הנוף בסוואנה שלי

אתמול היה אצלי חבר, שעבד איתי כבר בכמה חברות, שהיה אמור לחתום היום חוזה ולהתחיל לעבוד איתי בחברה החדשה. נתתי לו זוג אופניים ספייר שלי. בדרך הביתה הוא נפל ושבר את הקרסול, שבר כפול ומורכב. ביליתי את הלילה בבית החולים עד 2:30 בבוקר. הוא צריך לעבור ניתוח שיהיה כנראה בימים הקרובים.

היום אחרי הצהריים יצאתי לטפל בעיניינים שם בבית החולים, מכיוון שהחבר למרות שהוא גם רופא, להתנהל מול מערכות כמו בית חולים, הוא לא יודע. אחרי שעה שהייתי שם, כולל הפסקת עישון בחוץ של כחצי שעה, סידרתי את כל האחיות בשלשות וקיבלנו מהם ומהרופא את כל מה שרצינו. כולל לראות את תוצאות הצילומים יחד עם הרופא.

הכל כל כך פשוט, כשיודעים להסביר ברור. בדסם כבר הזכרתי?

איחולי החלמה.

עוד שלושה ימים, יחזור למסלול והכל יהיה מצויין.

הייתי במוצ"ש בדאנגן לאחר כמה שנים שלא הייתי באף מסיבה בדסמית.

היה ממש כיף. מלא דינוזארים, אווירה נעימה, סשנים בכל מקום, אווירה מכבדת, מוסיקה שמאפשרת לשוחח עם אלו שהתגעגעתי אליהם.

תודה למאסטר ערן ולזמרת בארים, שבזכותם יצאתי ממאורתי, ללא סתם עוד עבד וכמובן למוזינקה.

יפה לכם/לנו.

אתמול הלכתי לעשות בדיקות במכון רפואי בהילטון תל אביב, עבור ביטוח אובדן כושר עבודה. בבדיקה ראשונית התגלה אצלי דופק 99. מוזר לאור העובדה שאני ספורטאי. בבדיקה במאמץ, הדופק עלה מאד לאט, אבל גם ירד מאד לאט. אני צריך לחזור למשטר אימונים. בפעם הקודמת סירבו לעשות לי ביטוח בגין המצאות חלבונים בדם. למרות שעידכנתי אותם שאני במשטר אימונים מאומצים לתריאטלון, ברור וידוע שבאימונים כאלה יש המצאות חלבונים מהתפרקות רקמות בשרירים, הם סרבו לבטח אותי. עקב כך הגעתי הפעם עם חשש מהבדיקה וחודש שלם לא התאמנתי לפניה.

בבדיקה הסתבר שהתנמכתי לגובה 178, שזה 4 ס"מ פחות מהגובה שהכרתי. הרופא אמר לי שמתנמכים ב 3-4 ס"מ וזה נורמלי. דווקא אהבתי את הגובה המקורי שלי. לאחר כמה דקות אצל הרופא, הוא ביקש לבדוק לי את הערמונית והכניס לי לתחת אצבע עם ווזילין. הזוי משהו. בבדיקה של הערמונית, הכבד, הטחול, קילה, ביצים וזין, אמר ששום איבר לא מוגדל ושהכל מצויין. דווקא חששתי קצת מהכבד לאור העובדה שאני שותה יותר מדי אלכוהול. יצא מצויין.

לאחר הבדיקה צילצלתי לבן הגדול שלי והצעתי לו ללכת לאכול ארוחת בוקר עם חברה שלו, באותו מקום שבו היינו בפיגוע בשישי שעבר. לא באמת היה לי זמן לארוחת בוקר, אבל זו היתה אמירה משעשעת. לאחר כשעתיים הבן שלי התקשר ואמר לי שכל תל אביב מפוצצת שוטרים ושיש התראה חמה על אפשרות לפיגוע בתל אביב. חרבאנה המצב הזה.

