לפני כחצי שנה. יום רביעי, 10 בספטמבר 2025 בשעה 10:13
לפנות בוקר העירה אותנו האזעקה ואפילו לא ניסינו כי ידענו שלא נצליח ורק הראש דפק חזק והרצפות עדיין היו רטובות מיין ומאיתנו וחצינו את העיר כדי להביא אלינו את מי שפחד וזכרנו את הפנים שהשתנו לנו מול העיניים ואת בתי השחי הלחים שעקצצו בלשון ונקישת הברכיים בקריסתן ולא יכולנו לשמוע את עצמינו בוכים כי כל הזמן הזה חשבנו שהיינו טובים אבל היינו רעים כי זחלנו במחילות דומא נטולי שריון והיינו חשופים והתנבאנו בעיוורון שלנו מבלי להקשיב לתחינות והיינו גאים ושמחנו והיינו אסירי תודה עד שהתחלנו לגמגם וחזרנו להיות נקודה שחורה וחיפשנו את הדרך להגיד שלום אולי דרך כל המילים ואולי זה מה שאנחנו עושים עכשיו.