אני לא יודעת

היומיים האחרונים קצת לא מוכרים לי.
אנחנו ביחד אבל לא ביחד.
אנחנו הולכים לישון ביחד, לפעמים קמים ביחד, אתה בא לאסוף אותי מהעבודה אבל.... שתיקה.
משהו קרה (ואני יודעת בדיוק מה).
אתה מפחד להתקרב אליי מחשש להתפתות למשהו שתקבל ממנו דחייה.... ממני דחייה.
אנחנו כמו שותפים לדירה.
אני אוהבת אותך ומתגעגעת אליך ורוצה לתקן את החור שנוצר בספינת האבה שלנו.
אני מפחדת
אתה מפחד
בוא נתגבר ביחד על הפחדים שלנו.
אני לא רוצה לאבד אותך ומוכנה לכפר על כל החטאים שלי.
אני מרגישה קצת מבולבלת, לא סגורה על מה שקורה.
יש לי לאחרונה הרבה פחדים ולחצים (נשמע לך מוכר?)
ואחד הפחדים שלי שלי הוא לספר לך עליהם בכדי לא להעיב עליך.
אם רק היית יודע כמה באמת אני אוהבת, מתגעגעת, רוצה אבל....
מפחדת.
תן לי יד נסיך שלי, אני אתן לך פי שמונה.
לא רוצה עוד ריחוק, לא רוצה עוד חוסר ביטחון.