שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

תאוות ותשוקות- סיפורים ופנטזיות

©כל הזכויות לתכנים אשר הוצגו בבלוג זה על ידי יוצרו, לרבות כל הזכויות החוקיות אשר שמורות כקנין רוחני, זכויות
יוצרים והפצה וכל קנין אחר.
כל אלה הינם בבחינת בבעלותו של בעל הבלוג.
התכנים המוצגים והן התגובות הינם בבחינת לשימוש הקורא בצורה אישית, ואין לעשות שום שימוש שחורג מכך, לרבות שימושים מסחריים, הדפסה ושיכפול ו/או כל פירסום, כל זאת ללא קבלת הסכמת בעל הבלוג מראש ובכתב.
לפני 15 שנים. 3 בינואר 2009 בשעה 18:16

המשך פנטזיית- המסע- חלק שישי

למחרת, ישבה מולו, על הכסא, מרוחקת מהשולחן כדי שיוכל לראות את כולה,
ראשה מורכן, לחוצה כולה, מנסה להשתלט על הרעד שעבר בה מדי פעם, שידבר
כבר חשבה לעצמה, השקט ששרר בחדר הלחיץ אותה יותר.

ישב מולה, מתבונן בה, מחריש, מחכה שהלחץ שלה יגבר, כשהרגיש שהגיע הרגע,
החל לדבר בקול חרישי, קול שאינו מבטא כעס, קול מונוטוני .
בישיבת צוות אתמול בלילה הוחלט להחזיר אותך מהכוכב הבא שנגיע אליו, הביתה,
כשראה חיוך קל על שפתיה הוסיף ואמר, את תועלי ישירות לחללית שנוסעת לכוכבך,
אזוקה, שם תישארי בחדר מבודד עד ההמראה, החיוך נמחה באחת מפניה, עכשיו
לא הצליחה להשתלט על הרעד שאחז בה.

מה אני צריכה לעשות כדי להשאר? הרימה עיניה אליו ושאלה......
את יודעת מה את צריכה לעשות, אמר ולא הוסיף.

היא הסתכלה בו ולחשה, בסדר, אני אעשה מה שתרצה, הוא הנהן בראשו, זה לא
מספיק, היא ידעה מה הוא רוצה, ידעה בראשה, אך בליבה לא הצליחה להביא את
עצמה לעשות את זה, פתאום לא יכלה לנשום, הדופק שלה עלה, עלה ועלה, החזיקה
חזק את המשענות, מנסה לקחת אוויר, לנשום עמוק, היא חייבת לעשות את זה,
אסור לה לחזור לגהנום שממנו ברחה, היא חייבת, לאט לאט נשימתה התייצבה.

אני מתחננת אמרה , אני מבטיחה לעשות הכל, באמת, היא החלה לבכות, הוא הסתכל
בה ואמר, זה לא מספיק.

בסדר, היא צעקה, בסדר ותוך כדי בכי ירדה על הברכיים זוחלת לעברו, מקיפה את
השולחן, בבקשה התחננה כשהיא לופתת את רגליו, מנשקת אותן, בבקשה אל
תשלח אותי חזרה, בבקשה.................................ראשה נצמד לרצפה תוך
כדי שהיא מתייפחת בקול, כל גופה רועד, הוא הניח יד על ראשה, מלטף את שערה,
יש לך שבועיים עד שנגיע לכוכב הקרוב, אם אראה שיפור ורצון מצידך, אולי ואני מדגיש,
אולי, ארשה לך להמשיך במסע, הכל תלוי........ הכל תלוי בך.

המשך יבוא
פאני היל

לפני 15 שנים. 1 בינואר 2009 בשעה 15:41

המשך פנטזיית- המסע- חלק חמישי

הבעיות החלו כעבור כשלושה שבועות, כשהחלו האימונים הגופניים, כשהחלו לימודי עינוגי הגוף,
מכשיר פרק היד שלו הרב תחומי החל לרעוד, כן? הוא שאל.... זה הפרט שלך, קברניט, הוא
עושה צרות בחדר ביזאר.

