דרך מוכרת בעיניים חדשות

מה הקטע שלי עם כפות ידיים גדולות?!

זה מוחק לי את המוח ואני פשוט מתהפנטת. 

תראה לי כף יד גדולה, ואני הופכת להיות ערימת הורמונים רטובה. 

ושהציפורניים יהיו נקיות. בלי ליכלוך מתחת - זה מוריד לי ממש. 

אז הם היו שניים, נתנו שירות בבית.

אחד דובר עברית ורוסית שניהל את העניינים. חמוד, חברמן, מנהל שיחת חולין נהדרת. צחוקים וקלילות. 

השני דובר רוסית בלבד. זה יהיה שקר לומר שהוא לא נראה טוב. אבל ברגע שראיתי את כפות הידיים הענקיות שלו - זה הדבר היחידי שהצלחתי להתרכז בו. נכנסתי ויצאתי מהחדר כאילו לפקח על העבודה. בואו - אם הייתי מבינה בזה משהו, הייתי עושה את זה בעצמי, והם לא היו פה. איזה פיקוח ואיזה שטויות. אני שם כדי לראות את הידיים המהממות שלו עובדות. כפות הידיים שלו מחוברות לזרועות חטובות עם ציור ורידי שגורם לי לרצות לעבור עליו עם הלשון ולחפש איפה לפתוח לו וריד (לא בקטע של מדיקל, אלא בקטע מקצועי). מממ... תענוג ממש!

בסוף העבודה ראיתי שנשארו ברגים על הריצפה. בתמימות והיסח הדעת התכופפתי להרים. וזה לא היה הכיפוף הבריא, ששומר על הגב, בכריעה וגב זקוף. זו הייתה התכופפות שובבה במיוחד עם תחת שנשאר כלפי מעלה.  ואז קלטתי ששניהם עומדים מאחורי. 

כפות ידיים גדולות, התקרב מאחורי להוציא עוד כמה ברגים עזובים מעל גובה הראש שלי. והריח של הזיעה שלו - יאמי! גילגלתי עיניים כשאני יודעת בוודאות שהם לא רואים. הוא מילמל משהו ברוסית וחייכתי אליו עם צחקוק מפגר. השני שאל אם אני מבינה רוסית. אמרתי שלצערי לא. המשכתי "לבדוק" שהעבודה לטעמי. ויצאנו מהחדר. 

משלמת להם ומוסיפה טיפ. קיבלתי תרגום שבזכותי יש לו סוף יום נעים. הסמקתי ממש. 

מי נותן לי קורס מזורז ברוסית? או מספק שירותי תרגום סימולטניים בתור טפט או מפה או סדין... תלוי באיזה חדר נהיה😉

*חשוב לציין כי למרות היותי משוייכת, לפנטז ולרייר מותר לי. 

מתהלכת לי ברחבי המתנ"ס,
מרגישה תנועה בתוך התחת שמכוסה במכנס.
מבינה שבקרוב אצטרך לגשת לשירותים,
מנסה לחשוב עד כמה פה זה יהיה נעים.
מחליטה להתאפק ולחכות עד שאחזור לביתי.
בינתיים עולה לי זיכרון שערורייתי
מליל אמש או שמא היה זה לפנות בוקר
מעשה מגונה מהסוג "של הביוקר".
לתוך החור המורחב פלש ונתחב עצם מוזר.
עורר גירוי משונה ולא כל כך מוכר.
תנועות השיפשוף והחדירה החוזרת
גרמו להתעוררות אורגזמה מפגרת.
נמצאה נקודה מאוד מיוחדת
שגרמה במהירות לאורגזמות בשרשרת.
לאחר שגל הכיווצים נרגע וחלף
העצם הזר מתוך החור נשלף.
אך, לא הסתיימה עבודתו של זה.
שכן ללא כל דיחוי נדחף אל הפה.
מה זה החפץ שעובר לו כך מחור אל חור?
פעם מלפנים ופעם מאחור.
הלשון מתלפפת סביב העצם הכדורי,
מנסה להבין מה יצא מהחור האחורי,
חשה ברטיבות דביקה ומתוקה שממלאת את הפה.
על השפתיים עולה חיוך יפהפה.
זו סוכריה על מקל שחדרה והובילה לאורגזמה מתוקה
והנפש התרחבה והתמלאה בתשוקה.
תשוקה אליך ואל היצירתיות המפתיעה,
שמלווה כל רעיון וכל נגיעה.
דבר אחד חשוב לשתף,
שהאנוס שלי, על כל חלקיו, די שורף.
הגירוי הדביק והקשיח גרם לרגישות,
אליה אי אפשר להתייחס באדישות.
בכל תנועת מעיים טבעית ככל שתהיה,
מתעורר כאב שכל כך מחייה,
את זיכרון המפגש המענג באופן מפתיע.
הזנת את הרעב אליך באופן משביע.
ברגע זה בו מתעורר צורך בדפיקציה,
מתעוררות מחשבות שאולי הייתה זו סנקציה.
אך לפי החיוך הסקסי שהיה על שפתיך,
אני מבינה שזה לא המצב בעינייך.
עכשיו כשאשב לרוקן את מעיי,
אחייך ואשמח שאתה בחיי.
מוסיף להם חוויות נפלאות וריגושים
ובכל פעם מחדש, אותי מרשים.
כל כאב שעולה בי גורם לי לחייך,
הוא מחזק את הצורך אליך להשתייך.
בין שאני תחתך ובין שאני רחוקה,
אני מלאת כמיהה אליך ורעב ותשוקה.
נושמת עמוק, מתנקה ומורידה את המים.
מרגישה נינוחות בחלחולת ורוחצת ידיים.
שולחת לך הודעה שאתה מעסיק את מחשבותי
וחושפת בפניך את קורותי.
אתה מרוצה לגלות שאתה נוכח בתוכי,
ממלא את ראשי, נפשי וכמובן את תחתי.

