שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

השטן הוא גם מלאך....

נזכרת בך ... הקצות האצבעות מקבלות זרמים קררים ... יודע.... אני לא יודעת בעצמי איך להגדיר את מה שאני רוצה ... אני רק רוצה להגיד .... שככה סתם משום מה מחכה לך .... משום מה מתגעגעת אליך.... משום מה רוצה לעשות משהו למענך .... ומשום מה מאמינה בך ... תודה לך על זה שאתה קיים ......
לפני 17 שנים. 5 באוגוסט 2007 בשעה 5:12

כל כך הרבה ברור לנו ביחד
וזה בגלל שמכירים אנחנו לא חיים הראשונים
יותר מהר נעלמים כתמים שחורים
והמהות יותר ברורה מבעד המירז'ים של המילים
ומתנה המפוקפקת לפתע היא מושלמת, אמתית
שומרת היא עלינו בפני כל השקרים

כל כך מעט לפתע זמן, לילות ללא שינה
פעם הם היו אין סופיים, היום קצרים ...
ונפל הבקבוק של ירח הבושם
פג לו הזוהר על הידיים הרכות
אוספים את האותיות ומשפטים במחרוזת
את החיים שלנו מודדים בארוך של דפים ...

יוצרים עולם שרק שלנו ... סודי.. ושברירי כל כך
עולם שכולו הוא חדש ...
מהחיים קודמים קליפות ריקות
אנו מנסים לקשור אל החיים של היום
***********************************
כל כך הרבה יש להספיק!!!! חובה גם לעשות בקיעות ....
רק בשביל שבחיים ההבאים נוכל אחד את השני בקלות יותר להיזהות

לפני 17 שנים. 4 באוגוסט 2007 בשעה 18:53

בזמן האחרון זה נהיה ממש מגפה – בכל מקום איפה שאני לא הולכת – זוג מחפש מישהי להצרף אליו ....
כמעט כל כרטיס של נשלטת משוייכת (כולל אותי) – אנו מחפשים מישהי לצרף

אני לא אומרת שזה לא בסדר, ממש לא, לדעתי זה ממש נחמד אבל לא כל אחת תדע להתמודד עם זה. לפתע כולם עברו להיות פוליגמים. מה קרה?
אני לא הולכת להתייחס לזה מהצד הונילי של העניין אני רוצה להתייחס לזה מהצד הבדס"מי, לא שיש הרבה הבדלים.
לדעתי לצרף מישהי או מישהו לצוך העניין צריך אחרי כמה זמן שמכירים, וגם עבודה של שולט בכל העניין היא לא פחות חשובה. אבל הנשלטת עצמה .... אני זוכרת את עצמי בפעמים הראשונות שצירפנו מישהי ואז אני עוד לא הייתי מודעת לצד הבדס"מי שלי זו הייתה עבודה עצמית ממש קשה לשכנע את עצמי שאני מספיק טובה וזה רק עניין של חוויה וכו'. כל הזמן לימדו אותנו שאנו בנויים אך ורק למערת יחסים מונוגמית וכל דבר אחר – זה אסור ולא בסדר וחטא וכו' .... והינה מגיע היום – ויש לנו ערכים אחרים. אבל אנו בראש עדיין שם במקום בו גידלנו ומה הורים והסביבה לימדה אותנו לא נעלם תוך רגע.
אז בואו נחזור אל הבנות של היום שאחרי זמן ממש קצר של הכרות, מאסטר נותן לה משימה – למצוא מישהי נוספת. אוקי אז יש כמה בנות בודדות שהן חזקות ויודעות מה הן שוות אבל יש מלא בנות שהן לא ממש חסרות בטחון אבל אין להן מספיק בטחון בשביל זה, זה קורה להן מהר מידי והן רוצות לרצות את האדון שלהן והן הולכות לשם.... למקום של מלחמות עם עצמן למקום בו הן מתחילות לפקפק בעצמן
כל זה קרה לי ... פעם מזמן אז אני מניחה שרוב הבנות עוברות את הדרך הזו... כי כל מישהי אוהבת באמת – תעבור את הדרך הזו ולעזור לה יכול רק השולט\חבר אם הוא יעמוד לצידה. תמיד להזכיר לה שהמקום שלה – אף אחת לא תוכל לקחת, שהיא החשובה וכו' ... רגישות בעניין הזה היא מאוד גבוהה ואנשים לרוב עושים המון טעויות ....

לסיכום
אנשים תעשו חיים אבל אל תפגעו בדרך
בנות – זה בסדר כל מה שקורה ואתן עדיין חשובות
שולטים – תהיו קשובים
ולמאסטר שלי – אמרתי כבר אבל רוצה להגיד שוב – התנהגת בדיוק כמו שמאסטר\גבר אמור וצריך להתנהג – תודה לך על זה

שבוע מדהים לכולם

לפני 17 שנים. 30 ביולי 2007 בשעה 14:39

מוחקת גבולות, מבלבלת מילים,
ומולידה אייים החדשים ומדהימים
ציפור הברבורי או צאצא של גיהינום
השיגעון של האטלנטים או של הסאנדיבדים
האהבה מגיע, כי יודעת - יש צרוך בה
כמו שיר של המייתר נשמע לנצח
שחיי בתוך תוכנו .. הנחשולים של התשוקה
בתוך המערות של נשמות הלהבות של הלמפדוס
הארגמון של הזריחה על הזכוכית
פועמת ומפזרת את האפלה
בתוך האי אימון כבד, ללא גבולות
היא מכניסה בתוך ידיים חוטים של אריאנדה*
האהבה מגיע... שוב פעם מחזירה
את מה שלהחזיר כבר לא היה נראה ניתן ....


