שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

השטן הוא גם מלאך....

נזכרת בך ... הקצות האצבעות מקבלות זרמים קררים ... יודע.... אני לא יודעת בעצמי איך להגדיר את מה שאני רוצה ... אני רק רוצה להגיד .... שככה סתם משום מה מחכה לך .... משום מה מתגעגעת אליך.... משום מה רוצה לעשות משהו למענך .... ומשום מה מאמינה בך ... תודה לך על זה שאתה קיים ......
לפני 17 שנים. 22 ביוני 2007 בשעה 17:05

דולק לו נר, מזבח של נשמתי
ולב נשרף מאש עיורת של הנר
הזמן זורם לו כאילו לידי ...
ורק הנצח הוא תמיד איתנו ...

אני עומדת לפניך על ברכיים
לא מעיזה להסתכל למעלה ...
אתן לך את הגופי ונשמתי
ולא רוצה תגמול על זה ... יודע ..

אני רכוש שלך, כלבה, זונה ...
פתוחה גם לפניך כמו הספר
ותעניק לי עוד כאב מתוק שלך
וקור של המתכת על צוואר ...

איפה שיש נר ולא בשביל תפילה
עור לולאה חזק יותר ... יותר
וריח מטורף שלך ... הוא משגע ...
אני ... לא נאבדת ... עוד איתך ....

ולא אשאל .... לא אגלה לך דמעות
ורק הבוקר הוא ייתן לי לתעורר ....
ומעיניי כבר תיעלם כל השאלה ...
שרשראות והקולר .. זה כל מה שאני צריכה

לפני 17 שנים. 22 ביוני 2007 בשעה 9:21

משהו ישן
שכתבתי מזמן אבל בהחלט מתאים למצב רוחי הבוקר

בואי אחרי כנוע שלי
ועם השפחה נאמנה שלי
על ההר הצבעוני
נעלה בביטחון
אקח אותך מעל תהום
ולא תראי ת'קרקע
אימה שלך היא מיותרת
רק מזינה אותי יותר
ומהגשם של אבק עדין
וגם מהסביבה
אשמור אותך
בכל הכוח של שרירים והכנפיים
אל דאגה את לא תפלי
ועל ההר בזוהר הלבן
על האפר ללא רבב
אצרוב בך חותם משלי
האם ידעת עד כמה הוא קטן
השקר אנושי
הרחמנות ארצית הזו
שאת קוראת לו תאוות טירוף?
כשהרוח יירגע לו
את מכושפת באמצעותי
תרצי רק לעלות למעלה רק למעלה
לתוך שמיים הקסומים
וכן אקח אותך איתי
אקח אותך לשם
שם את תראי כדור הארץ
כי כוכב
כוכב – כדור הארץ
ושתהיי קפוא מהמראה
תראי שם עולמות החדשים
הם יצירת משחק שלי
כולך רועדת מהפחד
את תלחשי לי
תעזוב....
אני רק אחייך
אפרוס כנפיים
לכי.......
ואם חיוך האלוהי
את נהרסת בטיסה
את שם נופלת
אבן טובעני
לתוך הריק זוהר .......
אני .... רק מחייך אני .....


לפני 17 שנים. 21 ביוני 2007 בשעה 14:35

המון זמן לא היה לי את זה ...
ההרגשה המגעילה של משהו עומד לקרות וזה לא יהיה טוב ...
התעוררתי איתה אבל אמרתי לעצמי ..."היה לי לילה קשה עם ילד לא נחתי כמו שצריך אולי זה בגלל זה..."
אבל לקראת הצהרים זה מתעצם יותר ויותר ... כבר התקשרתי לכל מישהו אני מכירה ... והכל בסדר ...
ירדתי למטה לחכות לבן שלי מהגן ....
והכל נהיה לי לפתע סוריאליסטי לחלוטין ... הרוח החזקה הרביצה לי... הראש נהיה כבד פתאום ...
הכל נהיה לי ברור כמו באיזה סרט אימה גרוע שדי ברור שעוד שניה מישהו הולך למות ... מישהו עבר עם הרכב בווליאום גבוה ... ראיתי אותו כמו בהילוך איטי .... הכל ... אבל הכל שידר לי " זה הולך לקרות!
אבל מה לאלף עזאזל? לא ברור רק התחושה המגעילה שלא רוצה ללכת ...
עליתי למעלה .. הדלקתי נר ... קצת יותר טוב ... אבל עדיין ... משהו לא טוב לי לא רגוע לי ...
נראה מה יהיה
אני בכל מקרה מאוד מקווה שאני רק מתחילה לפתח פרנויה ....

