לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

עזר כנגדו

לפני 4 שבועות. 30 בדצמ׳ 2020, 0:24

זו היתה עלילת זרע ידועה. הונילים היו מחפשים את הקרבן המתאים ונטפלים אליו. הם אהבו למשוך לו בכל מה שאפשר. משיכות באזניים כמו בחיידר אצל המלמד. משיכות באף משפילות כמו לאיזה ילדונת מרוטת חוטם. אבל הכי גרוע היו המשיכות שם. שם בלי להגיד בדיוק איפה. לא נעים. ממש מביש. משיכות שלא הפסיקו עד ש..., וזה לא היה מענג, זה כואב, אבל בעיקר משפיל. משפיל כי תמיד זה נגמר בכך שכולם ראו את ה.. משפריץ ממה שנמשך וצחקו, לעגו, כינו לו שם. זה כבר הפך להתעללות קבועה, ידענו שאם יתפסו אותנו יהיה רע. יהיה כואב. יהיה משפיל. וזה ייגמר בלשון דביקה מלוחה וצהבהבה.

היא היתה מסתורית כזו, כולנו קראנו לה "המורה", למרות שהיא היתה צעירה למדי, לא המורה הקלאסית המבוגרת והמנוסה, היא בת 31 אבל יש לה את הגינונים הללו, שמי שנתקל בה מבין מיד שהיא מורה. הדיבור, המשפטים המובילים לביצוע, התחושה שהיא בקדמה ואנחנו פה לפניה ועל כסאות נמוכים. קיצור, המורה. היא הסתובבה בינינו והקשיבה לנו. שאלה שאלות וקיבלה תשובות, והיא ידעה על העלילת זרע, היא ידעה כי פעם אחת היא עמדה וצפתה בהם. הביטה ושתקה. פנים חתומות. לא ידענו אם היא נהנית מהמחזה או רותחת. פוקר.

לפני יומיים לעת ערב היא הקהילה אותנו, בשושו, תבואו ב-11:30 לחצר מאחורי המדרסה. היינו שם בדיוק 10 קרבנות מנוסים, והיא אמרה את הלחשים, קיבצה בידיה את החול ופיסלה את הדמות, כולנו בדממה עוקבים בדריכות, עומדים במעגל מסביבה. היא ממלמלת מכל כיוון, לפתע פרפה את חולצתה הקשמירית, התירה את אבנט הסינר וגהרה מעל הדמות, זוררה מאפה על אפו ומפיה על פיהו, אצבעותיה שלובות לתוך אצבעותיו, רגליה מפושקות על ירכיו, טבורה נושק לטבורו. כולנו עומדים ומשתהים היתכן, האם הסיפור הידוע על הגולם ההוא יחזור על עצמו כאן בפאס שבמרוקו? לפתע עכוזיה רטטו והתרוממו מעט, הנמיכו ושוב בקפיצה קלה למעלה, שריריה התכווצו ולתדהמתנו הוא קם, התרומם והניף איתו למעלה את המורה. חובק אותה בעדינות המגושמת שלו ומניח אותה על הארץ. מעמיד אותה לפניו. מרכין את ראשו, כופף את גוו, כורע על ברכיו וממתין ככלב ממושמע למוצא פיה.

הגולם גדול המידות ואנחנו ניצבנו שם מהופנטים והיא זהרה ביופיה ומיסתוריה חירמנו את האווירה בלי שנוכל לשלוט בכך. בזה אחר זה כולנו התעוררנו, כולנו עמדנו מבויישים קמעה אך באותו מצב, 10 קרבנות מנוסים עומדים במעגל, בליטה מרשימה לכל אחד ואחד, ורק הגולם עומד במרכז ללא בליטה, המורה מחייכת מביטה בנו ומבינה, היא שכחה פרט אחד, פרט קטן, אולי בעצם לא כל כך קטן במימדים של הגולם, אך עדיין פרט חשוב למדי, היא לא יצרה לגולם זין. היה לו גוף גדול כשל גבר, שעיר, מגושם, מסוקס, שרירי, עם שדיים מפותחות כשל אשה מדושנת ובשרנית ועם שיער ערווה המכסה את המשולש ומוביל לנשיות עלומה וגולמאית.

המורה הניחה את ידה על החזה של הגולם ואמרה, תפקידך יהיה לשמור על הקורבנות הללו מעלילות הזרע המתמשכות. הונילים ינסו להתנכל לך אבל אתה תפעיל את גופך הגברי החסון ואת רוחך הנשית והמכושפת ותסכלי את המזימות שלהם. הגולם רכן נישק את כפות רגליה והניף את עכוזו לכיוון המדרסה.