שישי בצהריים אני מקבלת ממך הודעה -

אני נמצא בחתונה די קרוב אליך.

אני מחייכת, יודעת איזו מחשבה עוברת לך בראש, הלוואי וזה היה אפשרי. כמו תמיד אני מוכנה לקפוץ דרך כל חישוק שתציב בפני, גם אם הוא רק פנטזיה..

אתה יודע שאתה רק צריך להגיד.

יודע.

אני ממשיכה בבישולים, הקטן אצל אבא שלו, יש לי סוף שבוע לעצמי.

שומעת שוב את צליל ההודעה שלך - 

קישור למיקום של גן אירועים. במרחק 30 דקות נסיעה ממני.

החופה עוד לא התחילה יש לך זמן להגיע. תעדכני כשאת פה להמשך הוראות.

אני בוהה במסך. מעבירה מבט בסירים על הכיריים, כל ההכנות על השיש.
מסתכלת על עצמי, אני חייבת להתקלח. מה אני אלבש?
מכבה את האש, מכניסה למקרר את כל ההכנות שעוד לא נכנסו לסירים.
נכנסת להתקלח, מנסה להחליט האם להיות אורחת, או שאולי מהצוות? אין לי מושג מה הצוות לובש. הכי בטוח אורחת. מחייכת חיוך ענקי, מתרגשת כל כך.  בחרתי שימלה שחורה עם כתפיות דקות ומחשוף מפנק. יושבת לכתוב ברכה. בכל זאת, לא נעים להיכנס בידיים ריקות.
שולחת לך הודעה עם זמן הגעה משוער ויוצאת לדרך.

כל הדרך אני נעה בין אושר צרוף על ההרפתקה הנהדרת והמרגשת לבין החשש שאולי אנחנו מותחים את הגבול.
ברמזור אדום אני שולחת לך הודעה - אתם בהרכב מלא?

אחרי רבע שעה אתה עונה - לא, חלקי. תני את שם המשפחה שלי בכניסה, יתנו לך מקום בשולחן שלנו.

אני עוצרת בצד. מנסה להבין לאן אתה הולך לקחת את זה והאם זה משחק שאני מוכנה לקחת בו חלק. איזה הרכב חלקי? בטוח היא נמצאת איתך, אחרת לא היית יכול להשאיר את הילדים לבד ולהיעלם לך. האמת שאני לא יודעת ממה נבהלתי יותר, מהמחשבה שאני אמורה להיכנס ולשבת איתכם בשולחן, או מהספק שפתאום התעורר בי. 

עוד הודעה ממך - את לא מוזמנת לשבת בשולחן. תכנסי מיד לשירותים שליד חדר ה'חתן כלה'.

אני חוזרת לנשום. חוזרת לנהוג.

תוך דקות ספורות אני מוצאת חניה. מעדכנת אותך שאני בכניסה לגן אירועים. מתקרבת למארחת ואומרת את שם המשפחה שלך. מקבלת לב קטן מעץ עם מספר השולחן. אני מרגישה קצת אמיצה אז אחרי שאני מקבלת הסבר על איפה השירותים הכי קרובים, ואם היא יודעת מאיפה הכלה והחתן אמורים לצאת כדי שלא אפספס במקרה ואהיה בדרך חזרה מהשירותים. היא מסמנת לי עם האצבע באוויר לכיוון ההפוך מהשירותים ואיזור קבלת הפנים. אני מעלה חיוך סופר נחמד, מבקשת מהמארחת להראות לי איפה ממוקם שולחן מספר 11, שאוכל ללכת להניח את התיק שלי. אחרי פרצוף קטן ולא מרוצה היא קמה ממקומה ומלווה אותי כמה צעדים פנימה ומסמנת לי את הכיוון הכללי של השולחן, ומציינת שעוד אין כניסת אורחים לאיזור הישיבה. אני מכניסה את המעטפה עם הברכה לתיבה ומודה לה. ממשיכה לכיוון השירותים, ואורחים נוספים מגיעים. אני מסתובבת ורואה שהיא עסוקה, וממשיכה ישירות לחדר חתן כלה. צמוד לחדר יש דלת כניסה לשירותים. אני נכנסת ומגלה שיש שם שני תאים. נכנסת לתא השמאלי, סוגרת את מכסה האסלה ומתיישבת. שולחת לך הודעה - אני בתא השמאלי.

אני רואה שקיבלת את ההודעה, וקראת אותה. אני מחכה ולא יודעת למה. מחכה לך שתגיע. לא יודעת מתי. לא יודעת מה הצורך שהגעתי לספק. אני נרגשת, מחייכת, מאושרת להיות כאן. שומעת קולות דיבור מחוץ לחדר, כנראה שהזוג יוצא לכיוון החופה. אחרי 10 דקות אני שומעת את הדלת נפתחת ומישהו נכנס וניגש לכיור. כמה רגעים לאחר מכן הדלת שוב נפתחת ואני מבינה מהדיבורים שמדובר בשתי בנות משפחה שמרכלות על שימלת הכלה. הן יוצאות ושוב חוזר השקט. אני מתחילה להרגיש במתח, לא נינוחה. מחשבות שאולי זה יותר מידי. אולי גם אתה חושב שזה מסוכן מידי ושינית את דעתך. אני זזה באי נוחות, נעמדת במרחב המצומצם ומתיישבת. חושבת אולי לשלוח לך הודעה, אתה בטח תבין. בסך הכל הסיכון כאן הוא שלך. ואז אני תופסת את עצמי - תסתמי. את הכלבה שלו. את לא כאן כדי לחשוב במקומו. את לא מקבלת החלטות. את לא יודעת למה את כאן בכלל. אולי הוא צריך לדעת שאת קרובה אליו. את שייכת לו, הוא ימקם אותך איפה שהוא רוצה. את הצעצוע שזמין לו מתי שהוא רוצה. 