ערב נעים לכולם ....

לפני 17 שנים. 20 ביוני 2007 בשעה 16:42

טוב קצת צחוק אף פעם לא מזיק ....
אספנו את החתולה של הבן שלי מהוריי ואנו נוסעים לכיוון הבית אני, אחותי והבן שלי .... (אחותי יודעת שאני בדס"מית)
החתולה ממש לא רגוע מייללת ואני מנסה להרגיע אותה
אז אחותי אומרת לי ...
- נו מה היית רוצה שישימו אותך ככה בכלוב ?
- אני חייבת לענות על זה?

לפני 17 שנים. 20 ביוני 2007 בשעה 12:40

שיחה לילית ...
מקשיבה לו ... עוד לא שמעתי את ההשקפה הזו של העולם בו אני נמצאת לא מעט זמן ... וזו השקפה חדשה לגמרי בשבילי וגם שונה לגמרי ממה שאני רגילה אליו או מכירה ...
הוא גרם לי לחשוב ... עד היום מה שאני מכירה וזה גם מקובל עליי מאוד, זה פומביות כולם יודעים מי הולך עם מי מה קורה עם ההיא או עם ההוא ... מה שאני מכירה זו שליטה מיידית מפגישה הראשונה או מקסימום שניה. אני נותנת קודם כל את כל הקרדיט לשולט ורק אחרי זה מתחילה להכיר אותו ולהעריך אותו ואחרי הזמן הבוע הורודה מתנפצת לי ... כי גם שולט הוא קודם כל אדם עם כל היתרונות והחיסרונות שלו ... אני מחשיבה את עצמי לבן אדם לא סטנדרטי וגם אני מהר מאוד קולטת את המינוסים של האדם הנמצא מולי ... ומגיע להחלטה מסוימת האם זה בסדר מבחינתי המינוסים של אותו אדם או שאני לא יכולה לחיות איתם ... תכלס זה החשבון שכולנו עושים במודע או לא... אני מאוד מקווה שזה ככה כי אחרת אנשים שלא עושים את זה פשוט מתענים ומענים את הצד השני. זו הסתכלות שלי אישית על כל מערכת יחסים שיש לנו לאורך הדרך שלנו שהיא – חיים.
מה שקורה איתי עכשיו זה שונה לחלוטין. אף אחד לא יודע מי הוא(מהקהילה) הוא לא יוצא למסיבות, הוא לא מתערבב עם אנשים יותר מידי ... וגם השליטה איתו לא בא על ידי הביטוי מיד ... המון שיחות, הרבה סקס טוב (מעולה!) הרבה דברים מסביב והגדרות ברורות שהונחו על השולחן מיד ... וזמן להכיר קודם ורק אחרי זה לשלוט, וזה חדש לי ולא רגיל לי אבל... אני מתחילה להכיר אותו והוא אדם מדהים ... אני מקשיבה לכל מילה שאומר ויש לו שכל אז מאוד מעניין לי ... כל פעם אני מגלה עוד טיפה ממנו ... כל פעם הוא מוריד ממני עוד שכבה .... אתמול .... ממש הסנפתי אותו ... אמרתי לו :"מתה על הריח שלך מאסטר...." והוא ענה לי :" יופי, הכלבה מתחילה ללמוד להריח את המאסטר שלה ...." ואז הבנתי ...
לאט לאט נבנת לי בראש תדמית שלו....וסביר להניח שהתדמית הזו תהיה הרבה יותר חזקה ויציבה מהתדמית המתנפצת ....
אז השאלה הגדולה כאן מה היא הדרך הנכונה?
כמובן לכל אחד יש את הדרך שלו והיא הכי נכונה לו ... אבל ... אנו חיים בעולם שכל אחד מאיתנו חיי לפי איזה שהוא דפוס התנהגות ... ז"א מה שאנו עושים אפשר לחזות מראש ... יש מעט מאוד אנשים שבוחרים להם דרך חדשה לגמרי שאף אחד לא הלך בה עדיין ... העולם שלנו עתיק מידי ומתקדם מידי בשביל שזה עדיין יקרה ....
מה עדיף ?
הסופר התרגשות המיידית ונתינת קרדיט מיידי או הכרה והוקרה של אותו אדם והגעה איתו למרחקים בדרך שהיא יותר יציבה ובטוחה .... ?

