שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

נויה של הלילה...

עומקן של מילים...

משהו זמני, אולי חד פעמי

כתיבה ממקום אחר...התחדשות..
לפני 18 שנים. 4 במרץ 2006 בשעה 16:13

מרגישה שנלחמת על האהבה שלי, שלנו
מלחמה של אישה אחת
ובמלחמה הזאת אין מנצחים או מפסידים
אני נלחמת פשוט בעצמי
בעצמי למולך

לא רוצה את המלחמה הזאת יותר

או שאוהבים או שלא,
אין באמצע
אין ליד
אין בערך

באהבה לא מרצים אחד את השני
באהבה עושים הכל מתוך רצון ולא מתוך ריצוי
ואם מתוך ריצוי אזי אין אהבה

מרגישה כל כך רע עכשיו...
(בטוחה שגם אתה)


רק החיים / לאה שבת

סך הכל אני רוצה,
לחיות את חיי בשקט.
לא רוצה מלחמות, לא לא.

נמאס לי להתנדנד,
בין חום לקור, בין רע לטוב,
רוצה לחיות בכיף...

רק החיים, לוקחים אותי.
החיים, נוהגים אותי.
רק החיים, לוקחים אותי,
החיים, נוהגים אותי, נוהגים אותי.

סך הכל אני רוצה,
לחיות את חיי בשקט,
לא רוצה מלחמות, לא לא.

נמאס לי להתנדנד,
בין חום לקור, בין רע לטוב,
רוצה לחיות בכיף, בכיף...

רק החיים...

לפני 18 שנים. 4 במרץ 2006 בשעה 10:08

אל תיתן לי להרגיש כמו עצם בגרון

תקועה
לא עולה ולא יורדת

אז או שתבלע אותי
או שתקיא אותי

אבל אל תתן לי להרגיש כאילו אתה עושה לי טובה שאתה פה.

זו זכות להיות איתי ולא חובה!!!!!

לפני 18 שנים. 3 במרץ 2006 בשעה 17:37

לשכב בתוך שדה כלניות
השמש מלטפת, נעימה
ואז לצרוח..
(טוב, לא סתם לצרוח..זה היה - לגנוח, להאנח, להתנשף..)

לצרוח לשמיים
לצרוח אהבה

אוהבת אותך ילד שלי

לפני 18 שנים. 2 במרץ 2006 בשעה 15:31

עוד מעט , ממש עוד קצת....

יש לי כאב נעים בבטן,

התרגשות!







לפני 18 שנים. 1 במרץ 2006 בשעה 12:36

להתעורר בבוקר..
להביט במראה ולגלות ש...

הפנים שלך, הם לא שלך..
האף כמו מיס פיגי
העין סגורה
הלחי נפוחה
ממש מוטצייה

ככה זה כשמפחדים מרופא שיניים..מזניחים

אבל לא עוד!!!

אנטיביוטיקה
(שגורמת לסטלנות באופן חריג)

ויום שישי...סתימת שורש

מקווה שהפנים יחזרו לקדמותם..

ומקווה בשביל הרופא שזה לא יכאב - אחרת...

לפני 18 שנים. 27 בפברואר 2006 בשעה 12:03

תקשיב לי ותקשיב לי טוב
אם חס וחלילה יקרה לך משהו...
אני נשבעת לך......אני אהרוג אותך!!!

שמעת?



לפני 18 שנים. 26 בפברואר 2006 בשעה 20:33

גן חיות התנכ"י
מקום מדהים, פשוט אין מילים לתאר את כל מה שיש שם
שנינו כמו שני ילדים קטנים
מסתובבים בין הכלובים
מתבוננים, צוחקים, מדברים,
מתמזמזים בגן הטרופי,
מתנשקים ליד הג'יראפות
נוגעים ליד הפלמינגו
מתלטפים ליד הקופים
נזכרים בתהליך האבולוציה
משעשע משהו..
האם מוצאנו היה באמת מן הקוף?

יוצאים משם..
יש מקום מדהים שאתה מכיר
מעיין, באמצע שום מקום
למרות שהסתבר לנו שיש עוד אנשים שיודעים על המקום הזה
וגם היו שם לא מעט כאלו
ואני עם העייפות שלי והתשישות
התפנקתי עליך
אבל זה לא ממש עזר לי
כי "סחבת" אותי מהרכב
הצמדת אותי למכסה המנוע
וכך באמצע שום מקום, כשיש לא מעט אנשים מסביבנו
מתחת לאחד העצים
אנחנו מזדיינים כמו שפנפנים
בתאווה
בתשוקה
הפומביות עושה לנו את זה
גומרים
מתלבשים

קבוצה של אנשים חולפת במקום

"איזה מזל" אני אומרת
"איזה בעסה" אתה עונה לי

לפני 18 שנים. 24 בפברואר 2006 בשעה 19:27

ואם אני מתעצבנת , זה יעזור?

ואם הוריד המרוקאי (ואני לא מרוקאית) מתנפח, זה יעזור?

ואם בא לי לדפוק למישהו את הראש בקיר, זה יעזור?

ואם בא לי ללכת למטווח פתוח ולפרק 1500 כדור, זה יעזור?

ואם אני אעמוד מעל פסגת הר הצופים ואצרח, זה יעזור?

אולי אני פשוט צריכה ללכת לישון ולשתוק!

השאלה האם זה יעזור?

לפני 18 שנים. 24 בפברואר 2006 בשעה 13:57

שנינו מטיילים באחד מיערות ירושלים
חם היום
המון אנשים, ילדים
אנחנו לא לבד
זה לא מונע ממך
להצמיד אותי לאחד העצים
בכח
להוריד ממני את החולצה
החזה שלי נגלה לפניך
השמש מלטפת אותנו
אתה מושך
וצובט
ויונק
ומלקק
כאילו אין מחר
כאילו אין אף אחד בעולם מלבדנו
כמו שני ילדים קטנים שמגלים אחד את השני בפעם הראשונה
טועמים
נוגעים
מקומות אסורים
מתגרים
גומרים
הולכים

כייף לי איתך
אתה עושה אותי מאושרת

לפני 18 שנים. 24 בפברואר 2006 בשעה 12:02

מפגש
שלושתנו יושבים בחדר
מבוכה
אני הראשונה שמעיזה ופותחת את הפה
אתה מביט בי
מלטף לי את היד
הוא שואל שאלות
בלי לחכות יותר מדי הוא מורה לי "התפשטי"
נשכבת למולו
מפושקת
הוא מתכופף
מסתכל
הרגליים שלי נסגרות באופן אוטומטי
ידיו מונחות על ירכיי, מפשק אותן בעדינות
אצבעותיו כבר בתוכי
חודרות
ממששות
מגששות
אני מביטה בך
אתה מחייך אלי
"תתלבשי" הוא אומר לי מבלי להניד עפעף
ואני בשקט אוספת את הבגדים
מתלבשת
מתיישבת למולו
מתפתלת בכסא

"הכל תקין גברת נויה" הוא אומר

עוד סשן אצל גניקולוג