השטן הוא גם מלאך....

אם אתה באמת אוהב מישהו - תן לו ללכת ....
אם יחזור - זה שלך
אם לא - אף פעם לא היה שלך ....

- תכתבי לי ממה את פוחדת ...
- אוקיי ..
- יש לך שעתיים. ביי
מחשבות רבות בראש שלה ... ההתרגשות, הפרפרים, והסקרנות הטבעית ... מי הוא שלא שם על הגוף שלה? מי הוא שלא שואל אותה כמעט דבר ....
יש לה שעתיים ... לעבודה
כמובן כמו כל סאבית שמכבדת את עצמה היא כתבה על הפחדים שריגשו אותה וגרמו לבטן שלה להתאפך ...
- מוכן ...
- שלחי
היא יושבת ליד המחשב ומחכה בוה בנקודה במסך בלי להבין על מה היא מסתכלת ....
- הצחקת אותי ...
- סליחה ?
- האלה הפחדים שלך? בת כמה את תזכירי לי?
- כמעט שלושים ...
- יקירתי .. זה הפחדים שאת רוצה לחוות, אז כנראה שאת לא ממש פוחדת מהם ...
- למה ?
- את לא מכירה אותי ... כשתכירי .. תביני .. אני לא עוד אחד מהשורה
- כולם אומרים את זה אבל בסוף של היום אתם כן ....
- אוקי אנו נראה ... עכשיו בגלל שלא עמדת במשימה כל כך פשוטה אני אבחר לך את הפחדים שלך
- אין בעיה ... רק תגיד מתי ואיפה, - חצי חיוך של זילזול ...
- חוצפנית ....
- סליחה
- אני מרגיש אותך .... מחייכת לך ... סבבה ....
- אתן לך הוראות בהמשך היום
- אוקי המשך יום נעים ..
- גם לך
וככה הסתיימה השיחה שלהם
היא כבר מזמן לא אימינה שיש שולט אחד שיוכל לשלוט בה באמת או לפחות לרגש אותה ... זה מה שקורה שרצים יותר מידי קדימה .. מגיעים לשם מהר מידי ולא נשאר הרבה ... היום היא מחפשת את הדבר האחרון שנותר לה לדעתה – פחד .. ככה היא כתבה בכרטיס שלה: מחפשת תחושה של פחד – אמתי לא פחד בכאילו .... " והינה עוד אחד שחושב שיכול ... טוב נו ... מה יש להפסיד כבר?
- פה? – זימזום של הודעת מסנגר
- כן ...
- בעוד שעה תהיה מוכנה יבואו לקחת אותך
- אוקי
היא אפילו לא שאלה לאן מי מה מו ...
אחרי שעה בול היא הייתה מוכנה ... צילצול בדלת
קצת התרגשות היא תראה אותו סוף סוף ... אבל בפתח היה נהג של לימוזינה
אחרי נסיע שהרדימה אותה קצת וזה גרם לבילבול לגבי הזמנים של הנסיע הם הגיעו
- את צריכה לשים את זה .... – הנהג מסר לה כיסוי עיניים
- לא סיכמנו על זה ... – התחילה ....
- לא סיכמתם על כלום, - כולו של הנהג היה רגוע אבל קר
- נכון, תעזור לי?
- בשמחה
הוא הוביל אותה ... איפה ? לא יודעת
הוא עזב אותה עם מילת פרידה מנומסת ... היא המתינה בסבלנות מנסה להבין איפה היא נמצאת ....
- רעבה? – קול עמוק ונמוך חדר אל מוחה
- קצת ...
- יופי הארוחה מוכנה
הוא נתן לה לאכול מהידיים שלו ... והיא ליקקה כל אצבע האוכל היה ממש טעים לה ...
- מוכנה ? – קולו ליטף אותה ...
- כן אדוני ..
- יפה כלבה ..
בשניה הוריד ממנה בגדים הלביש אותה בגלימה נעימה למגע .. ושם לה כתר על הראש ... מילת ביטחון סוכמה בשניה ...
הוא הוביל אותה ... הרגישה רוח על הפנים שלה ... קצת קריר ...
- מוכנה ?- שאלה שוב
- כן אדוני ... – כל מיני רגשות הציפו אותה לא מצליחה להבין מה קורה בראש שלה מוותרת ומתסרת לתחושה של אי ודעות ...
הוא הסיר את הכיסוי וזז אחורה
הראש שלה הסתובב היא עמדה על הצוק ומתחתיה ... כלום רק עננים ... היא רצתה ללכת אחורה אבל הוא לא נתן לה ...