לפני 17 שנים. 19 ביוני 2007 בשעה 19:20

אגרגר מעט בעדינות
מקופלת על ברכיך
מי אני? רק חתולה פשוטה
וככה גם פשטוט דמעות זולגות
אל דאגה אני ממש למעט זמן
אין צורך להתאהב
רק תשחק איתי ותחייך לי
ועל הבוקר אל תשכח לתת לי לאכול
רוצה רק קצת חיבה וליטופים
ובידיים הזרות למצוא את שלוות החלומות
אתה גם לא חייב לחשוב שאגדה זו האמת
אני רק חתולת רחוב פשוטה
אני תמיד לבד...
קצת אגרגר קצת אתפנק
ושוב אברח לי לדרכי ...
לרוץ, ולחפש שוב פינוקים ...
טוב יקירי ... הוכלת...
שלא חס וחלילה אתרגל ...
שלום לך, תמיד תזכור
את החלום של חתולה פשוטה ...


לפני 17 שנים. 18 ביוני 2007 בשעה 10:00

הדלת נפתחת ...
- שלום לך מאסטר....
- שששש, לא לדבר ... – סיבוב חזק והוא מאחורי .... – היום את בובה ... חפץ... בובת השעשועים שלי... לא לענות!
על עיניי יורד כיסוי שחור .. במכה אחד מוריד את הבגדים שבחרתי בקפידה ... תוך שניה אני ערומה ...
מוביל אותי ..
חושך ...
אני עומדת ככה כבר כמה זמן, מחכה ומצפה ... אתה נתת לי פקודה :"לא לזוז" ומי אז כבר כמה דקות או יותר? שקט מוחלט ... איבוד תחושת הזמן .. הרגליים מתעייפות לעמוד על עקבים לא הכי נוחים אבל אתה אוהב את המגף הזה אז אני נועלת אותו לפגישה איתך, הידיים קשורות מאחורי גבי מתחילות להרדם ... לא זזה ... חושך ... כמה זמן עבר?
ידך עוברת על גופי ואנחה משתחררת מפי עוד לפני שאני מספיקה לעצור אותה ..
- אני רואה שבלי עזרה את ממש לא מסוגלת לשתוק אה?
גאג מילא את הפה שלי ...
- עכשיו ... נקשט אותך קצת .. לא יפה ככה להיות בגוון אחיד ... היום אני רוצה אותך צבעונית ... מאוד צבעונית ..
הוא הוריד אותי בעדינות על הברכיים שזו כבר הייתה הקלה מסוימת, תפס את שערי וזרק על הספא עם הפנים למטה ... ההצלפות הגיעו כמעט מיד.. בהתחלה נחמדות כאלה אבל עם כל הצלפה הם התחזקו יותר ויותר ..... הפסקתי להיות שם ... מתכננת לעבור אל הלא נודע ... אבל.. זה הפסיק ... ליטופים ... הוא הרים לי את הראש והתחיל לצחוק ...
- כמה שאת שקופה .... אל תהיה עצובה ... רק מתחממים ....
סיבב אותי וזרק את הראש שלי אחורה ... הצלפות על החזה מהתחלה היו חזקות ... הרגשתי דמעות מנסות לפלס את דרכם דרך הכוסוי ...
- יופי בובה .... עכשיו את צבוע בדיוק כמו שצריך ....
