|
|
|
שרע לך בנשמה
שכל דבר נראה לך מאוס
אל תשכח שאני יודעת שאני יכולה לעודד אותך.
כשתסתכל לתוך עיניי
אבל המבט שלי יהיה במקום אחר
אל תתקרב אלי
כי אני יודעת שאני יכולה לפגוע בך.
אל תחשוב שאני משוגעת
זו רק דרך התגוננות
אל תחשוב שאני לבד
אני בקשר עם כולם
אני בקשר עם כל העולם
בשעת האפלה
השעות הקטנות של הלילה
נכנסת
ואני עסוקה בשלי
לא הבחנתי בך
לא
שיחקתי בלא להבחין בך.
מיד הבחנת בהתנהגותי הרעה
ליבי דמם
והתחננתי אליך
'אנא סלח לי דום -
בבקשה תלמד אותי את הלקח שלי'.
נהמת
והעמדת אותי במקומי
אמרת
"את צריכה לשמור על הנימוסים שלך נסיכה שלי".
עניתי "Yes Sir' .
אמרת:
"תמיד תישארי מרכז עולמי"
תרגיעי את דעתך
תסיטי את הכובע -
ותני לו לעוף ברוח.
תני לעינייך לנדוד -
לכל היופי שנראה
אם עדיין יש מחשבות רעילות
שאת מהרהרת
אז תשחררי צעקה מכל הלב.
תצעקי עד שהכאב יחלוף,
עד שכבר לא תפחדי.
תפתחי לאט את עינייך
לשחר חדש
תני לאפלה לדעוך.
ותני לאור לחדור.
אל תשווי את עצמך
או את הפגמים שלך -
לשלמות של אחרים.
תורידי את השליליות מהמדף
של המוח ה'שבור' שלך.
תרימי את העצבות שלך מהרצפה
וטאטאי לרוח.
תסגרי את הדלת על שנאה עצמית
ולעולם אל תתני לה לחזור.
אל תסכימי עוד שיספרו לך שקרים.
ו... תתמקדי במטרות שלך.
לעולם אל תפסקי להילחם
על מה שאת חושבת שמגיע לך.
לעולם אל תאבדי את עצמך.
ממני באהבה ❤️ Storm
השקט מלחיץ אותי
אני יוצרת בשבילי את הרעש שלי.
בילדות כשהבית היה שקט היתי מזמינה חברים וחברות אלי הביתה, תמיד היתי מוקפת בחברים וחברות.
בכיתה בבית הספר מסביבי היתי מיצרת רעש.
לא יכולתי לשבת בשקט.
תמיד היתי מסתובבת מאחורי לשכנים שלי.
פעם המורה אמר לי 'אם לא תשבי בשקט, אקשור אותך לכיסא', כל הכיתה צחקה וגם אני פתאום חשבתי שזה לא נורא אם יקשרו אותי ככה לא אתפזר.
אבל היתי תלמידה טובה, פעם אחת היו מסבירים את החומר שנלמד קלטתי מהר.
היום אני לא הולכת אני רצה
הליכה מהירה כזאת, ובעבודה עם העקבים זה בכלל יוצר רעש, כאילו אני מודיעה על בואי, לפני שרואים אותי.
יש לי תחושה שכל הזמן אני מאחרת.
יש לי תחושה שאני צריכה להספיק...
הכל הוא זמן הצפייה
המחשבה
הדמיון
ואז הובאה הלאה.
לתת לכל חיידק של תחושה להגיע להשלמה במלואה בפני עצמה
בחושך
בבלתי ניתן לביטוי
בלתי ניתן לריסון
בלא מודע
מעבר להישג ידו של האינטליגנציה של האדם.
ולחכות בענווה עמוקה ובסבלנות לשעת השחרור שהוא נותן.
זה לבדו לחיות את האמון חיים.
הכל חדש
הכל ראשוני
פרפרים בבטן
המבט הראשון
המגע הראשון
הנשיקה הראשונה
הליקוק הראשון
הביס הראשון
פעם ראשונה שישבתי על ברכי לכבודו
משימה ראשונה
ציווי ראשון
פעם ראשונה שהיינו יחד
פעם ראשונה שהוא נכנס
ממלא אותי לגמרי
הגוף שלי
הלב שלי
הנשמה שלי
פעם ראשונה שהוא אומר 'שלי',
ו"למי את שייכת"?
בפעם הראשונה
ואני רוצה שהוא יהיה לאורך זמן
"את ילדה טובה"
אומר ומלטף את שערי
כתפיי מרפות,
נדמה שהן נמסות
לצד גופי
.מיד הסתכלתי עליו
לקבל אישור במבט
והמילים היפות האלו
שוטפות אותי כמו מים חמימים.
פתאום - אני כולי דביקה וצייטנית ,
כאילו שהמשפט הקצר הזה
הכניס אותי לטראנס.
במצב הזה הוא יכול לעשות לי הכול
מה שהוא רוצה.
אני צובעת מחוץ לקווים
אני לוקחת סיכונים
אני עושה טעיות
ולא מפחדת להיכשל
אני יודעת שגם אם העולם מנסה להפיל אותי - הנקמה הכי טובה היא לקום ולצעוד קדימה.
אני אמיצה מספיק כדי להיות שונה
אני עומדת על מה שנכון וצודק
אף פעם לא אשקיט את הקול שלי כדי לגרום למישהו אחר להרגיש בנוח,
כי אף אחד לא זוכר את האדם המשולב..
זה הבולט שאנשים לא יוכלו לשכוח.
אני נחשבת לחזקה
יכולה להילחם בעולם
בכולם
בכוחות עצמי.
אבל זה לא אומר
שאני לא חולמת להניח את הראש שלי על הכתף שלך.
רק אתה יכול להעריך חוזק כזה,
ולאפשר לי להרגיש שברירית
ומוגנת על ידי הצד שלך.
אין לך מושג מה אתה עושה לי
אין לך מושג עד לאן הבאת אותי,
החום שלי מגע למצב רתיחה
הדופק עובר את המהירות המותרת
ואני נותרת בלי נשימה.
אני מתחננת אליך -
'תן לי סוג של שיחרור'
בבקשה תן לי מה שאני רוצה
תן לי מה שאני צריכה.
תרגיש מה שאתה עושה לי
אתה לא רואה?