- תסתכלי למטה ... עוד ... עד שאגיד די..... – קולו קיבל לפתע משקל כבד ... מדביק ולא נותן שום אפשרות לסרב ....
היא הסתכלה למטה ... לא יודעת מה קורה לה ... היא הרגישה היא צונחת ... אבל עדיין עמדה במקום הראש שלה הסתובב לה הנשימה הכבדה התערבבה עם הרוח הקרה ...
- קפצי!
והיא קפצה ... לא יודעת למה ... אבל היא קפצה
פחד ... המריר ומקפיא ... היא הולכת למות ... אין שום תמונות מול העיניים יש רק נפילה הארוכה הזו ... יותר מידי זמן ... היא בטח תמות ... הגוף זועק ... היא רוצה להתעורר .... לא יכולה יותר .... עוצמת את עיניה ... ו... היא על המיטה הענקית ... לא מתה אבל גם לא בדיוק חיה ... הפחד ... התחושה שהיא רצתה כל כך ... היא עוצמת את עיניה שוב ... מנסה לזכור כל שבריר שניה של התענוג הזה של התרגשות המפחידה הזו ... לתחושה של לחיות שוב ... משהו מלטף אותה ... משהו קר ... אבל נעים ... משתלשל בין רגליה מלטף את שדיה .... היא פוקחת את עיניה ו... היא שוב קפואה במקום לא יכולה להזיז שום שריר ... נחש ענק עליה עוטף אותה בטבעות שלו .... ועיניים הקרות שלו מסתכלות בתוך עיניה ... בעוד שניה הוא ילחץ וירמוס אותה ... ישבור לה את עצמות ... והיא שוב תמות ... הציפיה הזו ... השניות האלה ... היא מבינה באיזה שום מקום שכבר רוצה שיקרה משהו ... רק להעביר את התחושה הזו ... פחד ... בלתי נשלט מתפשט בגופה ... זיעה קרה ומגעילה ... והתרגשות חולנית כמעט .... נו ... תעשה את זה כבר ...
יער ... היא שוב פעם עם כיסוי עיניים ... הכל שחור אבל היא מריחה את הריח של היער ... שומעת קולות מרגישה חום של מדורה ... היא מובלת ... ידיה נקשרות ... רגליים וכיסוי יורד מראשה ...
היא ערומה מול אנשיי פרא גברים ענקים כמעט דוקרים עם המבטים שלהם .. נשים עם חיוך זדוני ...
כולם שרים ... מוזיקה קדומה נשמעת מאחור ... הינה באים שני גברים בידיים שוטים ארוכים .. ומבט עיניים לא נותן לה אפשרות לטעויות ... הם הולכים להצליף בה ... הם לא ירחמו עליה הם לא יוותרו לה והיא בספק אם שמעו אי פעם על מילת ביטחון ... אבל הם נעמדים ... כאילו מחכים למישהו או משהו ...
והיא נשארת ככה ערומה וחשופה ... מישהו מתקרב ... היא כבר לא יודעת למה לצפות ואיפה היא נמצאת ... פחד ... זה מה שהיא רצתה אבל .. לא ככה דימיינה לעצמה ... לא ככה ... הגבר שמתקרב אליה יפה ... הוא לא כמו כל האנשים כאן .. גבוה .. ענק ... עם נוצצים של שיגעון במבטו .. בידו הוא מחזיק חתיכה של ברזל חם ... היא רואה איך המתכת אדומה ... יש אות בקצה של המוט אבל היא לא מצליחה להבין מה היא .... הוא מתקרב מסתכל לה בתוך העיניים והיא מורידה מבט ... כל מה שיש לה בראש עכשיו זה הברזל החם שמתקרב אל בשרה החשוף ... פחד .. דביק ... ומרגש ... פחד נקי .. של חיה משתלט עליה מתי שהיא מרגישה חום של הברזל עיניה נעצמות ... היא מוכנה לקבל את מה שביקשה ...
הכל נעלם ... אין כלום לא רחות לא קולות ולא כלום ... היא פוקחת את עיניה, חוששת ממה שתראה הפעם ... אין כלום רק היא והוא יפה כל כך ....
- ברוך הבא לעולם ההדמיה שלי כלבה ...
הנשיקה הראשונה .. והיא מבינה ... זה הולך להיות משהו חדש ... ומרגש .. אולי מפחיד גם .. אבל כל זה לא היה לה חשוב עכשיו ... הוא הצליח ... לתת לה להרגיש חיה שוב ...