שני הגוזלים אצלי בבית וכנראה גם הגדול וחברה שלו יגיעו יותר מאוחר לארוחת אחרי הצהריים של פויקה ששמתי על האש. צלי כתף, גולש, עצמות עגל, גריסים, תפוחי אדמה, בטטות, בצל, שום, גזרים, קישקה, פלפלים חריפים, ביצים ותבלינים. (תמונה מצורפת). מגניב לאכול פוייקה עם כל הגוזלים, בבית חם, כאשר בחוץ יש מזג אוויר שכזה.

שבת שלום לכל קוראי הנאמנים ושיהיה לנו בתאבון.

אני עובד כבר יומיים בעבודה החדשה. אתמול ניגש אלי המנכ"ל ואמר לי שהוא כועס עלי.

שאלתי אותו: למה נשמה? הוא ענה לי: על זה שלא באת לפני חודש.

קוואבאנגה

כשאני מכיר בהקשר בדסמי, אני קודם כל מתיידד. אם בהתיידדות נוצרת כימיה סבבה. אם לא סלאמאט כל טוב.

לא ניתן לצפות להתמסרות ממישהי שזה עתה הכרת, מבלי שמתיידדים. מבלי שלומדים להעריך. מבלי שמגיעים למקום של פתיחות שכותבים לי מכתב גלוי על משאלות הלב.

היום קיבלתי מכתב כזה. גלוי, בלי חירטוטים, ככה ישר לפנים על משאלות לב כמוסות, כאלה שלא פשוט לשים אותן ככה ישר לפנים. בללה לנד שלנו. קיבלתי כאלה על השולחן הערב ואני מלא התרגשות, נפעם, זה מקסים בעיני.

התיידדנו. והצליח לנו.

פשוט מקסים.

כבוד, לך, לנו. על התהליך, על התוצאות. על הכיף שיש לנו עכשיו, שיהיה לנו מחר.

קוואבאנגה.

הבן הבינוני שלי משרת כחובש קרבי ליד אילת והוא כבר כחצי שנה בצבא. בחצי שנה הזו, קרתה לו תופעה מוזרה של אבסס בשני תנוכי האוזניים. הרופאים הצבאיים לא מתמחים בתופעה הזו ולכן כל פעם מנקזים לו את האבסס אבל לא מנקים עד הסוף ולכן הוא חוזר. כל תהליך הניקוז הזה הוא פרוצדורה פשוטה.

בני, מתוחכם מאד ומנצל את האבססים כדי לקבל גימלים באופן מושכל. הוא הרי חובש וכל הזמן מביא חיילים לבית החולים באילת. כך שהוא מכיר ומיודד מאד עם צוות המיון בבית החולים לרבות הרופא הצבאי שלו. כך שעל הדרך כשמביא חייל לבית החולים הוא בוחר טיימינג מצויין עבורנו ואומר לרופא במיון אולי תנקז לי את האבסס? הוא כמובן מסכים. על כל ניקוז כזה הוא מקבל כשלושה גימלים.

הוא פיתח שיטה בה בכל פעם הוא מנקז את אחת האוזניים כדי לארגן לנו ימי חופשה בבית. היום הוא התקשר ואמר שאמרו לו שכדי לצאת בשעה המאוחרת הזו הוא חייב לצאת בטיסה, עכשיו חזרנו משדה דוב והוא נהג כנהג חדש הביתה. הוא איתי בבית עד יום א. איזה כיף לי.

עכשיו נכנסנו הביתה. הנהג שלנו חברמן.

***

הספמתי פוסטים היום ומונה הצפיות שלי עומד כרגע על 1336. תודה כלובי שתיקנת את הבאג. אמרתי לעצמי שאם אני מספים עוד פוסט אחד, אחצה את מחסום האלפיים. אבל זה לא פוסט סתם. באמת היה לי מה לכתוב. ;-)

***

קוואבאנגה.

מחר אני מתחיל לעבוד בעבודה החדשה.

שיהיה לנו בהצלחה.

קוואבאנגה.

לכלובי יש באג במונה הצפיות בכלוב. כשהוא עובר את האלף הוא מתאפס ומתחיל מהתחלה.

