הרגשתי את השפתיים שלך על הירך שלי בליקוק הראשון שכמעט קפצתי מהמיטה.
הביס הראשון שידעתי כשסימנת אותי.
ואז כהנחת נשיקה על הפנינה שלי אחזתי בסדינים כל כך חזק וקישרתי את הגב והתקשתי לנשום.
אצבע אחת ואז שתיים ויניקה
התפרקתי.
הרגשתי את השפתיים שלך על הירך שלי בליקוק הראשון שכמעט קפצתי מהמיטה.
הביס הראשון שידעתי כשסימנת אותי.
ואז כהנחת נשיקה על הפנינה שלי אחזתי בסדינים כל כך חזק וקישרתי את הגב והתקשתי לנשום.
אצבע אחת ואז שתיים ויניקה
התפרקתי.
אני לא יכולה לעמוד בפני קסמיו המגנטיים
חסרת אונים לחלוטין מול נחישותו המוחלטת לתבוע אותי.
בלי יכות לזוז
נקשרת בחבלים של ולקיריה
מתפוררת כשהוא מושך אותי קרוב ומנשק אותי.
אני יכולה לטעום את הטסטוסטרון על שפתיו
וזה חתם את גורלי.
באותו רגע הפכתי לקורבן
כשחשפתי את עצמי בפגיעותי
על השינוי המטפטף של תשוקותיו -
האפלות העמוקות
לא אגיד שאת לא יכולה להיות
אבל היתי אומרת כשיש הבדל בין
"לתקשר את הגבולות שלך כדי שהדום שלך יוכל להגן ולטפל בך טוב יותר".
- לעומת -
"לאכוף גבולות קשים כי בלי זה הוא יפגע בך".
מאוחר יותר זה לא משהו שאני אישית מחשיבה דינמיקה בריאה.
אם זה עובד לחלק אני לא שופטת אותם.
אבל בשבילי - אהבה, אמון, אמפטיה ואיכפתיות
הם בעלי חשיבות עליונה.
יש ימים שלוקחים את כל הכוח להמשיך.
כאשר תשואות קטנות של הלב נקרעות לאט לאט
מתי שוב הכנפיים הכהות
יהפכו שוב לאור ולזרוח?
לא מוותרת. לא מוותרת
אני יודעת שיש איש מרחוק שדורש אותי
עכשיו עכשיו. ע כ ש י ו
כשהוא יחזור
כשכולם יחזרו
שוב אזרח
והאור יבהק ❤️
לפעמים הלילה האפל של הנשמה
בא והולך.
אולי במשך שבועות רצופים
במשך חודשים,
במשך שנה מי יודע.
אבל יש יופי כזה שם בחושך הזוהר -
זה איפה שכל הקסם קורה.
כל מה שאני יודעת זה הלב שלי
שעכשיו מוביל את הדרך
המילים שלך גורמות לי
להרגיש כל כך מיוחדת
הידיים שלך מראות לי אהבה
והשפתיים שלך מעניקות לי הנאה -
מעבר לחלומותי הפרועים ביותר.
תן לי לתת לך את עצמי להנאתך
קח את את מה שאתה צריך
אחכה לפקודתך
אני תמיד אהיה כנה לגבי הרגשות שלי.
מה אני חושבת או מרגישה לגבי משהו או מצב.
אני לא אהסס באמת שלי איתך.
אפילו אם זה מרגיז או לפגוע.
מרגיש כמו שאני מצפה לאותו הדבר בתמורה.
סומכת עליך
סומכת על התהליך.
נותנת למסע לזרום
משחררת את כל מה שאני לא יכולה לשלוט בו.
לתת לאמונה להיות המדריכה שלי
אני בוטחת בך.
לעיתים קרובות אני חושבת על זה
שאנחנו יודעים מה יש לנו,
איך יש לנו את זה,
איך הגענו לכאן,
איך הכתובת היתה על הקיר -
ומי יודע כמה זמן.
איך אתה ואני מבינים רק את זה -
באמת - אותנו
אני יודעת זה לא מיועד לכולם
זה מיועד רק לנו
איך ביום הראשון ראיתי אותך - לא הסתכלתי לאחור, רק קדימה.
כשמצאתי אותך מצאתי את עצמי
מה שיש לנו הוא נדיר מבחינתי, שלא דומה לשום דבר אחר, הוא אחר הוא עוצמתי.
רק אתה ואני
אשמור עליך ואת מה שקידשנו .
אהוב שלי
בוא נצא לטיול
איפה שהשחפים עפים
ונבנה ארמונות בחול
אני מרגישה עצובה
וזה בסדר להרגיש ככה
רוצה להיות במקום אחר
בארץ רחוקה
עצב הוא כמו גלים
לפעמים הם שקטים
ולפעמים גל גדול מתרסק על החוף ברעש
אתה תושיט את היד שלך
וגרום לי לקפוץ פנימה
ולא אפחד
להניח את הראש על כתפיך
תשיר לי שיר ערש
בזמן שאנחנו מביטים בשמי הלילה היפים
שזורים הכוכבים
ואני אצחק ואבכה
אעצום את העיניים
אשב בשקט
זה כל מה שאני צריכה כדי שהבוקר יגיע
כל מה שצריך כדי שארגיש בסדר
בכסף השלג
העצים האפורים עומדים דומם
לוחשים את הסיפורים העתיקים
על לילות קפואים ומקודשים.
עיניי קרח מביטות מבעד לחושך
של השינה מעור שלג,
בעוד הכנפיים חסרות משקל מול הרוח
נקבו את השמים זרועי הכוכבים.
הרוח מצליפה כמו לשונות של אש
מלא ברכות את הקדרות המחויבות,
ציור צלילים - רוח רפאים רזה
הבהוב
לאור הירח.
קור ושקט שזורים זה בזה
פריחה בלבן של הערפל
בזמן שגלגל, הזמן האינסופי
מתחילה שוב את הפנייה החדשה
שלה.