מתהלכת לי ביער ...
פנתרה שחורה ... ובודדה לבד ...
תמיד אהיה לבד אני
למרות שלהקה רוצה אותי
אני ... ציידת מעולה
אני גם מאהבת סוף
אני גם חכמה וגם יפה
מושלמת אם תרצו
למרות שלדעתי
רואה בהשתקפות שלי
רק את עצמי
הרגילה
הפנתרה
גם אמא
גם לוחמת
אבל אני שלעצמי
לגמרי רגילה
אתם ... חיות הבר
הג'ונגל הוא תמיד נראה לכם ...
כל כך מוכר
יודעים הכל
מה טוב לנו
מה רע ...
ומסתכלים בלילה
על הציידת שפולסת את דרכה
היא חופשיה תמיד
וגם תמיד נחשקת
אבל ... היא מחפשת
משהו ... מישהו ...
השונה ומיוחד ..
ובלקות זה לא ניתן למצוא
זה בא לבד כמו מתקפה
ברגע שהכי אבל הכי לא מצפים ...
אתם רוצים
וריר רק מזילים
והיא רואה ... הכל
תמיד
אבל בוחרת באחר ...
אולי רק לשחק מעט ...
קצת פה ... קצת שם
לתת לכם רק להציץ
לתוך הנשמה
אבל ... רואה מיד
זה לא כאן העניין
אתם רוצים אותה
בגלל שחזקה
בגלל שהיא הכי....
ולבסוף בגלל
שכנראה כולם רוצים
ויש כאלה מקבלים
אבל ממש מעט
וגם בגלל שכנראה
היה משעמם לה
והיא החליטה לשחק
רק היא זאת שתמיד תיתן
רק היא זאת שתמיד תילך
היא המלכה של יער ...
וכמו רוב המלכות
היא רק תכשיט
היא סמל רק ....
אל תנסו – כי לא תצליחו
היא כבר החליטה לעצמה
עדיין חופשיה
אבל היום היא חופשיה שייכת
למישהו ... משהו ... מאוד שונה
ומיוחד ...

רוצה לכתוב ולא יוצא לי ... .
אין להעביר על הנייר פשוט
את כל מה שקורה לי ...
רגוע
טוב
מסעיר
הכל כל כך זורם לי .....
הזיכרונות שנשארים לאורך כל הדרך
הציפיה תמידית מתי כבר בא הזמן ?
הכל מדהים לי ורגוע
זה מה שהוא שחדש לי גם
בדרך כלל אם זה רגעו אז רגוע
ואם זה אטרף אז ככה עד הסוף
וכאן הכל שונה
חדש
ולא רגיל
אני יודעת ...
שטוב לך איתי
וזה מספיק לי
דברים קטנים
עושים את כל הבדלים
רק להתחבק איתך בלילה
או סתם לשבת על הגלידה ...
אתה אדם כל כך מדהים
זכיתי
גם אתה זכית
ההתמסרות שלי אליך
היא אמתית כל כך
שזה אפילו קצת מפחיד
רוצה להיות רק בשבילך
הכל
תמיד
....
הלילה שהיה
הלילה שיהיה ...
הכל כל כך נעים וטוב לי ....
נשאר רק להגיד – תודה
לאיש הזה כל כך יקר לי ...