הדלת שוב נפתחת ואני מאזינה במתח להבין מי ניכנס. הדלת של התא מתחילה להיפתח ואני נעמדת ונדחקת לצד כדי לאפשר לה להיפתח מספיק. אני רואה למטה נעליים גבריות - אתה נכנס לתא סוגר את הדלת ונועל אותה. אני מחייכת אליך, נרגשת כל כך. רוצה לקפוץ עליך וזזה במקומי. הידיים מחזיקות אחת את השניה מאחורי הגב שחלילה לא אעשה משהו לא במקום. תולה בך את עיניי ומחכה למוצא פיך. 

אתה מחייך, מרוצה מהתגובה שלי, מרוצה ממה שאתה רואה מולך. אתה מעביר מבט סוקר על הגוף שלי מלמעלה למטה. אתה מסמן לי עם הראש לשבת. אני מתיישבת ואתה שולח אצבע למחשוף שלי. מעביר את האצבע ומכניס אותה פנימה, תוך שאתה משאיר שובל של שריטה מהציפורן שלך. אתה מגיע עד לפיטמה. תופס אותה חזק כל כך שאני מתקפלת מהכאב. מתפתלת בישיבה ומחזיקה את הקולות בפנים. אתה משחרר את הפיטמה וסוטר לי. אני מתיישרת וממקדת את המבט בך. אני מתנשפת, משתדלת להסדיר את הנשימה שלא להשמיע קולות. אתה פותח את הכפתור והרוכסן ושולף את הזין שלך מולי. להפתעתי הוא לא זקור במלוא תיפארתו. אתה תופס את הסנטר שלי, אוחז חזק ומפעיל עליו לחץ כלפי מטה ופותח את הפה שלי. אתה ממשיך למשוך את הפנים שלי מהסנטר למטה. מנמיך ומנמיך את הפנים שלי, מקרב את הזין לפה שלי. אני מרימה את המבט אליך, מחייכת עם הפה פתוח כשאתה ממשיך לאחוז בסנטר שלי. אני מרגישה את השתן שלך מתחיל למלא את הפה שלי. מרגישה את החום. אתה מרחיק את הזין מהפה שלי וסוגר את הפה שלי. אתה מהנהן עם הראש ואני מבינה שאני אמורה לבלוע. אני מרוקנת את השתן שלך לתוך הגרון שלי ופותחת את הפה להראות לך. אתה מחייך לאישור ומחזיר את הזין לפה שלי. אתה מתפעל אותי בכזאת עדינות בכזה רוגע. אני מרגישה את הזרם שוב ממלא את הפה שלי ואתה צופה מלמעלה רואה איך הכל קורה. אתה  מסמן לי שוב לבלוע, הפעם מבלי להוציא את הזין מהפה. זה יותר מאתגר אותי לבלוע כשהפה פתוח ככה. מרוקנת שוב את הפה, ואתה מסמן עם האצבעות שלך לסגור את הפה. אני עוטפת את הזין שלך עם השפתיים ומרגישה את הזרם חוזר. הפעם אתה משחרר ואני מבינה שכדאי לי להתמודד עם הזרימה אחרת זה יכול לזלוג עלי. משתדלת לבלוע ולרוקן את הפה בזמן ולהתמודד עם הזרימה של השתן שלך. אתה מחייך אלי, ומביט בהערכה והתפעלות על ההתמודדות שלי. אני מרגישה טיפה אחת זולגת מזוית הפה שלי ואני שולחת יד לתפוס אותה. אתה מעיף לי את היד הצידה והטיפה ממשיכה במסלולה אל הסנטר, הצוואר, החזה ואל בין השדיים. אתה מסיים להשתין, אני פותחת את הפה ואתה מנער את הזין שלך לפה שלי. סוחט את הטיפות האחרונות. אני שולחת לשון ללקק את קצה הזין שלך ואתה תופס את השיער שלי חזק ומושך את הראש שלי לאחור. אתה מתכופף לכיווני, מקרב את הפנים שלך אלי. אני לא מצליחה להבין את התגובה שלך. הפנים שלך לא מסגירות דבר. אני לא מבינה אם אתה כועס ששלחתי את הלשון מבלי שדרשת, או שאתה חושב על משהו אחר. אתה מתקרב עוד יותר ומנשק אותי נשיקה עמוקה. אני מחזיקה את כפות הידיים שלי אחת בשניה על הירכיים שלי, רק כדי לא לקפוץ עליך ולעטוף אותך ולמשוך אותך אלי. אני מתמסרת לנשיקה הזאת. מרגישה את ההערכה שלך אלי. 

אתה מתנתק מהנשיקה, ועובר עם הלשון שלך במסלול של הטיפה שזלגה מהפה לאורך הצוואר ואל החזה. אתה מגיע לשדיים שלי ותופס אחד מהם ונושך אותו. אני מחפשת במה לאחוז, מה יכול ליצב אותי כי הכאב מטורף. אתה משחרר את הנשיכה שנמשכה שניות בודדות אבל הרגישה כמו נצח. אני מתנשמת עם דמעות בעיניים. אתה מתקרב עם השפתיים שלך לאוזן שלי ולוחש  "אני אחזור לקינוח".