כשהגיע לשם מצא את לורן כששערותיה חפונות חזק בידי המאמן, ישבנה אדום ובוער מהצלפות,
ידיה קשורות מאחורי גבה ועיניה רושפות, כשדמעות יוצאות מהן.
התברר שבאמצע השעור המאמן ירק על פניה ובתגובה מהירה היא ירקה על פניו בחזרה, קמה
ממקומה וסרבה לחזור לתנוחה בה היתה.....
ללא שהיות פתח את רוכסן מכנסיו, לקח אותה בשערותיה מידי המאמן וגרר אותה למקלחון הגדול
ששלט בחדר הביזאר, הוריד אותה על ברכיה בגסות, המאמן נעמד מאחוריה מחזיק באפה, סוגר
באצבעותיו את נחיריה, היא ניסתה לטלטל את ראשה, לנסות להשתחרר, אך רותקה בחוזקה
למקום, כשפיה נפער לרווחה לרוות אוויר וחמצן לה היתה זקוקה, הזין שלו חדר פנימה, עמוק
לתוך גרונה, בזמן שהחל להשתין שחררו את אפה, מכריחים אותה לבלוע הכל, כשידו אוחזת
חזק בסנטרה והיד השנייה עדיין לופתת את שערה, כשסיים התחלף עם המאמן, שדחף את הזין
שלו פנימה, משתין גם הוא.

המשך יבוא
פאני היל

לפני 15 שנים. 31 בדצמבר 2008 בשעה 14:22

המשך פנטזיית- המסע- חלק רביעי

הוא נשק לשפתיה, היא לא נענתה לו, אמנם לא התנגדה אך גם לא פתחה את פיה,
לא נתנה ללשונו לחדור, חושבת על איך הצליחה לשטות בצוות שבחן אותה על הקרקע,
צוות מטומטם של פסיכולוגים שחיפשו אנשים כנועים שאין להם מה להפסיד בחיים,
בדבר אחד הם צדקו, לא היה לה מה להפסיד, חייה בכוכב שלה היו גהנום, היתה מוכנה
לעשות הכל כדי לצאת משם, חללית זו,היתה הפיתרון שלה, כל דבר שיקרה לה מהיום
יותר טוב ממה שהיה, שקועה במחשבות לא שמה לב שאינו רכון יותר לידה, הצלפה חזקה
על שדיה החזירה אותה למציאות, זה כאב, כל כך כאב, את תלמדי לא להיות חצופה,
לתת כבוד, אמר תוך כדי הצלפה נוספת שגרמה לה להתקפל בכסא בצורה כזו שההצלפה
הבאה נחתה על ישבנה ועל גבה, כשאני אומר שאת זונה, אזי את זונה, אין כאן פשרות,
אני האדון ואת השפחה, אני הקובע, זה מובן? כשלא ענתה , הצליף שוב, גופה מתעוות,
יודעת שהיא תחזיק מעמד, היא צריכה ללמוד לשלוט בעצמה, לא להתפרץ, להראות כניעות,
זה היה קשה, מגיל צעיר היה לה קשה לקבל מרות, השליטה היתה תמיד בידיה, דמעות
יצאו מעיניה, דמעות של תסכול, רצתה לקום ולתת לו סטירה אך ידעה שלא כדאי לה,
היא תתאפק, היא חייבת, חייבת להגיע למקום רחוק, אחר, לפתוח בחיים חדשים.

הימים הבאים היו מלאי פעילות, כל העבדים והשפחות חולקו לקבוצות עבודה, בכל
קבוצה ארבעה פרטים, השיעורים היו בחלקם עיוניים, חלקם מעשיים, הם למדו לנקות
ביסודיות, כשהם אחראים על נקיון החללית, עברו ביקורות, כל כשל גרר לאחריו עונש
הצלפות, כששאר חברי הקבוצה יושבים על הברכיים ערומים כמובן ומביטים בחברם
הקשור בידיו ורגליו וסופג, מי בשקט ודמעות ומי בצעקות, חלקם הגדול נהנה מההצלפות,
היא ראתה, את הזין של הגברים מתקשה, את האנחות של הנשים, את הרטיבות שירדה
במורד רגליהן.