אם לדבר אז בכנות
אם להסתכל אז בפיתוי
אם ללכת אז ככה שכלום יסתובבו להסתכל שוב
אם להרביץ אז עם שיקול טוב
אם לאהוב אז על אמת
אם לחבק אז בעז
אם לנשק אז עד לסיחרור הראש
אם לצחוק אז עד הדמעות
אם לבכות אז רק מתי שאתה לבד
אם לשאול אז עם טקט
אם לעזור אז רק מתי שמבקשים
אם להעניק אז מכל הלב
אם לזכור אז לנצח
אם ללכת אז לתמיד
אם לסלוח אז בקלות

לא לחפש את עצמי בעבר
לא להסתמך על הווה
לא להציץ לתוך עתיד
לא לחכות לתשובה
ללמוד לחיות
מזיקית מדברית
מסתירים בביישנות
מתחת לפנים המשתנים
הכאב הבלתי פוסק
של תפר על הלב ונשמה
לחכות בכניעה
עד שענן הלבן יקרע
ויפתח לפנינו דרך
אל שלווה אין סופית
האדישות
של גן עדן
מול מערבולת תחושות
של גיהינום
לבני אדם ניתנת הבחירה
וכבר ברור לי מה ארצה עכשיו
ברור שגיהינום
כי מה כבר יכול להיות
יותר מפחיד
האדישות האין סופית
או חום שורף אותך תמיד?
שורף ושוב מחזיר אל החיים
גן עדן .....
גיהינום .....
הם לא קיימים
הם פרי דמיון של בני אדם
יצרנו מציאות משל עצמנו
לחיות כאן ועכשיו
לחיות, לחוות ולמצות
ולהרגיש הכי חשוב
זה להרגיש
כי אדישות
רומסת את נפשנו