אמנם באיחור של שבוע (הכלבה אכלה לי את שיעורי הבית... אה.. רגע.. אני הכלבה... לא משנה) 

גם אני מצטרפת לניסיון להציג את המיניות שלי בתמונה

קיבלתי המלצה לערוך ולהוסיף את ההסבר המילולי.
האמת שהתלבטתי האם להוסיף.

כל הכיף בתמונות זה שכל אחד יכול לראות משהו אחר ולשים דגש על משהו אחר.
מצד שני, זו תמונה המייצגת את מיניות שלי.

שעת השקיעה זו השעה של הזליגה בין היום ללילה, כשכל צבעי הביניים נגלים.

המשחק בתמונה שבין הרומנטיקה של ילדה בכותונת לבנה מתנדנדת לה מול השקיעה לבין הפנטזיה של להיות קטנה שכל הזמן בתנועה של למידה והתפתחות המיניות שלי. 

המתח שקיים בתנועה שקפאה ברגע הצילום, המתח שקיים בשרירים של הילדה כשהיא אוחזת על מנת לא ליפול, מזכירים לי את המתח הבריא והחיובי שמתרחש בתהליך גילוי המיניות שלי מחדש. המתח שמוביל לתנופה חזקה אל עבר העונג, האושר, הפחד והילדותיות.

החופש והקלילות שיש בתמונה הם בדיוק אותם חופש וקלילות שהמיניות החדשה/ישנה שלי הכניסה לחיי (תודות למספר אנשים יקרים ובעיקר תודה לעצמי)

זו המיניות שלי בתמונה. 

Ma.

קיבלתי משימה. הגדלתי ראש והוספתי לסרטון עוד פינוק שאני יודעת שיעלה חיוך מרוצה על שפתיך. ראית כמה התאמצתי והשתדלתי עבורך. ראית כמה זה היה מאתגר עבורי. המשימה הושלמה אבל פעולת האקסטרה לא בוצעה עד תומה. אני יכולה להסביר מה קרה, למה לא הצלחתי. אבל זה לא משנה, כי ביחד עם ההערכה שלך גם קיבלתי עונש. אני תוהה האם הבנתי נכון? עונש?

"הגדלת ראש, ואני מאוד מעריך את המחשבה שלך. הביצוע שלך העלה לי חיוך ענק, והעמדת לי את הזין. קיבלת עונש, בגלל שלא נתת לי את כל מה שרצית לתת לי, כשקיבלת את ההחלטה. אם הייתי לידך או מלווה אותך, היית מצליחה לסיים. העונש שלך הוא שלא אזיין את התחת שלך היום"

נסיונות תחנונים קצרים לא עזרו.

"אני מבינה את הבחירה שלך להעניש, יש לי דעה בנושא, אבל מניחה שהיא לא תשנה שום דבר"

"אני אוהב לשמוע את הדעה שלך. ספרי לי מה היא כשניפגש."

התכוננתי, כמו שתירגלת איתי הרבה פעמים.

מה המסר שלך? אני חושבת שזה לא הוגן לקבל עונש על אקסטרות. מה את רוצה להשיג? אני רוצה לקבל זיון בתחת, או הקלה בעונש. מה הכי גרוע שיכול לקרות? הכי גרוע שיכול לקרות זה התחליט להחמיר את העונש ולהקצין אותו. מה המצב האידיאלי מבחינתך? המצב האידיאלי זה שתקבל את הערעור שלי על העונש ושתזיין גם את התחת שלי היום. מה את הולכת לעשות כדי לדאוג שהאידיאל יתממש ולא האפשרות הכי הגרועה? אני אשתף אותך בדיעה שלי ואנסה להפעיל את כל הטריקים שאני מכירה לפיתוי.

כנפגשנו, אחרי שבוע של מתח וטלטלות, שלוו בצל מאיים של הפסקה או פרידה, ראיתי אותך והרגשתי את הנוכחות שלך לידי ונאלמתי.

המוח שלי הפסיק את עבודתו השגרתית, עבר לתכנית ספיגה. כל התכניות של פיתוי, הסבר, שיכנוע ותחנונים התאדו להן כלא היו.

כל פעילות מוחית המוכרת כקוגניציה והתמצאות במרחב, הופסקה באחת ויחד איתה היכולת לחבר משפטים או להפיק מילים מהפה.

הגוף שלי עבר למצב אוטומטי של משיכה חזקה, הזדקקות עמוקה והתמסרות טוטאלית אליך.

הכל מסביב נעלם. אין שם כלום חוץ ממך. כשאתה מולי, מסתכל עלי, צריך אותי, מושיט יד ולוקח את שלך.

כשזימנת אותי אמרת לי להגיע מוכנה לחדירה. שאלתי אם גם לנשיקה, אחיזה בשיער, יריקה, סטירה, צביטה בפיטמה...
"לא. תביאי רק את הכוס שלך מוכן לחדירה. זה יהיה קצר"

מהרגע שנפגשנו עברת על הרשימה, שלא הייתי מוכנה אליה, וכל כך רציתי כל אחד מהפריטים בה. הרגשתי כאילו אני מקבלת מדבקות כוכב על התנהגות טובה עם כל רגע שהתקדם.