הם למדו נימוסים והליכות, למדו לסדר שולחנות לארוחות מלכים, איזו כוס יין מתאימה
לכל סוג יין, איזה יין מתאים לאיזו ארוחה, הלימודים האלו דווקא עניינו אותה, למדה
בהנאה מתמטיקה, שפות, ספרות ועוד ועוד, חלק מההכשרה שלהם היתה כיצד לענג
את שולטיהם גם בשיחה מעניינת ולא רק בהנאות הגוף.

בזמן השינה הם חוברו על ידי אלקטרודות שהוצמדו לראשיהם,למחשב אשר גירה את מוחם,
חיזק את נושאי הלימוד, הטיף להם כמה טוב ונעים לשרת, לציית, השמיע להם משפטים
ומנגינות מרגיעות, בבית הספר הזה לא חסכו בשום שיטות לימוד, כל ההמצאות החדשות
וגם הישנות שהוכיחו את עצמם, הוכנסו לסל הלימוד.

המשך יבוא
פאני היל

לפני 15 שנים. 30 בדצמבר 2008 בשעה 20:10

המשך פנטזיית- המסע- חלק שלישי

ישב בכסאו, מביט בה , יושבת ערומה על כסא מעבר לשולחנו, קצת מרוחקת על מנת שיצליח
לראות את כולה, היא נעצה בו עיניים, ראה שידיה רעדו מעט, החזיקו חזק את משענות הכסא,
אך כל גופה היה דרוך, מחכה בציפייה, בדרך כלל הפרטים היו יושבים ועיניהם משוטטות סביב,
זזו וזעו על הכסא באי נוחות בולטת תחת מבטו, היא היתה שונה, הוא כבר הבין שהדרך להכניעה
תהיה שונה משל אחרים, הוא יצטרך לטפל בה בדרך הישנה, החליט, יצטרך לכבוש את ליבה,
את אהבתה, סלידה עלתה בליבו אך עבורו כל האמצעים היו כשרים, המטרה הסופית שלו
היתה מספר נקודות הכסף הבין גלקטיות אשר יקבל עבורה, מבלי משים ליטף את חתולרובוט
שלו, אשר ישב על שולחנו בצד המחשב.

באמצעות שלט רחוק השכיב את משענת הגב של כסאה, גורם לה לקפוץ בבהלה ולהתישב,
תשכבי, פקד, ידיה ליטפו את המשענות והיא ירדה לאט לשכיבה על הגב, עכשיו הרעד עבר
אל הרגליים, הן רעדו ללא שליטה, ראה שהיא מנסה אך לא מצליחה, עיניה נעצמו והיא ניסתה
לנשום עמוק, עוד פעם ועוד פעם, לנסות להרגיע, כשסוף סוף הצליחה החתולרובוט שקפץ
לחיקה גרם לה לקפוץ שוב, ידיה תפסו בחתול וזרקו אותו לעבר הקיר, היא מיהרה להסתכל
לעברו, רואה אותו מחייך אליה, חייכה אליו, נבהלתי, אמרה.

החיוך נמחה באחת, תשכבי, פקד, הזעיפה פנים אך שכבה בצייתנות, רגליה כבר אינן
רועדות, החתול קפץ לחיקה שוב, מרעיד אותה אך המשיכה לשכב, המגע שלו היה נעים,
הוא התכרבל על בטנה, מלקק את שדיה, ההרגשה היתה מוזרה, היא שמעה על חיותרובוט,
ראתה בפרסומות אך אף פעם לא במציאות, פיטמותיה התקשו, עיניה נעצמו לאט, ההרגשה
נעמה לה, כל כך נעמה ששכחה שמתבוננים בה, רטיבות החלה ללחך את כוסה, כל כך
היתה שקועה שלא שמה לב שזנבו של החתולרובוט מתקרב לעבר הרטיבות, מתוך פרוות
הזנב יצא דילדו גדול שחדר לתוכה בבת אחת, מוציא מתוכה צעקה, דילדו רוטט שחדר
ויצא, חדר ויצא, ידיה לפתו חזק את המשענות בזמן שגמרה, החתול המשיך במעשי
הליקוק, במעשי ההחדרה, גורמים לה להתרגש שוב, את זונה לחש לה באוזן הקברניט,
זונה אמיתית, מטומטם היא ענתה לו, אני לא זונה, אם כבר אני פה אז כדאי לי להנות
ממה שאני יכולה, הסבה פניה ממנו כשדמעה קטנה ברחה מזווית עינה.

