שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

דרך מוכרת בעיניים חדשות

מכניסה את ניסיון העבר לתיק, לא משאירה מאחור.
יוצאת לדרך לגלות.

אלה המילים שלי.
לפני שנתיים. 7 בפברואר 2022 בשעה 9:53

לשבת שם על הברכיים, על הריצפה, בין הרגליים.

לרגעים מתנתקת מהסביבה שמקיפה אותנו.

מרימה מבט לעיניים שמחפשות אותי ומתמסרת למגע של הידיים.

זה היה כמו זריקה ישירה לזרם הדם.

כשהאגודל נכנסה לפה, חוקרת בודקת.

לוחצת ומכוונת.

הראש מלא במחשבות על כל מה שראיתי מסביב.

הסיור שעשית לי בפעם הראשונה שלי.

הדגשים שבחרת להסב את תשומת ליבי אליהם 

בתוך הטירוף שאנחנו רואים מול העיניים

כל כך רוצה לחוות ולהתנסות

כל כך מפחדת מההתמכרות

מרגישה לא בנוח בפומביות שבמיקום שלנו

ואז השפתיים ליד האוזן שלי לוחשות מילים שמנתקות את המחשבות

מילים שמורידות את הפנים שלי למטה

והיד שאוחזת בשיער ומקרבת את הראש לבליטה שבין רגליך

הרגשתי את הלחץ מהיד ואת הלחץ של הפנים שלי על הזין שלך.

הכל נעלם מסביב - נשאר רק הרצון לספק

לפתוח את הפה לנשק ולקק ולמצוץ 

מתוסכלת מהמגע של המכנס

רוצה את חום הגוף

עור לעור

הראש שלי שוב עולה למעלה לקשר עין

יריקה בפה ונשיקה עמוקה

 

פתאום הקהל מסביב נכנס למודעות

חוסר נוחות

שיפוטיות עצמית

והמגע של היד על המותן והגב התחתון מחזירים אותי למקום

מעבר לפינה פחות מרכזית

ואני מרגישה בנוח 

להרגיש את היד מלטפת את התחת

נעלמת

וחוזרת בחדות

שחוזרת על עצמה

בעוצמה מתגברת

עם דאגה 

חיבור

וגירוי מטורף

של שנינו

 

שולט קשוח וקשוב - מגרה מאוד
לפני שנתיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י