Existence

עם כל הפנטזיות.. הקשורות... הכאב.. השליטה.. הכניעה.. הטקסים.. הסשנים.. הריזומה בתחום..

כולם מחפשים.ות רק דבר אחד.. שפשוט יראו אותם מבעד לכל הפוזות.. ודרך המבט הזה הם יזכרו בעצמם.ן...

וכן.. לא כולן.ם מוכנים.ות לזה...

זה חשוף מידי.. אין לאן לברוח.. אין מסכות.. אגו.. רצונות אישיים.. רק כמיהה עזה להתמסר לזה..

אקסטרים :)

וכן.. זה ממש פשוט..

אחלא סופש..

שאת לא אמיתית... 

שאת מתחבאת... 

כן.. אולי זה טוב לך כך אבל.... לא היית מעדיפה להיות נמצאת?.... 

זה אומר... 

שאת מפוצלת... האסור ומותר... 

שאת לא מוכנה באמת לגעת בעצמך... רק על פני השטח.... רק בפנטזיות השטוחות... אולי המספקות אבל... זה וירטואלי... 

זה אומר שאת חיה בדימיון... אחד מבתי הכלא המפורסמים בתולדות האנושות... 

זה אומר שאת מפחדת.. לפגוש.. בעצמך... 

מפחדת להיות... אמיתית.. מפחדת להיות... 

ועדיין.. אם זה מרגש אותך.. עושה לך טוב... אז אני בעד... 😄 את בטוח מדהימה... 

אני פשוט בעד הקלישאה הכי שחוקה בספר..... המציאות עולה על כל דמיון... 

אנשים ישפטו אותך.. ינסו להתאים אותך למה שמתאים להם.. זה מה שאנשים עושים.. זה הסטנדרט.. וכולם עושים זאת מפחד עמוק של.. לפגוש באמת בעצמם...

אנשים ישימו על עצמם תואר.. ילמדו את התפקיד.. ישננו את המילים הנכונות.. ואפילו יצליחו לשכנע אותך.. וככה תעברי מבולשיט לבולשיט.. ובעצמך תתחילי לחפש את התפקיד שלך.. תאספי דמויות.. פרספקטיבות.. תבני שריון.. ויום אחד תגלי ש.. לא הגעת לשומקום.. כן.. אולי הצלחת להגשים איזה פנטזיה או שתיים.. ככה לריזומה.. וזה סבבי.. אבל את.. איפה את.. הלכת לאיבוד בסבך המחשבות הזה...

תקשיבי ילדה.. אנשים ישפטו אותך.. יספרו עלייך סיפורים.. ינסו לשים אותך בתבנית שתתאים להם כי.. הם ממש מפחדים לפגוש בעצמם.. וצרחכחם אותך בשביל אישור עצמי..

אז.. שימי זין.. בנחמדות... ופשוט פגשי בעצמך.. זה קל.. זה פשוט להניח להכל...

ואולי יבוא זה שכבר פגש בעצמו.. בעומקים שבו.. במיניות המטורפת שבו.. בעכבות.. בשדים שעומדים בשער האפילה.. ואת תדעי שהגעת כי תראי את עצמך בעיניו..

עד אז.. שימי זין.. ופשוט תהיי...

''ואז הגרושה שלחה הודעה''

האסור ומותר שלך משעשעים.. זיוני השכל שלך והמגננות המאולצות.. הם.. שלך.. לא נכנס לכלא ידוע מראש.. אני חופשי מידי בשביל זה. גם את. אם רק תרשי לעצמך לשים לב לחופש הזה שמחוץ למיינד.. זו שמתבוננת במחשבות הידועות מראש.. וזה בסדר גם רק לקבל טעימה קטנה.. כי אולי את עדיין לא מוכנה לזה.. יש עוד משחק לשחק.. 

הרעב הזה שבך שלא נותן לך מנוחה... השדים האלה שלא מניחים לך... האפילה המתוקה הזו שרק רוצה שיכירו בה.. הילדה התמימה שרק נמצאת.. כמהה לזה.. כמו אוויר לנשימה.. קצת כלואה ע"י אישה שחייבת לסחוב איזה סיפור ישן.. לעוס... 

