היכולת ליצור קשר אנושי, לשוחח שיחת חולין על כלום בעצם ועל הכל בעצם.
להחליף דעות, להתווכח, קצת הומור, טיפה ציניות,
מדי פעם פלירטוט, קצת חשיפה, אפילו מעט יפוי האמת, שהרי מי מאיתנו לא עושה זאת?
מה רע בנגיעה אנושית?
לא חייבים לסמן יעד
לא חייבים לשאול מה את מחפשת.
אני לא מחפשת כלום. זו מילה אקטיבית מדי. משימתית מדי.
אפשר רק לטייל, לעשות את הדרך ולהנות מהנוף
לפעמים להנות רק מעצם ההליכה עצמה.
מי יודע, אם יוצאים אפשר להגיע למקומות נפלאים (כמאמר הסוס)