שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

נחוש

לפני 12 שנים. 23 במרץ 2012 בשעה 18:29

שבוע מוזר עובר על כוחותנו....



הכל קורה לי ובאינטנסיביות מטורפת, ללא מעצורים וללא שהות שלי להתכונן ולהתארגן

לכלום...



לא מבין:



כיצד, מסביבי, אני מוקף אנשים, שיודעים בדיוק מה הולך לקרות כל שניה ב - 15 השנים

הבאות....ואני, אפילו חמש דקות קדימה, לא מצליח לצפות או לתכנן....?



אז, לפניי שאתן 'על קצה המזלג' ממה שטס לי השבוע, חייב לציין שהעליה המטאורית,

בכל התחומים נמשכת ומתעצמת...


זאת לא מחמאה גדולה. כנראה ש...הייתי מאוד...איך לומר? נמוך!!! 😄




אז, דברים נבחרים:



אחרי, שניים שלושה סבבים של מחלות מסביבי, ששרדתי ללא נזק, נפלתי למשכב.

זה בא בענק! תוך כמה שעות, הפכתי מבריא לקודח...



הספקתי לסיים פרוייקט, לפני שחליתי, בהצלחה לא צפויה...



שוחחתי, ממש במקרה בפון, עם שתיים מחמש, האקסיות המיתולוגיות שהיו לי...



דחיתי קניית רכב חדש (עקב סדרי עדיפויות).



דחיתי מעבר דירה (עקב נסיעת עבודה לחו'ל).



דחיתי נסיעת עבודה לחו'ל ( עקב המחלה והחום שקדחתי בו).



נפגשתי עם 'הנעלמת שחזרה לחיי' (+כיף +טיפול +שינה)




(רק בגלל שאתם נודניקים ולוחצים לפרטים: הייתה חולה, באתי לטפל.

מה כלל הטיפול? טוב, בוא'נה אתם ממש נודניקים..רק בגלל שאתם לוחצים... אז ככה:

המון מבטים, חיבוקים, נשיקות, נשיקות (היו הרבה:) ), פוט מסג', ליקוק כף הרגל, הכנת

פסטה 'פרימה- וורה', רחיצתה+ ליקוק ישבנה, 2 אורגזמות מתוכננות שלה+ אחת לא

מתוכננת שלי (לא לדאוג: חטפתי על זה!!:) ), סגידת גוף בלתי נמנעת, עוד פוט מסג',

עוד כמה סטירות וצביטות מצידה, וירידה על 'לא סמרטוט של אף אחת עלק':),

עוד מלא חיבוקים, נשיקות ושינה שנקטעה בכדי לכסותה בשמיכה פעמיים...



זהו, פחות או יותר...:) )



סיכוי סביר שזאת הייתה טעות (מבחינתי ומבחינתה)...אבל, לעיתים, כיף לטעות:)




שורה תחתונה: הגעתי לסופ'ש באפיסת כוחות...




מתי, לכל הרוחות, כל זה ירגע?



שב'ש




:)))))






ובואו נעבור ליפתי, המרסקת את הלובסטר לחתיכות, וקמה היום, ככדורגלנית, עם

שמאלית מהממת...:)


קבלי שניים לשבת קודש. הראשון, 'ריקוד ירח':







השני, מתוך 'קיד וקאסידי': טיפות, ממשיכות ליפול על ראשי...






לפני 12 שנים. 20 במרץ 2012 בשעה 4:10



טוב, זה משתולל בכל מקום, ותפס גם אותי...ובענק!!!

החום, זינק במהירות לגובה רב ופני נראות כמו ...חציל:)

הלחץ בחזה, מזכיר לי אישה גדולה שרצתה לשבת לי על הפנים ו..פיספסה. ישבה על

החזה... אין לי אויר...

בבוקר החלה הקלה ועכשיו זה חזר שוב. אני בוער!!!



(אם יש טיפים לזרוז החלמה, אשמח (אין לי זמן להיות חולה כרגע!!!)



טוב, זה לא פוסט של רחמים חלילה...



רציתי לעבור אתכם במהירות על הבירוקרטיה הצפויה בימים הקרובים...

מניח ש(כרגיל), הפעם זה סופי ובשעות הקרובות, הגוף יכנע סוף סוף...