פגשתי אותך לפני המון זמן במסיבה של חברים משותפים. ראיתי בך מיד את מה שאני צריכה תמיד בגברים שלי. עוצמה אדירה, מבט אש, הליכה חייתית, רעב בעיניים.... רעב ל.... עוד לא ידעת למה בדיוק, רק הרעב הזה שלא יכולת להשביע אותו אף פעם, ראיתי בך את הכוח שהייתי זקוקה לו לצידי....
כשהמסיבה הסתיימה מצאתי אותך על המרפסת שוכב על הכיסא נוח ....עייף..... אני יודעת.... ראיתי איך הלכת עם שתי הבנות למעלה .....בטח אתה עייף ... נגשתי אליך, חבקתי אותך אתה הסתכלת המום ..... ספרתי לך הכל ... מי אני מה אני ומה אני רוצה ממך ומה תקבל בתמורה .... הסכמת כמעט מיד, כמו כל הקודמים לך וכמוהם לא שאלת אותי מה מחיר.... ואני לא אגיד לבד... אחרת אשאר לבד לנצח....
היום אחרי 300 שנים אתה הולך למות..... הזיקנה לוקחת אותך ממני.... אני לא מסוגלת לעצור אותה לתמיד רק לקצת ... אבל רק 300 שנה? למה כל כך מעט? הקודמים לך הצליחו יותר ....יכול להיות שטעיתי בבחירה שלי? בעצם אם אחשוב על זה יותר לעומק... עם הזמן באמת אתם פחות ופחות נשארים איתי .... חבל.... אני אוהבת כל אחד ואחד מכם .... ועדיין בא לבקר .....
היום אהובי אני צדה אותך... יצאת מכל הפרופורציה.... אני יודעת הרעב לוקח את המחיר שלו על כל השנים שעזר לך ללא תמורה.... אני יודעת יקירי .... אבל אני חייבת לתפוס אותך.... כי אסור, פשוט אסור שאנשים ידעו אלינו ... אנו זן כמעט נכחד... אני גם לא בטוחה שיש עוד כמוני עכשיו בעולם הזה. ... הגענו לכאן ממש בטעות ...אבא שלי לא עשה את העברה כמו שצריך ומאות מאיתנו שילמו על זה .... במובנים שלך אני חייה לנצח זה לא בדיוק נכון אהוב לבי... לא בדיוק .... למשל בנאדם רגיל, כשזבוב מסתכל עליו הוא בטוח שאנשים חיים לנצח אבל אותו אדם יודע שזה לא ככה, הוא פשוט חיי יותר מהזבוב זה הכל, פשוט לא?
הינה אתה אני רואה אותך.. יוצא לצוד .... אני יודעת אתה לא יכול להשביע את הרעב שלך, יפה שלי.... כמה הזדקנת בכמה שעות שלא ראיתי אותך, בכמה שעות שהטרף האחרון הספיק לך .... פעם הוא היה מספיק לך לכמה ימים כמו לי, היום אתה משלם על השלוש מאות שנה שחיית ... הגיע זמן ללכת... אני עוקבת אחריך .... יש כמה טריקים שלא למדתי אותך בדיוק בשביל רגע הזה... הגיע זמן ללכת ... הגיע זמן... עצוב לי ... באמת עצוב.... אני אף פעם לא משתנה.. יש לי עוד אלפי שנים לחיות .... עצוב לי .... ושמח לי באותו רגע..... שוב בא תקופה של חיפושים, התרגשויות, משהו חדש באוויר, ריח חדש, קורבן חדש לאהבה שלי.............
תפסתי אותך מוצץ לה את הדם, ילדה קטנה, מסכן שלי כבר אין לך כוח לבנאדם בוגר, שכחת מה אמרתי לך? לא שותים דם של צעירים, אסור לתת להם למות סתם, הם ממשיכים את הזן הזה, זן שלך....
אתה יכול לאבק בי יקירי זה לא יעזור לך אני יותר חזקה ממך בהמון.. תופסת אותך.... עוטפת אותך בי, עם המון אהבה, חום .... כבר אין בי תשוקה אתה כל כך זקן אהוב שלי .... היום אני אספר לך סוף של הסיפור שלי.... היום אגלה לך לאיפה אתם הולכים .... מעלה אותך לעליית הגג, פותחת קופסה מברזל מוכנה במיוחד בשבילך.... כן ... הבנת נכון אתה לא יכול למות באמת .... .אבל אסור לי לתת לך לשותת כך ברחובות... שם בתוך הקופסה הזאת אתה תחיי לנצח יקירי רעב תמיד... נאכל מבפנים... סובל.... ולא מת אף פעם לא מת .........
סגרתי .. התיישבתי הסתכלתי על כל הקופסאות הממלאת את הגג.... אוהבת וזוכרת כל אחד ואחד מכם.... שומעת אתכם סובלים, מרגישה את הכאב שלכם ו..... לא יכולה לעשות כלום.
אני בא מהזן המיוחד .... אתם קוראים לנו ערפדים... המון מסביב הוא אגדה באמת... אבל אנו קיימים, אני לפחות קיימת..... לפני המון שנים, אלפי שנים הגענו לכאן בטעות.... אנו נראים בדיוק כמוכם אתם לא יכולים להבדיל.... אולי כן... קרה לכם שעברה לידכם אישה עם כל כך הרבה עוצמה שלא יכולתם להסתכל עליה? הרגשתם פעם קור מאדם רגיל למראה? קרה לכם שרציתם לגשת למישהי ומשהו פנימי עצר אתכם? אם כן אז פגשתם אותנו... אנו חייבים את הדם שלכם בשביל לשרוד.... יש לנו גם חוקים משלנו.... אבל עדיין אתם הטרף שלנו ....
דמעות אין לי..... קמה ....
אני הולכת, עוברת ליד כל אחד ... שמה את יד מרגישה תזוזה... לא אני לא בוכה אף פעם
עשיתי זאת מאהבה ואתם.... באתם אליי בהסכמה......
לילה חדש
תקופה חדשה
אהבה חדשה
ירח ... אבא שלי תראה לי את הדרך ..........

שבוע נפלאה לכולם ....

געגועים ...
הדבר הכי מטריף אותי זה געגועים ...
ולמרות שראיתי אותך לפני כמה ימים אני כבר מתגעגעת
המחשבות שלי מכל מקום מופנות אליך ...
יושבת בעבודה וחושבת עליך
חולמת על הידיים שלך מלטפות לי את הראש ...
הרוגע שאני מוצאת כששוכבת לך על הברכיים ...
הטירוף חושים במיטה ...
הכל יחד מתערבב עם געגועים וחוסר מנוחה של הגוף
גוף ששייך לך
כל חלק קטן בו – שלך ...

