סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הנוף בסוואנה שלי

מילים מילים ואת משמעותן, יבוא לו גל ישטוף אותן.
לפני 17 שנים. 25 ביולי 2006 בשעה 10:48

אני מציג כאן פן אחד למסוכנות, יש עוד ים של אחרים.

יש בדסם, שיש שם התמסרות, שיש שם סאב ספייס. אני לא מר ידע, ובטח לא מר נסיון. אבל וואללה, ראיתי לא מעט, וגם חוויתי.
אני ראיתי את השדים האלה יוצאים. בשתי העיניים שלי. והם יוצאים שם כשקורית התמסרות. הם יוצאים שם כשעפים. הם יוצאים במיוחד, כשהולכים מהר מדי לשם.
אלה שדים רעים, נורא רעים. מוטב להם שישארו במגירות הנעולות שלהן. לא סתם בוחרת בכך תת ההכרה. הוצאת השדים הזו, עושה נזק נוראי.
גם אם משחררים את השדים האלה, ולפעמים זה טוב בכלל, צריך לעשות את זה ממש ממש נורא לאט ובזהירות.

אומרים עלי, שאני עושה מגניפיקציה לבדסם. וואללה, לגמרי ממש לא. בחי אלוהים ספר התורה שלא. אני עמדתי שם מול השדים הללו, של סאביות. ראיתי אותם בעיניים שלי. זה נורא. יש ים של כח בבדסם, זה עניין רציני.

אתן דוגמא אפילו. קטע ראשוני בסשן, כדי שתעזור לי להעביר את דברי.
אני קושר לסאבית את כפות הידיים אחת לשנייה. שם ידיים מאחורי הראש. מעגן את הידים לגמרי מאחורי הראש, לקשר מעין חיתול באגן. הסאבית עומדת על הברכיים, על כרית. כיסוי עיניים. מוסיקה חזקה. 30 דקות נשארת ככה. היא מתחילה להתנדנד.
אחרי 30 דקות, אני מתחיל. מצמיד את הברכיים שלה. מטלטל אותה ימינה, שמאלה, קדימה, אחורה. היא חווה תחושת חוסר אונים. היא לא יכולה בכלל לשכך נפילה אפשרית.
אחרי דקה ככה, היא בדיסאוריינטציה כללית. היא מתמסרת כבר.

מאבדים שם לגמרי את השליטה. נכנסים לטישטוש ריחופי. לדיסאוריינטציה כללית. שם אני יכול לעשות מה שבא לי. היא בלי הגנות בכלל.

תנסו לדמיין את התחושה שמה ? תנסו נורא. זה חשוב.

זה עסק רציני ומסוכן. ממש מסוכן.

אני לא מפרסם באלפוני מצורך ביחצנות. שכה יהיה לי טוב. היות ואני מאמין שבדסם זה כן מסוכן. מתוך ההנחה הזו, מעבר למתן כתף ותמיכה בלא מעט, אני גם מפרסם את הסיפור, באופן שלא ניתן לקשר, כדי שאחרות לא יפגעו מאותו מקרה.
אני מבין שפירסום באלפוני נחווה כפלצנות. אפילו יכול לקבל את זה.
האמינו לי, שכה יהיה לי טוב. אני רק מושך אש שמה, זה רק גורם לי להראות רע בכלל. דווקא בגלל מה שאנשים חשים, שזו פלצנות לשמה, ויחצנות מבישה. אבל אני מוכן לספוג את האש הזו, כדי להוסיף לאלפוני מידע שהוא חשוב בעיני. מי שלא מסכים עם מה שאני אומר, שילך לשם ויגיד את דעתו האחרת. יש בזה ערך.

מי שעדיין, אחרי דברי אלה, חושב שזו פלצנות ויחצנות מבישה שלי ........
בתחת שלי

מUחדת - אין בינינו מלחמה, צ'יטה. רק חילוקי דעות.

בעיני אנשים עושים את הבדס"מ למסוכן ולא להיפך,
לפזר לעולם הנחות כגון: "בבדס"מ יוצאים שדים שלשולטים יש כוח לשחרר" או "שולטים מחליטים על קצב ההובלה ונתינת ההתמסרות"- לא כדעה, אלא כמניפסט חברתי, צ'יטה- זה מסוכן. מאוד. זו דמגוגיה בשקל.

נסכים עם זה שאין בינינו הסכמה, נכון?

ואם חושב אותי, אולי, למתסיסת הסו-קולד "ביצה", וההומור שלי, באמת הומור איש, לא משעשע אותך,
ואם נפגעת- סליחה.
אבל אני מתכוונת לכל מילה.
לפני 17 שנים
צ'יטה​(שולט) - כדי שתהייה מלחמה, צריך שני צדדים. אני לא מסכים להלחם בך. אפילו מושיט לך יד. לא לשלום, כי את טוענת בתוקף שאין מלחמה. אבל סתם יד, ידידותית.

