איש המגהץ!

רואים את החתך של הניתוח, אשך ימין ביוני.

(שמאל בתמונה).

אהבה

אני קורא את השטויות שאני יורה וזה מתחבר לי.

אני מת על tease and denial. באמת, אם אני עובר אחד כמו שצריך, ממש לא אכפת לי לא להשפריץ, לא להכניס, לא לקבל רק לרצות ממש.

פתאום אני חושב, הרי אני חייב את ה"לא" של אישה כדי להאמין לה. האם רק ככה מתחילים איתי אינטימיות ככה שאני מאמין לזה? ששנינו מבינים שאנחנו שווים?

נשפשף על זה, אולי תהיה מסקנה, יש אחלה סרטונים של בחורות יפות שאשכרה לא מראות כלום. רק כמעט. כה יפה.

אהבה.

אתמול התווכחתי הרבה עם אדם, לא מאוד מכבד.

הוא ממש רשם עלי פוסט ואני אדם שבא לדבר עם כל אחד. אני צרחתי בחיוך על חבורות ביביסטים באשקלון, הכל טוב.

לקראת סוף הדיון הלא מאוד מכבד הבנתי שכבר דיברתי איתו פעם. שכבר אז הוא טען אותם דברים ולמרות שהסברתי שזה לא רלבנטי ואפילו נתתי מספר כיוונים לבסיס משותף לדיון, הוא לא עשה עם זה כלום.

גם לפני שהבנתי שזה הוא שוב הוא טען מיניפולטיבית ואין לי סבלנות לחוסר אמת בפרצוף, הוא גם לא ידע עובדות וטען שזה לא רלבנטי בגיחוך.

אני מנסה לתת להזדמנות לכל אדם. זו הבעיה שלי.

אסור לי לתת פתח לבורות של אנרגיה ללא התקדמות. אני ממשיך לענות לו וזה סתם. אני צריך להבין שיש אנשים שאפשר לשחרר כי לא ניתן לצפות מהם לכלום. לא לאמת או לכבוד.

ממשיכים במקלט.

הוא צעיר, יש לו אנרגיה והוא לא מגיע להקשיב אלא לירות מניפולציות. יש גבול למשאבים, אני לא אבא שלו. לדאבוני חסמתי. 

נחסמתי על הרבה פחות ;)

לפני חודש הזמינו אותי לקבוצת טלגרם קטנה ונחמדה. כזו שמשתפים בה כל מיני תמונות ולא מוציאים משם. 

אני לא שורד בכאלו קבוצות בדרך כלל, לפחות לא קטנות. הייתי בקבוצות גדולות מארה"ב, זה מהמסנג'ר של פייסבוק אבל עם כל האנגלית הסבירה שלי, פער התרבות עדיין הוציא משפטים מסויימים שלי כמו פז משנות השבעים (עם הזין השמן) וכמה פדיחות אתה יכול לסחוב? :)

אני פשוט לא אמריקאי וזה בסדר, אבל בקבוצות בארץ זה אחרת. אי אפשר להתעלם ממני ואם המודרטור לא עירני, במסגרת החוקים, אני אול אובר דה פלייס.

כמובן שזה יכול להיות מאוד משעשע, אפשר להדליק אותי בשניה ומתחיל נאום, דיון, התחכמויות וקריצות. אני ברמן, החזקתי קהל בבר כשנפל החשמל לפחות 40 דקות, נרות, שירה, עשיתי להם קורס ברמנים, הבערתי את הבר, אני יכול הכל. פרופסור פסיה צמיר אמרה עלי שאני כאוטי וממגנט. אני זורם איתה, אהבתי אותה.

גם הכתיבה שלי כאן. אני לא חושב על זה. אני רוצה להגיד משהו אחד בדרך כלל, איך זה יצא תלוי בפסיכוזה המקומית ובוייב הנפשי.

בדאונסייד של הקבוצות האלו, אני אדם של קהילה. אני באמת מצפה מאיתנו לאהבת לרעך כמוך בגדול. אני לא מושלם, אתם לא אבל אין דרך אחרת וזה ברור לי. אנחנו מאוד מאוד לא שם.

אז אני נמצא שם, עושה מה שבא לי, מנסה לשלוח מעט בולבול ולא יותר מדי, יודע לדבר, יודע לבקש סליחה, מנסה להבין באמת ומנסה לדבר אמת.

לפעמים מגיע אדם שמסתיר משהו, אדם עם חוסר ביטחון. מתי שהוא בלי כוונה אני מדגדג לאדם כזה. כשפגעתי ואני צריך להתנצל זה בסדר.

אם לא פגעתי והרגישות שלו דיברה סתם, הקהילה צריכה לתפקד נכון מבחינתי. אז ברור שזה לא כל חבר וחבר ולא כולם מתערבים אבל אני אגיע להאם עברתי על הכללים וזה הגיע לי או לא.

רוב האנשים לא יודעים להתנצל ואפילו לא כנים עם עצמם לגבי חוסר הביטחון שלהם, בטח שלא כלפי אחרים. 

אז יוצא שאנשים לא מספיק חזקים להגיד לחבר בקהילה את האמת, שלכולם יש אינטרסים. גבר יכול להימצא במצבים רגישים מול נשים, לחטוף את הטריגרים על לא עוול בכפו. אנשים ישתקו.

אז אני לא בא אל אף אחד בטענות, אני פשוט לא יכול להיות חבר בקהילה הזו. אם אנחנו משתיקים שקר, לא אומרים את דעתנו האמיתית בשל רגישות אחד החברים, לא ניתן להיות אותנטיים בקהילה.

השטות הזו לא מעמידה לי מטאפורית.

אני חייב לדעת שלפחות מסוגלים לדבר איתי אמת.

כל אחד שיבחר מה שבא לו, יש ביביסטים, אבל שישנה אפשרות תיאורטית לדבר אמת. לא מעניינת אותי קהילה של אדם אחד, של שתקנים או של טרוריסט שדעתו היא האחת בשל הטרור שלו.

גם אם אני המלך, זה לא מדליק אותי. אני צריך את הקונטרה האמיתית. את האחר האמיתי מולי.

אני תמיד אומר, אישה שלא יכולה להגיד לי "לא", ל"כן" שלה אין ערך בעיני. קודם כל במישור הפיזי. 

אם שם היא יודעת להגיד לי "לא" כמו אישה, יש עם מי לעבוד.

אישה וגבר הם שונים וזה רק יפה. 

הכל נוגע בהכל ויש אמת אחת.

אמרו לנו אותה מזמן ואנחנו מתעסקים בשטויות.

חבל.

חזק.

זה עצוב לי כי הן נשים.

אבל ערכים קודמים לכוס.

הבהרה:

ככה אבא שלי אמר לי את זה.

ככה זה יישאר.

עם כל הכבוד ותנסו אותי.

ואותנו זורקים אחרי שניים.

לי אין רחם ואני חסר יכולת להילחם בזה דמוגרפית.

ברור לי שאישה לא מלומדת זה האינטרס שלו.

אני רק לא מבין איפה כל הנשים שנלחמו בי על אי הבנה בתור גבר ליברלי. מדוע הן שותקות מול שלטון שקודם יפגע בזכויותיהן במוצהר.

קטונתי.

חזק

כי כואב לו שלא הצליח לשמור להם עם הבית.

אז אם הם מגיעים לבית הספר עם שניצלים, כל סוגי הירקות והפירות וקינוח,

כנראה שאני שבור.

על גב האזרחים הפשוטים והפראיירים

ביבי בוגד