סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

כלבלבת

מחשבות רגשות ופרפראות של נשלטת
לפני חודשיים. 18 בנוב׳ 2021, 21:09

מה זאת ההרגשה הזאת? 

זה לא כאב. לא. זה מין משהו אחר. 

הידיים שלה בשתיים ועשרה על ההגה, ולמרות הפקק הנוראי, והנהגים שחותכים לנתיב שלה, כלום לא מעצבן אותה. היא קצת חסינה, טוב השמש בכל זאת מסנוורת, היא מורידה את המגן ומחפשת את משקפי השמש, היד נשלחת לכיסא שלידה וממששת, ומבלי להתיק עיניה מהכביש היא פותחת את תא הכפפות.

הוא עמוס במסיכות, ומסמכי רשיונות בנרתיק פלסטיק שקוף, ויש פה דברים שהיא בכלל שכחה - מה עושה אצלה דיסק של קובי אפללו? ולמה יש שם שקית עם קורנפלקס??? 

ואז פתאום נזכרת איך הוא תלש ממנה את המשקפיים, מצמיד את ראשה לחלציו. חולשה מציפה אותה. תמיד כשהיא נזכרת בו לוקח, דורש, שולט, היא נהיית חלושס.  

בחזרה לכביש 4, לפקק בכניסה לעיר, ולשמש המסנוורת.

המשקפיים שלה נותרו על הדש בורד ברכב שלו. 

I bless the rains down in Africa

היא מוצאת את עצמה מזמזמת עם טוטו. 

מהאף האויר נכנס לחלל הפה לגרון ולקנה,  והיא מרגישה את החזה מתרחב, ושום דבר לא עוצר את החמצן מלהיכנס לנאדיות, למלא את הריאות, לשצוף בזרם הדם, איפה שהוא נמצא כבר שנה. 

הקלה, זה מה שהיא מרגישה. 

Its ganna take a lot to drag me away from you

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י