שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

שעון חול של מילים

בלוג זקן, למילים משומשות

(מעדיף מילים של הערכה או ביקורת, על לחיצה קלת ראש של כפתור הלייק)
לפני 15 שנים. 15 בנובמבר 2009 בשעה 21:47

ממשיך לחפש?

תמצית הגבריות היא החיפוש? הצייד?

או שזוהי מחלה אישית, וגם כאשר אני שבע וביתי כבר מלא בכול טוב, ובטוב שבכול, למה אינני משתלט על הצורך?

כשהמשחק הזה מתחיל, המבט בעינייים מעמיק, הנחיריים מתרחבות, והריח הממכר של הטרף עומד לו באוויר.

גבר = פודל עם אשליות גדולה שהוא אריה.

תמיד זוכר שגם לכלב זקן יש תמיד כוח לרק עוד ביס.

ועכשיו למיטה

לפני 15 שנים. 15 בנובמבר 2009 בשעה 7:41

http://www.sonyericsson.com/putyourearsincontrol/

לפני 15 שנים. 11 בנובמבר 2009 בשעה 19:51

שלא תגידו שלא אמרתי:

&feature=player_embedded

&feature=related

http://www.waterloolabs.com/

מי צריך IPOD ? כול מי שאין לא הגה?
לפני 15 שנים. 10 בנובמבר 2009 בשעה 17:29

מספר פעמים, כתבתי פה, וכתבתי בבלוג הראשי שלי.

באופן מעניין כמות הצפיות ביום הראשון של ההתבוננות כמעט זהה (מבחן סטטסטי חוזר שנראה לי מייצג מספיק, שונות של כ 5%).

בימים לאחר מכן, האלטר אגו הראשי שלי מנצח בגדול (וטוב שכך), אך אני עדיין תוהה, האם פה ושם, עיקר הצפיות ביום הראשון הן מזדמנות, ולכן כששני הבלוגים מפרסמים מספר הקריאות דומה כול כך?

האם מספר הקוראים המסורים דומה?

או היתכן ולמרות הכול הסגנון או הקהל לו שני קולתיי פונים הוא דומה כול כך ולכן מספר הקריאות זהה?

------------------------------------------

מסקנה? בכול פעם שאני מבצע ניסוי שרק חצי חשבתי עליו, אקבל כפול שאלות.

-----------------------------------------


כששחקתי (כן גם זו עבודה:) ) היום במעבדה עם הטכנאים, אחד מהם הזהיר אותי לא לגעת בכלי מסויים, "למה" שאלתי?

"הוא מכיל XXXXXXXXXXXXXXXX (שם מסובך ומיותר) מינרל שמכתים את העור למספר ימים רב" הוא ענה.


"מסוכן?" שאלתי,

"לא, מעטים האנשים שישי להם תגובות אלרגיות למינרל"

"מסמן, כמו חינה?" הוספתי ושאלתי.

"כן אבל נשאר יותר זמן"

"המממממ".



סוף מעשה?

מבחנה מבוקקת היטב נמצאת בביתי, ממתינה לזו שאצייר עליה מילים להשאר.


לפני 15 שנים. 10 באוקטובר 2009 בשעה 20:34

למשוח אותן בשמן,
לקצץ ציפורניים,
לק חדש,
הסרת העור היבש,

שירות ????

או הכנה ????

לפני 15 שנים. 6 באוקטובר 2009 בשעה 15:14

למה עוד לא עיצבו נייד בצורה של זרג?

גם כי חברות הסלולאר כבר במילא משגלות אותנו היטב.

גם כי רוב מה שקורה בשימוש בו הוא זיון מוח.

וגם כי בסופו של דבר, נורא כייף ללכת לסרט ולחייג לאחד שנמצא על שקט, ובמקום הנכון.

לפני 15 שנים. 12 באוגוסט 2009 בשעה 22:52

ותמונה שלך מתנדנת תלויה וקשורה בתוך שק גוף, גבוה מעל ראשי, בחלל שהזכיר לי את ההאנגרים הענקיים של בואינג.

הסתובבתי מסביב וניסיתי להבין איך מורידים אותך אל החיבוק שלי, כשהשלט של המנוף בצד השני של החדר (הגדול).

תזכורת לעצמי, בפעם הבא חלום בגובה שפוי.

תליות שוות יכולות להיות 2 סנטימטר מעל הקרקע.

עצלנות מנצחת, גם ובעיקר בחלום.


לפני 15 שנים. 11 באוגוסט 2009 בשעה 9:44

"אני לא רוצה לראות טלויזיה על סקס, אני רוצה לעשות סקס על הטלויזיה".

המערכת לא הצליכה להשיג את תגובתה של יונית למה שהתרחש אחר כך מעל ראשה.

נ.ב.

איך עושים כזה דבר על LCD?

לפני 15 שנים. 12 ביולי 2009 בשעה 20:57

בשקט, של המזגן המרעיש,
של השכן המזייף מבעד לשתי שכבות זכוכית,
בסופו של יום של צבע ומיקום תמונות,
של משפחה ואהבה ושל ביחד וקצת לחוד,
מהמשקיעים, מהחברים, מהעולם,

בשקט הזה,
לפעמים גם שקט לי בראש.

לפעמים

לפני 15 שנים. 11 במאי 2009 בשעה 21:32

תמיד מזכירה לי את הצורך בשקט,
כול מקום אחר מזכיר למה צריך רעש בחיים.