זכרונות

אני אישה שתמיד הייתה לוקחת על עצמה פרוייקטים
יש כאלה שהם ממש כמו ילדים שלך ויש כאלה שהם מעמסה
מישהי שעבדה בפרוייקט שעשיתי לפני כמה שנים התקשרה אלי היום
זה היה אחד הפרוקטים הכי פשוטים שעשיתי בחיי והוא היה מרגש עד דמעות
לפעמים קורה קסם, שמאפשרים לאנשים להפגש, אם רק יודעים איך ואני יודעת

אני רוצה לעשות עוד פרוייקטים, פרוקטים גדולים, שמשנים את העולם
אבל לפעמים חשוב לעשות פרוייקטים קטנים, כאלה שיצליחו ויגעו בכל אחד

אני כותבת וכותבת ומתעלמת מהפרויקט של חיי

יש לי פרוייקט חשוב וגדול, קוראים לו עינבר, היא הבסיס לכל השאר
פעם ענבר התקיימה מתוך עצמה, היא לא ידעה מה היא עשתה טוב, אבל המשיכה
תמיד נכנסה לתוך משברים, נלחמה, ניצחה, לפעמים המשיכה להלחם והפסידה

היום ענבר היא פרוייקט גדול, דורש הרבה השקעה, אבל יש בו הרבה פוטנציאל
אני נזכרת במשפט של העובדת ההיא שנגע אז לליבי:
"גבולות טובים, על בסיס אהבה, שנקבל כילדים נועדו ללמד אותנו להגן על עצמנו כמבוגרים"
אני יודעת להבדיל בין טוב לי ורע לי, ובוודאי בין טוב ורע, שאכפת לי מעצמי ומהסביבה
אבל אני לא כל כך מבינה בגבולות, איך שמים אותם, באסרטיביות, בלי לפגוע בעצמך ובאחרים.
היופי בBDSM היה שחשבתי שיכולתי לסמוך על מישהו אחר, שישים את הגבולות בשבילי.
אבל לא בגלל שהוא יודע יותר טוב ממני, בגלל שהוא מקשיב לי, כי אני אומרת אותם, בדרכי.
אני רוצה ללמוד לקרוא את עצמי, לאט, הרבה פעמים אני רואה איך אני משתקפת באנשים.

אני אוהבת את הבלוג , מדהים איך אני משתקפת כאן בתגובות שלכם.

מאז שנה שעברה סיימתי הקפה ראשונית
יש לי שאיפות לעתיד מזהיר, לקריירה ייחודית.

תודה לכל מי שהיה כאן, השתתף, כאב ייעץ ועזר
עכשיו תמו החגים ומתחילים לחיות.

התעוררתי עם בטחון עצמי מופרז
מעין עוצמה ושקט, אני יודעת בדיוק מה אני רוצה

הבוקר ידעתי מה אני רוצה להגיד לכל גבר בלבי
זה הבזיק אצלי בראש בכמה משפטים קצרים

לפעמים יש בי שלוווה ובטחון עצמי,
הלוואי וכל בוקר הייתי יכולה להתעורר ככה

אני אוהבת את עצמי ככה, יציבה, בטוחה בעצמי
אני מרגישה כאילו אני המבריקה ויפה בנשים
ולא מעניינות אותי בכלל העובדות האובייקטיביות
כי בעיני עצמי, בלי התנשאות על איש, אני הכי טובה שיש
ורק במצב שכזה, אוכל לשדר למי שאפגוש ענווה ושקט

ביום כיפור קראתי ספר על חברות, ניסיון לרצח ובגידה
ברגע שסיימתי את הספר ידעתי מה ניתן ללמוד מהסוף
במהלך חיינו, אהבותינו, תשוקתנו, לא תמיד אנו יודעים
אבל בסופו של דבר, אין יותר עוצמה מכוחה של אהבה.

אנשים כמוני, כמו גיבור הספר, לא יכולים לחיות בלי אהבה!

בזכותך, חוויתי התרגשויות שיש בין מאסטר לשפחה,
ומצאתי את עצמי בשליחות ציבורית חדשה ומרגשת.

היית לי אביר, אדון , מלך, חבר, אהוב ומאהב.
תמיד אהיה אסירת תודה לך, בזכות אהבתך.

אני אוהבת אותך, יקירי, בחום, בתלות ובתשוקה,
אבל אני רוצה להיות שוב בטוחה בעצמי, שלמה.

במה אני צופה ? למה אני מצפה ?