אם את רוצה זין עמוק בגרון.. או יד חזקה שמנערת לך את הדגדן וגורמת לך להמתח למקומות שלא ידעת על קיומם.. ההתרגשות האקסטטית הזו של איבוד שליטה בידי אמן.. אם את רוצה רק את המילה הנכונה שנלחשת בטון המרגיע הזה.. ואולי אפילו רק מבט של הכרות אמיתית.. כזו שלא עושה חשבון ליועצות המעייפות שבראשך... 
את יכולה להמשיך לכווץ את כנפייך באיזה חדר קטן ובטוח.. בטוח עד כדי כך שכבר שכחת מה זה למתוח אותן.. להרגיש את עוצמתן.. את השקט שעולה בזמן שהן נפרשות..כל היקום נעצר בכדי לחזות בנשמתך משתחררת מחלום ישן... ונוכחות אלוהית פשוטה.. שרק נמצאת.
ואם רק תרשי לעצמך.. ותניחי לישן.. אראה לך את הדרך.. לעצמך.. או יותר נכון.. פשוט אראה אותך  :)
שבת טובה

או כל רצף מילים משעשע אחר..

כך היא אמרה.. וגרמה לחיוך אמיתי להתפשט בכל תאי גופי..

שייכת למי? 😄 ובד'כ מבט חומל ואבהי עולה בי..

לעולם לא אהיה שלך.. והחיוך הפנימי משתחרר יותר.. אוח.. הרגעים הקסומים הקטנים האלה..

האגו האנושי.. הסוהר הנצחי שכולן מגינות בחירוף נפש על קיומו.. הכלאי הראשי שמחליף דמויות בתנועה סכיזופרנית מלאת כשרון..
ריקוד הזהויות הסיזיפי שכבר גרם לכמה פסיכיאטרים להפוך להיות מקפלי מפיות..
תסביך השבוי והשובה.. החטופה והחוטפת.. שבראש..
''אני יודעת מי אני''.. ניסיון אחרון להגן על עוד חומה שנופלת ללא רעש...
והעלמות שלי.. בידיעה שהיא תשאל עצמה.. אבל למה נעלמת.. רק רציתי לשמור על עצמי.. עוד קצת.. תן לי לצאת מהשמיכה הזו לאט... אבל אני כבר בקצה השני של היקום... מקשיב.. בשקט.. לקריאה הבאה לנחות שוב..
כן.. החיוך העתיק הזה בזמן שאת נותנת לי את המפתחות אל עצם קיומך..
רק לסובב אותם קלות.. אם רק תבקשי באמת.. מבפנים.. מהמקום שהכי נסתר בך אפילו מעצמך.. זה הדבר היחיד שאני רוצה לראות..נוכחות עירומה.. פגיעה.. חשופה.. אמיתית..

כל השאר מבחינתי זה משחק עתיק יומין שרץ רק בראשך מתוקה שלי... כן.. את יכולה להתמחות בו ברמות הכי גבוהות.. אבל הוא יקרוס בשניה שתפגשי בי.. בזה שמחוץ לחוקיות.. הדבר היחיד שתחפשי באמת אי פעם.. השקט והמנוחה מהמשחק הזה... 