ליטפת את השד שלי ותפסת את הפיטמה. צבטת בעוצמה המתגברת לאט ובנחישות. הגוף שלי התקרב אליך תוך יללות וגניחות כאב ועונג. אתה יודע שזה מטריף אותי, ואם אתה ממשיך מספיק זמן, כמו שעשית הפעם, הגירוי עושה את שלו. הפעם לא נתת לי לגמור כך, נטשת את הפיטמה כדי לסטור לי. שוב. ושוב. בכל פעם המבט שלי חוזר להתמקד בך, בעיניים המדהימות שלך, בחיוך המשגע שלך. ואז מגיעה עוד סטירה, חזקה יותר מהקודמות. חזקה יותר מאי פעם, והיא חדרה מהלחי אל תוכי, עמוק פנימה. יצרה גלים של עונג שעברו לאורך הגוף שלי. אנחנו לומדים יחד את הכאב הזה. מגלים את מה שמתעורר עם הכאב, מה שמתלווה אליו.. 

אתה שולח יד לשיער שלי, אוחז בו צמוד לראש ומטה את הראש לאחור, מקרב אותי אליך לנשיקה. בנשיקה הזאת אני מרגישה את מה שקורה אצלך בפנים. את הרצון לפרוק, לקחת, לשחק ולהשתמש בי, יחד עם הרצון להגן, לשמור על מרחק, הריחוק הזה מובן לי, עוד לא חזרנו לשגרה ורוגע לחלוטין. החשש מהקהל מסביב. אבל הצורך החזק הזה שלך, מאיים להשתלט על הכל. הנשיקה שלך כל כך מאופקת, שזה מעורר בי תסכול. היד שלך יורדת לירך שלי ואני מרגישה את הצורך שלך במגע, באחיזה, בחיפוש. הפער הזה בין מה שקורה למעלה לבין מה שקורה למטה מראה לי כמה שליטה עצמית יש לך. כמה אתה מחזיק את עצמך, שלא להתנפל ולקחת אותי כמו שאתה באמת צריך. 

די מהר האצבעות שלך מוצאות את דרכן לכוס החשוף שלי מתחת לשימלה. אני מתענגת עליהן, על הגירוי שהן מספקות. קולות הרטיבות נשמעים בבירור וזה מגרה כל כך. אני מתמסרת לעונג הזה שאתה גורם לי. האורגזמה מתחזקת ובאה והגוף שלי רועד על האצבעות שלך.

אתה לא מפסיק לאונן לי, ממשיך עם המגע המטריף שלך. "איפה התחתונים שלך?" אני לא ממש קולטת את המילים שלך. "איפה התחתונים שלך?" אתה שואל שוב. אני מגמגמת משהו שנשמע לי כמו מילים, אבל כנראה שלא באמת. "****** איפה התחתונים שלך?" אני שומעת את הקול שלך תקיף יותר, ומתעשתת - "הם בבגאז'". "מתי הורדת אותם?" אני מחייכת "לא לבשתי אותם". 

"אז הלכת לחנות לקנות חזיות בלי ללבוש תחתונים?" אני פתאום מבינה שלא עדכנתי אותך על השינוי בתכניות שעשיתי. "לא קניתי חזיות. חיכיתי לך פה בחניון." 

"מה עשית עד שהגעתי?" אתה ממשיך לאונן לי, ואני ממש מתקשה להתרכז בשאלות ובתשובות. מנסה להיזכר מה קרה בעולם לפני שנכנסת לרכב. "דיברתי עם אמא שלי בטלפון". אתה מחייך ומקרב את הפה שלך לשלי. אני מרגישה את הנשימה שלך ומנסה לשאוף אותך לתוכי. "אז שילמת כסף כדי לשבת ולדבר עם אמא שלך בטלפון בחניון בלי תחתונים?" אני מנסה להבין לאן זה מוביל אבל לא מצליחה להתרכז כי האצבעות שלך מגרות את הדגדגן שלי במתקפה ממוקדת מאוד. אני זונחת את המאמצים להמשיך לתקשר איתך ומתמקדת בתחושה הנפלאה שמתחילה להתגבר בין הרגליים שלי. האנחות והגניחות מתגברות. הגוף שלי נמתח אליך עוד ועוד. אתה מבין מה אני מחפשת.

"מה את רוצה?" אתה שואל ומגביר את הקצב של האצבעות. "נשיקה" אני מצליחה לומר בין הנשימות והאנחות. "את רוצה את היד בכוס או נשיקה?" תוך שניה התשובה נפלטת לי מהפה מבלי בכלל צורך במחשבה "נשיקה". אתה שולף את היד שלך ומרחיק אותה מהגוף שלי. ויש רגע ארוך וכואב של ריקנות, שאני כבר לא מרגישה את המגע שלך. הפסקה פתאומית שמרגישה כמו צניחה חופשית לתוך תהום עמוקה. ואתה תופס אותי בנשיקה שלך. אני רוצה עוד, עמוק, חזק, שנבלע אחד את השניה. אני מרגישה את התנודות שלך, מתקרב ומתרחק, רוצה לפלוש עוד פנימה אבל מנסה לשמור על איפוק. המח מבין מה קורה, אתה מנסה לשמור עליך נקי, שתוכל לחזור הביתה רגוע בלי חשש. והגוף מבין ומרגיש את הצורך שלך לקחת, לדרוש. גם אצלי הצורך הזה קיים, הגעגוע אליך חזק כל כך. הרצון להיות שוב לשימושך, בכל דרך שאתה צריך, בלי מגבלות ובלי מעצורים.

אתה מתנתק ממני, וסוטר לי.

"אנחנו עוברים לרכב שלי. אני צריך להשתמש בך"

אמרתי לה שהפעם אני לא רגועה.

תקופה הזויה עם תקווה וציפיה לרגיעה, יציבות ונשימה.

"הפעם אני רוצה צבע שחור."

היא הפילה את המכשיר מהידיים וקמה לחבק אותי.

עשתה איתי הרפיה בנשימות עמוקות.