הלב, שכל חייו מיהר (ויהיו גם שיטענו שלא קיים כלל), יעמוד דום.




מאחר ואני גר לבד, ודי תמהוני, מעריך שתהיה הפוגה של כמה ימים, עד שיבחינו בריח

ויבואו לקחתני ברכב הכהה של 'בחורינו המצויינים' מחברה קדישא...



מניח, שלהלוויה, יגיעו כשלוש מאות- ארבע מאות מלכות, מלכות בתשלום, דומיננטיות ו...

סתם ביצ'יות:). השאר, לא יגיעו מסיבות טכניות...



(בנות, אתן בהחלט מוזמנות לעשות על הקבר ביזאר (קל בלבד!) הרגשנה חופשיות )




באשר לסידורי ההלוויה:



ראשית, נמאס כבר שאין מה לאכול ובמיוחד לשתות בהלוויות. זה לא צום, זאת הלוויה.

מתחייב לחבית בירה, שתוצב במקום, ומי שירצה, ימזוג לעצמו (אין לי תקציב גם

לבארמן)



להקת 'היי באנד', שתכיל שלושה כושים מניו אורלינס, תלווה את הטקס.



אין לי בעיה עם ענייני הבולה- בולה הדתיים, רק מבקש שהטלית, העוטפת את הגופה,

תצבע בצבע של איגוד ההומואים והלסביות (אני אמנם לא שייך...אבל רבאק, קצת צבע...)




תזכורת חשובה: בסיומה של ההלוויה, אנא מיחקו את שמי מהניידים שלכם. לא נראה לי

שאהיה זמין בקרוב...:)



חוזר לקדוח במיטה...:(




ולא שכחתי אותך, שמחת חיים, שנכנסת לשלב החשוב והקריטי.



מאחר, ואת מוקפת רופאים, נזכרתי בקטע המיוחד הזה, שכולו הזיות מול רופאים, מתוך

הסדרה המצויינת 'הבלש המזמר' (גירסה אנגלית): יחזקאל - חזון העצמות.

 

 


לפני 12 שנים. 17 במרץ 2012 בשעה 7:25

בזמן שרובכם חגגתם/ הלכתם למסיבות או סתם, העברתם שישי נעים, ישנם סוטים,

כמוני, שעבדו למחיתם, עד אמצע הלילה....:)



זה לא קורה הרבה וזאת לא תלונה (אוהב את עבודתי וממילא מפרגן לכם:) )

קמתי עם חיוך, ויש אפילו רמזים לשמש מחוץ לחלוני...



אז,




לך, שחזרת להיות נוכחת בעולמי:)



לך ידיד יקר, הנוסע להודו אל הלא נודע (מפרגן, מקנא ומתנצל שעקב עבודתי לא נפרדנו

כיאות). נסיעה טובה אלי:)



לך, מכשפתי האהובה מהדרום, שלא חשה טוב לאחרונה...(אבדוק יותר מאוחר למצבך)



לך, אלריקון, שאוטוטו חוזר אלינו מאפריקה הניגרית (כולם בטח מבקשים שתביא סיגריות

מהדיוטי- פרי, אני מבקש שתביא איזו מלכה שחרחורת...לגוון קצת את נוף ארצנו:)



ולך, נשמתי, ששוחררה סוף סוף מהבית חולים ובדרך לניצחון מוחץ על הלובסטר (את

נראית נפלא!!!)



ולכל שאר ידידי החדשים, החולקים עימי פה בכתיבה (שמח להיות כאן אתכם:) )




שבת נפלאה לכולכם:)



קבלו 16 טון של אהבה, מכל הלב:)



לפני 12 שנים. 14 במרץ 2012 בשעה 19:14

שיחת טלפון מקרית, שלחה בלשים למלון סוג ב' בארה'ב, בשם ווטרגייט, וגרמה לנפילת

הנשיא ניקסון.


שיחת טלפון אחת, שבצידה האחר, היה המלך חוסיין ז'ל, ובצידו האחר גולדה, יכלה

למנוע את מלחמת יום כיפור... (הוא הזהיר ואנחנו התעלמנו).