בעצם.. כולם מחפשים ומחפשות... את הדרך חזרה פנימה.. הביתה..
את היכולת הפשוטה לגעת פנימה.. ללא פחד.. את היכולת לדלג בקלילות בין ומעל רעשי המיינד ולהפגש באמת.. ללא הדמוית ששומרות עלייך שלא תיפגעי חלילה...
היכולת להקשיב... לניואנסים הקלילים ביותר שהאגו שלך מפזר מסביבך בכדי לנסות להכשיל את מי שינסה...
היכולת לראות את תרגילי האגו הילדותיים.. שלרוב הם פשוט חמודים עבורי.... מעייפים עבורך...
את היכולת לתת לך אותך באמת.. לשחרר אותך מכלא של פחדים.. תקיעויות.. קיפאון של שנים... סבל של אינסוף גלגולי חיים.. תסכול..
היכולת לשמוע קריאה לעזרה.. אותנטית כזו...
היכולת להוכיח לך... ולא רק בדיבורים.. שיש משהו אחר מעבר למשחק הידוע לכולם... משחק המיינד המתיש... אני יותר טובה.. יותר שווה.. יותר יודעת... להסתכל על כל הסיסמאות האלה בשלוות נפש ולפגוש בנשמתך שרק רוצה שיראו אותה... שיראו אותך..
כן... יכולת מדהימה... לרוב היא ברכה.. לפעמים היא קללה...
לפגוש בכאלה שמוכנות לכך... להשתחרר מהסרט שכבר הפך מאוס. לאוס. מתיש וידוע מראש זה... חוויה מדהימה עבורי... כל כולי מתעורר לקראת... נפתח ללא מאמץ... מקשיב בעדינות אינסופית לתנועה הכמעט בלתי נראית שלך... שם.. מתחת לכיסויי המיינד.. הדמויות שרצות מצד לצד.. לפעמים בבהלה.. לפעמים במוכנות להתגונן ולו רק שלא להחשף..
כן... יש כאלה שמוכנות לכך... אבל לרוב פשוט בורחות בחזרה אל הכלא המוכר והידוע... איפה שריח העבר קושר אותן חזרה אל המיטה והרגליים נפתחות אל החוויה המשומשת כל כך...
בשבילי לפגוש מישהי כזו זה אלוהי... יישות מוכנה להתעורר מחלום ישן ושחוק...
כן.. יש לי את היכולת לתת לך מה שכולם מחפשים.. את הדרך אל עצמך.. הביתה... אל הלב.. אל היצר הטהור וחסר העכבות.. אל האלה שבך..
אבל.. אם תעזי אפילו פעם אחת לאתגר אותי עם תנאים של אסור ומותר.. עם מתאים או לא.. עם העדפות ורצונות משומשים.. אנושיים וחלשים.. ארפה מייד ללא שום התחשבות במה שיקרה לך... אפילו אם גורלך יהיה להמשיך בסיבובים סביב עצמך עד סוף חייך..
אם נוצר ביננו הסכם של נשמות שנפגשו.. כל הפרה של האגו הרופס שלך תפגוש בקיר אטום ומאסטר שנעלם ללא הסברים...
וכן.. זו זכותך.... להשאר בכלא שבנית לעצמך במשך שנים וברצון שלך להאחז בעבר הידוע..המוכר... והרעיל כל כך.... כמו רוב האנשים שעושים זאת כי.. כולם עושים זאת.. חיים בכלוב זהב של אישיות מכווצת..
אתן את כולי עבור האמת שבך... ללא תנאי... חשוף לגמרי.. כי אין לי צורך בשריון כבד... או במשחק מוחות דבילי.. אין לי צורך להוכיח לך דבר.. להרשים.. למכור... אני פשוט מופיע...
אבל.. אם תתכסי שוב בגלימת האני יודעת... אעלם... מייד...
כן.. אני הכי אקסטרים שיש...יותר מכל קשירה וכפיתה.. יותר מכל אביזר מנצנץ.. יותר מכל קינקיות שיש.. אבל התמורה היא מעבר לכל דימיון אפשרי... התמורה היא החופש פשוט להיות... כן.. מה שכולם מחפשים... 

הקשבה היא כלי נפלא ליצורים כמוני... והאינטואיציה היא משרתת שלי.. האור ואפילה הם חדרים בביתי... הרוע והטוב הם החברים הטובים ביותר בליבי...

כן.. יש לי את היכולת לראות.. באמת.. שקוף.. צלול.. יש כאלה שקוראים לי שמאן.. מורה.. מדריך.. גורו.. מאסטר.. אני לא קורא לזה בשמות.. אני פשוט נמצא.... 
בשבילך זה אולי לפעמים מאיים.. מאתגר... סביר להניח שלרוב זה קסום כי את פוגשת בעצמך.. סופסוף.. לפגוש בחוסר השליטה הזה.. בשבילי זה סטנדרטי.. זה מי שאני באמת...

לפגוש בנשמה חשופה.. מפגש נדיר שכזה... שהכל די ברור בו.. יש בו בעיקר הקשבה וחיבור מדהים וקליל. 

שפתאום מתכסה בענן מוזר של איזה דמות...

או שפשוט אני נהנה מידי מהמשחק המיינד השקוף הזה או כבר ממש משועמם ממנו..

יש דברים ככ הרבה יותר מגניבים מזה...

נו....

אני רוצה לשרת אותך.. זה הדבר היחיד שאני רוצה..