המשך יבוא
פאני היל

לפני 15 שנים. 30 בדצמבר 2008 בשעה 12:26

פנטזיית המסע- חלק שני

בכל מסע הוא לקח תחת חסותו את אחד הפרטים שיועדו לעבדות, לימד, טיפח,
עבד עליו ובקוראו את התיק האישי של הפרט שנקרא לורן, ידע שהיא המיועדת
עבורו במסע זה, לפחות המסע לא יהיה משעמם כמו הקודם, הפרט הקודם שהיה
תחת חסותו, היה עבד הומו, חובב גברים בלבד, צייתן להפליא ומשעמם בהתאם,
חיוך עלה על פני הקברניט בשעה שנזכר בפעם הראשונה שהעבד נאלץ ללקק כוס
של אשה כחלק מהכשרתו, הכשרה כוללת למרות שיועד להמכר לשוק חובבי הגברים,
הבעת הגועל על פני העבד גרמה לקברניט לפרוץ בצחוק גדול כשהוא גורם לו להזיל
דמעות, יאמר לזכותו שלמרות שנפגע והיה בחור רגיש, הוא המשיך בליקוק בצייתנות,
אוףףףףףףףףף כמעט לא נאלץ להעניש אותו, אכן מסע משעמם זה היה.

היומיים הבאים לאחר ההמראה נועדו להמשך בדיקות גופניות ובדיקות פסיכולוגיות,
בדיקות שהחלו בזמן המיונים על פני הקרקע, מתוך כל הפרטים שרצו להתקבל לתכנית,
התקבלו עשרים גברים ועשרים נשים, כל אחד שונה מהשני, במראה, באישיות, במגדר,
כולם כאחד לא ממש הבינו למה הם נכנסים בחותמם על החוזה, הבנה שיגיעו אליה מהר
מאוד, כמובן שברגע שהיו על החללית הם שועבדו לחלוטין, בלי שום יכולת להתחרט,
זה היה מעוגן כחוק בחוזה, האפשרות היחידה שלהם לצאת מהפרוייקט היתה רק אם
הקברניט ומורי בית הספר יחליטו שהם אינם מתאימים והם יקבלו כרטיס חזרה הביתה
מאחד הכוכבים שבדרך.

המשך יבוא
פאני היל


לפני 15 שנים. 29 בדצמבר 2008 בשעה 19:22

פנטזייה- המסע- מדע בדיוני

הוא ישב בכסאו מול צג המחשב, סמל על הצג הודיע לו שקצין המכונות הראשי מחכה
לשיחה, כן? מה קורה? שאל.... הכל בסדר, המכונה שלך מוכנה להמראה, סמל נוסף
הגיע, שיחה מקצין הרפואה, ניתק שיחה וענה לשנייה, הכל בסדר, מוכן להמראה ענה
הקצין לשאלה שנשאלה.

התרווח בכסאו, מחכה להודעות נוספות שבאו זו אחר זו לאישור מוכנות או להודעה
על בעיה, כשהשיחה האחרונה אכן הודיעה על אחת כזו, פרט אחד לא הגיע עדיין לחללית
הודיע קצין האפסנאות הראשי, קמט עלה על מצחו, במי מדובר שאל? בלורן שון ענה הקצין,
הנה היא, אני רואה אותה רצה לקראתנו.

