לפני 5 שנים. 23 בספטמבר 2019 בשעה 18:01
מסתיימת שנה. נכנסת ובאה השנה החדשה.
אוטוטו, שנתיים ימים מאז הלכת, והתחושה קשה.
(מי שאומרים ש"הזמן עושה את שלו" -טועה).
הגעגוע, קשה מנשוא בפרט בערבי שישי וחגים.
אמא, את לא נמצאת איתנו ובחיים.
אבל, היכן שאת נמצאת, בטוחה שאת רואה את כל השינויים המשפחתיים.
הנינים המתוקים, שנולדו לאחר לכתך. המשרד החדש, קורס צוערים ונסיעה לחבל ארץ רחוקה גם כן.
"הצד הדתי" מקפיד כל ראש חודש "לבקרך" ואנו כל הזמן.
אוטוטו, החגים מתקרבים, עצם לכתך, מכה ביתר שאת.
השיר הזה הוא לכבודך אמא.
שיר, שאבא ואת רקדתם לצליליו. (68 שנים ביחד).
להבה חשופה.