להכניס אותך אל ביתי.. משכן נשמתי.. קודש הקודשים.. ולסמוך.. מראש.. ללא פחד.. להניח לזה
אבל.. כשאתה מופיע מולי.. הרצון הזה הופך להיות כל כך חזק שמגיעה ההתנגדות.. התנאים..
אני רק רוצה לשרת אותך.. למצוץ לך שעות. בדיוק כמו שאתה אוהב.. להאנח כשאתה תופס לי בצוואר ומרתק אותי כמו חתולה מיוחמת.. להעלם כשאתה מעביר לי יד בשערותיי ומחייך בזמן שכל מהותי נשאבת אל תוך רגע אחד בודד חסר מחשבות.. חסר רצונות אישיים.. לשניה אחת של אין אני.. רק הסמכות הזו שבך שלווחשת לי בעדינות.. שששש... אין צורך שתנהלי פה משהו.. רק תני לעצמך ליפול אל תוך זה.. תשרתי.. הרי זה מה שרצית.. לפגוש בזה...
ואז השדים שלי יוצאים ונורות האזהרה מבלבלות אותי ואני רק רוצה לברוח אל הכלא הישן המוכר והבטוח..
ואתה מאפשר לי גם זאת.. לא נלחם.. מתבונן מהשקט המדהים הזה שבך ונותן לי להלחם בעצמי.. שוב..
מתי אכנע.. אניח לשר המלחמה שבראש להוריד את החרב.. מתי אתן למגן הכבד הזה ליפול.. לשריון להפתח.. מתי.. תגיד לי כבר..
אני רק רוצה לשרת ללא תנאי אדוני.. אנא.. תן לי זאת..
אני רק רוצה לפגוש בשלמות הזו.. שבי.. אנא.. תן לי זאת

אם הוא רואה את החומות שבנית וזורח דרך החרכים שבה.. אם הוא מתעלם מאותות האזהרה שאת שולחת אליו כל הזמן ומחייך אליהם בנעימות.. אם הוא נפגע מכך שאת משליכה עליו אותם כל הזמן בגלל שליבו פתוח אלייך לרווחה והוא פגיע בפנייך.. זה פשוט כואב כשחוטפים בלב פתוח..
אם הוא לא נשאב לדרמות שלך אבל מבין שאת צריכה אותן בשביל לשחרר ובסבלנות אין קץ יעסה את ליבך בכדי להזכיר לך שהכל בסדר..
אם את לא יכולה לאלף אותו לצרכייך אלא רק לאפשר לו להתמסר אלייך באמת.. ללא מאמץ.. לשים את ראשו עלייך כמו שאת כל כך רוצה לשים את שלך עליו..
אז.. כדאי שתשארי. הוא רואה אותך באמת ואוהב את זה.. הוא לא שופט אותך.. לא נשאב לסיפורים שאת מספרת לעצמך.. בעיקר . אוהב את מה שהוא פוגש מתחת לכל השכבות שאספת כשאת פתחת את הלב לאחר באותו האופן... תקשיבי לו.. הוא סהכ יכול לדבר לך אותך.. אבל הוא גם יודע להניח לך ולשחרר אם את לא מסוגלת לקלוט זאת..וכן.. הוא ייעלם אם תתייחסי אליו כעוד אחד בחייך.. כעוד משאב לסיפוקך האישי.. הוא ייעלם אם תנסי לשים אותו בתפקיד שמתאים לך..
הוא חופשי מידי בשביל זה.. גם את.. רק אם תהיי מוכנה לראות זאת.. לתת לו להראות לך זאת.. אם תהיי מוכנה להניח לצורך להזהר ולברוח לסרטים המשומשים כל פעם..
את מבינה.. ככה את בעצם בשבילו והוא רק יכול להחזיר לך באמת.. כשאת נותנת לו את עצמו הוא רק יכול לתת לך אותך...

כן... הוא יכול לתת לך זאת עם שליטה מנטלית... שליטה פיזית.. לקשור אותך.. להצליף.. לחדור בעוצמה לכל חור שיש לך בגוף.. לעשות בך כרצונו... אם זו תשוקתך תקבלי זאת.

וכן.. הוא פשוט יכול להתעלם ממך אם את לא מוכנה... ראייה כזו היא מאוד מדוייקת ואין טעם לבזבז זמן ואנרגיה עלייך אם את עדיין עסוקה במשחקי האגו הטפשיים שלך... 

כן.. הוא יחייך גם אל הבולשיט שתזרקי עליו.. אני ככה ואני ככה... ועדיין.. תמיד תקבלי את מה שייחלת לו.... אם.. תהיי... ראוייה... לכך... לקבל... אהבה אמיתית.. לא רק פיסית.. ייצרית... את זה את יכולה לקבל מכל זין ברחוב... אלא משהו שלא תרצי יותר אחרת... 

:-)