הוא פתח את מסך התמונות ממצלמות המעקב, בוחן אותה מתקרבת, דמותה גדלה
והולכת, הריח צרות, אך לא כאלו שלא יוכל להתגבר עליהן במהלך המסע.
הוא היה הבעלים הגאה של ספינת החלל המשוכללת ביותר מסוגה, בית ספר מעופף
מיוחד במינו, בית ספר לעבדים ושפחות, כאלו שחתמו מיוזמתם על איבוד חירותם,
תמורת חיי נוחות, חיים טובים יותר.

מסעם אמור להסתיים בעוד כשלושה חודשים בכוכב בשם מרנגה, שם היה שוק העבדים
הטוב ביותר ברחבי הגלקסייה, לשם הגיעו הקונים העשירים ביותר, שם נמכרו העבדים
המוצלחים שעברו אימונים בכל תחומי השירות הקיימים.

מכיון שבית הספר שלו היה בעל שם , נחשב כטוב ביותר, הוא קיבל תמורת עבדיו את
הסכומים הגבוהים שמשהוא אי פעם קיבל בתחומו.

המשך יבוא
פאני היל

נ.ב. כל השמות בדויים, אינם מתיחסים לאנשים אמיתיים כלשהם.

לפני 15 שנים. 4 בדצמבר 2008 בשעה 19:06

סוף פנטזיית הוא והיא, היא והוא.

בזמן שהתישבו האורחים במקומם, עוזרי במה, החלו לפעול.
המיטה העגולה הוזזה לאחור, במה גדולה עם פרגוד בצבע בורדו הוסע על גלגלים
לעבר האורחים, בינתיים העבד שהיה שפחה והשפחה שהיתה עבד שוחררו והוכנו
להצגה, הצגת מריונטות, לידיהם ורגליהם, לצווארם, לירכיהם, הוצמדו אזיקי עור
שחורים, אזיקים אלו חוברו בחבלים למוטות עץ שהונחו על מתקן מיוחד מעל ראשם,
גבוה מעל הבמה, הם הפכו למריונטות אשר המפעילים שלהם עמדו מאחורי בד שחור.

קול כינורות נשמע, וקריין החל לדבר, לספר את סיפורם, את סיפור השפחה והעבד,
הפרגוד נפתח לאיטו, קולות מלמול החל להשמע בקהל והשתתק שוב.
העבד והשפחה היו ישובים על כסאות, העבד שהיה פעם אשה חבש לראשו פאה ארוכה
והיה לבוש בשמלה שחורה, השפחה שהיתה פעם גבר חבשה כובע שהסתיר את שערה
והיתה לבושה בחולצה ומכנס גבריים.
שניהם היו ישובים מול צג מחשב, ידיהם עולות ויורדות מעט מעל מקלדת,בעזרת החבלים
שהורידו והעלו אותם, בעוד הקריין מספר איך הכל התחיל,על רצונותיהם ויצריהם אשר סיפרו
הם דרך המחשב לאדון ולגברת.

הפרגוד הורד בעוד עובדי הבמה מכינים אותם לסצינה הבאה.

מלמולים נוספים נשמעו כשהפרגוד נפתח, שניהם היו שרועים על מיטות, ערומים, שחקן
לבוש בבגדי מנתחים מחזיק בידיו מכשירים שונים ומשונים, בעוד הקריין ממשיך בסיפורם,
סיפור השפחה שהפכה לעבד והעבד שהפך לשפחה, גופם מתפתל על המיטה בעזרת החבלים,
על מנת להמחיש את כאבם בזמן השינוי, את הרגשות שהציפו אותם.

הפרגוד הורד בעוד עובדי הבמה מכינים אותם לסצינה האחרונה.

כשהפרגוד נפתח הבמה היתה חשוכה, מלבד שני זרקורים אשר היו מכוונים אל פלג גופם התחתון
של העבד והשפחה אשר היו קשורים בידיהם ורגליהם אל מיטות גניקולוג.