החזיקה לי את הפנים והסתכלה לי עמוק בעיניים

"את לא את היום"

"עכשיו ספרי לי מה קרה. בלי למרוח אותי אחרת אני לא מורחת לך את הצבע"

אז סיפרתי הכל, חוץ ממה שבאמת יושב במרכז הכובד.

אמרתי לה שכשאמרתי למישהו שאני נוסעת על אדים הוא ענה לי שזה אומר שאני רותחת.

"מותק, את לא רותחת. את אש.
בואי נבחר צבע רגוע שיקרר אותך קצת"

המשכתי לרוקן את המיכל, להוציא החוצה את מה שאפשר.

הגעתי כמעט לנקודת הניתוק שבה אני מצליחה לדחוק את הכל פנימה שלא יגלוש ויציץ מבחוץ.

"אני רוצה שחור"

"אני לא מורחת לך שחור היום.

את תקבלי היום אדום."

מהמבחר שהוצע לי בחרתי - Russian Red, כך מסתבר.

היא ניסתה להצחיק ולספר בדיחה גזענית על זונת צמרת.

בפנים חשבתי, שגם אם הייתה יודעת, לא הייתה יכולה לבחור כינוי טוב יותר מזה, כדי לעודד אותי.

קיבלתי ממנו אישור שאכן מדובר בזונת צמרת.

קיבלתי גם דרישה לבדוק איך זה נראה סביב הזין שלו. 

הוא אישר את התמונה.

אז היא כאן.

בינתיים.

ממש מרחמת על כל מי שלא טעם את הBDSM.

ממש מרחמת, עם תחושת התנשאות ועילאיות על כל הנחותים שלא משחקים במשחק הזה... 

מרחבי הרשת....

היא לא מבינה כנראה מה קורה שם, ואפילו לא יודעת כמה זה אמור לעורר בה כנראה....

אני פונה אליך.

אני פונה אליך בבקשה כנה, חשופה ואמיתית.

הוא שלך מאז שהשכלת לפני שנים לקרב אותו אליך ולבנות איתו חיים. בדרך שעברתם השתנתם לא מעט. אך, הוא נשאר מדהים, מוכשר, יצירתי ומבריק, רק הלך והשתבח עם השנים. זיק הנעורים בעיניו נשאר רענן, החיוך המקסים שלו, שובה לבבות. הוא צ'ארמר אמיתי, אינטליגנט, חתיך, חד מחשבה ובעל חוש הומור מושלם. הוא אדם טוב, חבר תומך, פרטנר נהדר. נראה שהוא בעל נהדר, אבא למופת.

תני לי קצת ממנו בבקשה. לא את כולו.

הוא ישאר אבא נפלא לילדים המקסימים שלכם.

הוא עדיין יהיה פרטנר נהדר לחיים שבניתם יחד.

הוא יחזור הביתה מסופק, שמח, נינוח. תני לי לתת לו את זה. תני לי לתת לך את זה. 

נוכל לדבר על גבולות, זה הרי לא מושג בלעדי למה שאנחנו עושים. החצר? זה הגבול שלך? שלא אכנס הביתה? נסמן את מפתן הדלת. אין לי כוונה לפלוש לחייך. רק לתת לו את מה שאת לא יכולה או לא רוצה או לא יודעת איך. את הרי לא רוצה לפגוש אותו במקומות האלה. זה מפחיד, מאיים, מבהיל, מגעיל, פוגע, משפיל, מטנף ועוד כל כך הרבה דברים שאת אפילו לא רוצה לדעת. את לא חייבת לדעת, אם את לא רוצה. אתם תגשימו ביחד את כל החלומות, התכניות והפנטזיות הנורמטיביות שלכם. אתם תמשיכו להיות משפחה נהדרת ושלמה. אני לא מאיימת לך על זה. בכלל. אני אפילו די נחמדה. גורה קטנה, לא נושכת (לא בכוונה בכל אופן), כבר די מחונכת. את מקבלת אותו חזרה אליך כשהוא לקח ממני את כל מה שהוא צריך. את מקבלת אותו שלם יותר, טעון באנרגיה, מפוקס ורגוע.

אז מה את אומרת? 

מסכימה?