אני מביטה בעולם ורואה אותה בבהירות, אני רואה תמונה גדולה, אני צופה את העתיד
אני רוצה להתכונן אליו, אבל לא הכל תלוי בי.

אני מביטה בעצמי, אני רואה אותי בבהירות, גם לי יש חולשות, חסרונות, פחדים, קשיים - קשה לי להביט בהם.
יש בי יתרונות, יופי, עצמה, חכמה, אני מוצאת שאני מעריצה את עצמי כי אינני יודעת לאהוב את עצמי.

אני רוצה אהבה בחיי,
אהבה של חברים, אהבה לדברים שאני עושה, ואולי אהבה של גברים, מעדיפה גבר יחיד.
לפעמים מפחדת וחוסמת אהבה שבדרכה אלי, לפעמים נפתחת, מקבלת ונותנת אהבה.

אני הייתי רוצה לאהוב את עצמי בלי תנאים ולקבל את עצמי על חולשותיי וכשלונותיי.
הייתי רוצה לדעת לקבל את עצמי בכל מצב, הייתי רוצה לדעת מה עושים עם חולשה
הייתי רוצה לחיות, פשוט. לקום כל בוקר, להיות אדם בפני עצמי ולאהוב את עצמי.

בירושלים שתיתי בירה עם מכר ותיק
פעם היינו שנינו חולמים, היום הוא נראה אחרת
"למה לך ?" הוא שואל "עדיין להתעסק בפעילות ציבורית?"
משכתי בכתפי, אני נשארתי תמימה מדיי, כנראה.

פתאום הוא מקבל טלפון מיואב קרקובסקי,
הוא עובד כדובר בתפקיד בכיר, אני שומעת רק את התשובה.
"אנחנו פעלנו רבות בתחום..., מצבם של ... , הזכויות שלהם..."

פתאום הבנתי משהו, "אתה מאמין בזה ?"
"מה ?"
"אתה מאמין שבאמת פעלו למען זכויות של אנשים?
שבאמת משתפר מצבם? או שזה רק סיסמא לתקשורת"
"כן" הוא ענה.

כן שלו הוא אמיתי, יש בנינו הסכם "לא לציטוט " מנעורינו
ואינננו מצטיינים בהונאה עצמית.
"אז בשביל זה אני ממשיכה" עניתי "בשביל ברגעים שאתה יכול להשפיע
באמת, לטובה , על חייהם של אנשים".

לפני חודש ישבתי בבית ולא זכרתי אם יש משהו גדול שנותן טעם לחיים.

אני מסתכלת על חיי, כל העשייה שלי, הפעילות שלי, אנשים שעדיין מוכנים ללכת אחריי.

אף פעם לא היה חסר לי פעם לחיים, איך האמנתי לו שהחיים חסרי טעם?
הוא חכם, רגיש, הוא היה הכל בשבילי, האדון שלי שיודע הכל ועל פיו ישק דבר,
אבל הוא כל כך טועה.
עצוב לי שאין טעם לחיים בעיניו, אבל האמת שיש.

מצאתי את עצמי תקועה לבד בצומת מסובים, רוצה להגיע לירושלים
הגיע מונית שירות, היו 3 מקומות פנויים בספסל האחורי ואני התיישבי באמצעי.
מיד אחרי עלה גבר, היה בו משהו מרשים, מושך, מהפנט
"תזוזי פנימה" הוא ציווה
המילים הדליקו בי אוטמט וזזתי. כעסתי על עצמי לרגע, מה אני מצייתת לו ?
מה קרה לי ? התחלת לציית לכל אחד שאני פוגשת ברחוב?
פתאום הבנתי שלא. שאני סאבית, זאת הנטייה המינית שלי.
כשגבר מושך אותי, וזה נדיר, רק אז, אני הופכת צייתנית.

בהמשך השיחה אני זוכרת שהוא אמר שאני מרשימה אבל חסרת בטחון עצמי.
אמרתי לו שאני מבינה למה הוא חושב, אבל הוא טועה, יש לי לא מעט בטחון עצמי.
רק היום אני מתנהגת אחרת. יש לזה סיבה.

שירדנו מהמונית, רציתי לעבור את הכביש לכיוון כיכר ציון,
לא הבחנתי ברכב שהגיע במהירות. הבחור תפסתי אותי ביד.
"הצלתי את חייך" אמר לי " עכשיו את שייכת לי לנצח, כך אומרים"
"אני שייכת לך לנצח" עניתי בחיוך, כאילו זה הדבר הטבעי ביותר בעולם.
הוא הביט בי, מהופנט, לא יכול ללכת ממני ולא ממש מבין למה.
אני הבנתי , אז אמרתי שלום והלכתי.