עיגול זרקור שהיה מכוון אל אברי המין ופי הטבעת שלהם, שם היו המתקנים המיוחדים, מיקד את
עיני הקהל אליהם, מה שהקהל לא ידע הוא ששניהם שתו מספר כוסות של מים לפני המסיבה
ומספר דקות לפני ההצגה שניהם קיבלו תרופה משלשלת.
שניהם היו לחוצים, השלפוחית היתה מלאה ודרשה את ריקונה, והקיבה רגשה וגעשה, משמיעה
קולות וגירגורים, הם סבלו והתחננו להשתחרר, בעוד הקריין ממשיך בשלו, ממשיך לספר
את מעשה המתקנים השולטים בצרכיהם, בתאוותם, בגמירות שלהם, כשלפתע שפריץ שתן
פרץ מתוכם בתאום מלא, מכיוון שהכיסאות עליהם ישבו היו בצורה כזו שכוס היה מול זין,
השתן שפרץ הרטיב אחד את השני, בתאום מושלם נפתחו פי הטבעת שלהם ושפריץ חום יצא
ומילא אחד את השני, מוציא מתוכם אנחות רווחה ואנחות הנאה.

כן, זה סיפורם של העבד והשפחה שהיו קודם שפחה ועבד, שרצו וקיבלו , הרבה מעבר שידעו
לדרוש בקול, סיפורם של אדון וגבירה מיוחדים שיודעים לקרוא מחשבות ולנצל אותם לטובתם.

ומה הם הרצונות שלכם? הפנטזיות שלכם? מי יודע? אולי משהוא קורא ברגע זה את מחשבותיכם,
בלכתכם ברחוב תסתכלו ימינה ושמאלה אולי משהוא יממש לכם אותם, אולי.....

לפני 15 שנים. 30 בנובמבר 2008 בשעה 12:05

המשך פנטזיית- הוא והיא, היא והוא

ההופעה תוכננה על ידי האדון והמלכה לפרטי פרטים- האווירה, הכיבוד, לבוש האורחים ,
הגינה היתה מוארת באור רך, נרות דלקו בכל פינה, כיסאות נוח פוזרו פה ושם לנוחות
האורחים אשר הגיעו בשמלות ערב וחליפות שחורות עם עניבות שחורות, מלצרים- נשלטים
עברו ערומים בין האורחים כשמגש עם מטעמים או כוסיות יין משובח בידיהם.

העבד שהיה שפחה והשפחה שהיתה עבד שכבו על במה מסתובבת, עגולה ומרופדת, קשורים
זה מול זו, רגלייהם מפוסקות זו מול זה, פתוחים לרווחה, האורחים נגשו אליהם בסקרנות,
פשפשו, נגעו, בדקו בעניין את המתקנים שהותקנו בהם, הם הרגישו כל כך מושפלים, אף אחד
לא התיחס אליהם כאל בני אדם, אלא כאל חפצים לשימוש, מוצרים שיוצרו בבית חרושת,
שניהם דמעו, אך אף אחד לא ניגש אליהם על מנת למחות את עיניהם ואפם.

כשקול פעמון נשמע, התישבו האורחים מסביב על הכסאות שהכינו למענם העבדים, חלקם עם
כוס יין ביד, רשרוש שמלות נשמע פה ושם, מלמולים, לאט לאט ירד שקט על הגינה וציפייה
עברה ביניהם, ציפייה לקראת ההצגה.

המשך יבוא
פאני היל

לפני 16 שנים. 8 בנובמבר 2008 בשעה 8:49

המשך פנטזיית- הוא והיא, היא והוא חלק רביעי

שניהם הגיעו לאט לאט כל אחד למקומו הטבעי, השפחה שפעם הייתה גבר גאה, מצאה
את עצמה מחבקת את רגלי אדונה, העבד שפעם היתה אישה נאה וגאוותנית, מצא את עצמו
מחבק את רגלי גבירתו.