שיחת טלפון, לא צפויה, גרמה לחבר טוב שלי, שעמד להתאבד בגלל חובות, לשנות את

דעתו...מהעבר השני של הקו, הייתה אריאלה ממפעל הפייס...




אמש, קיבלתי גם אני שיחת טלפון.




מזה, שבועות רבים, שאני מתהלך בתוגה ונושא על גבי עול כבד, המכיל המון עוגמת נפש

ודיכאון.



התחלתי להתרגל ולהסתגל... אבל בפנים, הרגשתי המון עצב... המון!



אדם שמאוד היה מחובר אלי, החליט (וסיבותיו עימו) להעלם מהם.


לאלה שמכירים אותי, ואחרים שניסו להתקרב וראו כמה זה קשה, אני בוחר את מקורבי

בפינצטה.


אבל לאלה ששם, אני מוכן לעשות הכל.


היא הייתה חלק כה חשוב בשבילי, שכשחסרה, הבנתי שזה לא הזוגיות או

האישה...האדם שאהבתי, היה חסר בראש ובראשונה.



כשיש חיבור והוא אמיתי ונכון, כל כך לא נתפס כשהוא נעלם לפתע....ללא הכנה.

הרגשתי עוולה לא מוצדקת ולא השכלתי למצא דרך לחיות עימה.


אני אדם שכלי וכל העניין, פגע ביכולת שלי להבין דברים.



ואז, היא התקשרה.







מודה לך מאוד שפתחת את ליבך, והצלחת לראות דברים בפרספקטיבה יותר רחבה מזאת

שהטרידה אותך במקור.


אין לי שום רצונות וציפיות, זולת העובדה שהורדת מעלי את העול הכבד והלא מוסבר.

חושב שזה היה חשוב ונכון גם לך.


מאחר וגם אני חטאתי בחטא ההעלמות לאנשים שאהבו אותי בעבר, לא זוקף זאת לרעתך.

הדבר הקשה באמת זה לתקן ולבנות גשר מחודש.



תודה שעשית זאת.



מדהימה אחת:)




ועם קשר,


וגם ליפתי, המאושפזת, שהאשימה אותי שהשירים הקודמים קצת...דביקים:)

קבלי, עם המון אהבה



המכשפות..


לפני 12 שנים. 12 במרץ 2012 בשעה 16:02

ושוב, ערב חדש, אורב לו באויר, ומי יודע מה צופן בחובו?



בניגוד לרובכם, המצויים בסשנים מהבוקר עד הערב (אל תטרחו להכחיש... לא אאמין

לכם ממילא),חיי עלומים, נסתרים ומלאי חידות. כל היום, מתרוצץ...





וסשנים?



אין...




נראה לי, שאני היחידי בעיר...עזוב עיר, בארץ...עזבו ארץ בכדור כולו (כי בכדורים אחרים,

לרוב כן הולך לי להסתשן די הרבה...בכלל בכדורים... טוב לא חשוב:) ), שלא מסתשן

כרגע:(



אז, מפרגן לכם ולכן הקושרים והקשורים מצליפות ומוצלפות, משוייכים (הייתי עד לא

מזמן...מתגעגע) ומספחים...



ובכלל,



אולי יהיה זה ערב נפלא, שיצור את הפוסט הבא?


ו...אולי להפך? אולי, בכלל, זהו היום האחרון?



פעם, אמר מישהוא חכם: 'היום, זה היום הראשון, בשארית חייך'...



מתרחץ, לובש את עלה התאנה, ועוטה ארשת אופטימית.


ופתוח אל הלא נודע...::)




(ועל זה, המכשפה השורטת מהדרום, הייתה אומרת:' שתוק, ולך תעשה כלים ותעשה לי

גם קפה על הדרך, לפני שאני מורידה עליך איזו לאטמה'...:) )








והיום, מוקדשים השירים, לך יפתי, ששוב שינתה, והפעם לקרחת:) (מדהים...אישה יפה,

היא אישה יפה. לא משנה מה היא עושה עם השיער, וגם בלעדיו...).


נכנסת היום, לגל נוסף של הקרנות וכימו (כנראה זה ממכר...:)



אוהב אותך מאוד והיי חזקה.