אם לא הייתה לו טבעת נישואים, הייתי לוקחת טלפון.

אני לא טובה בהדחקות, לכן הבנתי את זה בשניות
מהמפגש הראשון עם גבר שהציג את עצמו כסדיסט, דום
הבנתי שאני כזאת, מזוכיסטית, או איך המילה המוזרה שלו

סאבית

לפעמים אני מתבלבלת וחושבת שלהיות סאבית זה דבר רע
אבל למדתי שזה לא עניין של טוב או רע, זה עניין של מה את עושה עם זה

סאבית יכולה להנות מהחיים, בצורה הכי טוטאלית וקסומה עלי אדמות
סאבית יכולה להיות יפיפיה, סקסית, מתוקה, מסורה וטובת לב
סאבית יכולה להיות חזקה, אינטליגנטית, עוצמתית, בעלת כבוד עצמי

אני גם יודעת שעכשיו , כסאבית, אני יכולה לאהוב ולהיות נאהבת

סאבית קצת תלויה באדון שלה, כי היא לא יכולה לבד, אבל זה בסדר,
באותה הנשימה גם הוא תלוי בה

סאבית שיש לה אדון נפלא, יכולה להיות הדבר הכי טוב בעולם

ואני עדיין יכולה לשבור לבבות, לשגע גברים, לצאת , לפלרטט ולהיות שנונה או צינית

עכשיו אני סאבית

אם יש תכונה שתמיד אפיינה אותי, הרי היא יצריתיות
אף פעם לא היה משהו בלתי אפשרי בעולם של עינבר
היה רק משהו שעדיין לא מצאתי אליו את הדרך הנכונה
אני טובה בלאלתר, לזהות פוטנציאל וליצור דברים חדשים.

תמיד היה לי כשרון טכני לרישום פרספקטיבה , מה שנקרא לצייר
אהבתי אותו וטיפחתי אותו, למדתי לרשום כל דמות שראיתי
אנשים אמרו לי שאני צריכה ללמוד ציור, ידעתי שהם טועים
צייר הוא מישהו שמצייר מתוך נשמתו , לא מי שמשקף את העולם מולו בדיוק.

לפני שנתיים , התחלתי לכתוב יומן , אנשים קראו בכוונה או בטעות
הם גילו לי שיש לי כשרון כתיבה, נדהמתי.
אני מזהה כאן יכולת יצירתיות, גולמית עדיין, יש לי מה לאמר; במאמר, סיפור או שיר.

לאחרונה נתקלתי במישהו שמתעקש שיש לי קול מדהים
מצאתי נקודה בעצמי , שבה הרגש , המקצב, ומיתרי הקול שלי יוצרים קסם חדש.

זה כיף לגלות כישרונות, פעם יצירתיות היא משהו שעזר לי בחיים ובעבודה.
היום יצירתיות היא הדרך שבה אוכל לשקף את נשמתי.

יש לי הרבה כישרונות גולמיים לפתח, אחלו לי בהצלחה.

אני מאחרת לפגישה עם חברה שלי. היא הייתה החברה הכי טובה שלי.
היא הראשונה שהתקשרתי לספר לה מבוהלת, "אני מזוכיסטית!".
היא דאגה לי מאוד. היא ידעה שהבחור לא טוב בשבילי.
כל החברים הונילים ידעו. ממש ידעו. חשבתי שהם פשוט לא מבינים כלום.
מסתבר שאני הפסקתי להבין בעינבר. שחברים שלי רצו להגן עלי.
מסתבר שתמיד הייתי מוקפת אהבה, חברים והרחקתי אותם מעצמי.

עברתי כמה טלטלות לאחרונה. בכל טלטלה התחלתי לקרב חברים וזרים.
לאחרונה נשברתי לחלוטין. פתאום.
גיליתי שכבר יש לי חברים מקסימים. שאני לא לבד, שלא יתנו לאבד את עצמי.
גיליתי שיש הרבה נשים מקסימות וחזקות. היא כבר לא החברה היחידה שלי.
אני מאחרת לפגישה איתה, פעם היא הייתה החברה הכי טובה שלי. התרחקנו.
אני אוהבת אותה בכל לבי, אבל אני לא יודעת איך יהיה.