האדון תפס את ראשה של השיפחה, הוציא את אבר מינו ודחף עמוק לגרונה, ברגע הראשון
היא/הוא נרתע, הרי היא/הוא גבר , יש לו/ה את האינסטיקנטים הטיבעיים שלו/ה כגבר,
" תלמדי למצוא, כלבה" אמר לו/לה האדון. והיא מצצה, כפי שלא מצצה בחייה, היא כל כך
רצתה למצוא חן, ידעה עד כמה היא נתונה למרותו ולמרותה של האדון והגבירה.
האדון מילא את פיה של שפחתו במנה הגונה של זרע, אסור לך לבלוע, את חייבת להחזיק אותו
בפיך או בפי העבד -תעבירו מפה לפה כשתרצו לנוח וזאת עד הערב.

הערב הגיע , שניהם הרגישו שהם חייבים להתפנות, ללכת לשירותים, אבל היות והשליטה
המלאה נתונה בידי האדון והגבירה, הם זחלו וביקשו והתחננו, כאב הבטן היה בלתי נסבל,
ואז החל המשחק,

האדון והגבירה יצאו לגינה וישבו על כסאות הנוח על מנת לחזות במחזה.

החוקים היו כדלקמן :
היות והורכבו סוגרים עם שלט רחוק גם על פי הטבעת וגם על צינורית השתן, הם לא יכלו
להתרוקן לבד, רק לפי שליטה מרחוק, לפי רצון השולטים בהם.
הם לא יכלו להתפנות לבד, במשחק זה- מותר היה להם להתפנות כל אחד לפיו של השני
ואז ורק אז, הותר לזה שפיו היה מלא לגשת לדלי בפינת החצר, לרוקן את פיו, לירוק ולהקיא
בהתאם לצורך.
זה היה משעשע, העבד פער את פיו, השפחה כרעה מעליו, האדון לחץ על הכפתור,
חתיכת צואה יצאה ומילאה את פיו של העבד, האדון לחץ על הכפתור והשפחה התכווצה,
העבד קם, רץ לעבר הדלי ברגליים כושלות ורוקן את פיו,מנסה לירוק כמה שיותר, רוק
מלא צואה חומה, מנסה לנקות את פיו עד כמה שאפשר.
כמה שזה היה משעשע המשחק הזה, האדון והגבירה כל כך נהנו, זה היה ממש קטע
והם תכננו להכין הופעה משעשעת לחבריהם .

המשך יבוא
פאני היל

לפני 16 שנים. 5 בנובמבר 2008 בשעה 12:41

פנטזייה- רך או קשה?

ישבנו של המאסטר היה מעל גופי, מעל החזה שלי, סוף סוף הוא היה צריך לחרבן
בזמן המפגש, כמה חלמתי על הרגע, פינטזתי על כך.
הסתכלתי בריכוז בחור ישבנו, רועדת מהתרגשות, הנשימות שלי היו כבדות, ליקקתי
את שפתי, מנסה לנחש מה יצא משם, אולי גושים קטנים, אולי גוש אחד גדול, רך או
קשה?

טיפה חומה נשרה על השד הימני שלי, קרוב לפיטמה, חיככתי את הרגליים, מרגישה
את הרטיבות פורצת, גמרתי , יודעת שזו רק ההתחלה, פתאום ראיתי את זה יוצא,
הפתח של המאסטר התחיל להתרחב וקצה חום ביצבץ לו משם, גוש קטן וחום נח על
הפיטמה קרוב לטיפה, כל כך הייתי שקועה בגוש הקטן שהגוש הגדול שנחת עלי הקפיץ
אותי וגרם לי למעוך את החרא על ישבנו של המאסטר.

מרוב בהלה התחלתי לבכות, לבכות ולגמור, ההתרגשות מהריח, מההרגשה המרוחה,
הפחד מהתגובה של המאסטר, שגעו אותי, רציתי עוד, רציתי עוד חתיכה עלי, עוד מריחה
חומה וריחנית, מה שקיבלתי כתמורה היה זין עומד, קרוב אל פי, זין מרוח בחרא, זין שעומד
להכנס פנימה, ידיו על ידי, מצמידות אותי למזרן הדק שעל הרצפה, מונעות ממני כל תזוזה.

פאני היל