|
|
|
אחד הדברים המדהימים ביותר שיכולים לקרות , הוא למצוא מישהו שרואה את כל מה שאתה, ולא ייתן לך להיות פחות מזה.
הם רואים את הפוטנציאל שלך.
הם רואים אין סוף אפשרויות.
ודרך העיניים שלהם, אתה מתחיל לראות את עצמך באותה דרך כמו מישהו חשוב.
כמי שיכול לעשות הכל, ולהוסיף ממד אחר לחייך אם הוא ירצה.
אם יש לכם מספיק מזל למצוא את האדם הזה, לעולם אל תתנו לו ללכת.
הלילה שקט
התיישבתי מחכה
בחרתי ללבוש את הלנז'רי
משי עדין בצבע אדום
בתקוה שישארו יבשים.
כשהוא יכנס.
מוזיקה נמוכה ברקע
והלב שלי דפק ששמעתי את הקליק של הדלת.
כרעתי ברך ,
זרק את הג'קט שלו על הכיסא
והחיוך שלו אמר הכל
ומה שגרם לי להמריא היו המילים
ששמעתי כהוא ליטף את השערות שלי
"...You are A good girl"
יש ימים שבהם אני 'שמחה'
מהודעה שלא נענתה,
מחוסר תשומת לב,
מגוון קול גס,
מזכרון מלכולי.
אלו הם ימים שאני קוראת להם
"אהבה עצמית".
ימים שבהם להתכרבל זו חובה
ולהגן על עצמי זו חובה.
מי שקרוב אלי בימים ההם
צריך להשתמש בכפפות האהבה
לגעת בנשמה,
הדרך היחידה לא לעשות נזק
ולא לגרום כאב.
השליטה היא מדריכה אותי
השליטה בונה אותי.
השליטה גורמת לי לרצות ולהזדקק.
השליטה מנחמת אותי
השליטה מעודדת אותי
השליטה היא שתהיה שם בשבילי.
השליטה משקיטה את השדים שלי
השליטה היא שתהיה מקור הכוח שלי
השליטה עוברת דרך ההתמודדות שלי
השליטה מקבלת אותי -
במיוחד כשאני לא מקבלת את עצמי.
מישהו שלח לי שיר
הוא ידע
אבל לאן נעלמו הילדים
ששיחקתי איתם
איפה הם כולם
מי לקח לי אותם?
יהונתן גפן 1991
קראתי ובכיתי
תחזירו אותו לכאן
כבר הרבה זמן הוא לא בבית
אני מתגעגעת 😪🎗
לא יודעת מה קורה איתו
באיזה מצב נקבל אותו
כשיבוא
תחזירו את כולם לכאן 🎗
חג שמח פסח 2024
חיכיתי לו לבושה רק בחולצה שלו
ובעניבה
נוטפת בצפייה.
הוא חזר הביתה קשה ומוכן לקחת את מה ששלו.
בידיעה שאני כבר שלו.
הקוים שלי וגופו המפוסל נועדו אחד לשני.
כשגופנו מתנגש ניצוצות מורגשים דרך כל ישותנו.
הוא גרם לי להינמס
ואני גרמתי לו לספק את הרצון והצורך שלי.
פעם לפני הרבה שנים,
היתי במקום מאוד לא טוב
היתי רעה מאוד
לא הסתדרתי עם עצמי
לא הסתדרתי עם כולם
לא הסתדרתי עם העולם
היתי מאוד צינית
והשתמשתי בדיבור סרקזם,
הרחקתי את כולם ממני.
פגעתי
הכאבתי
שלחתי חיצי רעל.
ולא היה איכפת לי מכלום.
למדתי באוניברסיטה ביולוגיה
(זה מעניין)
וצוותו לי מתרגל מתמטיקה חתיך
לא התרשם ממני.
מהפה שלי
ניסיתי להעליב אותו, חשבתי שהוא יברח - הוא לא
התאהבתי בו
נשקתי אותו,
פתאום היה חשוב לי משהו
מצאתי את עצמי בהריון
ילדה מגדלת תינוק.
והוא נשאר ולא ברח
זאת אהבה
צפה ותחכה
השדים שלי רדפו כל רגע ורגע.
הסיוטים שלי השאירו אותי ערה.
המלאך שלי היה בחוץ איפשהו והוא מחכה
תגן על עולמי כשאופיע
תיקח אותי לתא המחתרתי שלך
ותגרש את כל העולם
חיפשתי אותו בכל גל
בכל פינה
בכל פעימת הלב
כשמצאתי אותו
נשבעתי לא להרפות לעולם
הייתי צריכה אותו קרוב עמוק בפנים
הייתי צריכה להרגיש אותו
הלב שלו בשילוב הלב שלי
אני משתוקקת לו
משתוקקת לגופו
הוא לקח אותי לגבהים שלא הבנתי
שלא חלמתי
כבר חצי שנה שאתה לא אתה
אתה נולדת לשבילים ולמרחבים הפתוחים של הקיבוץ.
לחופש נולדת
ועכשיו מי יודע מה מצבך?
איפה אתה?
בוא כבר !
מתגעגעת
אם יש טוב אחד
שמסתתר בעמק הכזב
מי יספר לי עליו?
🎗
