שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

תת הכרה נפתחת כמו מניפה

לפני 4 שנים. 17 ביולי 2020 בשעה 7:47

אל תקרא לי ממי
גם לא יפיופה
גם לא בייבי
אל תקרא לי קטנה
או זונה
או ילדונת
וכזו או אחרת
אל תחשוב שאני נמהרת
או ממהרת או בכלל
איטית מידי
או כל השאר
אל תקרא לי לבוא
חכה שארצה
אל תקרא לי בכלל בכינויים
קרא לי אנה בבקשה, וגם זה במינונים קטנים

💜

לפני 4 שנים. 17 ביולי 2020 בשעה 7:02

מה שגורם לי לבכות

מה שגורם לי לגמור

מה שגורם לי לצרוח

מה שגורם לי לרעוד

לדפוק את הראש בקיר

להתייפח

להתפוצץ ולהפסיק לצחוק

לבשל חריף חריף

להיות רעה וטובה

רכה וקשוחה

מה שגורם לכל זה שמור עמוק עמוק בתוך הגוף שלי

עבורי

ולא עבור אף אחד אחר

 

והילדה פה בשיר היא בדר"כ אני עד לכדי כאב עמוק בתוך לב הפועם מידי פעם בעוצמה לא רצויה עמוסה בערגונות

לפני 4 שנים. 16 ביולי 2020 בשעה 5:11

רק כדי להזכיר ולתמוך בנשים הנהדרות שאני אוהבת מפה ואם כבר לתמוך גם בי עצמי, אנה החמודה:

אם אתה הולך ממני

אתה נשאר לבד

💜

לפני 4 שנים. 14 ביולי 2020 בשעה 19:09

היא מביטה בעצמה במראה ולא מזהה
לא את העיניים הכבויות
אלו שדלקו פעם מאחורי דמעותיה
לא את הנפש שהתרוקנה
לא את הלב שהזדכה כבר על כסותו
היא מחפשת את האור שכבה
את החיוך שנעלם
היא מביטה עמוק פנימה
ולא מוצאת עצמה בשומקום

💜

לפני 4 שנים. 14 ביולי 2020 בשעה 9:46

הכרתי פעם מישהי שהיו לה כל כך הרבה שירים בראש, שהתפוצץ לה הלב.
נהגתי פעם כל כך מהר שנכנסתי בקיר,
אח"כ פשוט נסעתי לאחור ושבתי כאילו כלום.
ירדתי פעם למישהי שהשפריצה לי ישר לתוך הפרצוף ואז אמרה שהיה לה טוב.
ראיתי פעם בז חג מעלי, הוא אמר לי "אנה מה עניינים, מתי תרקבי קצת בשבילי?"
עניתי שממש עוד רגע וזה נגמר.

💜

לפני 4 שנים. 14 ביולי 2020 בשעה 5:52

היום אני מסכימה לך להכל
לוחצת על הכפתור המופיע מטה ומסכימה לכל מה שתחשוק
מסכימה להוריד את בגדי
מסכימה לחשוף מולך שדי
מסכימה שתביט בעניין בערוותי
מסכימה שתקשור עיני ותוביל אותי אל תוך רצונותיך
היום אני מסכימה לתת לך הכל
רק תצטרך להצליח לבקש

💜

לפני 4 שנים. 14 ביולי 2020 בשעה 5:34

ריח קוקוס בתוך כביסה רכה
ניחוחות חביתה מהבילה במחבת
קולות ילדים צוחקים מנשקים אותי על לחיי
והעיניים
העיניים הן חצי סגורות
מעט שורפות
מהבילות
מחפשות עוד את שנתן
מנסות לא לחשוב על הלילה שלך בִּלְעָדִי
בִּלְעֲדֵי אני
עם אחת
אולי ג׳ינג׳ית
מנשק אותה בין ירכיה
מאתר את ניחוח הקוקוס שבה
רגע לפני שתשוב לביתך
ואאטום מול עיניך את עיני

💜

לפני 4 שנים. 13 ביולי 2020 בשעה 5:31

איש צעיר רוכן אלי
אוחז בי
לוקק בהונותי
מוחה דמעותי בלשונו

איש צעיר, ואני כבר אינני
אינני צעירה
אינני רווקה
אינני צחורה בְּפָנַי שראו כבר יום אחד או שניים
או יותר
אינני שלמה עוד בלב הסדוק
בלב הפועם פעימה הנשמעת כמו הד מרוחק
אינני האישה שהייתה ולא אשוב עוד אלי

💜

וזה סתם כי בא לי לראות את ג׳וני הצעיר שוב ושוב ושוב

לפני 4 שנים. 12 ביולי 2020 בשעה 7:06

כתם קפה תחת ספסל מתפשט על רצפות החצר
מסרב להיעלם גם בגשם אחרון
כל בוקר טיפה חדשה מצטברת אליו
מגדילה את הכתם
מְרַצָּה עקשנותו

כתם בלב תחת חזה בוהק
הולך וגדל בשמש החמה
כל בוקר מצטרפת אליו טיפה חדשה
מגדילה אותו
מתעקשת עליו
מסרבת להיעלם על כל פגישה
מצטברת בכל פרידה
עד שהכתם מעכיר את הבוהק
עד שהלב מתכנס ומצטמצם
מסרב בכוח להלחם ולהתרחב

💜

לפני 4 שנים. 8 ביולי 2020 בשעה 11:33

היא זוחלת לאיטה
יורדת מין התקרה אל הקיר
ממשקוף העץ אל הרצפה הקרה
היא מטפסת על המיטה וחודרת תחת השמיכה
קצות אצבעותיה, ציפורניים דוקרניות
צובטות
היא מתקדמת בעזרתן אט אט
עוקצת
מטפסת על גופו
מחביאה עצמה בצבעיו
משנה עצמה להיות חלק ממנו
היא זוחלת על רגליו
מתחספסת בשערותיו
מתרכזת בחום שבין ירכיו החזקות
מרחרחת זכריותו
מלקקת בלשונה הארוכה את הזין שלו
ואז מוציאה את ראשה מתוך השמיכה
ושוכבת מעליו
עד שניראית בדיוק כמוהו
עד שמאחדת עצמה עימו
מעליו
בתוכה
בתוך הגוף שלה
שמזמן הפך כבר לשלו

💜