לא הייתה לי שום אפשרות לענות גם לא בדיוק התבקשתי ... הגאג נעלם ולפני שהספקתי לקחת קצת אוויר עם הפה הוא כבר היה תפוס עם הזין שלו שחדר עמוק בפנים ... הוא פשוט זיין לי את הפה ... הרוק שהספיק להתאסף שימש לו חומר סיכה מעולה ... הרגשתי שאני נחנקת לא מספיקה לקחת אויר והוא חודר עמוק יותר ... הזין שלו חדר הכי עמוק והוא התפוצץ ... ממלא אותי ... לא מצליחה לנשום ... נחנקת ... בולעת .. ושוב נחנקת ...
חום שלך עוטף אותי יחד עם החושך המוכר לי כל כך ... אתה מרגיע את גופי .. והנשמה נרגעת יחד איתה ....
אני מנסה למצוא את השפתיים שלך עם שלי ... ומיד מקבלת סטירה
- מישהו נתן לך רשות כלבה?
- לא מאס....
שוב פעם סטירה ... כואב ...
- שכיבי ... לא לזוז!
הולך .. שומעת אותך מוזג לך משהו .. מתיישב ... מדליק לך סיגריה ושם את רגליך עליי ... הרגשה מוזרה מציפה אותי ... מצד אחד "אוקיי אני חפץ אז אין בעיה..." מצד שני "מה קורה פה בכלל"?
אתה משחק עם אצבעות הרגליים בפטמות שלי ... וזה נעים לי ומשפיל באותו זמן .. אני מתחילה להתחמם ... ואתה ... פשוט משחק בעצלנות כמעט למרות ששומעה אותי מתחילה לנשום בכבדות ... רגל אחת עוברת לי בין רגליי ואתה צוחק
- רטובה הבובה שלי ... רק עוד לא ראיתי בובות משפריצות ... אז כמובן שברור לך שאסור לך לגמור ....
הפעם אני לא עונה .... מרגיע את עצמי ... לפחות מנסה ..
מרים אותי, מלטף את ראשי מוביל אל החדר שינה ... אני נזרקת על המיטה ...
אתה משתמש בחורים שלי .. וזה טוב לי כל כך אבל אתה מרגיש אותי ... וכל פעם מפסיק שניה לפני ....
זה מטריף אותי ... אני רוצה ... כל כך רוצה ... אחרי כמה זמן מאבדת שליטה ... לא פה ולא שם מטיילת לי במרחקים של החושך .... שוב פעם אני עומדת לידך ... מריחה את הריח שלך ... רוצה לטעום כל כך מהשפתיים שלך ... שוב פעם אתה משתמש בפי ... ושוב פעם אני זרוקה על המיטה
אתה משחרר אותי רק בשביל לכבול שוב למיטה ...
אני שרוע על המיטה .... אתה מוריד לי את כיסוי עיניי ... מזיין אותי עם המון אהבה
- מותר לך לגמור עכשיו ... רק לא להוריד מבט ... הבנת?
לא עונה
- מותר לך גם לענות כלבה ....
- כן מאסטר ... תודה ...


השאר .... חחח אישי מידי ...

המשך יום נעים לכולם ...

לפני 17 שנים. 17 ביוני 2007 בשעה 12:11

אהבה ... יש לה גוונים שונים ומשונים
יש אהבה של חברים – היא חזקה תמיד
יש אהבה של ההורים – והיא ללא תנאים
יש אהבת הבנאדם אל החיה – וזו גם האהבה שיש להתחשב בה
יש אהבה החולנית – למרות הקושי איך שהוא אנו סוחפים אותה תמיד
יש אהבה שהיא פיזית בלבד ... גם זו אהבה למרות שיש כאלה שקוראים לה משיכה
יש אהבה ההדדית היא האהבה אולטימטיבית
יש אהבה שחד צדדית, והיא הכי רגוע בין כול האהבות

