Existence

 שלפניהן.. זה הסוד.. הפשוט.. של החזרה הביתה..

את כל הפנטזיות... הרצונות של הרחוב ללא מוצא... את כל הפרספקטיבות המשומשות והחבוטות מתיקונים ושדרוגים... המאמץ להאחז במשהו שהבנת כבר שלא ממש קיים

את במילא לא יודעת מה את באמת רוצה... ולעולם לא תדעי כל את נאחזת.. 

תני לי לגעת בזה.. כן.. אפילו אם זה קודש הקודשים.. אפילו אם יש לך אינסוף תנאים והגנות.. כשזה משתחרר היקום עצמו נכנע ומתמסר... אנחת רווחה קוסמית ואורגזמה שאלוהים תכנן במיוחד בשבילך.. כן.. זה קיים.. The Zone.. 

כן נסיכה... זה כזה פשוט.. לנשום עמוק... לעצום עיניים.. להרפות מהכל... ולפתוח אותן בגלגול חדש... 

פשוט :)

אחלא סופש

תהיו רעים :)

שיסתום לה ת'פה במבט..

שיתעלם מהקולות שלה בראש בחיוך משועשע..

שירתק אותה אל זרועות הרוגע במגע פשוט..

שיספק את הרעב הבלתי נגמר בלחישה..

שימלא בה את החלל האינסופי בנוכחותו..

כל אחד צריך אחת כזו

או בגרסה היותר ארוכה ויותר ונילית :)

בסבך הדמויות.. הפנטזיות.. הסיפורים.. מירוץ העכברים שבראש..

אם כבר ברור שמגיע לך הטוב ביותר.. all in one.. ולא רק חלקים קטנים שמפצלים אותך עוד יותר..

אם הסיפוק המושלם חומק ממך כבר הרבה זמן..

אז בואי..תניחי קצת למאמץ להיות..

תחזרי הביתה :)

(מעריך שיהיו כאלה שיקבלו קצת בחילה מהמילים.. ויש כאלה שזה יפתח בהן מה שצריך)
זה קודם כל לראות אותך במלואך.. לא רק כוס או ציצים... ולא רק מתיקות ותמימות שנשפכת מכל מכל כיוון.. זה לראות אותך.. את העוצמה שבך שמוכנה לתת שליטה.. שסומכת ומבקשת שאראה זאת..
זה לראות שאם את לא סומכת על עצמך אז יש דרך שאוכל להראות לך שזה יקרה.. קודם כל... תסמכי על עצמך... כי את קריאתך שמעתי... והנה אני פה....

בהקשר של DDLG כמובן.... ובכלל.. תחושה פנימית שמנחה אותי...
זה קודם לקבל אותך... את כולך... את הפחדים שלך.. החששות.. השריטות והפציעות שאת מסתירה.. את השדים שמגיחים ממך ללא שליטה.. את הבריחות שלך.. ואת החזרות שלך.. ולהוביל אותך למקום הזה שבו תקבלי את עצמך ככה.. 
אם את פה רק בשביל לקבל סשן קצר.. לחוות את העניין של באמת להיות נאהבת.. באמת להיות במקום שרוצים אותך... שמקבלים אותך ללא תנאי אז כך יהיה.. לא נאחז ולא מחזיק... זה מיותר... וזה מדויק...

להיות אבא... זה לאהוב בכזו צורה שגם אם תרצי שאכאיב לך.. שאגע במקומות הכי מסתרים שרק מחפשים מגע ואפילו אם הוא מרתיע בהתחלה.. אז תקבלי זאת..
זה לזיין אותך כמו אחרונת השרמוטות המופקרות ולחבק אותך כמו הדבר הכי חשוב לי בעולם... כי כך את בשבילי..
זה לראות דרך משחקי האגו שמנהלים ומתישים אותך כבר ולשמוע את ליבך לוחש.. "רק אל תוותר עלי.. אני רק רוצה מישהו שלעולם לא יוותר עלי"..
זה להעניק לך עונג שהבכי שישתחרר ממך יהיה מתנה בשבילי... ולנגב לך את הדמעות אחרי שהתפרקת מהמתח שאספת כל השנים.. ולחבק..
זה לראות אותך בכל המצבים... מהשמחה הכי מקפיצה ועד הייאוש והדכאון שמטביע אותך ואין לאן לברוח ממנו רק אל זוג ידיים חזקות ועיניים מכילות.. ידיים של אבא.. אהבה ללא תנאי...

להיות אבא באמת זה לחוות את הקיצוניות של הקצוות ולחבר אותן לשלמות אחת.. כי זה לב של אבא... לב שרואה ושומע רק אמת ומדלג בקלילות על קשקושי המיינד שלך...

להיות אבא זה מדהים... לתת אהבה ללא תנאי ועונג אלוהי זו חוויה מדהימה.... לתת לך את השקט הזה ולהזכיר לך שהוא כבר קיים בך.. 
במיוחד אם הבנת שזה מה שאת רוצה...
זה בעצם להיות מאסטר... לשמוע הכל... לראות הכל... ולתת לדברים לקרות בדיוק כמו שאמורים לקרות..
לשחרר מתי שצריך... ולאחוז חזק מתי שאת רוצה... כי זה מה שאת רוצה.. מקום שבו לא יוותרו עלייך לעולם....

אני רק רוצה לשים עליך את הראש..

לכמה דקות.. או לנצח.. אתה יכול לעשות בי כרצונך.. 

ולהזכר במי אני באמת מתחת לכל הבארדק שבראש והסערות שבפנים.

אפשר? לתת לך אותי?