 

לפני 4 חודשים. 31 באוג׳ 2020, 0:47

יש לי מלכה שאף פעם לי לא מחכה

יש לי מלכה שמעולם אותי לא נישקה

יש לי מלכה שידה לא חבטה בי אף מכה

יש לי מלכה שאיני יודע אם בי פעם חשקה

אבל יש לי מלכה שהיא כל כך נשית ורכה

אבל יש לי מלכה שהיא מלאה ומאד עמוקה

אבל יש לי מלכה שתמיד רצויה ולא מעיקה

אבל יש לי מלכה שקולה רועם גם בשתיקה

והיא יפה ומושכת, חמה ונושכת, את ליבי הופכת, את אוני שופכת, את מריי מרככת, אך את תסכולי לעולם אינה משככת.

לילה טוב מלכה, היא הלכה לישון. 

 

לפני 6 חודשים. 8 ביולי 2020, 18:01

נשלט מתקדם בחייו לקראת המלכה במהירות של הצלפת שוט, כאשר הוא מתקרב למלכה מרחק השווה ל-120 פעימות לב בדקה הוא נעצר לאסוף עוד נקודות זכות בדרך ליעד הנכסף. בינתיים המלכה שהבחינה בנשלט המתקדם לעברה, מתרחקת ממנו בתנועות חושניות שרק גורמות לנשלט להאיץ את זחילתו. עברו כבר 4 חודשים בדרך. עזרו לנשלט לחשב כמה חודשים נוספים יידרשו לנשלט בכדי להגיע סוף סוף עמוק לליבה? האם יצליח לאסוף מספיק נקודות זכות בכדי לגרום לה לשנות את הכיוון?

לפני 7 חודשים. 22 ביוני 2020, 0:32

בא לי סטירה מכף ידה המלאה והחזקה

בא לי שתקרב את פיה לנשיפה חמה ונשיקה

בא לי שתלמד אותי פרק חינוך בשיטה העתיקה

בא לי אשה, אמא, רעיה ובוסית מצליפה ומפליקה

בא לי מלכה שתדע לקרוא בליבי ולחשוף בו את המועקה

בא לי גבירה שתטביע בישבני את חותמה הצורב כמו עלוקה

בא לי דומית שתדע לשחרר מפי שאגות, צרחות אך גם שתיקה

בא לי מישהי כמוך, חכמה, מרשעת, יפה, מדהימה, מקסימה ונחשקה

בא לי עלייך .... שאת שמך לא אזכיר ואפילו את כינוייך לא ארמוז גם לדקה

 

לפני 7 חודשים. 18 ביוני 2020, 22:46

כשהיא אומרת לי שאני טמבל, אני יודע שהיא מחבבת אותי ומרגישה משהו

כשהיא אומרת לי שאני טיפש, אני יודע שהרגזתי אותה והיא כועסת

הדיסוננס הוא שאם אני יותר טיפש אני פחות טמבל, אז איך טיפש יכול להיות יותר טמבל???

---

כשהייתי טיפש אמרתי לה שבטח היא רוצה להרוג אותי והיא ענתה, למה להרוג אותך אפשר פשוט להתעלם ממך....

פליזזזז, להרוג זה כואב קצת ונגמר, להתעלם זה כואב לנצח.

לפני 7 חודשים. 17 ביוני 2020, 0:15

נעלמת... כך היא כתבה לי. כולה יומיים לא כתבתי כלום

מה זה אומר, לכל הרוחות. מה היא רוצה ממני, מה היא דורשת?

המרדף הזה בתוך המוח שלי או אולי בתוך הלב שלי, מטריף. משגע. מבלבל. מסעיר.

היא לא תכתוב כלום ימים. היא תגיב במילים בנות שתי אותיות. היא תישאר רחוקה.

אני, אני רק אחשוב, אתבלבל, אדמיין, אפנטז, אמציא, ואחזור למציאות שלי, לאמת.

ואז אכתוב לה סתם בנאלית, יום טוב, יום קסום, את מקסימה, את יפה וכו', הכל אמת אבל בנאלי.

והיא תכתוב לי רק, נעלמת. והטירוף שוב יחגוג.

היא יודעת היטב מה היא עושה ולכן בכדי לוודא שגם אני אבין היטב, היא הוסיפה הפעם עוד שתי מילים:

היית חסר.

ואללה, באמת הייתי חסר לך? באמת נעלמתי? למה לא צייצת לי, למה לא כתבת לי, למה לא התקשרת אלי?

אני יודע את התשובה. אתם יודעים את התשובה. היא יודעת את התשובה. אבל בכל זאת אגלה אותה,

היא לא צריכה לעשות את זה, כי היא לא נעלמת לרגע. היא פה כל הזמן. היא לא חסרה, היא נוכחת.