סוף שבוע המוס מחכה לי ... מלא אורחים, הזכרה של סבתא שלי .... והיום זה היום בו אוכל לראות אותך ... אולי ... מקווה ...מבקשת ...
שלך ...

חווה בא אל האלוהים ואומרת
- אלוהים אני לא מאושרת
- מה בעיה?
- אני יודעת שיצרת את הכל ויש לי את הגן המדהים הזה וכל הפרות האלה וגם הנחש המתוק הזה אבל אני עדיין לא מאושרת
- למה חווה? – נשמע קול מלמעלה
- אלוהים אני כל כך בודדה וגם נמאס לי כל כך מהתפחים ...
- אוקיי חווה יש לי פתרון בשבילך אני אברא בשבילך גבר
- מה זה גבר אלוהים ?
- זה יהיה יצור מושחת עם המון חיסרונות, הוא יהיה שקרן וגם מתרברב וגם הרבה יותר מהיר וחזק ממך אבל הוא יהיה צייד ורוצח מעולה, הוא יראה מגוחך כשיהיה חרמן אבל רק בגלל שאת מתלוננת אני אברא אותו בצורה כזו שהוא יספק את כל הצרכים הפיזים שלך, הוא לא יהיה הכי חכם וירצה לשחק במשחקים מטופשים כמו עם כדור או ילך מכות , ובגלל שאין לו הרבה שכל הוא יצטרך אותך שתגידי לו מה לעשות ...
- נשמע מעולה אלוהים, - אמרה חווה והרימה את הגבה בחצי חיוך, - מה הקאץ'?
- נו... את יכולה לקבל אותו רק בתנאי אחד ...
- מה תנאי ?
- כמו שכבר ציינתי הוא יהיה גאה מאוהב בעצמו ויהיר ... אז בגלל זה צריך לתת לו לחשוב שהוא נברא ראשון ... את מבינה זה יהיה הסוד קטן שלנו ... רק בינינו ... הבנות ...

לא שלי ....

גברים ... נשים ... בני אדם .... אבל .. בבסיס שלנו אנו עדיין ממין החיי ... חיות ויש לנו עדיין את האינסטינקטים שלנו החייתים ללא רגש ללא מחשבה הם פשוט קיימים בנו, רדומים עד הרגע בו אנו צריכים אותם ... ככה אמא מצילה את הילד שלה מסיטואציה בלתי אפשרית, ככה קורים נסים קטינים וגדולים, ככה אנחנו רואים גברים רבים מכות ... וככה אני רואה לפעמים את הסקס ... נקודה בה נעלמים כל הרגשות ומחשבות, אותה נקודה בה אנו מאבדים את השפיות רק לכמה זמן, זמן ממש קצר אבל זה קורה וכשזה קורה ... זה הכי טוב בעולם. נכון עכשיו נגיד לא בדיוק ככה, כששני אנשים אוהבים והם עושים סקס(אהבה) זה מרגיש אחרת וזה גם נכון אבל אני מדברת כאן על משהו אחר ... בטבע כל אקט מיני הוא קרב, ויש גם קרב לפניו וברגע שהנקבה בוחרת לה את בן זוגה את החזק ביותר ההוא שניצח את כולם עדיין הזכות הבחירה היא שלה .... אבל ברגע שהיא בחרה בו היא מתמסרת לו לחלוטין ..... וזה הדבר הכי יפה.
גברים – שולטים זה נכון שהם תמיד נמצאים בשליטה אבל אני אוהבת את הרגע בו הוא משחרר את הכל ... וכבר לא בשליטה והיצר החייתי מתעורר ותופס את המקום במוח שלו... ואז הוא לוקח, כובש בלי טיפת רחמים ... אני חולמת על הרגעים האלה הם כל כך יפים וזה ממש לא משנה שאחרי זה כל הגוף סימנים וכואב זה שווה את זה לראות את הגבר באטרף של האקט הכיבוש לשמוע את השאגה לראות את העיניים שהמבט בהם ... חיה פשוט חיה ... אני אישית אוהבת וחושבת שאם גבר יכול להגיע לשם איתי אז לפחות במישור הפיזי ... יש לנו את זה ...

סתם מחשבות עם החום של היום וגעגועים ...
המשך יום נעים לכולם ...