* - אריאנדה – דמות מיטולוגית אישתו של טסיי אחד המלכים של היון העתיקה, לפי הסיפור היא העניקה לו את החטים שעזרו לו לצאת ממבוך ולהרוג מפלצת.

לפני 17 שנים. 26 ביולי 2007 בשעה 8:04

קשורה עם אפלה מתחת לחסות של ענפים
ונחש הפיתוי מחבק שם אותך
ואחיזה שלו כמו דם רותח
תתמסרי אליו – זה הזמנה המתוקה

נחש הפיתוי מסתובב סביב גופך
ורוח לוחשת עם העלים – " תקומי אהובה! "
מתוק הרעל על השפתיים יבשות שלך
חיכית לרגע הזה בחולומות פרועים שלך

את תשכחי שיש שם מישהו מחכה לך
ולא תרצי להשתחחר מחבלים המסתורים
זו רכות שזורמת מחלומות הלא מוגשמים
זו רכות שזורמת מכבלים החזקים

שער המתמזג עם דשא הראשון של האביב
נחש הפיתוי המתמזג לנצח עם נשמה מושחתת
הוא מלטף את החזה שלך חשוף ....
ואת לא תוכלי להשתחחר אף פעם כבלים שלו הערבים .....


לפני 17 שנים. 26 ביולי 2007 בשעה 5:58

אני מעניק לך חיים לנצח
אבל קודם את תצטרכי למות
על הפחם הבוער תשכבי
תקשיבי לכוכבים....

תראי איך מסמרים יוצאים לך מהגב ...
את יכולה להתאהב בכל הכאב הזה
את יודעת שאת יכולה ללכת על חרבות החשופות
בזמן שאת איתי ...תמיד

תפלי... התחנונים מיותרים
רואה את הדם? זה הדם הראשון
תסתכלי – מתחתיך קוצים
זה אהבה והחיים הנצחים

לא תזכרי במילת הביטחון
רצית את זה – אז תסבלי ...
הדרך אל הנצח זה הכאב ... ורק כאב
כאב – זה שם סודי של אהבה נצחית

לפני 17 שנים. 25 ביולי 2007 בשעה 22:11

"........ועכשיו לרגע רציני שניה ...
מתי תבין כלבה המסוכנת שכל זה.... לא ממש מזיז לו
כי ברגע האמת מולו – לבד מיד יורדת את על ארבע
המתחלפת מסוכנת מולך – שפחה נאמנה ..."

אתמול כתבתי בלוג ממש חצוף
ניסיתי לראות עד לאיפה אני יכולה למתוח את הגבול עם המאסטר שלי
העונש שבא בעקבות זה – גדול עליי
ידע בדיוק איפה ללחוץ ומה לעשות ...

מאסטר אני מתנצלת מעומק לבי על הפוסט החצוף שכמובן נמחק
למדתי בדרך הקשה שכמה שאתה יכול להיות רך ומפנק אתה גם יכול להיות רשע וסדיסט
לא אתחצף יותר למאסטר
לא אתחצף יותר למאסטר
לא אתחצף יותר למאסטר
לא אתחצף יותר למאסטר
לא אתחצף יותר למאסטר
לא אתחצף יותר למאסטר
לא אתחצף יותר למאסטר
לא אתחצף יותר למאסטר
לא אתחצף יותר למאסטר
לא אתחצף יותר למאסטר

שוב פעם אני מתנצלת מאסטר
מקווה שאוכל לזכות לסליחה שלך
שלך
כלבתך

לפני 17 שנים. 25 ביולי 2007 בשעה 18:53

על ההר הגעש של התשוקה תפסה אותי לפתע התפרצות
התפרקות של הרצון מוחלש עם הצריבה גופינו
כמו של טבע אסון – הפיצוץ – תאווה שלי
מכריחה אותי לעשות כל מה שתרצה

על ההר הגעש של התשוקה שכח ההיגיון לפתע מזה מבוכה
רעד אדמה נקרעת לחתיכות הסעירה את דמי
כמו האיסור המשאלות – הצעקה – פיתוי שלי כבר שם
הוא מאלץ אותי שוב להשוות את תשוקתי לאהבה

על ההר הגעש של התשוקה לפתע הכנעה עזבה לי את גופי
ונפרצו החוצה כל החלומות ... שלא יכולתי להודות בהם ...
וכמו כפרנית מתפללת – בשקט – ככה אני עומדת על ברכיי
מכריחה את עצמי לציית כבר לא לילה אחת....

