שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

50 גוונים של תשוקה

מילים, מחשבות, יחסים, ריגושים, אינטימיות.
לעיתים החומרים המתפרסמים בוטים ואינם "פוליטיקלי קורקט".
כל הזכויות שמורות. אין להעתיק או לצטט ללא אישור של בעל הבלוג.
לפני 4 שנים. 15 במאי 2020 בשעה 13:10

שני תפקידים הכרחיים בממשלה החדשה.

לפני 4 שנים. 12 במאי 2020 בשעה 14:48

חוויה מדהימה. עשתה לי מעסה מוסמכת. עיסוי לגוף ולנפש, וכמובן לזין. בעירום מלא. גם שלי וגם שלה. הגמירה עצמה היא לא הדבר העיקרי, היא הדובדבן דבקצפת. מה שחשוב ומענג זה התהליך, המתח המיני, הרגשות שצפים, התשוקה הבוערת, ההתמסרות למגע. מגע, זה כל הסיפור. ביציאה פגשתי מישהי שיצאה מעיסוי דומה אצל גבר. היא אמרה לי שנולדה מחדש. מומלץ מאוד ! (ואני לא עושה כאן פרסומת).

לפני 4 שנים. 12 במאי 2020 בשעה 7:46

מישהי שאלה אותי פה אם אני רוצה "מציצה מדומה". חשבתי שניה ועניתי - "כן". מה אכפת לי לנסות. היא לא חזרה אלי. אולי היא מציאות מדומה. 

לפני 4 שנים. 11 במאי 2020 בשעה 14:07

לפעמים.

לפני 4 שנים. 3 במאי 2020 בשעה 1:20

כשהזין שלי עמוק בתוך הכוס שלך.

כשהלשון שלי מטיילת על הדגדגן שלך.

כשהשוט שלי מונף על התחת שלך.

כשאת עולה עלי ומזיינת אותי.

כשהלשון שלך עושה אהבה עם הלשון שלי.

כשהשפתיים שלי מוצצות את הפטמות שלך.

כשאני מנשק אותך בצוואר.

כשאת מוצצת לי.

כשאני גומר לך בפה.

כשאת מלקקת אותי בכל הגוף.

כשאני מלקק אותך בכל הגוף.

כשאת בולעת.

כשאני מתמכר לך ואת לי.

כשאני מלטף אותך ואת אותי, לאט.

כשאת מחבקת אותי ובוכה.

כשאני מנגב לך את הדמעות.

כשאת מניחה את הראש על החזה שלי.

כשהלב שלי מתחבר עם הלב שלך.

כשאנחנו שותקים, ביחד.

 

 

 

 

 

לפני 4 שנים. 1 במאי 2020 בשעה 4:45

תגמור לי בפה רוצה לבלוע אותך

תגמור לי בפה רוצה לבלוע

תגמור לי בפה רוצה

תגמור לי בפה

תגמור לי

תגמור.

אני גומרת.

לפני 4 שנים. 29 באפריל 2020 בשעה 13:55

לפני 4 שנים. 26 באפריל 2020 בשעה 17:13

כל שליטה באה מכאב. לא רק הכאב של הנשלט/ת, שהוא כאב כפול: גם נפשי וגם פיזי. גם הכאב של השולט/ת. הכאב המשותף הוא החיבור האמיתי. צריך שניים לטנגו. אחרת אין משמעות אמיתית לשליטה והיא סתם שרלטנות. 

לפני 4 שנים. 25 באפריל 2020 בשעה 1:17

אני אעשה לך מה שאני רוצה

ואת תעשי לי מה שאני אוהב.

 

 

 

לפני 4 שנים. 24 באפריל 2020 בשעה 13:11

הראיון הקשה והעצוב של אורלי וגיא עם הנערה הבריטית, מעורר שוב את השאלה המטרידה מה התרחש באמת בחדר 723 במלון באיי נאפה בקפריסין. האם היא נאנסה, כפי שהיא טוענת, על ידי 12 נערים ישראלים, או ש"הכל נעשה בהסכמה" ו"היא סתם שרמוטה שאוהבת להזדיין", כפי שהם או חלק מהם טוענים. למי אתם מאמינים? למי אתן מאמינות?