396, 04/01/16

911, 03/01/16

904, 02/01/16

965, 01/01/16

227, 31/12/15

550, 30/12/15

286, 29/12/15

366, 28/12/15

539, 27/12/15

713, 26/12/15

חלמתי שמגיעה אלי סאבית לפגישה ממקום רחוק. דלת הכניסה לדירה שלי, לפעמים לא נסגרת טוב, צריך לסגור אותה בחוזקה. לאחר שנכנסה, כנראה לא סגרה טוב את הדלת. אנחנו יושבים ומשוחחים, מתיידדים. לאחר כמה זמן מתחילים להתלטף באינטימיות נעימה.

לפתע הבחנו שעומדת לידינו בתוך הבית, סאבית שאיני מכיר. היא שואלת: צ'יטה, אפשר להצטרף. שאלתי אותה: מי את ואיך ידעת איפה אני גר? היא הוציאה מחברת מהודרת עם כריכה קשה והראתה לי עמוד שבו היה כתוב: "{ניק מתוחכם (לא זוכר)}, תלכי לצ'יטה, את הכתובת שלי ועל הפיסקה היה חתום, מלך המציאות". אמרתי לה, תשמעי, זה לא מתאים, אנחנו בפגישת הכרות, בפעם הבאה תצלצלי לפני שאת באה.

היא פונה לסאבית שאצלי ושואלת אותה: את דו? הסאבית שאיתי ענתה שכן והאלמונית התיישבה לידה והתחילה ללטף אותה.

מסתבר שגם האלמונית לא סגרה את הדלת היטב ולפתע הבחנתי שנכנסו לתוך הבית עוד כמה אנשים, שנעמדו לידנו ופנו אלי ואמרו: ערב טוב צ'יטה, באנו לשמוח איתך, שמענו שאתה עושה מסיבות שוות. אמרתי להם, תשמעו, אין הערב מסיבה אצלי וזה לא מתאים לי. קמתי וביקשתי מהם ללכת, תוך כדי שאני מלווה אותם לדלת.

הם ניסו לשכנע אותי שזה דווקא יהיה כיף והתמהמהו לצאת. התעקשתי ולבסוף הם יצאו. סגרתי את הדלת היטב ונעלתי אותה. חזרתי לשתי הסאביות, שוקל בדעתי מה לעשות עכשיו. שתיהן התעלמו ממה שקורה והתלטפו ביניהן.

לפתע הבחנתי בכמה זוגות של אנשים, מטפסים מעל הקיר המפריד עם הפנטהאוז השכן שלי, ונכנסים אלי הביתה. כולם לבושים יפה, שהרי באו למסיבה. כאן כבר פקעה סבלנותי, ביקשתי מהם לעזוב וליוויתי אותם לדלת. גם הם ניסו לכנע אותי שכדאי שישארו ושנעשה מסיבה כיפית. אמרתי להם בתוקף, שילכו מהבית שלי. לאחר שהם יצאו, חזרתי שוב לסלון ולהפתעתי, ראיתי עוד כמה זוגות, שטיפסו על הקיר המפריד עם השכן שלי ונכנסו לסלון שלי.

הסאבית מהדייט שלי פנתה אלי ואמרה שהיא צריכה לנסוע בארבע בבוקר כדי שתוכל להספיק להגיע לעבודה במקום הרחוק שבו היא גרה. היא הוסיפה, שהיא באה מרחוק כדי להיות איתי ואני בכלל לא נמצא איתה ועסוק בכל מיני דברים אחרים.

התעוררתי. איזה סיוט מוזר.

היתה אצלי סאבית אתמול. באיזשהו שלב, ביקשתי ממנה לשבת על בקבוק מים עם הכוס שלה.

התבוננתי בבקבוק ואמרתי לה: תראי מה עשית לבקבוק עם הכוס שלך.

היא אמרה לי: אבל זה בגלל שהוא מפלסטיק.

מה אני אגיד לכם.

תראו איך הבקבוק נראה אחרי שהיא עשתה אותו ותשפטו בעצמכם.