לאחר תדרוך על מקרה חירום, בחדר שלכם, בין המיטה הזוגית שלכם לארון הקיר הרחב המצופה מראה גדולה, אני ממקמת את התיק והנעליים שלי בפינת החדר. בעודי כפופה, שלא לומר מקופלת עם הראש למטה והתחת למעלה, מאזנת את שיווי המשקל שלי עם כפות הידיים על הריצפה, הזין שלך חודר אלי וממלא את הכוס שלי לסרוגין בקצב מטריף. הפלאפון שלי קבור בתיק שליד הראש, משמיע צילצול גנרי, שלא מצליח לחדור לתודעה המתענגת שלי. לאחר מספר רגעים, אתה דורש ממני לבדוק מי מנסה ליצור איתי קשר ואז הקשר שלי לעולם, שמחוץ לכוס שלי, חוזר לתפקוד. אני מבינה שזו התרעת תזכורת, שולחת יד לחפש את המכשיר המעיק כדי להשתיק. לא שזה גרם לך להפסיק לזיין אותי בזוית שגורמת להכל להרגיש יותר... גם האורגזמה הייתה יותר!
אתה שולף את עצמך מתוכי פוקד עלי לפשוט את השמלה ואני נותרת עירומה לחלוטין.
אתה מתפעל מהרטיבות שלי שנותרה מרוכזת על הזין שלך ואני מתיישבת מיד על הברכיים לקבל את הזין שלך לפה.
"קודם אותך". אתה משנה את הזוית של הזין ובכך מונע ממני להכניס אותו לפה. אני מתחילה ללקק ולנקות את הזין שלך ממיצי הכוס שלי שעטפו אותך בזמן שהתכווצתי עליו וגמרתי רגעים ספורים קודם לכן. אני מתענגת על הטעם והתחושה של נוקשות הזין הזקור בשילוב עם העור הנעים שלך. אני מאוד מודעת לעובדה שאנחנו ממוקמים בפרופיל למראה, משתדלת מאוד שלא לתת לעובדה הזאת להפריע לי.
"עכשיו את שלי". אני מבינה שאתה מתכוון לטיפה הזאת שמחכה לי בקצה הזין שלך, שאני אוהבת לאסוף עם הלשון ולשחק בחור, לבדוק אולי יש עוד אחת שמחכה לי. מכניסה את הזין שלך לתוך הפה שלי. נהנית מתחושת המלאות בפה, משחקת עם הלשון, מרפה ומהדקת, יונקת ושואבת ולאט לאט מחדירה יותר ויותר עמוק. הכי עמוק שהצלחתי מעולם. "תראי אותך, בלי עזרה שלי" אני ממשיכה למצוץ ולהנות מהעונג שאני מספקת לך. אני מרגישה מאושרת שאתה מרוצה ממני, מתרגשת ממש. "גורה שלי את יודעת שאני עוד מעט אחבק אותך קרוב, נכון? מגיע לך חיבוק קרוב קרוב, נכון?" אני מהמהמת עם הזין שלך בפה לאישור. והידיים שלך עוטפות את הראש שלי לאט ובעדינות, מלטפות את השיער שלי. האגן שלך ממשיך לזוז ולזיין את הפה שלי ותשומת הלב שלי מתחלקת בין הזין שלך בפה שלי, לבין הידיים שלך. "תסתכלי עלי כשאת מוצצת את הזין שלי" אני מנסה להרים את המבט, אך חוששת משינוי הזוית שיגרום לרפלקס הקאה או חלילה למגע עם השיניים. החיבוק מגיע בהפתעה והזין שלך נדחק לתוך הגרון שלי. אני הודפת את האגן שלך עם הידיים תוך השתנקות. אני שומעת את נימת הטון שלך לא מרוצה, לא מצליחה לקלוט את המילים. אני מסירה את המשקפיים ומניחה אותם בתיק מאחורי וכשאני מסתובבת חזרה אתה סוטר לי חזק. "את לא רוצה לראות את הזין שלי?" סטירה נוספת פוגעת בפנים שלי. אני מחייכת אליך, מתענגת על העוצמה שלך. בקושי מצליחה להוציא מילים בודדות מהפה, ומקבלת את הזין שלך שוב עמוק לתוך הגרון שלי, הפעם עם פחות התנגדות מצידי, אבל ההשתנקות לא איחרה להגיע. אני מתנשמת, מנסה להסדיר את הנשימה. מרימה אליך מבט, פותחת את הפה ומקבלת את הזין שלך בחזרה לתוכי.
"שמת לב שיש פה מראה לידנו? תסתכלי, תראי איזו יפה את כשאת מוצצת את הזין שלי"
אני מעיפה מבט קצר וחוזרת להתמקד במציצה. אתה לא מרפה "תסתכלי. תראי איזה יופי" אני מפנה שוב את המבט ומתמקדת בשפתיים שלי שעוטפות את הזין שלך ומתגרה מהאופן שבו הוא נעלם לתוכי.
אתה שולף את הזין שלך מהפה שלי, ואני מנצלת את ההזדמנות לבקש ממך שתי בקשות. "זו הייתה תזכורת לקחת את הגלולה, אז אני אשמח לקבל כוס מים בבקשה. הדבר השני הוא שיש לי פיפי"
העיניים שלך נפתחות והחיוך המהמם שלך נמתח לאט לאט על הפנים שלך. "את צריכה כוס מים בשביל לקחת את הגלולה ויש לך פיפי. אני אביא לך כוס, ואת תמלאי אותה כדי שתוכלי לבלוע את הגלולה"
אני מחייכת אליך חיוך נבוך, ומנסה במבט להתחנן שהכוס תגיע מלאה במים, למרות שאני יודעת שזה לא ישנה את דעתך. "זהו, אנחנו מסודרים".
אתה יוצא מהחדר תוך כדי שאתה מסמן לי להיכנס למקלחת לחכות לך שם. אני נעמדת בתוך המקלחת שלכם, מבינה מה הולך להגיע ומנסה להכין את עצמי לחוויה. אחרי רגע קצר אתה חוזר עם כוס זכוכית, גדולה וריקה, כורע ברך מולי וממקם את הכוס בין הרגליים שלי. השלפוחית כבר לחוצה להתרוקן, לכן למרות המבוכה השתן מתחיל לזרום די מהר. הכוס מתמלאת וגולשת על גדותיה. השתן ממשיך לזרום ואתה מכניס את היד שלך אוסף את השתן כדי למרוח אותו על הגוף שלי. השתן מרוכז, שתן ראשון של הבוקר.
"תכניסי את הגלולה לפה" בודק שהגלולה ממוקמת מספיק עמוק על הלשון. אתה מגיש לי את הכוס לפה ומשאיר לי את המילימטר האחרון לעשות בעצמי. הריח של השתן עולה חזק לתוך האף. אני עוצמת עיניים ומנסה להכין את עצמי למה שהולך לבוא. אני מרגישה את ההתרגשות שלך מהסיטואציה, רואה את המבט שלך שרואה אותי מתאמצת עבורך, את ההערכה שיש לך כלפי ההתמודדות שלי. אתה רואה את הקושי שלי, את ההיסוס. אתה לוגם מהשתן ומעביר אלי מהפה שלך וממלא את הפה שלי. ברגע הזה אני לא יודעת מה יותר קשה לי לבלוע, את השתן או את הגלולה. בתור מי שמתקשה בבליעת תרופות, הסיטואציה הזו היא אתגר רציני. השתן והגלולה נשארים בפה שלי, אני מתקשה לבלוע, אבל יודעת שאין לי ברירה. אני מסתכלת עליך בהערצה על התמיכה, על שאתה חולק איתי את השתן. אני רואה את המבט שלך עובר ממני אל הכוס שביד שלך. את המבט המעודד שלך שרוצה לעזור לי להצליח לבלוע שמתחלף למבט שאומר לי שאתה מנסה להחליט מה לעשות בשארית השתן ,הרבה יש לציין, שבכוס. אתה מתחיל להזליף על הגוף שלי מעט מהשתן. אני מתנתקת לרגע ממה שקורה ומנסה להתרכז בפעולת הבליעה של הגלולה. אני מצליחה לבלוע את הגלולה עם השתן ואתה מקרב אלי את הפה שלך לקבל ממך לגימה נוספת. אתה מזליף עוד מהשתן על החזה שלי ומורח את הגוף שלי "תראי כמה שאת זוהרת". אתה מתבונן בי במבט רעב, מבט שמבהיר לי כמה שאתה שלם עם הסיטואציה, מגורה, מרוצה, מעריך ויותר מהכל שותף. אתה לוקח צעד לאחור ומעיף עלי את כל השתן שנותר בכוס. השיער, הפנים, הצוואר, הכתפיים, החזה והידיים הכל מתמלא בשתן שממשיך לנזול על שאר חלקי הגוף שלי. אתה מניח את הכוס בצד ומתקרב אלי. אוחז את הפנים שלי בשתי הידיים שלך ומנשק אותי נשיקה עמוקה של תשוקה וסערה. השפתיים שלך מנשקות אותי, בולעות אותי, הלשון שלך חודרת לתוך הפה שלי ונוגעת בהכל. כאילו מנסה להגיע עד ללוע. נשיקה עמוקה ורטובה מלאה ברגשות ועוצמה.