שני שירים:





הראשון, דם יזע ודמעות (בראשון, והכי טוב שלהם...):





&feature=related





והשני, ג'ורג'יה - ריי צ'ארלס...


&feature=related
לפני 12 שנים. 9 במרץ 2012 בשעה 16:52

ויש ימים, בהם אני מתעורר לפתע כשהמוח מתבשל והגוף...רותח.

הסטריה אימפולסיבית של רעב.

זה , מטריף את דעתי ומעסיק כל תא מתאי מוחי.



רעב נפשי...גם פיזי.

סחרחורת חושנית, המשתלטת כמערבולת, מבחוץ, ומחלחלת פנימה עמוק...


הנשימות עמוקות.

הלב דוהר במהירות מפחידה.

החושים, חדים כתער.



מבחינתי, אני כבר לא קיים ברגעים אלו.

מתרכז כולי רק בך.

סגידה מוחלטת.

לפני 12 שנים. 7 במרץ 2012 בשעה 14:48

פורים? סבבה. בואו נדבר רגע על אסתר...



כן, הבנתי...צדיקה, בעלת תושיה, בזכותה ניצלנו ושאר הבולשיט.



רגע, שניה.



לפני אסתי עצמה, תרשו לי לתקן בעיה בשפה קלוקלת שנשתרשה מקום המדינה ועד

היום:


'למה את מתחפשת?'


'למלכת אסתר.....'


סליחה? מלכת אסתר? באיזו שפה זה לכל הרוחות?


או שמצמידים למילה 'מלכה' את ת' הידיעה ואז מחוייבים למקום ('מלכת אנגליה',' מלכת

הולנד' וכו...),

או שמוסיפים למילה זאת בתחילתה את ה' הידיעה ( 'המלכה אסתר' 'המלכה בתשלום'

וכו...)

אין מלכת אסתר!!! (ודי כבר לעצבן אותי עם השטות הזאת).





ועל הדמות עצמה...



צדיקה? בתחת שלי!



הבחורה, קלת הדעת, עשתה את זה עם גוי...אתם קולטים?


למעשה, כל דום שקרא לעצמו 'מלך', היא הייתה נשכבת וישר מפשקת...


באנגלית אמריקאית, זה פשוט קרוי 'בימבו'!


להערכתי, אם המן לא היה מכוער, היא הייתה עושה גם אותו.



בואו נודה בכך: בסך הכל, בחורה עם תיאבון מיני מעל הממוצע נקודה.



(על זה כותבים מגילה? נו באמת...)





ולגדולה מכולן, החוזרת לאישפוזון, הפעם, באוירה פורימית, לא התקלה אבל ישן וחביב.


למי שלא מכיר, בהחלט מומלץ לפתוח רמקולים ולצפות:)




לפני 12 שנים. 6 במרץ 2012 בשעה 3:07

ממרחק הזמן (אני לרוב, כותב- שולח, ללא עריכה), נראה לי שמשתמע מדברי יתר

ביקורתיות ולא כך.

ניסיתי להבהיר (גם לעצמי), את הרבגוניות המצויה פה...

לא ציינתי ש...הכרתי פה אנשים נפלאים, שחלקם ממש שינו את חיי וחלקם הפכו לחלק

מהם.

אם הובן אחרת, התנצלותי הכנה:)

לפני 12 שנים. 5 במרץ 2012 בשעה 18:24

היום, יצא לי קצת לגלוש יותר לעומק בבלוגים הרצים כאן.....



תשמעו....אומר כמה דברים ואומר אותם בחיבה, לא בביקורת.


פעם, שמעתי מישהו שאומר ש...קשה בארץ, כי יש בה שבעה מליון ראשי ממשלה

בפוטנציה...


הרגשתי משהו דומה בשיוטי בבלוגים:



אז, יש קהילה, לא גדולה...אפשר לומר, די צדדית. ובקהילה יש:




וניליות, שרואות בשליטה 'תבלין', לחיזוק יחסי המין עם בן הזוג,

שולטות, הרוצות חיים 'רגילים', עם גיחות לסשנים ושליטה,

שולטות, שחיות בסרט, לפיו כל החיים הם בדס'מ,

נשלטים שהם כנועים...אבל באים עם רשימת דרישות, המחייבות את השולטת להמון

מאמץ וכישרון...

