבול. את הראשון אני כבר עושה בלי לחשוב, מתוך שינה, בלי לאחוז, בבקבוק בפקק (רק אם לוחץ), בשדות המושב הייתי סתם מוציא ומשתין תוך כדי הליכה (לא מומלץ נגד כיוון הרוח) באמת בקאז'.
לגמור זה כמובן יותר אירוע ופחות בקאז' אבל גם אז, לא ממש ניתן להשוות את המוכנות התמידית שלי (העקרונית, בסדר?) ואת חוסר החשש או ההיסוס לזה של אישה.
הכל טוב ויפה, זה צריך להיות כך, זה די מקסים שאני חייב להבין מה שלגמרי לא ברור לי ולכבד כי זה לא שלי ולקבל רשות ללא מעט למרות שאני לעיתים חיה ללא הרבה מושג. זה לא טריוויאלי.
אז אני מסתכל, לומד, לא צריך סקס כדי ללמוד, צריך בעיקר להקשיב, לנסות להיות רגיש. לא פעם אני קורא התכתבויות כמה פעמים, תמיד יש משהו שפיספסתי, אישה מדברת בלי לדבר לפעמים.
ואז מגיע המחזור.
תשמעו קודם כל אני אוהב אותו ומודה לו. בלעדיו אין את האישה ההומו סאפיינית האהובה עלי ואני לא מספיק גבר כדי להתמודד עם המצאה נשית אחרת. המחזור הוא תנאי לפוריות האישה ואני לא מתווכח עם האבולוציה שיצרה לי זיקפה ושפריץ בטימטום קל. עזבו שזה מביא ילדים שלמדתי שאני מת עליהם.
אחר כך ברור לכולם שכל גבר מתמודד עם זה ולפני שנזרקות עלי כוסות הקפה של הבוקר ובניינים שונים של השורש (?) ס.ג.ב.ר. הרשו לי להמשיך לעמוד בחוצפתי על במת הבלוג שלי ולהמשיך במונולוג שלי כי מה יש לי לעשות חוצמזה.
הוד מחזוריותו הוא למעשה המזל של הגברים. למין היפה יש כמה מבחנים מול עצמן בקרוב לדעתי אבל בתיאוריה, הן לא ממש צריכות אותנו, הן די מושלמות וגם אם לא כל כך, אני מאמין שניתן לתפוס אותנו די בקלות.
המחזור הזה הוא איזו שהיא נקודת תורפה בשלמות. אולי זה רק אני אבל מדי פעם הרגשתי שבמחזור אני נדרש להיות יותר גבר, לטוב ולקצת רע. פחות להתערבל, יותר לחתוך, להיות שם אבל לפעמים זה מאוד מסובך.
גם כשחשבתי שהייתי חכם והתקנתי אפליקציה למעקב מחזור עם התראות, סימונים של שכפ"ץ, השיר של אריק: "זה בראש שלך וזה רק נדמה לך" (אני בחור ממש טיפש, זה עוד יעלה לי בחיים), זה תמיד מאגף אותך.
אתה כאילו לא מכונה בימים האלו, זה לא שכל מה שקצת מטריד את הבת אתה אומר לה "שבי בשקט מחזור", למעשה אתה לא מעיז לדבר ככה לעולם מעבר למשחקי תפקידים מוגדרים מראש עם מילות ביטחון בהם לא תעורר טריגרים בשל הטיפשות שלנו כחברה, נסחפתי? איזה מזל שאפשר לקרוא אחורה. אקיצר אתה חי איתה, אתה מתייחס לדבריה, ראבק לפעמים אני באמת מוצא את המקדחה במקרר נראה לכם אני בנוי לשמור את זה בראש הטורי שלי לאורך כל היום? אקיצר שוכחים, ואז מתחיל איזה שהוא מדרון חלקלק אל עבר אופק עגום לא נודע.
זה יכול להיות הכל, זה קשור בהכל וגם אין שום סיבה. אבל בסופו של דבר החברה שלך עצובה, כועסת, מרגישה שהיא לא שווה.
עכשיו זה מתסכל, אתה חוטף, רוצים להוציא לך אשך אחרון על לא עוול לעיתים, לעיתים חופשי מגיע לי בהגינות, לפעמים אתה נטרף מחוסר ההגיון.
הכי מצחיק שכמו תמיד היצור הזה מופלא בעיניך ואתה יודע שזה חלק ממנו. הפכפכות, בעיטה בקופסה, נענוע הספינה.
אתה מחזיק חזק ומקווה מאוד שתמיד יזכור שהוא יפה.
לפחות כמו שאתה רואה אותו בעיניך.
איזה מרגש אני, ועכשיו זמן למכות כי אני אוהב את כל השיוויון הזה, מי שבמחזור המספר שלי;