אני חושב, שבמקום לתקוף את דברי, את תוקפת אותי בכלל, יחד עם החברה שלך. אבל אם זה עושה לכן נעים, מבחינתי תמשיכו. הריני מבטיח לך, שאני לא נפגע מזה.

אין לי בעיה עם חוסר הסכמות. תטיפי שאין מסוכנות, תפתחי על זה שירשורים באלפוני. אבל זה לא משאת עושה בכלל. את משמיצה אותי ולועגת לי. הדבר היחידי שאת מטיפה אליו, זה שאני מגוחך. אני מוצא את ההטפה הזו, שלכן, כמגוחכת.

אבל תגידי לי, באמת, שימי רגע יד על הלב, לא התחברת, לקטע הסיפור הזה על הדיסאוריינטציה ? לעוצמה שמה ?
)(
לפני 17 שנים
זאלופון​(שולט) - היה פוסט שלם על זה. בקיצור נמרץ, הדעה הנגדית שהוצגה שם היתה אומרת על סיפור האוריינטציה הזה שאתה לא צריך בכלל לכסות לה עיניים ולהשאיר אותה כך 30 דקות. אם רצית להרע לה, יכולת לחסוך זמן ומאמץ ולתקוף אותה מיד בהכנסה. בהנחה שאתה גבר בעל כוח ממוצע, או שיש לך סכינים בבית, סביר שלא היית מתקשה לגבור עליה. זו בדיוק הנקודה - הבדסמ לא מסוכן, אנשים הם מסוכנים.
לפני 17 שנים
צ'יטה​(שולט) - זה נשמע לך רע ?
אתה יודע מה זאלופון, נראה לי שאתה פשוט אוהב להתווכח איתי על כל דבר.
אפילו אם אגיד 5, אתה תיזדעק מייד להגיד שזה 3.
עזוב אותך
אני מודה
יש לך יותר גדול
עכשיו הכל בסדר ?
לפני 17 שנים
זאלופון​(שולט) - אתה:
1) מחמיא לעצמך
2) הופך דברים מענייניים לאישיים

ואפשר להוסיף:
3) מכחיש את שני הנ"ל בעקביות, למרות טענות חוזרות ונשנות
לפני 17 שנים
צ'יטה​(שולט) - לא נורא
לפני 17 שנים
במבית{בעלי} - שמעעעעעעעעעעעעע
אני ממש לא מבינה הרבה בעניינים האלה...חוויתי מעט את הצד הנשלט,כולל הכאב, ואני מתכוונת לחוות אותו בעתיד, חוויתי את חוסר האונים ביכולת לזוז או אפילו להתרומם ממקומי לבד , בוא נאמר שבלי עזרתו לא הייתי מסוגלת לעמוד באותה סיטואציה.....חוויתי את ההתמסרות המוחלטת לקשירה , לאזיקה, לשליטה שלו...הרי יכולתי להתנגד, לבעוט , לסרב, או מראש לא להיות שם בכלל...
זה מסוכן , זה בדס"מ,זה סאדיזם, הכל ברור ונהיר לי...
אבל זה אנשים...והחוק הראשון שלי בכל אופן בהתמסרות לאדון שלי , זה העובדה שאני סומכת עליו בעיניים עצומות<תרתי משמע> סומכת שהוא לא יזיק לי, סומכת שהוא לא יעשה משהו שהוא בעצמו לא בטוח בו, סומכת עליו שהוא ישאיר את הדום- ספייס שלו <הווה אומר השדים שיוצאים ממנו> מחוץ למשוואה הזו, כי לו אסור לאבד שליטה ...גם בגלל זה המציאו את מילת הביטחון לדעתי....
זאת מילה שטובה לשני הצדדים, ברגע שסאב אומר את המילה הזו, הדום חייב להכניס את שדיו בחזרה למגרות , ולהיות קשוב לסאב.
נראה לי שבתכל'ס הרבה יותר קשה להיות דום מאשר סאב <מבחינה נפשית> אתה כמתחלף אולי תוכל להגיד לי...או שזה תלוי באופי של האדם?!
והשורה התחתונה...בטח שזה מסוכן!
בכל פעם שאתה מוותר על השליטה ונותן אותה למישהו אחר, זה מסוכן!!!
לפני 17 שנים
צ'יטה​(שולט) - מסכים לגמרי עם כל מילה שלך. חקוקות בסלע.
רק עם דבר אחד לא. אמרת: "אני ממש לא מבינה הרבה בעניינים האלה".
אז הריני לחדש לך. את כן מבינה, הרבה יותר מהרבה אחרים.
תודה
}{
לפני 17 שנים
במבית{בעלי} - טוב נו...תמיד יש מקום ללמוד עוד.....<מסמיקה בענווה>
תודה לך!:-)
}{
לפני 17 שנים
צ'יטה​(שולט) - זה תמיד נכון
}{
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י