על ההר הגעש של התשוקה לפתע ידעתי א', ב' של השחיתות
שיחררתי את עצמי לחופש יחד עם הדעות קדמות ואיסורים
כמו השיר האחרון – בהתלהבות – כל התחושות שלי
והם עוזרים לי להבין סוף סוף מההיא - מהות האמתית של החיים

על ההר הגעש של התשוקה תפסה אותי לפתע התפרצות
אבל לא ממהר להתקרר השדה הלחימה – מיטה
ובטירוף חושים הצעקה שלי (המחשבות שלי) כמו יריה
ואנקה ... בתוך החיבוק ידיך היא לא נותנת לי למות אף פעם ...


לפני 17 שנים. 24 ביולי 2007 בשעה 13:25

ההרים והאש תבעו בקרירות של הערב
בשקיע של היום מטורף הם הלכו אל שמיים
לעולם לא חשבתי עליך בתור מתנה מלמעלה
ואף פעם לא כתבתי לך שירים הגדולים מכולם

להלאות את הקסם של נשמתנו – רק להיות לידך
רק להאמין בך, ולהבריח את הרוע מהדרכך
פחדתי כל כך לאבד את השקט רק מהמבט שלך
ופוחדת עדיין לקחת אושר מהידיים שלך

מסתירה את פניי מהרוח, עדיין פוחדת
לשקוע לעולם הלא בדוי ולאבד שם זהירות
להתמוסס בך, להתמסר לאהבה ללא כל מחשבה
אני חולמת להראות לך ההיתמסרות שלי מלאה

ובסתר לספור כוכבים העמומים בלילה
ואין לספור גם את כולם בדיוק כמו אושר שאני איתך
ולתת לך במתנה את האביב המתוק
אתה אוהב אביב נכון?

ואולי לא איתך בכל לילות הסוערות
למרות הכל אשלח לך ציפור שיצייץ לך בבוקר
ובשלווה למצוא את הדרך הקצרה אליך
ולחיות בתוך עינייך – כל כך יפים ומדהימים

היום אני איתך... ואין לדעת מה מכין לנו מחר
ושירים עליך לא אכתוב אף פעם ...
רק נשיקה אגנוב בשקט מידי פעם
רק מתמסרת לי לאט ... ועד לאיפה ... אין לדעת

לפני 17 שנים. 22 ביולי 2007 בשעה 19:59

אף פעם לא מאוחר להחייך
להטביע אחד את השני בזוהר של עיניים
בבוקר חם או יום קריר
כל פעם – זה כאילו פעם הראשונה

אפשר שלא לקרוא מחשבות זרות
ולמהר לצעקה כמעט חירשת
במקום מילים לכתוב רק מכתבים
כל פעם עם יד רועדת

אף פעם לא מאוחר להיות הנאהבת
ולא לדרוש חיים תמורת חיים
להיות גם חלשה וגם קצת חזקה
לטעום מנצח טיפ טיפה

אפשר לא לבקש להשבע באור
להיות תמיד רק נאמן לכולם והכל
לתת זמנך ללא מעצורים
רק לא לשכוח לעצור תמיד ...

ואף פעם לא מאוחר להיות רכה יותר
עם הכאב שלך לא תכבי כאב אחר
ואם עדיין מסמיקה
אז גם בטוח שלא משחקת

אפשר גם לא לצעוק על התשוקה ההדירה
פשוט להיות, ולחכות פשוט מאוד
להיות גם חפשיה אבל שבויה
כל פעם מחדש ללמוד רק להבין אותך

אפשר לפתע להתעורר המאושרת
ולהבין – עולם כל כך גדול
לחייך... אף פעם לא מאוחר ....
רק לא עם השפתיים.....עם הלב


לפני 17 שנים. 21 ביולי 2007 בשעה 19:52

הסוף שבוע הכי טוב שהיה לי
במקום בו מרגישה הכי בטוח ונעים
במקום בו גם מפנקים אותי וגם מחנכים אותי
במקום בו אני שוב יכולה להיות ילדה קטנה ולשכוח לכמה שעות שאני אמא ומפרנסת .....
המקום הזה נראה לי כמו בית מקדש ואתה בו – כל יכול
מפנק אותי, לא נותן לי לעשות כלום ... מחנך אותי להיות יותר מתאימה לצרכים שלך הכל יחד מתערבב באווירה כל כך נעימה לי ויקרה.... כי אין הרבה רגעים כאלה ...
סוף שבוע רגוע .. רק סרטים, אלכוהול, סקס ... הרבה סקס (אוחח ) ושינה ...
לא הייתי רוצה משהו אחר במקום ... ממש לא
נעלם לאיפה שהוא הצורך לדבר ... פשוט לשכב לידך לראות סרט או להסתכל עליך ... וזה היה שווה כל כך הרבה שאין להסביר זאת במילים ...
היה לי כל כך טוב ... אני מקווה שגם לך ..(למרות שנרדמתי לך בסוף....)

להגיד לך תודה על הסוף שבוע הזה – זה לא להעביר אפילו עשירית מכמה אני מודה לך על הכל

שיהיה לנו שבוע נפלאה מאסטר שלי ....
שלך
אני