"עופי למיטה, אני צריך לזיין אותך עכשיו"

עומדת מולך, ברגליים פשוקות.

עומדת בתוך הריבוע הלבן.

יד ימין נתמכת בקיר. יד שמאל מחזיקה בדלת הזכוכית.

לא שאני פוחדת ליפול, אני שומרת לא לגעת בך.

נרגשת מהמרדף הקטן.

נרגשת ממה שעומד לבוא.

"אמרת שאת רוצה להשתין. תשתיני"

מרגישה את הזרימה מתקרבת.

והיד שלך מתחילה לגעת בכוס שלי.

אני כל כך רוצה להשתין!

אתה מענג את הכוס שלי עם המגע של היד שלך.

זה גורם לגוף שלי לעצור את השתן.

"נו? ברחת ממני כי רצית להשתין. תשתיני"

אני מרגישה את תחושת מלאות השלפוחית הולכת ונעלמת, כאילו הגוף בוחר עכשיו להתמקד בגירוי הנפלא הזה שמגיע מהיד שלך. אני מרגישה את האורגזמה נבנית ומתקרבת. אני מחזיקה חזק כדי לייצב את עצמי. רוצה לשלוח אליך ידיים ולהרגיש את הגוף שלך צמוד אלי. אני זוכרת שאמרת שאי אפשר, שנצטרך לשמור הפעם יותר. מונעת מעצמי את המגע של הגוף שלך וזה גורם לי להתמקד בחלק היחיד של הגוף שלך שכן נוגע בי - כף היד שלך שמאוננת לי. המיקוד הזה מושך את כל תשומת הלב שלי לנקודה המסויימת הזאת של המגע בינינו וזה גורם לגוף שלי לרעוד. המבט שלך מרוכז בי ואני מנסה למקד את המבט שלי בעיניים שלך. אבל התחושות שעוברות בגוף שלי גורמות לי לאבד את המיקוד החיצוני והראש מוטה לאחור. כשהעיניים נעצמות מאליהן, המבט שלך עולה שוב בראשי, ואני מחפשת אותו שוב. פוקחת עיניים ורואה את החיוך המופלא שלך מרוצה מהתגובה של הגוף שלי אליך, ואת המבט שלך שדורש לראות אותי כך חשופה מולך, נגישה לך.

"או שתשתיני או שתגמרי. עכשיו"

הגוף שלי מגיב לדרישה שלך והאורגזמה מתפרצת על האצבעות שלך ושולחת זרמים חזקים בגוף שלי. אני מצליחה להישאר ממוקדת בעיניים שלך, שרואות אותי. זה מעיף את המחשבות שלי הרחק ואני ממוקדת בתחושות שבגוף ובמבט המהפנט שלך.

האנרגיה בגוף שלי נרגעת, והשרירים נרפים לאט ואז השתן יוצא וזורם על היד שלך.

אתה אוסף מהשתן בכף היד שלך ומרים אותה אלי. אני מקרבת את הפה ומתחילה ללקק ולאסוף מהשתן לתוך הפה שלי. אחרי מספר לגימות אני שומעת אותך שואף אוויר לתוך הגוף שלך ומרגישה את כף היד שלך נצמדת לפנים שלי ומורחת את השתן שנוזל ומטפטף על הגוף שלי. 

אתה מחייך, מרוצה.

"מטונפת שלי. עכשיו שבי ותפתחי את הפה, שלא תתייבשי לי"