נשלטים, שבעיקר חושבים על איבר המין שלהם,

שולטות, כאלה אמיתיות...שבפרופיל מגמגמות שלא רוצות סמרטוט אלא גבר חזק שיהיה

לו החלטות ואמירה...אבל מה? נשלט! 😄

ו...סתם אנשים ונשים, המחפשים זיון (בהחלט לגיטימי)




ואדלג על, מנצלות, שולטות בתשלום, נשואים שרוצים 'גיחה', ותולעי מקלדת וכו...





בואנ'ה... בהחלט, יחסית לגודל הקהילתי, מגוון עד בלי די...:)


אוהב את כולכם ותהיו בריאים:)





וליפתי, שצבעה כחול (מדהימה אחת!!! מאוד יפה לך), הפעם, תפסתי אותך על חם...:)



לחובבי ה-70, שני פנינים ענקיים, שנשכחו זה מכבר...


הראשון (השיר עצמו, נפתח אחרי כעשרים וחמש שניות...שווה!!!):

MASHMAKAN- WHEN THE YEARS GOES BY










והשני....:)


MIDDLE OF THE ROAD





\
לפני 12 שנים. 4 במרץ 2012 בשעה 17:48

כן,



אחת לכמה חודשים, קורה התהליך המופלא, בו אני קם בבוקר, ואני מרגיש חזק בצורה

אינסופית ומוחלטת.



כל מה שקורה לי, קורה נכון, ובזמן ובצורה מדוייקת.


נשים, מכל הסוגים והגילאים, מחייכות אלי, כאילו אני ברד פיט מינימום, ואני, שאני

מודע ל'סם הלא מוסבר' שנוסך בי, מרשה לעצמי להישיר מבט למחייכת ולהניח אותו

בלבן של עיניה.



ביום מהסוג הזה, אני מסוגל למלא פינקס של כתובות וטלפונים (לו אך הייתי רוצה...)



מתקתק עבודה וגם בזה, מרגיש מיותר והדברים, כאילו נעשים מעצמם.

עת נסתיימה העבודה, קפצתי לאחת המסעדות הנחשבות (אי שם בדרם שדרות רוטשילד

בת'א).


נתיישבתי על פינת הבאר (צורך קבוע שלי, הן כי מאפשר לי לראות את כל האקשן, הן

כי זה נותן לי יחס מועדף מהבארמן, והן כי מי שיושב בפינה, לא אמור להתחתן שבע

שנים...מתאים לי:) )



ואז היא הופיע...נכנסה הטבחית לבאר.



במסגרת הסטיות של יואב39,: סטיה 582 אומרת במפורש: טבחית, שבנויה מוצק (ומעלה),

הלבושה בבגדי מטבח לבנים, רצוי עם כמה כתמי דם על החולצה, זה...מטריף את

דעתי!!



חייכתי, היא חייכה.



בכמה דקות, הכוללות בדיחות (די משומשות) שלי, הטלפון שלה, היה כבר בכיסי.



כן, היא רוצה שאתקשר.



לא. לא אתקשר. (אני וזרים? בליינד דייטס? לא ולא! אנא חיסכו ביקורת. כזה אני נקודה).



כשיצאתי, שבע רצון מהמסעדה, עדיין התמידו ההולכות (בלי שוב) לחייך אלי. שילמתי

לרובן חיוך בחזרה.


בדרך הבייתה, עצרתי אצל ידידה, שולטת אומנם אבל בשבילי רק ידידה.



נכנסתי, חטפתי סטירה והלכתי לעשות כלים... (זה לגבי האנרגיות שהיו עד לשלב הזה...)

😄

לא. האמת, אני מת עליה והיא אכן ידידה טובה והכל בסדר.



יש להניח שההיפר, ישאר יומיים שלושה, ויוחלף בדאון פראי.



אבל עד אז:




אני מלך העולם!!!!!


😄


ולנשמה הטהורה, שעוד (משום מה) מתעקשת לחיות...:)

שניים עבורך:


הראשון, להקה, שלא לכולם מוכרת בשם 'פולחן הצידפה הכחולה'

DONT FEAR THE REAPER







&feature=player_embedded



השני, נסיון להתקלה...:) black sabbath - פארנואיד....