שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

שעון חול של מילים

בלוג זקן, למילים משומשות

(מעדיף מילים של הערכה או ביקורת, על לחיצה קלת ראש של כפתור הלייק)
לפני 15 שנים. 12 באפריל 2009 בשעה 12:18

היא אמרה, והוא נשאר ספקן,
אני באמת אוהבת היא אמרה וחזרה כשמו מעטר את ירכה מעוטר בצבע ובלשונות אש, והוא נשאר ספקן,
אני אוהבת אותך, היא אמרה כשעל בשרה הותירה חתימתו חתוכה ומדממת, הוא נשאר ספקן,
אני אוהבת, היא אמרה כשלעיניה דמעה ובידה מזוודה,
אני שלך תמיד, היא כתבה לו בספרה,
אני שלי, ואתה עושה אותי שלך, היא אמרה לאיש אחר והוא חייך.

לפני 15 שנים. 4 במרץ 2009 בשעה 20:48

אם העינים הן צוהר לנשמה,
המביט בי דרכיהן יתקל בחומת בטון,
את עצמי החבאתי מעצמי,
את אהובי הרחקתי,
לימוד עצמי זה בחירה מודעת להליכה בשדה מוקשים,
כמו במשחק וידאו, בכול טעות לא סוטים מהשביל אלא מתפוצצים וחוזרים להתחלה,
על כול פסילה, הרווחת שני מעלות בעלייה, תתאמץ.

מודעות עצמית בדרך אל האושר,
בדרך אל הכושר,
אל היושר,
מודעות עצמית כואבת,
יותר מיום ליום,
גילינו הרך אל מול ליבן הפועם,
שטויות של מהות נמחקת,
מרוב לנסות, נשאר רק פחות,
מלאהוב נשאר רק להחלים.

עליצות כמסך,
עשן מתפוגג שמסתיר את הכאב,
חיוך, חברה, נשימה עמוקה וגם הם אינם,
לקחים, נצרבים, מתכהים, כמו חבורות על עור לבן,
לקחים הם שיעור שמתפוגג.

רק לבד,
תמיד, תמיד קיים.


לפני 15 שנים. 20 בפברואר 2009 בשעה 22:49

כשהיא הולכת אני מרגיש שקט לשנייה, ואז רוצה להתקשר.
כשהיא מגיעה נהייה לי נעים, ואז מרגיש מוזר, ואז נשכח לגמרי בנעים.

כשאני חושב עליה זה בחיוך,
כשאני חושב עליה ועל העתיד משהו מתכווץ.

כשהיא עושה לי טוב זה הכי,
היא לא עושה לי רע!!!
בחיי.

האם אני עד כדי כך טיפש?
שאני לא מזהה אושר כשהוא מגיע בחבילה טיפה פחות אטרקטיבית?

לפני 16 שנים. 10 בנובמבר 2008 בשעה 19:31

איש כסוף נשען עליו,
כשהוא מתבונן לאחור הוא סופר צעדים, רגעים או חיוכים?

לפני 16 שנים. 20 באוגוסט 2008 בשעה 18:27

ככול שאדם מכיר את עצמו יותר טוב יש סיכוי יותר גדול שהוא טועה בהבנתו את עצמו,
כשאנחנו חושבים על טיפוס על ההר הזה שהוא האושר,
אנחנו מציבים לעצמינו מטרות, ומטרות ביניים,
שכולם משרתות אמת ו/או שקר שאנחנו מספרים לעצמינו.

כשיהיה לי מיליון דולר בבנק.....
כשאכבוש את נורית היפה......
כשאדע איך ל.....

כול מטרה מרחיקה את עצמינו מהרגע, וכול רגע מפוספס, הוא רגע של אושר,

והדבר היחיד שחשוב באושר,

הוא לראות את הפנים של האדם שגרמת לו את האושר ולתכנן את הפעם הבאה.

לפני 16 שנים. 25 ביולי 2008 בשעה 20:47

חוקי הרכוש של ילדים:



חוקי הרכש של שולטים:

1.אם אני אוהב את זה - זה שלי.
2. אם זה ביד שלי - זה שלי.
3.אם אני יכול לקחת את זה ממך - זה שלי.
4.אם זה היה אצלי לפני כמה דקות - זה שלי.
5.אם זה שלי - אסור שייראה בשום דרך שהיא לעולם שזה שלך.
6.אם אני בונה או עושה משהו - כל החלקים שלי.
7.אם זה נראה בדיוק כמו שלי - זה שלי.
8.אם אני חושב שזה שלי - זה שלי.
9.אם זה שלך ואני גונב את זה - זה שלי.

אני לא חושב שצריך לשנות כלום.




לפני 16 שנים. 27 במאי 2008 בשעה 5:50

1. יש כזה דבר.
2. אין כזה דבר.

לחיות בהבנה ששתיהן נכונות זה יתכן?

כשלוקחים מקרה קיצון של אהבה ממבט ראשון, עולה בי השאלה, כאן בוירטואלי, האם ניתן להתאהב במילותיו של אדם? בתמונה שהוא מייצג על ידי טווית המילים?

לפני 16 שנים. 24 בינואר 2008 בשעה 18:19

היום כבר מעל חמישים צפיות,

אז בסדר אני מאמץ את ההצעה.

יומן לרישום מבקרים:

שלום הגעתם ליומן של אהבה גדולה, נהנתם ספרו לחבריכם (ותכתבו פה לי), לא נהנתם .........

סבא

לפני 16 שנים. 23 בינואר 2008 בשעה 18:17

לבלוג לא פעיל, מי קורא ולא מספר לסבא?

משעשע

לפני 17 שנים. 5 ביולי 2007 בשעה 16:10

בכיסים
בין החברים
עושים החלפות ומוצצים
בכל הטעמים
בכל הגדלים
גם כשחוטפים בחילה לא מפסיקים

בכיסים שלך
בנשיקות
חמוצות
מתוקות
עושים החלפות ומוצצים
בכל הטעמים
בכל התנוחות והמצבים

בכיסים
רדומים
איש לא מתקרב להציץ
על הרצפה
מפוזרות
אלף סוכריות של אהבה
שנפלו לך
מהכיסים