ויש את אהבת הילד ... זו אהבה הטהורה כל כך ... יצור קטן סומך עליך עם עיניים עצומות בכל דבר, ומעריץ אותך ללא סיבה בכלל הוא מאוהב בך למרות כל אכזבה, הוא מאמין לך תמיד וגם דוגמה לוקח הוא ממך ... הוא ילד ובזה זה מתחיל ונגמר ....
האהבה הטהורה הזו שהיא ללא תנאים או בקשות
היא אהבת הילד להורה ...
רחוק ... קרוב.... אין קשר
הוא תמיד איתך במחשבות הטהורות שלו
הוא ילד ומבין דברים בדרך שהיא רק שלו
אנחנו רק נוכל לעמוד לצידו
ולאהוב ללא תנאים
ולהאמין בו ללא פיקפוקים
ולהאמין באהבה שלו
כן יש דבר כזה – האהבה ללא תנאים – ונחש מה לא רק בסרטים



לפני 17 שנים. 17 ביוני 2007 בשעה 5:08

הגוף התפתל בפרץ לוהט
ולב, כמו החיים מעל התהום
ותאווה רותחת בתוך הדם כהה
והשפתיים הלוחשות : זה שלך ... קח את זה ...

מרגישות הידיים גוף הבוער
מפחדת להתחמם ...
גניחות לוהטות הגיחו עוד עוד
רק שלא יפרוץ הדם השחור ...

מרגיש טעם שלי ... מתוק עד לזרא
המסתורין שלי ... מטריף אותך
נהנה כל כך ... רק משליטה עליי
והשמיים האפלים הם יותר ויותר שחורים ....

שוכח מהכל , מסביב זה או לא ...
וכל מה שפעם היה רק בראש ... מגלי לי הכל
ושוב אתה איתי כמו בפעם הראשונה
אני ואתה רק כאן ו.... עכשיו ....

****************************************
שבוע של אהבה לכולם ....

לפני 17 שנים. 16 ביוני 2007 בשעה 13:23

אתה יודע זה קורה רק בפעם השניה
אבל אני עם הפולניות שלי כבר רואה דרך מוכנה
שאלת האם אעשה לך סרט
חשבתי לעצמי למה?
באמת
כמו שכבר פעם אמרתי, הבחירות שלך – הם רק שלך
אני לא צד בעניין ...
וזה לא נכון
לראות אכזבה על פנים של הילד
לראות איך הגור מאוכזב ממך שוב
אתה עוד שואל רשותי ?
What the fuck?
אתה יודע טוב מאוד כמה הוא מחכה לך
אתה יודע טוב מאוד כמה אוהב אותך
ולך יש רק יום אחד בשבוע בשביל להיות איתו
אז למה?
למה שוב מאכזב
שוב שם זין?
אני מבינה חברה ...
למה זה תמיד כזה לא פייר
אני אוותר על כל גבר למענו ואתה...
נשמע בהתחלה לא נכון ....
אבל זה בדיוק ככה – כמו שזה נשמע
עם ההיסטריות שלי האמאית
רק פעם שניה ואני כבר לא מאמינה
הוא תכף יקום הגוזל הקטן
יודע יום שבת זה היום שלכם ...
שוב יחפש אותך ולא ימצא
שוב הוא יהיה עצוב ... ואני בוכה
לא יודעת מה לחשוב
אולי אני באמת טועה
ככה זה שהורים לא ביחד
ולאבא יש חיים משלו ...
ככה זה מתחיל ?שלא יושבים לו על הראש?
החלטת לוותר על הזמן שלכם
לטובת הזמן שלך עם חברה
ואולי זה בסדר
אולי זה לא
אני לא יודעת ...
סתם כואב לי בלב כי..
אני זאת שצריכה להסביר
אבא לא בא .. הוא לא מרגיש טוב או בעבודה
ובימים כאלה אני שוב פעם תוהה
אולי עשיתי עוד טעות שהשארתי אותך בקירבה .....
סתם מגעיל וכואב לי עכשיו ...
זהו תהנה לך...