Storm

כבר חצי שנה שאתה לא אתה 

אתה נולדת לשבילים ולמרחבים הפתוחים של הקיבוץ.

לחופש נולדת 

ועכשיו מי יודע מה מצבך?

איפה אתה? 

בוא כבר !

מתגעגעת

אם יש טוב אחד 

שמסתתר בעמק הכזב 

מי יספר לי עליו? 

🎗

כי אפילו אני, 

נשמה מעוותת,

יכולה להרגיש את מה שנכון ונכון, -

בעינייך 

אני מוצאת את התפקיד שלי 

התענוג שלי. 

בצללים עמוקים 

היכן שסודות שמורים,

ולחישות מעוררות את האוויר,

יצור משוטט,

לבד,

בלתי נראה, 

עם נטל קשה מנשוא.

מבעד לעיניים הנוצצות באור מפחיד,

בעולמות אפלים עצומים ,

אני רואה פנימה 

מראה קורן שמאיר את העבר המעורפל שלי.

תכשיטים וזהב בערמות 

עשויים לפתוח לב,

אבל אף אחד לא משתווה,

אף אחד לא יכול ללכוד

כמו רק המחשבה עליך.

אך החוכמה נמצאת בפנים,

רק אני יודעת את הערך, 

הלידה הנדירה ביותר 

של האהבה שנמצאת בה.

"אדוני"  - מונח שנאמר בשקט,

אך כבד בכוונה. 

לחש מילות הערכה בכל רגש.

אתה 

האור שלי בלילה אינסופי,

מילה כביכול טהורה אך היא צלולה .

בתוך הראייה שלי, 

מביאה נחמה לפחד שלי,

כי אפילו אני נשמה מעוותת,

יכולה להרגיש את מה שנכון ונכון,

במבטך ,

אני מוצאת את תפקידי.

אדוני  העונג שלי 

זה המילים ממעמקים שלא סופרו 

בלב אבוד 

וחופשי. 

בשתיקתך 

העיניים שלך מצוות עליי,

לאט אני מתיישבת על הברכיים שלי,

אתה לוקח את הזמן בקונטרול  

בלי לומר מילה 

הרצון שלי אליו 

בכניעה בהסכמה.

אתה מכיר את הצורך שלי .

אתה יודע שצריך להזין את הצורך הזה. 

אבל הכל שקט 

מתבצר בשתיקתך

השטן על כתפי 

לאן אני בורחת בשעה הכי חשוכה שלי ?

אם אני מאבדת את כל החושים שלי

בגללך -

האם תבוא ותמצא אותי -

בשעה הכי חשוכה שלי?

האם אתה רוצה שאשאר 

השטן על כתפי צועק -"רוצי"

האם תעקוב אחרי למטה?

תן לי להראות לך את החולשות שלי

בשעה הכי חשוכה שלי.

השטן על הכרית שלי 

איפה  שאני מניחה את הראש 

אם הקירות בחדר  יכלו לדבר -

האם הם היו מלשינים עליך ?

ככל שאני יודעת יותר

ככה אני אוהבת פחות.

ואני עוזבת 

כי הגיע השעה 

כי אני צריכה ללכת 

ולמדתי להרפות. 

תמיד חשבתי 

שבריריות היא משהו שצריך להסתיר מהעולם,

וזה גורם לי להיות חזקה.

תמיד חשבתי 

שדמעות זה לחלשים,

וזה גורם לי להיראות קרה. 

תמיד חשבתי שלבקש הגנה  -

זה לחנונים 

וזה גורם לי להגן על עצמי.

... ועכשיו שהפסקתי לחשוב 

והרשתי לעצמי להרגיש,

בנשמתי אני מרגישה כמה הגוף חלש

ושברירי  הלב,

של אלו שהורידו את השריון 

ומרגישה עירומה מול האהבה.

אני תוהה 

מאלפי ה"אני" האלה,

מי מהם אני ?

הקשיבו לבכי שלי,

אל תטביעו את קולי 

אני לגמרי מלאה במחשבה עליך.

אל תניח זכוכית שבורה בדרך שלי

אני אמחץ אותה לאבק.

אני כלום, רק מראה בכף ידך.

משקף את טוב הלב שלך,

את העצב שלך, 

את הכעס שלך.

אני אקים את האוהל שלי בצל שלך 

רק נוכחותך מחיה את ליבי הקמל 

אתה הנר שמאיר את כל העולם 

ואני אתחמם מהאור שלך.

אני חושפת את עורי ונכנעת למגע שלך.

ניצוצות מהבהבים בין הגוף שלנו 

כשאנחנו מעצבים את עצמנו לרקוד את ריקוד התשוקה האינסופי.

עם נשיקות בטעם גן עדן 

בשרי מסומן על ידי תשוקה בלתי נשלטת.

ריח הגירוי כל כך משכר שניות מרגישות כמו שעות.

אני לא יכולה לחכות. 

איפה שאני מניחה את הראש שלי 

זה איפה שאני ישנה.

איפה שאני מניחה את גופי 

הוא המקום בו אני נחה.

איפה שאני מניחה את הרגליים שלי 

זה המקום שלו אני קוראת בית. 

אוהבים אחד את השני בעירום 

עירום בשקיפות

עירום אמת

עירום באמון

להיות ערומה, פגיעה, פתוחה הם המפתח בקשר בלתי שביר. 

אני ערומה איתו במחשבה, בנשמה וברגשות.

כל אחד יכול להתפשט פיזית 

אבל רק אתה תחקור את עומק נשמתי 

אתה נוגע בי בלי להשתמש בידיים שלך 

המילים שלך,

כל הברה, 

המבט בעינייך העמוקות החודרות.

הנהמה מתחת לנשימה...

הפיקוד והאש בטון שלך

בשפתיך הפיוטית

ובדרך בה אתה מדבר אלי.

גורם לי לרעוד מהתרגשות, 

לרצות לרדת על הברכיים

ולהגשים כל רצון,

כל פנטזיה 

וכל משאלה עברוך.

אתה אף פעם לא דורש,

לא כועס -

אתה יציב,

אתה קשוח וקשוב 

ואתה שלי! 

הוא שלי 

גבר דומיננטי 

אלפא 

לעולם הוא לא צריך לדרוש או להתעלל בי כדי להשיג את מה שהוא רוצה 

ומתוך אמון מכבד אותי.