הקולר על צווארי, הרצועה קשורה לענף ואני על ארבע.
אני דרוכה, אנחנו בטבע. מנסה להיות ערנית לכל צליל. דרוכה ומרוגשת ממך, מהסיטואציה מהכל.
"תסובבי את התחת שלך אליי"
אני מסתובבת ואתה בודק את הסחורה שלך, דוחף אצבע לבדוק עד כמה הכלבה הזו מיוחמת.
"מה זה? באת בלי תחתונים זונה?"
"אמרתי לך שיש לי כמה הפתעות בשביל היומולדת שלך..."
הפעם בשונה מפעמים אחרות חדרת אליי מהר, הופתעתי כי לרוב אני צריכה לעבור השפלות והצלפות מרובות עד שאני מקבלת אותך.
אבל שמחתי, מאוד, לקבל אותך כל כך מהר זו הפנטזיה הכי גדולה שלי.
אתה חזק בתוכי. החזה שלי על האדמה, נשרט מהענפים.
הקולר אוחז בי, לא נותן לי להוריד את הראש, מושך אותי חזק. זה כואב. כאב שצורב. נחרך בעור. אני אוהבת את זה. זה מדליק אותך יותר ואתה חזק יותר עוצמתי יותר.
אני מנסה להיות בשקט. מפחדת להרעיש.
"תעלי עליי זונה"
אני מתחילה לזוז מעלייך. מתמסרת לתחושה שלך בתוכי אבל אני לחוצה. מהמצב. מהחשיפה. בטבע. הרעשים. אתה. הריגוש. החשש. אין לי מרגוע.
אתה גומר בתוכי חזק. הבנת שאני לחוצה מידי ושאני לא אוכל לגמור.
ולשם זה באתי. לרצות אותך. לשרת אותך. להיות הכלי שלך.
"למה את מתנשפת ככה?"
לרגע אני שומעת את עצמי. מתנשפת כאילו רצתי מרתון.
"אני חושבת שזה בגלל שאני בלחץ"
אתה מחבק אותי ואנחנו מסתכלים בשקיעה.
נותנת לך את המתנה, אוכלים קצת מהעוגה.
אתה מרוגש. אני הצלחתי לרגש אותך. אני. הכלבה שלך. אין מאושרת ממני באותו הרגע. אין.
מתחיל להחשיך והביטחון שלי קצת עולה, החשש והחרדה יורדים ואני רוצה ממך עוד, הכלבה הזו לא מסופקת.
אני מתחילה לנשק אותך בעוצמה כמו חיה רעבה.
אתה שוכב והזין שלך מתמסר לפה שלי.
אוהבת להעמיד אותו בפה שלי.
אני עולה עלייך ובכמה שניות גומרת. כזו גמירה עוצמתית.
עכשיו תורך. אני שכובה על הגב ואתה מזיין לי את הפה. עמוק בתוכו. מזיין לי הפנים.
אתה גומר על הפנים שלי, בפה שלי.
"יום הולדת שמח" אני אומרת.
ניגשים לאוטו אתה נשען עליו. חתיך. מסופק. הגבר שלי. האיש שלי.
"תראי איזה ירח יפה"
הסיטואציה רומנטית להפליא.
"אהבת את המתנה שלי?"
"מאוד"
ואני בלי בושה, מסתובבת מרימה את החצאית ומתכופפת.
"תנסה אותה"
ואתה מצליף בי.
ככה על השביל. בטבע. בחושך.
אני,אתה והירח.